11 יוני 2014

לפני:

כב' השופטת רוית צדיק

החלטה

1. לפני בקשת התובע ( להלן- המבקש) למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. הנתבעת (להלן- המשיבה) התנגדה לבקשה.

2. המסמכים המבוקשים הם כמפורט להלן:

2.1 פרסום ונוסח "המדיניות המוצהרת" של המשיבה בכל הנוגע להעסקת רופאים מומחים או מתמחים בלבד.

2.2 מסמכים המעידים על הגדרת התפקיד והסמכויות השונות של רופאים המועסקים במהלך שעות העבודה הרגילות לעומת הרופאים התורנים במשיבה.

2.3 המקורות המסדירים את חישוב זכויותיהם וקביעת דרגותיהם של רופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים במשיבה, במהלך שעות הפעילות הרגילות של ביה"ח לאורך התקופה הרלבנטית לכתב התביעה.

2.4 החלטת הנהלת המשיבה "להיטיב" עם הרופאים תורני החוץ באופן צבירת הותק, הנזכר בסעיף 78 לכתב ההגנה (להבדיל מהחוזר אשר צורף כנספח 11 לכתב ההגנה).

2.5 המקור החוקי או ההסכמי בהתאם לו נקבע שיעור השכר הקובע של המבקש ויתר הרופאים המועסקים במשיבה , לצורך חישוב הזכויות הסוציאליות השונות.

2.6 לוח תורנויות תורני נט"ן במחלקה הקרדיולוגית.

2.7 חוזר מטעם ההסתדרות הרפואית בדבר תנאי שכר ועבודה של רופאים.

2.8 הנהלים הפנימיים במשיבה לפיהם חושבו זכויותיהם, שכרם הקובע ודרגותיהם של הרופאים תורני החוץ.

רקע עובדתי-

3. המבקש מועסק החל מחודש 4/1988 כרופא כירורג במעמד של "תורן חוץ" במחלקה הכירורגית וביחידה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי מאיר (להלן- בית החולים).

4. תפקידו של המבקש במשיבה מתמצה בביצוע תורנויות בלבד מבלי לעבוד במקביל או לסירוגין בשעות היום.

5. לטענת המבקש, מבחינה מעשית היקף העסקתו לאורך השנים שקול לעבודה בהיקף משרה מלאה ולמעלה מכך וזאת על אף שמבחינה פורמאלית מספר התורנויות אותן הוא מבצע אינו קבוע.

6. למרות האמור טוען המבקש כי במהלך כל שנות עבודתו בביה"ח נמנעה המשיבה מלשלם לו את מלוא הזכויות והתנאים להם הוא זכאי מכח הסכמים קיבוציים והסדרים קיבוציים החלים על יחסי הצדדים. עוד נטען כי המשיבה נמנעה מלשלם את הזכויות הבסיסיות ביותר הניתנות לכל עובד באשר הוא.

7. ביום 1.1.2009 הגיש המשיב תביעה לבית הדין וזאת לאחר שלטענתו כל ניסיונותיו לפתור את העניין מחוץ לכתלי בית הדין - כשלו.

8. בעקבות חתימת ההסכם הקיבוצי בעניינם של רופאים תורני החוץ ביום 17.12.12, אשר הסדיר את זכויות הרופאים החל מחודש 7/2011 ואילך, ונוכח חלוף הזמן ממועד הגשת כתב התביעה המקורי, הגיש המבקש ביום 20.2.2014 כתב תביעה מתוקן .

המסגרת המשפטית-

9. כלל פסוק הוא כי השיקול המרכזי בשאלת מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. כאשר שאלה זאת תעשה תוך איזון האינטרסים בין בעלי הדין.

בעניין רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי , פד"י מט (4) 54 , נפסק כדלקמן –

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים ..."

10. בנוסף בעניין ע"ע 64/10 מדינת ישראל- משרד החינוך- דניאל צברי , מיום 25.3.10 נאמרו ע"י כב' השופט א. איטח הדברים הבאים באשר למניעת הכבדה על הצד ממנו מבוקש הגילוי -

"לצד מבחן הרלבנטיות קיים פרמטר נוסף, שעניינו מידת ההכבדה על הצד שכנגד. הצורך למנוע הכבדה בא בגדר הסייגים שיש בהם כדי להביא לצמצום היקפו של הגילוי, על פי נסיבות המקרה. בית המשפט העליון מצא להבהיר ביחס לכך, כדברים הבאים: "מובן כי אין די בכך שנגרמת הכבדה כלשהי, שכן זו מתלווה, מטבע הדברים, לכל מקרה בו מוטלת חובת גילוי מסמכים. על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. מבחן זה הינו גמיש ותלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה". זאת ועוד: יודגש, כי אין בכל הכבדה כדי לצמצם את חובת הגילוי. המדובר בשני פרמטרים שעל בית הדין לאזן ביניהם: "ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, יש בכך כדי להצדיק את גילויו גם במחיר תוספת הכבדה. ניתן לנסח זאת גם בצורה הפוכה: ככל שגילויו של מסמך מהווה נטל מכביד יותר, יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 8, 15.10.2008. וראו עוד: רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין, פסקה 19, 13.10.2009 )

לאור עקרונות אלה אדון במסמכים המבוקשים-

11. פרסום נוסח "המדיניות המוצהרת" של המשיבה בכל הנוגע להעסקת רופאיםמומחים או מתמחים בלבד-

לטענת המבקש במסגרת כתב ההגנה הצהירה המשיבה כי מדיניותה הינה להעסיק רופאים מומחים או מתמחים בלבד (ולהמנע מהעסקת רופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים - כדוגמת המבקש) וזאת כדי לספק שירות טוב ומקצועי לו היא מחויבת. משמדובר בטענה שהועלתה מצד המשיבה ולאור השלכות טענה זו על מסגרת העסקת המבקש ועל עמדת המשיבה ביחס אליו, מבוקש לעיין במסמכים המעגנים טענה זו , ככל שקיימים.

לטענת המשיבה אכן מדיניותה המוצהרת הינה להעסיק רופאים מומחים או מתמחים בלבד על מנת להבטיח שירות איכותי ומקצועי. מדיניות זו ידועה ומוסכמת על הסתדרות הרופאים ובהתאם עולה גם מהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו במהלך השנים בין המעסיקים הציבוריים לרבות כללית. במסגרת ההסכם הקיבוצי מיום 10.12.04 סוכם בין הצדדים על תנאי עבודה שונים ופחותים לרופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים המועסקים בקהילה. גם ההסכם הקיבוצי בעניין תורני החוץ שנחתם ביום 17.12.12 קובע לתורני החוץ שכר ועבודה שונים מאלו הקבועים לגבי הרופאים המומחים והמתמחים המועסקים בשעות הבוקר. בהסכם קיבוצי זה אף הוסכם בין הצדדים כי במקרה של קליטת רופא מתמחה למחלקה , תעמוד למעסיק האפשרות לסיים עבודתו של תורן חוץ בהליך חד צדדי, דהיינו שלא בהתאם למנגנון הפיטורים שהוסדר לגבי תורני חוץ בעלי ותק מסויים.

לטענת המשיבה, הסכמים קיבוציים אלו ממחישים ומלמדים על המדיניות המוסכמת והמוצהרת במשיבה לפיה יש לבכר העסקת רופאים מתמחים ומומחים. נטען עוד כי הדברים הובהרו זה מכבר למבקש במכתב התשובה לבקשה לגילוי מסמכים.

12. מעמדת המשיבה שהובאה בתגובה אכן מצטיירת תמונה של מדיניות המעדיפה העסקת רופאים מתמחים ומומחים על פני רופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים אצל המשיבה. בנסיבות אלה מתייתרת הבקשה בעניינים אלה ולא מצאתי כל הצדקה לעמוד על פרסום נוסח המדיניות דווקא.

13. מסמכים המעידים על הגדרת התפקיד והסמכויות השונות של רופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים המועסקים במהלך שעות העבודה הרגילות לעומת הרופאים תורני החוץ המועסקים במשיבה-

לטענת המבקש מסמכים אלה רלבנטיים להפרכת טענת המשיבה לפיה מהות פעילות הרופאים במהלך שעות היום "שונה בתכלית השוני" מפעילות הרופאים תורני החוץ במהלך התורנויות, כנטען בסעף 13 לכתב ההגנה. נוכח טענות המשיבה ובשים לב לעמידתה על ההבדלים לכאורה בין התפקידים ומסגרת הסמכויות של הרופאים בשעות הפעילות השונות , רלבנטיות הסעיפים וחשיבות הגדרת תפקידם של הרופאים תורני החוץ, ברורה.

לטענת המשיבה בקשת התובע לקבל את הגדרות התפקיד של רופא תחומי (לא מומחה ולא מתמחה) לעומת רופא תורן חוץ איננה ברורה ואיננה רלבנטית להליך שכן העבודה בשעות הבוקר בבי"ח מבוצעת בעיקרה ע"י רופאים מומחים ומתמחים ולא באמצעות רופאים תחומיים. למעלה מהצריך צורף לתגובת המשיבה הגדרת תפקיד רופא שאינו מומחה ואינו מתמחה (רופא תחומי) במשיבה (נספח 1). אשר להגדרת תפקידו של תורן חוץ הופנה המבקש להסכם הקיבוצי מיום 17.12.12.

14. הואיל ולתגובת המשיבה צורף כנספח 1 הגדרת התפקיד רופא תחומי ובשים לב להפניה להסכם הקיבוצי מיום 17.12.12 אשר להגדרת תפקידו של תורן חוץ, בנסיבות אלה ונוכח האמור, מתייתרת הבקשה בעניין זה.

15. המקורות המסדירים את חישוב זכויותיהם וקביעת דרגותיהם של רופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים במשיבה, במהלך שעות הפעילות הרגילות של ביה"ח, לאורך התקופה הרלבנטית לכתב התביעה-

לטענת המבקש המסמכים שגילויים מבוקש רלבנטיים ביותר לענייננו, בייחוד על רקע נסיון המשיבה לייצר הבחנה בלתי ראויה בין רופאים במעמד זה המועסקים בשעות היום לבין אלה המועסקים בשעות התורנות, לצורך החרגת האחרונים מתחולת ההסכמים הקיבוציים. המסמכים רלבנטיים על מנת להפריך את ההבחנה השגויה אשר מבצעת המשיבה. בנוסף, ההסדרים וההנחיות בעניין קביעת דרגותיהם של הרופאים המועסקים שאינם מומחים ומתמחים רלבנטיים ויש בהם כדי להשליך על זכאות המבקש. בסעיף 26.1 לכתב ההגנה טוענת המשיבה כי לוח התפקוד מתייחס לכל קשת התפקידים המתבצעים במסגרת שעות המשרה למעט תורני חוץ. מכאן, לצורך התמודדות עם טענה זו יש לקבל את המקורות המסדירים את חישוב זכויותיהם של רופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים ככל שקיימים מקורות נפרדים כאלה.

16. מנגד טענה המשיבה כי משהמבקש מועסק במעמד תורן חוץ המבצע תורנויות בלבד, ההליך עניינו בזכויותיו של המבקש כתורן חוץ. לפיכך, בקשתו לאיתור מסמכים המסדירים את זכויותיהם וקביעת דרגותיהם של רופאים תחומיים העובדים במהלך שעות הבוקר בביה"ח אינה רלבנטית לתיק ומהווה משום ניסיון פסול לדייג של מסמכים. בנוסף, בקשה זו הינה גורפת ובלתי מידתית כאשר גילוי המסמכים המבוקשים יגרו להכבדה מיותרת. עוד נטען כי דרגתם וזכויותיהם של הרופאים התחומיים המועסקים בביה"ח הוגדרו במסגרת ההסכם הקיבוצי אשר נחתם בין המעסיקים הציבוריים להר"י ביום 25.8.11 , כמו כן ההסכם הקיבוצי מיום 13.7.00 העניק לרופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים (העובדים בשעות הבוקר) תוספת בסך של 1,500 ₪ למשרה מלאה. העסקת רופאים תחומיים בבתי החולים של המשיבה נעשית רק במקרים חריגים ובודדים שלא במסגרת ההליך התקין והרגיל של העסקת רופאים מומחים ומתמחים במחלקות.

17. משאין מחלוקת כי המבקש מועסק כתורן חוץ במשיבה וכי תפקידו מתמצה בביצוע תורנויות בלבד מבלי לעבוד במקביל או לסירוגין בשעות היום , מקובלת עלי טענת המשיבה כי המסמכים המבוקשים בסעיף זה אינם רלבנטיים להליך מהטעם שהשוואה בין הזכויות להן זכאי כל אחד מהסקטורים איננו דרוש לצורך הכרעה במחלוקת העולות מתיק זה. לא ברור כיצד יש במסמכים שגילויים מבוקש כדי להשליך על זכאות המבקש לזכויות הנתבעות על ידו.

קביעה זו נכונה בפרט מששוכנעתי כי היענות לבקשה תגרום להכבדה מיותרת , אשר איננה מוצדקת שעה שמדובר במסמכים שהרלבנטיות שלהם למחלוקת מוטלת בספק. מכל מקום, המשיבה הצביעה על שני מקורות המסדירים את חישוב הזכויות של רופאים שאינם מתמחים או מומחים המועסקים בשעות הבוקר(רופא תחומי). על יסוד האמור לעיל, לא מצאתי מקום להיעתר למבוקש.

18. החלטת הנהלת המשיבה "להיטיב" עם רופאים תורני חוץ באופן צבירת הותק, הנזכר בסעיף 78 לכתב ההגנה (להבדיל מהחוזר אשר צורף כנספח 11 לכתב ההגנה)-

לטענת המבקש בסעיף 78 לכתב ההגנה צוין מפורשות כי בשנת 2002 הוחלט להיטיב עם תורני החוץ העובדים בבתי החולים של המשיבה ולקבוע כי יקודמו בוותקם מעבר ל 5 שנים החל מחודש ינואר 2002. אולם, לכתב ההגנה לא צורפה ההחלטה האמורה, כל שצורף הוא חוזר מאוחר מחודש 12/02 . חוזר זה ומסמכים נוספים אליהם הופנה המבקש במכתב ב"כ המשיבה אינם מהווים תחליף להחלטה האמורה שחשיבותה לתיק אינה מוטלת בספק.

לטענת המשיבה בסעיף 78 לכתב ההגנה אכן צוין המפורט בטענות המבקש. המשיבה צירפה לכתב ההגנה כנספח 11 חוזר מיום 18.12.02 המעיד על האמור. עוד צוין בחוזר כי ההטבה הינה בתחולה מיום 1.1.02.

מדובר בחוזר ברור שעניינו בצבירת הותק של תורני החוץ. בקשתו של המבקש לקבלת מסמך נוסף בעניין הנושא את הכותרת "החלטה" הינה בלתי ברורה ומהווה פעם נוספת משום ניסיון להכבדה ולדייג מיותר במסמכים.

לתגובה צורף חוזר פנימי של המשיבה מחודש 3/77 אשר אימץ את הוראות הביצוע אשר פורסמו על ידי משרד הבריאות בעניין תורנויות וכונניות בחודש 3/77.(צורף כנספח 10 לכתב ההגנה).

19. עיון בחוזר אשר צורף כנספח 11 לכתב ההגנה ובחוזר המשיבה מחודש 3/77 אשר צורף כנספח 10 לכתב ההגנה, מלמדים כי הם עונים על המבוקש בסעיף זה. מדובר במסמכים ברורים ומפורשים המעידים על החלטת הנהלת המשיבה להיטיב עם הרופאים תורני החוץ באופן צבירת הותק בתחולה מיום 1.1.02 (הגם שהחוזר נושא תאריך 12/02) , לעומת המצב שקדם לאמור בחוזר נספח 11. בנסיבות אלה לא ראיתי כל צורך במסמך מחודש 1.02 שכותרתו החלטה , ולא נהירה בקשת המבקש לקבל מסמך נוסף בעניין זה. ככל שהמבקש סבור כי ה"החלטה" מהווה מקור לחלק מהזכויות שהוענקו לתורני החוץ או שיש בה כדי ללמד על השיקולים אשר הנחו את המשיבה ותכלית ההחלטה כמצוין בבקשה, מדובר בהשערות גרידא שאין להן כל בסיס בכתבי הטענות שהונחו בפני. לפיכך ועל יסוד כל האמור, אין להיעתר למבוקש.

20. המקור החוקי או ההסכמי בהתאם לו נקבע שיעור השכר הקובע של המבקש ויתר הרופאים המועסקים במשיבה , לצורך חישוב הזכויות הסוציאליות השונות-

לטענת המבקש נושא השכר הקובע זכה למספר התייחסויות בכתב ההגנה (למשל בסעיף 128 לכתב ההגנה) ואין חולק כי הוא רלבנטי לבירור הפלוגתאות אשר במחלוקת בין הצדדים.

לטענת המשיבה כמפורט בכתב ההגנה במהלך התקופה הרלבנטית לכתב התביעה חישבה המשיבה את זכויותיהם של תורני החוץ , את שכרם הקובע ואת דרגותיהם בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד האוצר (אשר צורפו לכתבי הטענות) וכן בהתאם לנהלים פנימיים במשיבה אשר היטיבו על הנחיות המדינה (לדוגמא, הכללים לצבירת ותק ולתשלומים פנסיוניים של תורני החוץ). בנוסף, במסגרת ההסכם הקיבוצי מיום 17.12.12 הוגדר במפורש השכר הקובע של תורני החוץ לזכויותיהם השונות. לפיכך, דרישת המבקש לפירוט שיעור השכר הקובע אינו ברור וחורג מגדרה של בקשה לגילוי מסמכים ודינה להדחות.

גם הדרישה כי המשיבה תצביע על המקור החוקי או ההסכמי לקביעת השכר הקובע לזכויות השונות של כלל הרופאים המועסקים במשיבה בשעות בוקר אינה ברורה וראויה להידחות. המבקש הינו תורן חוץ ודרישתו לקבלת מסמכים בדבר שכרם הקובע של הרופאים המועסקים בשעות הבוקר בכללית, אינה רלבנטית. מעבר לכך, שכרם הקובע של הרופאים המועסקים במשיבה במהלך שעות היום הוסדר בהסכמים קיבוציים שונים המוכרים היטב למבקש ולב"כ , והם מפורסמים אצל רשם ההסכמים הקיבוציים. בקשתו בעניין זה מהווה משום ניסיון שווא ופסול להכביד על המשיבה, ולבצע דייג של מסמכים בלתי רלבנטיים והכל כאשר המסמכים המתאימים מפורסמים ונגישים.

21. לכתבי הטענות מטעם המשיבה צורפו המסמכים לאורם נקבע השכר הקובע של המבקש לתקופה הרלבנטית לתביעה (הנחיות משרד הבריאות ומשרד האוצר ) . משצורפו נהלי המשיבה אשר כאמור היטיבו עם המבקש לעומת הנחיות המדינה בתקופה הרלבנטית לתביעה, לא מצאתי מקום להיעתר למבוקש. ככל שיקבע כי המבקש זכאי לזכויות כאלה או אחרות ,הבסיס לשכר הקובע מצוי בפני בית הדין. כך גם דרישת המבקש לגילוי ועיון המקורות בהתאם להם נקבע שיעור השכר הקובע של יתר הרופאים המועסקים במשיבה - ראויה להדחות. כאמור, אין מחלוקת כי המבקש הועסק כתורן חוץ במשיבה ומכל מקום, מקובלת עלינו עמדת המשיבה כי מקורות אלה הינם גלויים ונגישים גם למבקש ולב"כ.

22. הנהלים הפנימיים במשיבה לפיהם חושבו זכויותיהם, שכרם הקובע ודרגותיהם של הרופאים תורני החוץ-

לטענת המבקש שכרם הקובע של תורני החוץ חושב בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד האוצר ובהתאם לנהלים פנימיים במשיבה. נהלים פנימיים אלה רלוונטיים למחלוקות המתבררות בין הצדדים על כן, מבוקש גילויים.

מנגד טענה המשיבה כי דרישה זו הינה בלתי מפורטת כאשר הנתונים והמסמכים הרלוונטיים צורפו לכתב ההגנה, וחלקם פורט בתגובה. המבקש לא מצביע על מסמך כלשהו בו הוא מבקש לעיין על כן, מדובר בבקשה לקבלת נתונים החורגת מגדרה של בקשה לגילוי מסמכים ודינה להדחות.

23. משהנהלים הרלבנטיים של המשיבה צורפו לכתבי הטענות (ראו לעיל) ובהעדר בקשה לעיון במסמך או נוהל פנימי ספציפי אשר לטענת התובע לא צורף, דין הבקשה להידחות.

24. אשר לבקשה לגילוי ועיון בלוח תורנויות תורני נט"ן במחלקה הקרדיולוגית ובחוזר מטעם ההסתדרות הרפואית בדבר תנאי שכר ועבודה של רופאים – מהבקשה ומהתגובה עולה כי המסמכים הנזכריםבסעיף זה , גולו בתצהיר גילוי המסמכים ואין כל מניעה להעבירם לעיון המבקש. לפיכך, ישלחו המסמכים לב"כ התובע תוך 7 ימים מהיום.

סוף דבר-

25. הבקשה מתקבלת בחלקה הקטן כמפורט בסעיף 24 לעיל.

26. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי , יישא המבקש בהוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ד, (11 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.