13 יולי 2014

לפני:

כב' השופטת שרון אלקיים

החלטה

1. לפני בקשה של המבקשת (להלן- הנתבעת) לעכב את ההליכים בתביעות שבין הצדדים ולבטל את מועדי גילוי המסמכים, תצהירי העדות הראשית ושמיעת ההוכחות, עד לקבלת החלטה הרשויות המוסמכות האם להגיש כתב אישום נגד המשיב (להלן-התובע) בשל המעשים אשר בגינם פוטר מעבודתו.

2. ואלה עובדות הרקע הרלוונטיות לענייננו:

א. התובע הועסק אצל הנתבעת בתפקיד מנהל השקעות החל מיום 1.4.2005 ועד ליום 27.9.2012.

ב. ביום 4.9.2012 נחקר התובע על ידי הרשות לניירות ערך. במקביל הגיעו חוקרים גם למשרדי הנתבעת וביקשו לקבל לידיהם מסמכים שונים, אשר טרם הושבו לנתבעת.

ג. ביום 6.9.2012 זומן התובע לשימוע לקראת השעיה, אשר התבצע באותו היום. החלטה על השעיית התובע נמסרה לידיו על ידי שליח בו ביום בשעות הערב.

ד. ביום 9.9.2012 זומן התובע לשימוע לקראת פיטורים אשר נערך ביום 12.9.2012.

ה. ביום 20.9.2012 נמסר לתובע מכתב פיטורין.

ו. ביום 6.2.2013 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת ובה מבוקש כי יפסקו לטובתו פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ושחרור הכספים שנצברו לטובתו בקרנות הפנסיה וההשתלמות.

ז. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד ועתרה להשבת הכספים שהפרישה לקופות הגמל השונות בגין התובע בתקופת עבודתו, כי יקבע כי פיטורי התובע נעשו בנסיבות שאינן מצדיקות תשלום פיצויי פיטורים, וכן כי התובע יעביר לידי הנתבעת את הסכומים שהרוויח בגין הפרת חובותיו כלפיה וכי ישיב סכומי מס בהן נשאה התובעת בגין שווי השימוש בכלי הרכב שהעמידה לרשותו.

3. טענות הנתבעת בקליפת אגוז:

על אף העובדה כי חקירת רשות ניירות ערך הסתיימה, טרם התקבלה החלטה בפרקליטות האם להגיש כתב אישום נגד התובע. בנסיבות אלה, אין בידי הנתבעת את כל המסמכים הנדרשים לה על מנת להוכיח את תביעתה (התביעה שכנגד). במקביל גם אין לנתבעת כל זכות לעיין בחומר החקירה וזאת בדומה למצבו של התובע. לטענתה, המשך ההליכים בתיק יגרום לפגיעה חמורה בזכותה למשפט הוגן בהעדר המסמכים שנלקחו ממשרדיה. לנוכח זאת, מבקשת הנתבעת כי יעוכבו ההליכים בתיק.

4. טענות התובע בקליפת אגוז:

אין מקום לעכב את ההליכים בתביעה, כאשר לנתבעת הייתה האפשרות להמתין עם הגשת התביעה שכנגד עד לאחר מתן ההכרעה בהליכים הפליליים המנוהלים כנגד התובע. החיפזון שבהגשת התביעה שכנגד בהעדר המסמכים, כאשר לטענת הנתבעת אף אם תקבלם לידיה לא ייצרו עילה תביעה, נועד בעיקרו להפעיל לחץ על התובע ולאלצו להיכנע לתכתיבי הנתבעת ולוותר על זכויותיו. מעבר לכך, ההלכה הרווחת בפסיקה היא כי אין לעכב הליכים גם כאשר מדובר בהליך אזרחי המתנהל במקביל להליך פלילי.

5. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. לטעמי, יש מקום לבטל את דיון ההוכחות הקבוע ליום 31.12.14 ותחת זאת יש לקיימו במתכונת של דיון קדם משפט. בנוסף, יש מקום לעכב את הליכי הגילוי והעיון והגשת התצהירים. אפרט טעמי להלן.

6. במקרה דנן, לצורך בירור יעיל של התביעה והתביעה שכנגד יש להכריע בשאלת אופן ניהול ההשקעות של התובע במסגרת עבודתו אצל הנתבעת, שאלה העומדת במרכזו של ההליך הפלילי המתנהל כנגד התובע.

על כן, יש חשיבות רבה להתקדמות ההליך הפלילי נגד התובע והשלכה ישירה על בירור המחלוקת בדבר זכאות התובע לפיצויי פיטורים והמחלוקות בתביעה שכנגד.

עם זאת, בית הדין אינו יכול לעכב את ההליך עד אין קץ, שהרי צודק התובע כי עומדת לו הזכות שתביעתו תתברר במהירות.

בנסיבות בהן הרשויות טרם השיבו לנתבעת את החומר שנלקח וכן חומר החקירה אינו חשוף בפני הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לקיים הליך של גילוי מסמכים, מהטעם שמרבית המסמכים הרלוונטיים להליך הגילוי אינו נמצא בידי הנתבעת אלא בידי רשויות החקירה- הרשות לניירות ערך או הפרקליטות. לנוכח זאת, בוודאי שגם אין מקום להגיש תצהירים מטעם הצדדים, הנסמכים גם הם על אותם המסמכים.

לאור האמור, אני סבורה כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים הוא לעכב במספר חודשים את ההליכים המקדמיים בתיק ושהדיון הקרוב יהיה דיון קדם משפט.

קיומו של הדיון במתכונת זו, תאפשר לצדדים לדווח לבית הדין אם התקבלה החלטה על הגשה או אי הגשה של כתב אישום נגד התובע והמותב שידון בתיק יקבע את המשך ההליכים בתביעות.

7. שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ד, (13 יולי 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.