<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עוה"ד חנוך יצחק

ב"כ הנאשם עוה"ד מאהר חנא

הנאשם

פרוטוקול

ב"כ הנאשם: אין לי התנגדות להגשת דוח הפעולה של עד תביעה 5 בכפוף להסתייגות מעדויות שמיעה.

<#3#>

החלטה

דוח הפעולה – סומן ת/1.

התמונה – סומנה ת/2.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

מר ליאור מזרחי, לאחר שהוזהר כדין:

לשאלות בימ"ש:

ש.ת. סיכה זה חומר איטום.

ב"כ המאשימה: העדות רלוונטית מבחינתנו לתיעוד אימרת הנאשם והתנהגותו, כפי שהעד ראה.

חקירה נגדית:

ש. זה נכון יהיה לומר שאתה לא ראית שום דבר ממה שנהג המשאית סיפר לך מה שקרה.

ת. נכון.

ש. המקום שצולם בו (ת/2) זה בתוך הבית שלך.

ת. זה רח' מרווה וצור הדסה. תמונה 2 ו-4 צולמו בתוך הבית שלי.

ש. הציוד שמופיע בתמונות צולם על ידך.

ת. כן. צולם על ידי.

ש. נהג המשאית היה בזמן שצילמת.

ת. הוא היה מחוץ לבית. התמונות מתוך הבית.

ש. בכל מקרה הקבלן הוא הבעלים של הדברים האלה.

ת. נכון.

ש. באיזה שפה דיברת עם הנאשם.

ת. אני לא זוכר אבל אני מדבר גם עברית וגם ערבית.

ש. מתי כתבת את המזכר.

ת. בתאריך שרשום עליו.

ש. כמה זמן אחרי האירוע.

ת. אני לא זוכר אם במועד האירוע. אבל יש תאריך.

ש. מסרת את הזכ"ד לשוטר מלכמו.

ת. מסרתי לשוטרי מג"ב שהיו במקום.

<#5#>

החלטה

לנוכח העובדה שהעד הגיע כמתלונן ולא כשוטר, אני פוסק לו הוצאות בסך 200 ₪.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: אני מגיש את העדות של גולן מאירי בהסכמה – סומן ת/3.

מר אשר הבטמו מלכמו, לאחר שהוזהר כדין:

ב"כ הנאשם: אין לי התנגדות להגשת דוח פעולה ודו"ח עיכוב, בכפוף להסתייגות מעדויות שמיעה.

<#7#>

החלטה

סומנו ת/4 ות/5.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: מוסכם שהאמור בדוח הפעולה ביחס להרשעות קודמות של הנאשם אינו נכון.

חקירה ראשית:

ש. אתה שוחחת עם הנאשם בשטח כך כתבת.

ת. נכון.

ש. באיזה שפה דיברת איתו.

ת. בעברית. לא יצא לי לדבר איתו בערבית כי תחקרתי את הבחור שעיכב אותו. דיברתי איתו בעברית.

חקירה נגדית:

ש. אמרת שלא דיברת איתו ערבית.

ת. נכון. הסברתי לו את הטענות והוא אמר שהוא מצטער על זה.

ש. כשהגעת למקום האם נהג המשאית היה שם.

ת. לא זוכר. כן, כן הוא היה שם.

ש. אתה יכול לתאר את הנאשם כשהגעת לשם.

ת. לא זוכר.

ש. היה לו טלפון או לא.

ת. לא זוכר.

ש. ביקשת לערוך ט"א לגבי הדברים.

ת. כן. הסברתי לבעל הכלי שלא ייקח שום דבר עד להחלטת החוקר אם צריך לשלוח מז"פ למקום.

ש. צילמת את הדברים שם.

ת. לא. לא היו לי אמצעים לצלם.

ש. אתה יודע אם מישהו צילם.

ת. לא יודע.

ש. כמה זמן אחרי שיוני פנה אלייך הגעת למקום.

ת. בערך עשר דקות. הייתי בסביבה.

ש. ראית את הדברים.

ת. כן.

ש. איפה הם היו.

ת. בתוך המבנה.

ש. אתה יודע שלפי הטענה הוא זרק אותם לרחוב.

ת. לא. הבנתי שהוא החזיר אותם מאוחר, כששאלו אותו מה הוא עושה, הוא הוציא מהרכב והחזיר את כל הכלים מהרחוב.

ש. אתה זוכר אילו כלים היום.

ת. אני זוכר שהיה מסור של אבנים.

מר סאלם חממרה, לאחר שהוזהר כדין:

חקירה ראשית:

ש. תספר לבימ"ש מה קרה בתאריך הזה ביום 11/9/12 ברחוב מרווה בצור הדסה.

ת. באתי עם משאית חומר בסביבות ארבע וחצי, ראיתי אוטו עומד לי הבית שהיה בונה, מסוג מאזדה בצבע לבן, ראיתי מישהו מעמיס דברים מהבניין שלי. שאלתי אותו מה אתה עושה, הוא אמר שקיבל אישור מהקבלן, שאלתי איזה קבלן, הוא אמר קבלן, שאלתי איזה קבלן, אמרתי לו שאני הקבלן פה. אח"כ הוא ניסה לברוח מהמקום. אמרתי לנהג המשאית לעצור כך שהוא לא יוכל לברוח, לחסום אותו. התקשרתי למפקח הבניין שלי והוא התקשר לבעל הבית ואחרי כמה זמן הם באו. בעל הבית התקשר למשטרה.

ש. מה הוא לקח.

ת. היה כלים, שני דיסקים, ומקדחה, הוא לקח שתי חבילות של קלקר (רונדבנד – חומר איטום), שבעה מכלים של סיכה (חומר איטום נוזלי).

ש. כמה עולה למשל אחד של סיכה.

ת. 130 ₪.

ש. כל זה ראית אצלו באוטו.

ת. כן.

ש. מה הוא עשה עם זה.

ת. הוא רצה לברוח ולא יכול היה לצאת מהמקום כי חסמתי אותו והתקשרתי לבעל הבית ואז הוא זרק את זה בחניה.

ש. איך נראית החניה.

ת. חניה עם תקרה וקירות.

ש. זו חניה פנימית של בניין.

ת. נכון.

ש. אתה ראית אותו בעיניך מוציא את הדברים מהאוטו ושם בחניה.

ת. כן.

ש. מה הוא אמר לך.

ת. הוא ניסה לברוח וחסמתי אותו והוא לא יכל עד שבא בעל הבית.

ש. מה הוא אמר לך.

ת. חוץ מהשיחה שקיבלתי אישור מהקבלן לא דיברנו.

חקירה נגדית:

ש. כשהגעת איפה ראית אותו, האם ראית אותו מעמיס.

ת. כל הדברים היו בתוך האוטו. אם הייתי מאחר חמש דקות הוא לא היה במקום.

ש. איפה ראית את זה.

ת. בבגז' ועל הספסל האחורי.

ש. מה עשית.

ת. התקשרתי למפקח, לפני כן שאלתי אותו מה אתה עושה, הוא אמר שהוא קיבל אישור מהקבלן.

ש. אמרת לו שאתה הקבלן.

ת. אמרתי לו שאני הקבלן.

ש. מה הוא עשה.

ת. חסמתי אותו, התקשרתי לבעל הבית שלי ואמרתי לו.

ש. כמה זמן ארך כל זה.

ת. לא יודע. פחות מחצי שעה.

ש. כמה זמן בין הרגע שראית אותו עד שחסמת אותו.

ת. מיד חסמתי אותו. הוא עלה לאוטו וניסה לברוח לכיוון אחר אבל לא היה לו יציאה משם. ביקשתי מהמשאית לחסום אותו.

ש. כשראית אותו בהתחלה היית בתוך המשאית.

ת. כן. הוא היה מחוץ לרכב.

ש. יצאת וראית שהוא מעמיס דברים

ת. כן.

ש. אמרת לו שאתה הקבלן.

ת. כן.

ש. הוא ניסה לברוח.

ת. כן.

ש. מה המשקל של כל מיכל.

ת. ארבע ליטר, אולי ארבע קילו.

ש. מה המשקל של המסור דיסק.

ת. קילו וחצי שני קילו.

ש. אמרת שזה גם הדברים שהיו שם (מצביע על ת/2 תמונה תחתונה ותמונה שניה.

ת. אני לא יודע מה הדברים האחרים חוץ מהגלונים. בתמונה השניה רואים את המיכלים של הסיקה. אני לא יודע מה הדבר המרובע שרואים שם. הדבר המרובע שמוקף בעיקול בתמונה 2 זה חומר איטום רונדו באנד.

ש. אחרי שאמרת לו שאתה הקבלן, מה היתה התשובה שלו.

ת. כלום.

ש. אז הוא נסיה לברוח.

ת. כן. ואני חסמתי אותו.

ש. כשיוני צילם את הדברים היית איתו.

ת. לא.

ש. אתה עובד באתר הזה.

ת. כן.

ש. באותו יום עבדת באתר.

ת. כן.

ש. אז היית מחוץ לאתר במשאית.

ת. הלכתי להביא חומר.

ש. האם זה נכון שהנאשם אמר לך שהוא מצא מסור דיסק זרוק לקח אותו ושהתברר שזה שלכם החזיר אותו.

ת. הוא החזיר את הכל. לא זוכר מה אמר לי. הייתי עצבני. אם לא הייתי נמצא אחרי המשאית, היה הורג אותי במקום.

ש. המשאית חסמה אותו. היית מאחורי המשאית.

ת. היה משאית, יכל לצאת בין עמוד חשמל לבין המשאית יש לו כמה סנטים עמדתי כדי לא לא לתת לו לצאת, אם לא הייתי בורח היה עולה עלי.

ש. אבל הוא לא ניסה לצאת מהכיוון הזה לטענתך אלא בכיוון השני.

ת. הוא נסע וחזר כי אין יציאה.

ב"כ המאשימה: אני מבקש להגיש את הודעת הנאשם במשטרה. אבקש מבית המשפט לא להתייחס לשורה 21, שאפשר לייחס אותה לטעות במילים.

ב"כ הנאשם: אני מתנגד. את עדות נהג המשאית אני יכול להגיש.

ב"כ המאשימה: מסכים.

<#9#>

החלטה

סומנה נ/1.

<#10#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: בשל תקלה גובת הודעת הנאשם לא הגיעה לדיון, בשלב זה אני מוותר על הגשת הודעת הנאשם, שומר לעצמי את הזכות לבקש להגיש אותה בכפוף לעדותו.

הנאשם מר מוחמד אבו זאידה לאחר שהוזהר כדין:

חקירה ראשית:

ש.ת. אני נסעתי ברכב, כי האנשים שאני עובד איתם לא אספו אותי באותו יום והודיעו לי לבוא באוטו הפרטי שלי. סיימנו לעבוד, החלפתי בגדים לבגדים של הבית.

ש.ת. התחלתי את הנסיעה שלי לכיוון הבית וראיתי שיש דיסק זרוק על הרצפה, לקחתי את הדיסק הוא בא אלי במכונית ואמר לי שאני לקחתי את הדיסק אמר שאני גנב. התשובה שלי שאני לא גנבתי את הדיסק והחזרתי את זה.

ש. איפה ראית את הדיסק.

ת. על הכביש. נסעתי במכונית בנסיעה ראיתי את הדיסק בשוליים.

ש. מה עשית אחרי שהוא אמר שזה שלהם.

ת. החזרתי את זה לקבלן.

ש. האם היה לך חומר של סיכה או רד באונד.

ת. לא העמסתי כלום חוץ מהדיסק. אני לא לקחתי חוץ מהדיסק כלום.

ש. הוא ראה את הדיסק באוטו שלך.

ת. אני עדיין לא הגעתי עם זה לרכב, רק הרמתי את הדיסק ופתאום הוא ראה אותי.

ש. הבאגז' של הרכב היה פתוח.

ת. לא. האוטו היה סגור, חוץ מהדלת של הנהג שהייתה פתוחה.

ש. כשהדלת הייתה פתוחה מה היה.

ת. רק הדלת של הנהג היתה פתוחה, רציתי להכניס את הדיסק אבל אחרי זה החזקתי לקבלן.

ש. מה היה אחרי זה אחרי שהחזרת לו את הדיסק.

ת. אמר לי שאני גנבתי, הוא התחיל לצעוק, אבל אני לא גנבתי.

ש. כשהוא העיד כאן הוא אמר שהודת שאתה גנבת.

ת. לא, לא הודתי.

ש. השוטר אומר שאתה אמרת לו טעיתי.

ת. על מה טעיתי. לא אמרתי טעיתי. הוא אמר לי לא להגיד שום דבר לדבר אצל החוקר בבית שמש.

ש. לפני שהגיע השוטר הגיע לשם גם יוני בעל הבית.

ת. כן.

ש. אמרת לו משהו. דיברת איתו.

ת. רק על הדיסק אני דיברתי.

ש. מה אמרת לו לגבי הדיסק.

ת. אמרתי לו שנסעתי ברכב וראיתי את הדיסק בשוליים, הוא חסם אותי עם המשאית, חניתי את הרכב, ירדתי ובאתי לפנות אליו לדבר איתו.

ש. הנהג של המשאית חסם אותך ונשאר בתוך המשאית.

ת. הוא חסם אותי לפני שעליתי לרכב.

חקירה נגדית:

ש. מצאת את הדיסק על הכביש.

ת. כן.

ש. שאלת באיזור אם זה שייך למישהו.

ת. לא היה אף אחד חוץ מהבחור שהגיע במשאית.

ש. אתה לא עבדת ברחוב הזה.

ת. לא עבדתי, אני עובד באתר סמוך.

ש. איפה אתה עובד.

ת. בצור הדסה. יש לי תלוש ויש לי הכל אני לא מכיר את שמות הרחובות. אני עובד באותו רחוב.

ש. מישהו ממי שהעיד היום אתה מכיר.

ת. את הקבלן ואת החייל. אני מכיר אותם מהארוע. לא מכיר אותם לפני הארוע ולא היה לי סכסוך איתם.

ש. האם זו חתימתך – מציג את עדותו מיום 11/09/12.

ת. מאשר חתימה.

ש. יש פה דיסק שחקרה אותך, אתה זוכר מי חקר אותך.

ת. בבית שמש.

ש. בחור או בחורה.

ת. בחורה.

ש. בחורה רוסיה.

ת. לא יודע אם רוסיה.

ש. כל מה שדיברת איתה, היה מיקרופון על השולחן הקליטו אותך.

ת. מה שאמרתי זה מה שהיה לי.

ש. הדיסק הזה שומעים אותך מדבר עברית רק עברית, היא גם לא יודעת ערבית, היא מרוסיה.

ת. היא דיברה איתי, אני הבנתי אותה והיא הבינה אותי.

ש. בגלל זה דיברת עברית.

ת. אם תדבר איתי לאט לאט ובגלל זה היא הבינה אותי ואני אותה.

ש. כל מה שאמרת במשטרה זה אמת.

ת. כן האמת. לא אמרתי כלום חוץ מהאמת.

ש. היו פה היום שני עדים שאומרים, שאתה היה לך הרבה ציוד על האוטו כולל הסיכה, הראנד בנד, הכל הורדת מהאוטו שלך. יש לך הסבר למה העדים המציאו עלייך את זה.

ת. אם הם ראו משהו שהיה ברכב והם צילמו את זה. אני עובד ויש לי ילדים וחי בשכירות ועובד טוב ולא מסתכל לא על דיסק ולא על סיכה כדי לגנוב אותם.

שאלת בית המשפט: ש. האם אמרת למישהו שהקבלן הרשה לך לקחת ציוד מהמקום.

ת. לא אמרתי דבר כזה.

ש. אמרת שעבדת באותו רחוב.

ת. באותו רחוב, האתר שלי מימין והאתר שלהם משמאל.

ב"כ הנאשם: אלו עדי.

סיכומים:

ב"כ המאשימה: אבקש להרשיע את הנאשם על פי עדויות התביעה ועדות נהג המשאית שהוגשה בעד עצמה הדברים מדברים בעד עצמם. הנאשם הודה בשלוש הזדמנויות שונות. העדות של עד התביעה מספר 2 שהגיע לארוע, בעל הבית יוני מזרחי וגולן מאירי ת/3.

ב"כ הנאשם: נחזור לענין הטענה של חברי של עדותם של שני השוטרים שנבקש לא ללמוד מהם דבר. נתמקד בעדות הקבלן כפי שהעיד לעומת עדותו של הנהג כפי שהוגשה בנ/1. הנהג מדבר על אדם שמיד אחרי שראו כי זיהה אותם בשתי נקודות זמן. נקודה אחת שבה היה הנאשם כאשר הגיעו למקום ונקודה שניה התנהגותו לאחר מכן. כאשר הקבלן אומר שהוא ראה כי הנאשם העמיס גם בתוך הרכב וגם בתא המטען שלה רכב והוא ראה אותו נכנס לבנין ומעמיסם מיכלי סיכה. לעומת זאת הנהג של המשאית, מתאר את הדברים בצורה אחרת והוא מדגיש שמיד כאשר הנאשם זיהה אותם וראה אותם, עזב את הגלונים ורצה לברוח עם הרכב. לעומת זאת כמובן הקבלן מציג תמונה אחרת ולפיה כביכול הוא המשיך בהורדת הגלונים עד שהקבלן ניגש אליו ושאל אותו מה עושה ואז השיב לו כביכול שהוא קיבל רשות. בכל מקרה הטענה של הקבלן שהוא ניגש לאוטו וספר כל מה שהיה שם אינה ריאלית ולא סבירה, במיוחד כאשר תא המטעם היה סגור. לא סביר להניח שמישהו יעמיס בתוך האוטו כאשר הוא מעמיס באותו ובתא המטען. התמונות שהוצגו הוא לא זיהה אותם במקום ולא אמר שאלה הדברים, הוא לא נכנס יחד עם יוני לתוך המבנה ולא ראה אם אלה הם הדברים. ברור שהתמונות שמוצגות לא מדברות על איך, כאילו שמישהו זרק אותם. בית המשפט יכל לראות שהדברים מסודרים לא מישהו שזורק לחניה בכוונה להתפטר מדברים מסודרים. אף לא אחד הפוך, כל הגלונים מסודרים. כל הדברים מלמדים על אי דיוק מסיים בלשון המעטה, שמלמד על כך שככל הנראה הייתה אי הבנה, שכן הקבלן ראה את הנאשם כפי שהנאשם מודה מחזיק במסור ומכך הוא הסיק שהוא זה אשר מנסה לגנוב את הדברים האלה שהוא ראה בכלל בתוך הבית ולא על הנאשם, או על דבריו של הנאשם. סתירות בגרסה כזו פשוטה גם סתירה קלה כזו מצביעה על היבט כאשר הקבלן אומר שהנאשם התנהג בקור רוח והשיב לשאלות, לעומת זאת נהג המשאית אומר כי מיד כאשר הרגיש שחשדו בו הוא ניסה לברוח. סתירה זו לא מה בכך וכן יכולה ללמד על ספק. אדגיש כי הקבלן אמר כי באותו איזור היו הרבה גניבות כך שאנו לא יודעים אם מישהו אחר שם את הגלונים או עובד מטעמו שכן הוא כלל לא היה במקום. עדותו של הנאשם הוסברה, היא עקבית, הוא אמר את הדברים כבר בתשובתו לכתב האישום וחזר עליהם כאן, חקירתו הנגדית לא הצביעה על סתירות כלשהן או על גרסה לא סגורה. על כן אבקש לקבל את גרסת הנאשם. הנאשם בטח אינו שמח להסתבכותו זו, ברור שהוא מצטער על הארוע שקרה, הוא מתחרט על כך שהוא לקח את המסור כאשר הוא סבר שהוא זרוק על האדמה, הוא בטח לא היה לוקח אותו אילו ידע שהדברים עלולים להתגלגל על כתב אישום בו מיוחסים וחשדות לגניבה. זה שהוא הצטער ועדיין מצטער על התנהגותו, לא הופך את הצער הזה להודאה כלשהי באשמה כלשהי.

<#11#>

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 11/09/12 בסמוך לשעה 17:30, באתר בניה בצור הדסה, העמיס הנאשם על רכבו מיכלים של חומר איטום נוזלי, חומר איטום מוצק ומסור דיסק ללא רשות בעליהם וכאשר הגיע למקום הקבלן אשר בנה באתר, ניסה להימלט מהמקום.

הנאשם כפר במיוחס לו. לדבריו מצא במקום את המסור ואסף אותו לרכבו. הנאשם שלל את הטענה כי העמיס לרכבו את יתר הפריטים הנזכרים בכתב האישום.

מטעם המאשימה העיד הקבלן, סאלם חמאמרה, בעל הבנין אשר נבנה באתר, יוני מזרחי (שוטר בתפקידו) ושוטר מג"ב אשר עצר את הנאשם. הנאשם העיד להגנתו.

עדות סאלם חמאמרה:

על פי עדותו של סאלם, הוא הגיע לאתר במשאית בסמוך לשעה 16:30 על מנת לפרוק ציוד. בהגיעו ראה מכונית לבנה מסוג מאזדה חונה לצד האתר ואת הנאשם מעמיס על המכונית דברים מתוך האתר. העד שאל את הנאשם למעשיו והנאשם אמר שקיבל אישור מהקבלן. לאחר שהעד אמר לנאשם כי הוא הקבלן שבונה במקום, ניסה הנאשם לברוח והעד הורה לנהג המשאית בה הגיע לחסום את דרכו של הנאשם. לאחר שנחסמה דרכו של הנאשם, הוא פרק את הציוד אותו העמיס למכוניתו. העד זיהה כי הנאשם העמיס על רכבו שיבעה מיכלי חומר סיכה נוזלי, שני מסורי דיסק, מקדחה ושתי חבילות של חומר איטום מוצק. בחקירתו הנגדית אישר סאלם כי הנאשם החזיר את כל הפריטים למקום (עמ' 11 שורה 29).

העד התקשר למפקח הבניה ולבעל מבנה מר מזרחי, אשר הגיע למקום לאחר מכן.

עדות יוני מזרחי:

יוני מסר כי נקרא לאתר הבניה על ידי הקבלן סאלם. במקום ראה את הנאשם ושמע מסאלם כי הנאשם נתפס מנסה לגנוב מהמקום. לדבריו הנאשם אמר לו כי הוא מצטער על מעשיו.

מעדותו של השוטר מלקמו ומדו"ח המעצר ת/5 וכן מדו"ח הקצין הממונה, אשר הורה על שחרורו של הנאשם (ת/3) עלה, כי הנאשם אמר כי הוא מצטער על מעשיו.

נ/1 אמרת נהג המשאית אחמד אעדרג':

הודעתו של נהג המשאית הוגשה על ידי ב"כ הנאשם במסגרת ראיותיו. מן ההודעה עולה, כי הנהג הגיע לאתר הבניה יחד עם הקבלן והשניים ראו את הנאשם כשהוא מעמיס למכוניתו מיכלים של חומר איטום נוזלי. מן האמרה עולה, כי כאשר הגיעו הנהג והקבלן למקום הנאשם הניח את המיכלים וניסה לברוח מהמקום במכוניתו והנהג חסם את דרכו באמצעות המשאית. עוד מסר הנהג, כי לאחר שנחסמה דרכו של הנאשם, הוא פרק מרכבו את יתר המיכלים וגם קלקר (חומר איטום מוצק) ושוב ניסה לברוח מהמקום.

עדות הנאשם:

הנאשם העיד בפני. בעדותו טען כי עבד מול האתר ובדרכו הביתה מן העבודה ראה את המסור זרוק על הרצפה ועל כן אסף אותו לרכבו. הנאשם טען כי לא העמיס לרכבו את כל יתר הפריטים וכי לא אמר לקבלן שקיבל רשות לקחת את הפריטים מהמקום.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדי התביעה ואת הנאשם, והתרשמתי מעדויותיהם באופן ישיר, אני מעדיף ללא כל היסוס את עדותו של הקבלן סאלם חמאמרה על עדות הנאשם וקובע כי הארוע התרחש כפי שתיאר.

עדותו של סאלם היתה משכנעת והעד עשה רושם אמין. התרשמתי כי העד עשה מאמץ לדייק בפרטים ולא להוסיף על מעשיו של הנאשם. לא ראיתי כל סיבה מדוע העד יעליל על הנאשם בכזב כי ניסה לגנוב. עדותו של סאלם מקבלת תמיכה משמעותית ביותר מהאמור בנ/1, אמרתו של נהג המשאית, אשר הוגשה מטעם ההגנה כראיה ללא הסתיגות מתוכנה (ואציין, כי ניתן לבסס ממצא מרשיע לחובת הנאשם גם על סמך האמרה נ/1 לבדה).

נתתי דעתי לסתירות בין האמור באמרה נ/1 לבין עדותו של סאלם, אליהן הפנה אותי ב"כ הנאשם. לא מצאתי כי סתירות אלו פוגעות במהימנותו של סאלם. מדובר בפערים אשר ניתן תמיד למצוא כאשר שני אנשים מתארים את אותו ארוע.

נתתי דעתי לטענה, כי סאלם אמר שהנאשם זרק את הפריטים שהיו במכוניתו, ואילו בתמונה ת/2 הפריטים נראים מונחים זה ליד זה. לא ראיתי כי יש בכך משום סתירה. בהמשך דבריו של סאלם הוא הבהיר שהנאשם שם את הדברים בחנית האתר, ודברים דומים עולים גם מנ/1.

בשולי הדברים אוסיף את הבעת הצער של הנאשם על מעשיו בפני שלושה אנשים שונים. אכן, ניתן ליישב את הבעת הצער, ולו בדוחק גם עם אי הבנה. עם זאת, הבעת הצער מתיישבת יותר עם תחושת אשמה של הנאשם מאשר תחושת חפות. במיוחד כאשר הדברים נאמרים לשוטר אשר עצר אותו ולקצין אשר הורה על שחרורו.

עדות הנאשם מנגד עשתה רושם לא משכנע, ולא ראיתי לתת לדבריו משקל. אוסיף על כך, כי עצם לקיחת המסור, מבלי שהנאשם הצביע על כל סיבה מדוע סבר בכנות כי המסור הופקר שם לחסדיו, די בה כדי להביא להרשעתו בעבירת גניבה.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי מעבר לספק סביר, כי הנאשם גנב את הפריטים מאתר הבניה. אשר על כן, מרשיעו במיוחס לו בכתב האישום.

<#12#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: לנאשם הרשעות קודמות.

<#13#>

החלטה

בטרם שמיעת הטיעונים לעונש, ומבלי שגיבשתי כל דיעה לענין תוצאת ההליכים ומבלי לטעת כל תקווה או חשש בלב הנאשם, על ממונה עבודות שירות לערוך חוו"ד בדבר התאמת הנאשם לריצוי מאסר בעבודות שירות.

חוות הדעת תוגש לבית המשפט עד ליום 23/041/4.

ניתן ליצור קשר עם הנאשם בטלפון: 052-6790051 או באמצעות ב"כ בטלפון: 02-6273723 ובפקס: 02-6281218

קובע לטיעונים לעונש ולמתן גזר דין ליום28/04/14 בשעה 09:30.

הדיון יתקיים בבית משפט השלום בבית שמש.

<#14#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מאיה צדוק