06 מרץ 2014

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעת ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים. המסמכים שגילויים מתבקש הם:

(א) תיק רפואי בגין שמירת ההריון של התובעת;

(ב) תלושי שכר מחברת סונול;

(ג) שם המעסיק הישיר כאשר עבדה בחברת סונול;

(ד) מסמך המצביע על העזיבה את חברת סונול.

לטענת המבקשת – המסמכים אשר נדרשו בקשר לחברת סונול יאשרו שהתובעת עבדה בסונול במקביל לעבודתה בנתבעת ומהווים בסיס לטענה כי בעת שמירת ההריון בחרה התובעת להמשיך לעבוד בסונול. לפיכך, יש במסמכים כדי להוכיח כי התובעת נהגה בחוסר תום לב ובחוסר נאמנות כלפי הנתבעת.

2. התובעת מתנגדת למתן צו לגילוי מסמכים ספיציפי ביחס למסמכים הרפואיים מטעמי צנעת הפרט וחדירה לפרטיותה. לגבי יתר המסמכים מחברת סונול טוענת התובעת כי המסמכים הנזכרים אינם רלבנטים להליך.

המסגרת המשפטית

3. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010)

5. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (מיום 28.3.07 ) כדלקמן -  

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .

6. כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית , פדע כז 225).

מן הכלל אל הפרט

7. בענייננו, אני סבור שיש רלבנטיות להמצאת המסמכים הנוגעים לחברת סונול, שכן בכתב ההגנה נטען שהתובעת לא פוטרה מעבודתה והעדיפה את משרתה המלאה בחברת סונול על פני העבודה בנתבעת (סעיף 26). לפיכך, המסמכים הנזכרים רלבנטיים להליך המשפטי ויש בהם (אולי) כדי לסייע לבית הדין להכריע בנוגע לנסיבות סיום העבודה.

8. באשר לקבלת התיק הרפואי - צודק ב"כ התובעת כאשר טען שגילוי נרחב של מידע רפואי יש בו כדי לפגוע בפרטיות התובעת. בנסיבות אלה אני סבור שאין להורות על גילוי התיק הרפואי של התובעת בגין שמירת ההריון ולהסתפק במסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה. יוער, כי ממילא הנטל להוכחת הפיטורים מוטל על התובעת על כל המשתמע מכך.

סוף דבר:

9. (א) נוכח האמור, ברי כי בקשת הנתבעת למתן צו לגילוי מסמכים ספיציפיים מתקבלת בחלקה.

(ב) על התובעת לגלות בתצהיר גילוי מסמכים ספיציפי (ולאפשר עיון) בתוך 30 ימים מהיום את המסמכים הנזכרים בסעיף 1 (ב)-(ד) להחלטה דנן.

(ג) במקביל ולמען הסדר הטוב תעביר הנתבעת לעיון ב"כ התובעת בתוך 30 ימים מהיום את דו"חות הנוכחות של התובעת בגין תקופת העסקתה (חרף הטענה שהדו"חות כבר מצויים בידיה.

(ד) החלטה לעניין מועד דיון ההוכחות והגשת תצהירים תשלח לצדדים בנפרד.

10. שאלת ההוצאות בגין הליך ביניים זה תילקח בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, (06 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.