הוגשה בקשה במעמד צד אחד למתן צו עשה זמני המורה למשיבה להעביר לידי המבקשת שטר מכר מנוע מיבוא, חתום ומאושר עבור רכב האמבולנס מס' 7119956 השייך למבקשת.

ויודגש, המבקשת כבר הגישה את התביעה הכספית ע"ס כ- 53,000 ₪ בגין הפרות שונות של המשיבה.

בהחלטתי מיום 11.2.13 נמנעתי מלתת את הצו ואפשרתי למשיבה תגובה, אם כי אסרתי על ביצוע כל דיספוזיציה או מכר של האמבולנס.

בתגובתה לצו, מציינת המשיבה כי הסיבה לאי המצאת שטר המכר עניינה אחד, העובדה שהמבקשת פשוט לא שילמה את מלוא התמורה החוזית בגין האמבולנס ולכן מכוח זכות העיכבון (סעיף 5 לכוח חוזה קבלנות), היא עיכבה את מסירת שטר המכר למשיבה.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב כאשר לא גילתה את כל העובדות נשוא הבקשה לביהמ"ש וכי טענותיה להפסדים כלכליים הם כתוצאה מהתנהלות המבקשת עצמה.

לא סברתי כי יש מקום לקיים דיון במעמד שני הצדדים והסתפקתי בבקשה ובתגובה.

בין הצדדים ישנה מחלוקת הנוגעת לתשלום עבור האמבולנס, כאשר המשיבה טוענת כי לא שולמו לה מלוא הסכומים בגין האמבולנס ולכן השתמשה בזכות העיכבון בכל הנוגע לשטר המכר.

עניין זה הוא עניין עובדתי אשר מן הסתם יתברר במהלך התיק העיקרי ולא מצאתי הצדקה לתת בו החלטה לטובת המבקשת ולחובת המשיבה בטרם יוגש כתב הגנה ויישמע התיק העיקרי.

לא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המבקשת או כי יש הצדקה לתת את הסעד כסעד זמני ומן הסתם אם יוברר כי המבקשת עמדה בכל ההתחייבויות וכי המשיבה היא זו שהפרה אותן, ממילא תזכה המבקשת לקבל את שטר המכר.

זאת ועוד, האמבולנס נשוא הבקשה נמצא אצל המבקשת, כך שממילא נזק אמיתי אין כאן למבקשת, כאשר אסרתי ביצוע דיספוזיציה באמבולנס עד שיתבררו טענות הצדדים כדבעי.

הבקשה אפוא נדחית.

אין צו להוצאות.

התיק יקבע בפני שופט לאחר הגשת כתב הגנה במסגרת חלוקת התיקים בביהמ"ש בקריות.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.