1. הצדדים הסמיכוני ליתן פס"ד על דרך הפשרה לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.

2. המדובר בתביעה שראשיתה במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים אודות התמורה שזכאית לה הנתבעת בגין התקנת מנוע חדש ברכבה של התובעת ולבקשתה, המשכה סב סביב שטר מכר של המנוע, אשר סירבה הנתבעת להעבירו לידי התובעת, ללא סילוק כל התמורה הנטענת וסופה בנזקים ועוגמת נפש אשר טוענת התובעת כי נגרמו לה עקב אי העברת שטר המכר.

3. התובעת הינה חברה המספקת, בין היתר, שירותי אמבולנס פרטי להעברת חולים בכל הארץ התקשרה עם הנתבעת, חברת המנהלת מוסך מורשה, בהעסקה להחלפת מנוע של הרכב.

4. אין מחלוקת כי זה הוחלף וכי הרכב נמצא, מאז חודש 12.12 בחזקתה של התובעת ואולם בעוד שאחרונה זו טוענת כי שילמה את מלוא התמורה המתחייבת בגין החלפת המנוע, בסך של 12,000 ₪, וכי הנתבעת מעכבת שלא כדין שטר מכר של המנוע, דבר המונע את העברת הרכב טסט במשרד רישוי מאז 12.1.13, טוענת הנתבעת כי הרכב נלקח מהמוסך בטרם יושלמו הבדיקות הסופיות לתקינות המנוע ומבלי ששולמה מלוא התמורה המתחייבת בגין התיקון, לאמור סך של 15,569 ₪. מכאן, היא מעכבת בידיה כדין את שטר המכר.

תביעה זו הוגשה למתן צו עשה להעברת שטר המכר ולתשלום הנזקים שנגרמו לתובעת בגין עיכוב שטר המכר ומניעת השימוש ברכב.

5. בהמלצת ביהמ"ש, הסכימו הצדדים ביום 14.7.13 להסדיר את העברת שטר המכר לידי התובעת, תוך הותרת המחלוקת הכספית להכרעת ביהמ"ש. בפועל שטר המכר הומצא לתובעת במהלך חודש 7.13.

6. עיון בכתבי הטענות של הצדדים, בתצהירים שהגישו ובסיכומים מטעמם מלמד כי עיקר השאלות השנויות במחלוקת, הן אלה:

האם נותרה יתרת חוב בגין החלפת המנוע ?

האם הרכב הוצא מהמוסך ללא רשות ?

האם לנתבעת היתה זכות עכבון כדין, ואם כן האם השתמשה בה בתום לב ובהתאם לחוק ?

האם הנתבעת היתה רשאית, ללא קשר לשאלת העכבון, להתנות את העברת שטר המכר בסילוק החוב הנטען ?

האם התובעת פעלה להקטנת הנזק, בין אם בהתאם לסע' 11 (ג) לחוק המיטלטלין ובין אם בכלל ?

האם התובעת הוכיחה את הנזקים הנטענים?

7. לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מעדותם באופן בלתי אמצעי, לאחר שבחנתי היטב את כל הטענות והשאלות הרלוונטיות לענייננו ובעיקר את שאלת הקטנת הנזק ע"י התובעת, לאחר ששקלתי שיקולים של דין ושל צדק החורגים מדלת אמותיו של המשפט המהותי, ולסילוק תביעה זו מחד ואת החוב הנטען ע"י הנתבעת מנגד, אני מורה לשחרר מחצית הכספים המופקדים בקופת ביהמ"ש, בסך של 1,785 ₪, לידי הנתבעת באמצעות בא כוחה ואת היתרה להשיב לידי התובעת.

מעבר להוראה זו, הנוגעת לכספים המעוכבים בקופת ביהמ"ש, ולאחר שהתובעת קיבלה לידיה את שטר המכר, לא מצאתי מקום לפסוק לטובתה פיצויים כלשהם, ובנסיבות העניין גם לא מצאתי לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, י' תשרי תשע"ד, 14 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.