(באמצעות עוה"ד ט. ריינהולד)

לפני בקשה להתיר לנתבעים (להלן: "המבקשים") להביא ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה, לפי הוראת סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה (להלן: "הבקשה").

הבקשה הוגשה לאחר שהוגש תחשיב נזק של התובע.

עובדות המקרה:

1. התובע (להלן: "המשיב") ילידת 1982, נפגע בהתאם לנטען ביום 9.5.2010 בתאונת דרכים כהולך רגל. התובע התלונן על פגיעה במרפק שמאל, בירכיים ובברך ימין.
2. התאונה הוכרה כתאונת עבודה, התובע עבר מספר וועדות רפואיות, וועדה רפואית נפגעי עבודה מדרג ראשון מיום 12.8.2012 קבעה לתובע 10% נכות צמיתה בגין ברך ימין לפי סעיף 48(2) ז' (I) לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") ו- 10% נכות צמיתה בגין ברך שמאל לפי סעיף 48(2) ז' (I). ועדה רפואית לעררים מיום 20.12.2012 קבעה לתובע 10% נכות צמיתה בגין ברך ימין לפי סעיף 48(2) ז' (I) לתקנות ו- 30% נכות צמיתה בגין ברך שמאל לפי סעיף 48 (2)א לתקנות. וועדה רפואית לעררים מיום 11.4.2013 קבעה 10% בגין ברך ימין לפי סעיף 48 (2) ז' לתקנות ו- 30% בגין ברך שמאל לפי סעיף 48 (2)א לתקנות והפעילה תקנה 15 במחצית ובסה"כ קבעה למשיב 56% נכות צמיתה (להלן: "הוועדות").
3. לטענת המבקשים, המשיב טרם התאונה וללא קשר אליה סבל מבעיות ברכיים לרבות עשיית שימוש בברכיה. המבקשים צירפו תיעוד רפואי המעיד על תלונות המשיב על כאבים בברכיים החל משנת 1998 ועד שנת 2006 (נספח ב' לבקשה). לטענתם, המשיב הסתיר את עברו הרפואי מהמל"ל והצהיר בטופס הודעה על פגיעה בעבודה כי לא סבל מבעיות ברכיים טרם התאונה. כמו כן, התיעוד הרפואי מעברו של המשיב לא עמד בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל, משכך הוועדות לא התייחסו למצבו הרפואי של המשיב טרם התאונה. המבקשים טוענים כי קביעות הוועדה ממנה הוסתר עברו של המשיב התבססה על טעות או הטעיה מצד המשיב ביחס למצבו הרפואי עליו הוא מלין כיום בגין התאונה. לכן, המדובר בפגם היורד לשורש הקביעה של הוועדה המצדיק הבאת ראיות לסתור.
4. לטענת המשיב הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד ובנסיבות יוצאות דופן, כך למשל, כאשר לא היו בפני הוועדה עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע ואשר לו היו בפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה (הפנה בתגובה לע"א 5779/90 הפניקס הישראלי נ' טיארה, פד"י מה (4) 77). כמו כן, טוען המשיב כי התלונות שלו בגין כאבי הברכיים היו שנים לפני פציעתו בתאונה והיו מוגבלות לאותה תקופה, כאשר תלונה אחרונה הינה משנת 2006 ומאז חלפו הכאבים ללא המשך טיפול. תלונות התובע לא הותירו נזק, לא מנעו מהתובע לשרת כחייל קרבי או לעבוד כמאבטח, עבודה הכרוכה בעמידה ובישיבה ממושכת.

דיון והכרעה

1. סעיף 6ב' סיפא לחוק הפיצויים קובע כדלקמן:- –

"בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

נפסק זה מכבר כי ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות על פי דין מיועד למקרים חריגים ומיוחדים. בית המשפט הצביע על שני סוגי טעמים העשויים להצדיק מתן היתר כזה: טעמים משפטיים, כגון שההליך בו נקבעה הנכות היה נגוע בפגם מהותי, דוגמת תרמית או בטלות מעיקרא. טעמים עובדתיים כגון מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המוסד לביטוח לאומי -ראו לעניין זה החלטתו של השופט צבי זילבטל ברע"א 4396/13 אשכנזי נגד הפול (מיום 22.12.13). עוד, נקבע כי אין המדובר ברשימה ממצה וסגורה של מקרים, כדברי כב' השופט אור בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מ"ה(4) 77, עמ' 83:-

"אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר ... כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. אכן, פסיקתו העקבית של בית-משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על-פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד."

(עוד ראו: בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חב' לביטוח בע"מ פ"ד לט(4) 505; אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה ומעודכנת עמ' 494, 495).

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי המסמכים שהונחו לפני, קביעתי היא כי דין הבקשה להתקבל.
2. עולה כי התובע סבל מספר שנים לפני התאונה מכאבים בברכיים. לבקשה צורף תיעוד רב המתאר תלונות חוזרות בגין כאבים בברכיים ועיקרם יפורט להלן: בדיקה מיום 1.4.98 : "כאבי ברך הימני בזמן משחק כדורגל במשך כשנה." הופנה לרנטגן בירכיים. בבדיקה מיום 8.4.98 תועד: "בצילום- שברי הליכה קלים ... במקרה של כאבים חזקים לשקול הפניה לאורטופד. " ; תיעוד מיום 1.6.1998 : "בזמן תנועה שומע "קליק" ללא כאבים". תיעוד מיום 11.5.2006 : "כאב ברך שמאל לאחר משחק כדורגל". תיעוד רפואי מיום 3.7.98 "כאבי בירכיים". ממצאי הבדיקה: "מדובר על מקרה לא רגיל, מתאים ל Snapping knee (מצד ימין) ... וגרם למה שמוכר כ Runner knee היות שהחולה חש יותר טוב בתקופה אחרונה אינני ממליץ על טיפול כירורגי או הזרקה".
3. עוד צורף תיעוד רפואי של המשיב בהיותו חייל; בדיקה מיום 3.7.03: "החייל מתלונן על כאבי ברכיים מזה חודש טוען שעיקר הכאבים ברגל שמאל, כמו כן, כאבים בכפות הרגליים מזה חודשיים". בדיקה מיום 20.8.03 : "החייל מתלונן על כאבים בברכיים מזה כחודשיים. ממצאים: רגישות בברך ימין". ; בדיקה מיום 28.9.03: החזר הפניה מאורטופד ... עקב כאבי ברך ימין. הומלץ על PT"; בדיקה מיום 4.11.03: "החזר הפנית PT מ 30.9.03 . סובל מPEP לאחר חבלה בברך. בבדיקה חוסר יציבות ברך ימין VARUS TEST חיובי. הומלץ לשלוח למומחה על מנת לשלול נזק ב LCL". בדיקה מיום 18.12.03: "בנוסף לטענתו סובל מבעיות ברכיים ולכן חייב להשתחרר לפיזיוטרפיה פעמיים בשבוע. בממצאים: ...רגישות באספקט לטרלי של שתי הברכיים"; בדיקה מיום 11.2.2004: "אחרי טיפול פיזיוטרפיה עקב כאבים בברכיים במשך כמה חודשים. לא מרגיש הטבה במצב וכאבי ברכיים מתגברים אחרי פעילות פיזי. ממצאים: אין סימנים נוזליים בתוך הברכיים, הכאבים מתגברים במצב כיפוף בברך ימנית בעיקר";
4. כמו כן, צורף תיעוד רפואי לאחר שחרורו מצה"ל. תיעוד רפואי מיום 11.5.2006 : "כאב ברך שמאל לאחר משחק כדורגל".
5. אין מחלוקת כי בפני הוועדה לא היה מונח תיקו הרפואי של המשיב מקופת חולים, התיק הרפואי מהצבא ובכלל זה החומר הרפואי שפורט לעיל וצורף על ידי המבקשים. כמו כן, אין מחלוקת, כי המשיב בעת הגשת התביעה לדרגת נכות בגין הפגיעה בברכיים הצהיר והשיב בשלילה לשאלה אם 'סבל בעבר ממגבלות או כאבים דומים'. על אף שמדובר בתלונות וכאבים שהאחרון שבהם תועד כ-4 שנים לפני מועד התאונה. מדובר בכאבים אשר מהם סבל המשיב במשך שנים וראייה לכך היא רצף הטיפולים. אני סבורה כי המדובר במידע רלבנטי ומהותי שהייתה חובה להציגו לפני חברי הוועדות, בעת קביעת דרגת הנכות על מנת שיהיה ניתן להתייחס לנכות ככל שקיימת עובר לתאונה.
6. לעניין אי גילוי מידע רפואי רלוונטי, נקבע לאחרונה ברע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (פורסם ביום 08.04.2013):

"... כאשר הנפגע אינו פורש ביוזמתו את כל החומר הרפואי שיכול להיות רלוונטי בפני הגוף האמור לקבוע את נכותו, יכול מחדל זה לחזק את המסקנה שלפיה לאותו חומר יש משקל פוטנציאלי בכל הנוגע לקביעת הנכות... נמצא, שאת בקשת המבקשות להתיר להן להביא ראיות לסתור יש לקבל לא רק מהטעם שלא עמדו בפני הוועדות הרפואיות נתונים על שינויים אפשריים במצב המשיב מאז התאונה, אלא גם כיוון שעובדה זו נבעה מהתנהלות המאופיינת בהסתרת מידע מצד המשיב. אין די באמירה לפיה בידי הוועדות הייתה אפשרות לאסוף חומר בעצמן. חובת תום הלב המוטלת על מי שמבקש להסתמך בתביעתו על נכויות שנקבעו לו על פי דין מחייבת אותו לגלות מיוזמתו לרשות המוסמכת מידע העשוי להיות רלוונטי להחלטה בעניינו".

(פסקה 7 לפסק הדין).

1. מאחר ולא עמד בפני הוועדה מידע, תיעוד ופירוט לבעיות הברכיים מהן סבל המבקש בעברו, מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין נוכח העובדה כי הנכות שנקבעה הינה בגין מגבלה בברכיים. השאלה במקרה דנן, האם מצבו הרפואי של המשיב עובר לתאונה הייתה 'בוודאי' משנה את קביעת הנכות, הינה שאלה שבמומחיות, ולכן אין מנוס מלמנות מומחה בתחום האורתופדי אשר יחווה את דעתו בשאלת נכותו של המשיב כתוצאה מהתאונה והאם יש לשייך חלק מהנכות למצבו הרפואי עובר לתאונה.
2. כתב מינוי והנחיות להמשך ניהול ההליכים יישלח בהחלטה נפרדת. הוצאות הבקשה יישקלו על ידי בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ד, 23 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.