בפני בקשת המבקש, לסלק על הסף הודעת צד ג' שהוגשה נגדו ע"י המשיבה במסגרת תביעה שיטרית שהוגשה נגדה ע"י התובעת בטענה לפיה המבקש והמשיבה עודם נשואים כך שבסכסוך שביניהם צריך לדון בית המשפט לענייני משפחה אשר לו נתונה הסמכות הייחודית לדון בסכסוך.

התביעה השטרית הוגשה ע"י התובעת נגד המשיבה כתולדה של הסכם שכירות שנכרת בין התובעת, בעלת דירה, לבין המבקש והמשיבה, שוכרי הדירה.

חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 מגדיר ענייני משפחה:

בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה:

(1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;

ת"ט תשנ"ו-1996

מיום 10.9.1996

ת"ט תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 386

(1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1992
1947-1922, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;

(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

לענין פסקה זו -

"בן משפחתו" -

(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;

(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;

(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;

(ד) נכדו;

(ה) הורי הוריו;

(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;

"הורה" - לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;מיום 10.9.1996

ת"ט

ת"ט תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 386

(2) תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו, או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

לעניין פסקה זו –

(א) "בן משפחתו" -

(1) (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;

(2) (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;

(3) (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;

(4) (ד) נכדו;

(5) (ה) הורי הוריו;

(6) (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;

(ב) "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;

מיום 30.6.1998

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

(2) תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו, או נגד עזבונות של בן משפחתו תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

(3) תובענה למזונות או למדור;

(4) תובענה לאבהות או לאמהות;

(5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991;

(6).......

בין התובעת לבין המבקש והמשיבה אין כל קשרי משפחה אלא קשרי שוכר משכיר, כך שהסכסוך ביניהם אינו ב"ענייני משפחה" ולפיכך הסמכות העניינית לדון בתביעה שבין התובעת למשיבה בעניין השטר שנמסר לתובעת במסגרת הסכם השכירות, נתונה לבית המשפט השלום.

השאלה הינה מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהודעת צד ג' המוגשת ע"י המשיבה, נגד המבקש שהינו בעלה, בתביעה שנפתחה ע"י התובעת נגד המבקשת בבית משפט השלום, המוסמך לדון בתביעה שבין התובעת למשיבה.

אילו התביעה בין המבקש למשיבה היתה עומדת בפני עצמה אין ספק כי בית המשפט המוסמך לדון בסכסוך היה בית המשפט לענייני משפחה, בהיות הצדדים "בני משפחה" דא עקא, שבמקרה שלפני הולכת ההודעה לצד ג' אחרי התביעה העיקרית ומשבית המשפט השלום מוסמך לדון בתביעה העיקרית, הוא מוסמך לדון גם בהודעה לצד ג' שהוגשה ע"י המשיבה נגד המבקש חרף היותם בני משפחה.

בעניין זה ראה בר"ע 045881-03-12 דינה מליחי נ' ציון שרעבי שם נקבע כי:

"משהתביעה העיקרית הינה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, בנסיבות העניין צריכה ההודעה לצד ג' אף היא להתברר בבית משפט השלום".

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין מליחי אושר ע"י בית המשפט העליון ברע"א 7185/12 דינה מליחי נ' ציון שרעבי שם נקבע:

1. "למעלה מן הצורך יצוין כי כבר במועד הגשת התביעה המתוקנת לבית משפט השלום, היו התובע והנתבעים גיסים לשעבר. לכן, בנקודת הזמן הנוכחית התובענה העיקרית אינה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, ואין מקום להעבירהּ אליו ...... הגשת הודעת צד ג' מצד הנתבעים כלפי המבקשת, אין בה כדי לשנות מתוצאה זו.".

אשר על כן בית המשפט השלום הוא המוסמך לדון בהודעה לצד ג' , ולפיכך הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪ בלא קשר לתוצאות התביעה.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.