1. הנאשם, יליד 1993, הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות ובהשפעת סמים מכוח סירובו להיבדק. על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם ביום 24.2.13 רכב בעיר חולון כאשר הוא יושב ליד מושב הנהג כשמנוע הרכב פועל. שוטר שניגש לרכב הבחין בסיגריה החשודה כסם מסוכן. הנאשם נדרש למסור דגימת שתן וסירב.

טיעוני הצדדים לעונש

2. ב"כ המאשימה שמה דגש בטיעוניה על חומרת העבירה בה הורשע הנאשם ועל ותק הנהיגה הקצר של הנאשם בעת ביצוע העבירה. עברו התעבורתי של הנאשם כולל 2 הרשעות קודמות בעבירה של נהיגת רכב בשכרות אך העובדה כי הנאשם נתן בעבר את הדין על עבירות דומות ולא למד לקח ושב ועבר עבירה זו מצדיקה החמרה בענישה. מתחם העונש ההולם לעבירה של נהיגת רכב בשכרות בפעם השלישית, נטען, כולל רכיבים של מאסר ופסילה לשנים. עוד מציינת ב"כ המאשימה כי שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם ובתסקיר שנערך צוין כי הודאתו של הנאשם במיוחס לו לא נעשתה מתוך נטילת אחריות כנה על מעשיו.

3. ההגנה טוענת כי עובר לביצוע העבירה נשוא תיק זה לא הורשע הנאשם בכל עבירה דומה של נהיגת רכב בשכרות ועל כן עתירת המאשימה להחמיר עם הנאשם מבוססת על טעות. טעות אחרת, הפעם של ההגנה, הייתה שתיק זה לא צורף מבעוד מועד לתיק אחר וכך העונש בתיק זה היה "נבלע" בעונש שקיבל הנאשם בתיק האחר. ביחס לעבר התעבורתי צוין כי הרשעות קודמות 1-2 הן בגין אותו מעשה ולא מן הנמנע כי מדובר ברישום כפול. אשר לעבירה בה הורשע הנאשם בבית המשפט לנוער, טוען ב"כ הנאשם כי התביעה אינה יכולה לעתור במקרה אחד ל- 6 חודשי פסילה, במקרה אחר ל-28 חודשי פסילה ולאחר מכן, במקרה הנדון, לדרוש מאסר בפועל. עוד נאמר כי הנאשם נטל אחריות חלקית על מעשיו, כעולה מתסקיר שירות המבחן. הסנגור תלה את מצבו של הנאשם בנסיבותיו המשפחתיות והאישיות וטען כי חל שינוי בנאשם בעת שנישא והחל לשקוד על ביסוס התא המשפחתי שלו. אגב, שירות המבחן מציין טעם זה בדיוק כטעם שבעטיו אין הנאשם פנוי, לעת הזו, לערוך מהלך שיקומי בחייו.

תסקיר שירות המבחן

4. שירות המבחן חיבר תסקיר ותסקיר משלים בעניינו של הנאשם. בתסקיר צוין כי קיימת נכונות לבחון חלופות שיקומיות לנאשם אך הדברים סויגו בהיותם "שלב ראשוני ביותר של התהליך הטיפולי". בהמשך, ובתסקיר משלים, ציין שירות המבחן כי הנאשם התקשה להודות בקיומה של בעיה בתחום הסמים ולא נקט אמצעי לקדם מהלך טיפולי. שירות המבחן התרשם, כאמור, כי הנאשם משקיע את מרב מאמציו בבניית עתידו האישי והתעסוקתי ואינו פנוי להתבוננות בהתפתחותו ונטייתו לשימוש בסמים ועל כן נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה שיקומית בעניינו.

דיון והכרעה

5. טרם שיוצג מתחם הענישה לעבירה בה הורשע הנאשם יש להעמיד על מכונם שני עניינים חשובים לגזירת הדין: האחד הוא, כי בעת ביצוע העבירה נשוא תיק זה נזקפה לחובת הנאשם רק הרשעה אחת שעניינה אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור מיום 4.9.11. והשני, סוגיית נטילת – או, שמא יש לומר אי נטילת - האחריות על ידי הנאשם.

6. אשר לסוגיית ההרשעות הקודמות: מעיון בעברו התעבורתי של הנאשם עולה העבירות הקודמות מסוג נהיגת רכב בשכרות או בהשפעת אלכוהול בוצעו לפני ביצוע העבירה נשוא תיק זה אך ההרשעה וגזר הדין בעבירות אלה היו לאחר ביצוע העבירה. על כך יש להוסיף כי אחת ההרשעות (תיק 415-12-12) נרשמה בכפל. נמצא, כי העבירה נשוא תיק זה היא עבירה שלישית מסוגה וההרשעה בה היא שלישית בכרונולוגיית ההרשעות של הנאשם אולם עובר לביצוע העבירה נשוא תיק זה לא נרשמה לחובת הנאשם כל הרשעה בעבירה של נהיגת רכב בשכרות או תחת השפעת אלכוהול.

7. אשר לסוגיית נטילת האחריות: עיינתי בתסקירי שירות המבחן. לא התרשמתי כי הנאשם נוטל אחריות על מעשיו. הנאשם הודה אמנם במיוחס לו בכתב האישום בתיק זה אולם בתסקיר מצוין כי הנאשם התקשה ליטול אחריות והסביר כי הסיגריה שנמצאה ברכב לא הכילה סם והייתה שייכת לחברו ששהה עמו ברכב. המהלך הטיפולי שניצניו נסקרו בתסקיר נקטע על ידי הנאשם כפי שהצביע שירות המבחן בתסקיר המשלים ועל כן לא ניתן לראות במהלך זה כנטילת אחריות לא מילולית מצד הנאשם.

8. נפנה כעת לבחינת מתחם העונש לעבירה בנסיבותיה:

הערך המוגן ומידת הפגיעה בו

9. העבירה של נהיגת רכב בשכרות נועדה להגן על שלומם וביטחונם של משתמשי הדרך בפני מי ששליטתו ברכב ושיקול דעתו עשויים להשתבש בשל צריכת אלכוהול (ראו: ע"פ 5002/94 בן איסק נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (4) 151 ( 1995)). זאת ועוד: על עבירה של נהיגת רכב בשכרות נאמר גם כי היא "מן הרעות החולות בכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות בבחינת 'מכונת מוות נעה'" ( רע"פ 3638/12 וקנין נ' מדינת ישראל). כן נקבע כי "נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם למרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים" ( רע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל). לצד דברים אלה, ראוי לזכור כי במקרה שלפני מידת הפגיעה בערך המוגן – על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם –נמוכה שכן על פי האמור בכתב האישום נהג הנאשם את הרכב בכך שישב במושב הנהג ברכב כשמנוע הרכב מונע. ברור כי לא דומה מי שנוהג בשכרות מנקודה לנקודה ובכך מסכן את עצמו ואת יתר משתמשי הדרך למי שמסתפק בישיבה במושב הנהג כאשר מנוע הרכב מונע, הגם שבשני המקרים מדובר בעבירה של נהיגת רכב בשכרות (ראו: רע"פ 5166/14 קרופצקי נ' מדינת ישראל ( 5.5.15).

הפסיקה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה

10. הסיכונים הנלווים לנהיגת רכב בשכרות לא נעלמו מעיניהם של בתי המשפט או של המחוקק. בפקודת התעבורה נקבע עונש מינימום בן 24 חודשים למי שהורשע בעבירה של נהיגת רכב בשכרות. הפסיקה מצידה קבעה על יסוד השיקולים שצוטטו לעיל כי המגמה הראויה בענישה היא מגמה של החמרה. כך נאמר כי "ההחמרה היא גישת המחוקק וסטייה ממנה היא החריג והמחמיר אינו מפסיד" ( רע"פ 3638/12 הנ"ל). וכן כי "...יש לנקוט מדיניות של ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות" (רע"פ 2508/11 הנ"ל). עוד יש לציין כי ברע"פ 8261/14 אלחרר נ' מדינת ישראל (8.12.14) אושרה הקביעה לפיה בתיקי נהיגה בשכרות "אין מקום שלא ייגזר עונש שרכיב מאסר מצוי בו"

11. לצד גישה עקרונית מחמירה זו, מצווה בית המשפט לבחון את מתחם העונש הנוהג בנסיבות המקרה. במקרה זה, כפי שצוין לעיל, התבטא יסוד "הנהיגה" בעבירה בכך שהנאשם נתפס כאשר הוא יושב במושב הנהג כשמנוע הרכב מונע. הגם שמדובר כאמור בעבירה של נהיגה בשכרות, הביאה הפסיקה בחשבון כי הותרת הרכב סטטי כאשר הנהג שיכור מהווה שיקול משמעותי להתחשבות לקולא. כך נקבע מדובר ב- "נסיבה מאוד רלוונטית וחשובה לאשמו של המערער בקביעת מתחם הענישה בעניינו" וכן "...הדבר מהווה נסיבות מיוחדות המצדיקות ואף במידה רבה הפחתה מעונש פסילת המינימום בן שנתיים הימים" (עפ"ת 41202-05-14 קרופצקי נ' מדינת ישראל (5.6.14)) יצוין כי בפרשת קרופצקי הושתו על הנאשם 8 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

12. לאור כל האמור, אני סבור כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע בין 8 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס לבין 24 חודשי פסילה, פסילה על תנאי קנס, מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל של עד 6 חודשים אשר יכול וירוצה בעבודות שירות.

מיקומו של הנאשם בגדר מתחם הענישה

13. לטעמי, יש לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שהודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר, את גילו הצעיר ואת השפעתה של הסנקציה העונשית על הנאשם ומשפחתו. לא נעלם מעיני טיעון ההגנה כי הנאשם שינה דרכיו והוא שקוע כעת בבניית התא המשפחתי שלו וביסוס עתידה של משפחתו. טיעון זה הוא חרב פיפיות לנאשם שכן העובדה שהנאשם משקיע כל מרצו בביסוס התא המשפחתי מונעת ממנו, על פי הערכת שירות המבחן, את היכולת לבצע התבוננות פנימית החיונית לצורך נקיטת מהלך שיקומי בעניינו. בהיעדר מוטיבציה והמלצה לשיקום ובהינתן קיום סיכון להישנות עבירות מצד הנאשם, לא ניתן לראות בנאשם כמי ששינה או צפוי לשנות את דרכיו.

14. מנגד, יש לזקוף לחובת הנאשם כי הוא בחר לא ליטול אחריות על ביצוע העבירה וכפי שצוין, לא גילה מוטיבציה לנקוט במהלך שיקומי ושירות המבחן לא בא בהמלצה בעניין זה. יש לזקוף לחובת הנאשם גם וותק הנהיגה הקצר ביותר בעת ביצוע העבירה וכן את העובדה כי בפרק זמן קצר יחסית של כשנתיים ימים הספיק הנאשם לעבור לא פחות מ- 3 פעמים את העבירה של נהיגת רכב בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים. אכן, לא ניתן לראות בנאשם כמי שלא שעה להתראות קודמות שניתנו לו על ידי הליכי משפט שננקטו נגדו בגין העבירות הקודמות הדומות אותן עבר. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהצטברות העובדות ולפיהן הנאשם עבר עבירה מהחמורות שבפקודות התעבורה בפעם השלישית במספר במשך שנתיים ימים מבלי לגלות מוטיבציה לשיקום ותוך הערכת שירות המבחן בדבר המשך קיומו של סיכון לביצוע עבירות בעתיד. לטעמי, בכל אלה יש כדי להצדיק החמרה בענישה.

15. לאור כל האמור, מצאתי להטיל על הנאשם בגדר המתחם שהוצג, את העונשים הבאים:

1. מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים על עבירות של נהיגת רכב בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים וכן עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילת רישיון.

2. קנס בסך 1500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים החל מ- 20.11.15 ובכל 20 לחודש. ככל שהופקד סכום כסף על ידי הנאשם או מי מטעמו בתיק המעצר הקשור לתיק זה ולא קיימת מניעה בדין להעבירו לידי הנאשם – יקוזז סכום זה מסכום הקנס ורק היתרה תשולם ב- 4 תשלומים כאמור. ככל שקיימת יתרת זכות לנאשם לאחר הקיזוז האמור תועבר יתרה זו לידי עו"ד חוגי, בהסכמת הנאשם.

3. 15 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בניכוי כל פסילה שהוטלה על הנאשם בתיק זה. פסילה זו מצטרפת לכל פסילה, מנהלית או שיפוטית, אחרת שהוטלה על הנאשם.

4. 12 חודשי פסילה מותנית למשך 3 שנים על העבירות המפורטות בסעיף 1 לגזר הדין.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015,במעמד הצדדים.