מבוא וטענות הצדדים

1. זוהי בקשת המבקשים/הנתבעים להעברת התביעה לדיון בבית המשפט השלום בירושלים, בטענה של חוסר סמכות מקומית של בית משפט השלום בבית שאן, לדון בתביעה שהוגשה כנגדם. כמו כן, מבקשים המבקשים הארכת מועד להגשת כתב ההגנה, עד למתן החלטה בבקשה.
2. מקורה של הבקשה בתביעה לפיצויים שהגיש המשיב/התובע כנגד המבקשים, בגין נזקים שנגרמו לרכב בבעלותו, כתוצאה מתאונה אשר התרחשה ביום 10.09.12 (להלן: "התאונה").
3. לטענת המבקשים, ביום 20.01.13 הגישה המבקשת 2 בבית משפט השלום בירושלים תביעה כנגד המשיב, וזאת בגין התאונה, כך שבפועל, מונחות בפני שני בתי משפט שונים, שתי תביעות זהות בגין אותה תאונה, ועם אותם בעלי דין.
4. הוסיפו המבקשים וטענו כי, מקום קרות התאונה הינו בירושלים, מקום מושבו של המשיב 1 בירושלים, כאשר אין למבקשת 2 סניף במחוז הצפון.
5. המשיב מתנגד לבקשה, לרבות להארכת המועד להגשת כתב ההגנה. לטענתו, המבקשת 2 מנהלת את עסקיה באמצעות סוכני ביטוח מטעמה בכל רחבי הארץ, ובכך קנויה לבית המשפט בבית שאן סמכות מקומית לדון בתביעה. הוסיף המשיב כי, אין בטענת המבקשים להעדר סמכות מקומית, כדי להצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה.

דיון ומסקנות

1. לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין בקשת המבקשים, להעברת התביעה למחוז שיפוט אחר, להידחות. ולהלן אנמק.
2. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת את חלופות מקום השיפוט. בהתאם לתקנה זו, זכאי התובע להגיש את התובענה, לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו מצוי כל אחד מאלה העומדים בתנאי החלופות המצוינות בתקנה.
3. לא רק זאת, תקנה משנה - א1, הרחיבה את הסמכות המקומית למקרים שאם היו לעסקו של הנתבע כמה סניפים, שאחד מהם הוא בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, ניתן להגיש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.
4. כן נקבע בפסיקה ענפה כי, כאשר מדובר על מקום עסקים של חברה נתבעת, שהיא בעלת סניף ראשי וסניפים מקומיים, ניתנת הסמכות המקומית לכל בית משפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מהסניפים המקומיים.
5. מקום העסק של חברת ביטוח הוא גם מקום עסקיה של כל סוכנות ביטוח, או סוכן ביטוח גם אם הוא עצמאי. חוק חוזה ביטוח מכיר 'בקשר האמיץ' של שליחות הנוצר בין חברות הביטוח לבין סוכניה, קשר המספק את דרישות התקנה. (ר"ע 501/84 הסנה חברה לביטוח נ. רוטבן, פ"ד לט (1) 26).
6. לא רק זאת אלא שכאמור בר"ע 501/84 הנ"ל, "לפי ההלכה הפסוקה, הברירה המוענקת לתובע, היכן להגיש את תביעתו, מתפרשת על דרך ההרחבה: ראה, למשל המ' 551/70 [מדגרות רבר שלום בע"מ נ' מזרחי, פ"ד כה (1) 463] בר"ע 253/72 [גוהן ווקר ובניו בע"מ ואח' נ' נשיונל דיסטלרס בע"מ, פ"ד כז(1)361]."
7. עוד ראוי להפנות לדבריו של השופט ד"ר ש. לוין, דברים המגבשים את יחס בית המשפט העליון לטענות מקדמיות בענין חוסר סמכות מקומית; ברע"א 6920/94 יאיר לוי נ. צבי פולג, פ"ד מ"ט (2) 731 אומר כבוד השופט לוין: 

"במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות"

1. ודברים ברוח דומה אמר כבוד השופט ש. לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד" (התשנ"ט – 1999): 

"אין זה נדיר שבעלי הדין מקדישים מרץ וזמן רב גם לטיעונים בדבר הסמכות המקומית ולעיתים לא פחות מאשר לעניין הסמכות הפונקציונלית. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות למקרים שבהם עשוי להתבזבז לשוא זמן שיפוטי יקר" (שם, עמ' 96).

1. משנקבע כי סוכני הביטוח וסוכנויות הביטוח הם שלוחי חברת הביטוח, ברור כי במקום המצא עסקיהם של שלוחי החברה, שם ניתן גם להגיש תובענות נגד חברות הביטוח. חברות הביטוח מנהלות עסקיהן באמצעות אותם סוכנים הפזורים ברחבי הארץ, כדי לקדם את המטרות הכלכליות של חברות הביטוח בדרך של מכירת הפוליסות של חברות הביטוח, ולא ראוי שאלה יתגדרו בטענה של חוסר סמכות מקומית, מפני תביעות המוגשות באזורים שסוכני הביטוח, שלוחיהם, מוכרים בהם את הפוליסות שלהן, וכפי שצוין בר"ע 501/84 הנ"ל: "די לדעתי בעובדה שבספר הטלפונים מופיע...חברה ישראלית לביטוח בע"מ ... הסוכן:נ בן עמי מרדכי כדי להוות בסיס להגשת התביעה באזור זה, שכן מצג זה, שהוצג בידיעת החברה ובהסכמתה, יוצר יחסי שליחות נחזית לפחות לצורך ענייננו.
2. בענייננו, ציין המשיב בסעיף 11 לכתב תביעתו כי "לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעה בשים לב למהות התביעה וסכומה, והסמכות המקומית לאור מקום ניהול עסקיה של הנתבעת בכל רחבי הארץ..". שכך רכש, לכאורה, בית משפט זה את סמכותו, בהתאם לאמור לעיל, ולרוח הפסיקה ודרך הרחבת פרשנות של סמכות מקומית.
3. זאת ועוד, על אף בהתאם לאמור בבר"ע 173/73 אהרון וקסלבאום נגד זליג שרבור (פורסם בנבו) לפיו אין מקום להביא את כל הראיות להנחת התשתית העובדתית לסמכותו של בית המשפט כבר בשלב המקדמי של כתב התביעה, ודי בהנחת תשתית לכאורית, אלא במקרה שבעניין שלפנינו, מעיון בכתבי ההגנה והתצהירים שהוגשו מטעמה של המבקשת 2 בתיקים אחרים המתנהלים בבית משפט זה (אשר צורפו כנספחים א' עד ו' לתגובת התובע), מודה האחרונה בניהול עסקיה על ידי סוכני ביטוח מטעמה, בכל רחבי הארץ, לרבות מודה בסמכותו של בית משפט זה, לדון בתביעות אשר הוגשו כנגדה, גם כאשר התאונות נשוא התיקים הנ"ל, אירעו במחוז שיפוט שבית משפט זה אינו נמנה עליו.
4. יוצא אפוא, כי הגם שלטענת המבקשת 2, אין לה סניף במחוז הצפון, אך לא סתרה האחרונה את תוכן דבריה בכתבי הטענות והתצהירים הנ"ל, בדבר ניהול עסקיה עם סוכני ביטוח בכל רחבי הארץ בכלל, ובמחוז הצפון בפרט, עליו נמנה בית משפט זה, עובדה שלא הוכחשה מפורשות על ידי המבקשת 2, ודי בכך כדי להקים סמכות לבית המשפט לדון בתביעה.

סוף דבר

1. אשר על כן, הנני מורה על דחיית טענת המבקשים, וקובעת כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.
2. לפנים משורת הדין, אני מאריכה את המועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקשים, בעוד 14 יום מהיום, קרי עד ליום 02.05.13.

על אף התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעקוב אחרי הגשת כתב ההגנה ותשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.