בפני תביעה כספית, בגין אירוע תאונת דרכים מיום 12.09.12.

טענות הצדדים

1. על פי טענת התובע, התאונה אירעה עת נכנס עם רכבו לצומת כשלפניו מופע רמזור באור ירוק, לפתע הגיח רכב הנתבעים ונכנס לצומת לא פנוי, משמאלו של רכב התובע, והמשיך בנסיעה ישר הגם שעל פי הסימון שבמקום, היה עליו לבצע פניה שמאלה בלבד, ומשעשה כן, פגע ברכב התובע.
2. התובע צירף חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם לרכבו, הינו בשיעור של 3,159 ₪. בנוסף צירף חשבון שכ"ט שמאי בסך של 500 ₪.
3. לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.
4. הנתבעים שללו גרסת התובע לתאונה ולטענתם, התאונה התרחשה בנסיבות שונות. לטענתם, עת ביצע רכב הנתבע 1 פניה שמאלה למול מופע ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו, הגיח רכב התובע, נכנס לצומת לא פנויה שלפניו מופע אור אדום ברמזור, ופגע ברכב הנתבעים.
5. הנתבעים מבקשים להורות על דחיית התביעה.

דיון ומסקנות

1. לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה, וכן עדות עד התובע, אני קובעת כי התובע עמד בנטל להוכיח את תביעתו, וזאת מן הנימוקים שיפורטו.
2. בעדותו חזר התובע על גרסתו לאופן התרחשות התאונה (עמ' 1 ש' 19-23). חקירתו הנגדית לא הצליחה למוטט את גרסתו, לעניין אופן התרחשות התאונה. עדותו של התובע הייתה עדות מהימנה, ללא סתירות ואף נתמכת בתמונות אשר הציג בפניי, המעידות על מיקום הפגיעה ברכבו (ת/1).
3. זאת ועוד, עדותו של התובע נתמכת בעדות העד מטעמו, אשר שהה עמו ברכב בזמן התרחשות התאונה. הן בעדותו הראשית והן בחקירתו הנגדית, תיאר העד את נסיבות התרחשות התאונה, כאשר תשובותיו לנסיבות התאונה מתיישבות עם עדותו של התובע ותשובותיו בעניין זה. אף תיאור העד בעניין התנהגות הנתבע 1 ודבריו לאחר התאונה, מתיישבות עם עדותו של התובע בעניין. לא מצאתי בדבריו של העד סתירות כלשהן, ואני מאמצת את גרסתו לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה כנה, אמתית, ומהימנה.
4. מנגד, העיד בפניי הנתבע 1, וחזר על גרסתו לעניין אירוע התאונה (עמ' 6 ש' 23-28 , עמ' 7 ש' 1-5). גרסתו של הנתבע לנסיבות התאונה, הייתה עדות יחידה, שלא נתמכה בראיות כלשהן.
5. על אף שבעדותו בפניי ציין הנתבע כי בזמן התאונה נכחו עמו ברכב שני עדים, אשר ציין את שמותיהם בפניי (עמ' 7 ש' 19), אלא שלא מצא הנתבע, מסיבותיו שלו, לזמנם למתן עדות, אודות הנסיבות אשר הובילו להתרחשות התאונה. ככל והנתבע ידע שמות שני העדים הנ"ל, וכן עדים אחרים, שלטענתו נכחו במקום התאונה, והיו עדים להתרחשותה, ואת שמותיהם מסר הן למשטרה והן לחברת הביטוח (עמ' 7 ש' 8 , 21 ו- 22 , עמ' 8 ש' 21-21) היה עליו לזמנם למתן עדות בפניי. משלא עשה הנתבע 1 כן, פועל עניין זה לחובתו.
6. בנוסף, דבריו של הנתבע 1 בפניי, לפיהם טרם התאונה, עמד רכבו בצומת כשלפניו רמזור במופע אור אדום, אשר התחלף לאחר מכן לירוק (עמ' 9 ש' 7-10), אינה מתיישבת עם גרסתו הראשונה לתאונה, אותה מסר למבטחת רכבו, וכן טענותיו בכתב התביעה, שם לא עלה עניין עצירת הרכב באור אדום, כאשר לסתירה זו לא סיפק הנתבע 1 כל הסבר מניח את הדעת.
7. זאת ועוד, בעדותו בפניי סיפק התובע גרסה, אשר כלל לא עלתה בכתב טענותיו או בפני מבטחת רכבו, משציין כי התובע פגע ברכבו וברח. הגם שלטענת הנתבע 1 סיפק גרסה זו הן למשטרה והן לסוכן הביטוח (עמ' 9 ש' 1-2), אלא לא השכיל האחרון להמציא כל אסמכתא לעניין מסירת הודעות כגון אלו לגורמים הנ"ל, ועדותו בעניין זה לא הוכחה.
8. יש לציין כי מעיון בתעודת עובד ציבור, של מפקח רמזורים בעיריית ירושלים, אשר הומצאה לתיק בית המשפט, עולה כי בצומת בה אירעה התאונה, לא מוצבות מצלמות, כך שמלבד עדויותיהם של הצדדים בפניי, לא הוצגה כל אסמכתא בדבר הנסיבות שהובילו לתאונה.
9. בנוסף, עיינתי בתרשים הצומת כפי שהוצג על ידי המפקח הנ"ל, וכן בתמונות רכב התובע אשר ניזוק כתוצאה מהתאונה (ת/1). הנזקים שעולים מתמונות אלו, בצדו השמאלי של הרכב, מתיישבים עם גרסתו של התובע, לעניין נסיבות התרחשות התאונה. כן אופי הפגיעה מתיישב עם עדותם של התובע והעד מטעמו, לפיה לא נסעו במהירות, ככל והתכוונו לפנות שמאלה בצומת (עמ' 2 ש' 24-25 , עמ' 5 ש' 15-16), כאשר מנגד, לא הוצגו בפניי תמונות של רכב הנתבעים והנזקים שנגרמו לו.
10. לאור האמור, ולאחר שבחנתי טענות וראיות הצדדים לגופם של דברים, באשר לאופן התרחשות התאונה, באתי לכלל מסקנה, כי הנני מהעדיפה את גרסת התובע, באשר לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה מהימנה, עקבית, ומשכך רואה אני לקבלה, גרסה אותה אני מעדיפה על גרסת הנתבעים, אשר ראיתי לדחותה.
11. באשר לנזק, התובע צירף חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו בתאונה, לרבות בגין תשלום שכ"ט השמאי. לאור מנגנון התאונה ונסיבות התרחשותה, מצאתי כי הנזקים על פי חוות דעת השמאי לאור מיקומם, וכן התמונות שצורפו בפניי (ת/1), משתלבים עם גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה, כאשר הנתבעים לא הגישו כל חוות דעת נגדית מטעמם, לנזקיו של התובע, ואף בחרו לא לחקור את השמאי על חוות דעתו הנ"ל. בכך, אני מאמצת את מסקנותיו של השמאי כפי שעלו בחוות דעתו, באשר לנזק שנגרם לרכב התובע, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעים.

סוף דבר

1. לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה.
2. אי לכך, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, הסך של 3,659 ₪, בצירוף אגרת בית משפט בסך של 372 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

הסכומים האמורים לעיל ישולמו לתובע באמצעות ב"כ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין לידי הנתבעים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.