המאשימה: מדינת ישראל

באמצעות ב"כ עו"ד עדי קליין

נגד

הנאשם: בר יוחאי דבוש

באמצעות ב"כ עוה"ד שלומי בר

מטעם הסנגוריה הציבורית

גזר דין

1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות – עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, נהיגה בקלות ראש – עבירה בניגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה ואי ציות להוראת שוטר – בניגוד לתקנה 23(א) לתקנות התעבורה.

2. בהתאם לעובדות כתב האישום, בהן הודה והורשע הנאשם, ביום 24.2.13, שעה 05:45 בבוקר, נהג הנאשם רכב פרטי ברחוב יוסף לוי בתל אביב, שם סימנה לו שוטרת לעצור בצד. הנאשם התעלם מהוראת השוטרת והמשיך בנסיעה, תוך שאילץ את השוטרת לזוז לצד כדי שלא להידרס על ידו. בהמשך התפתח מרדף, עת שהנאשם נמלט מהמקום בנהיגה מהירה ופרועה, תוך חציית צמתים באור אדום וסיכון המשתמשים בדרך.

ברחוב הירקון בתל אביב, סמוך למלון שרתון, התעלם הנאשם שוב מהוראת שוטר, שעמד במקום וסימן לו לעצור, הפנה רכבו לעבר השוטר תוך שהאיץ וגרם לשוטר לקפוץ הצדה אל המדרכה כדי שלא להיפגע.

בהמשך, המשיך הנאשם בנהיגה, תוך שזגזג בפראות והתעלם מכריזת השוטרים שהורו לו לעצור, עבר את צומת ארלוזרוב, ועבר את הצמתים עם רחובות אבן גבירול ורוקח באור אדום. בהמשך ברחוב פנחס רוזן, סטה הנאשם ועקף ניידת שביצעה חסימה במקום, המשיך בנסיעה פרועה, חצה את הצומת עם רחוב מבצע קדש באור אדום. בהמשך נהיגתו עלה הנאשם על שטח בנוי שמסביב לכיכר הסמוכה לרחוב כנרת, איבד שליטה על רכבו, עלה על המדרכה הימנית, התנגש בעמוד שמוצב על גבי המדרכה ובהמשך התנגש בעמוד חשמל שבמקום. הוצא מרכבו ע"י השוטרים שדלקו אחריו כאמור.

3. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם בגופו וכן ניזוקו רכבו של הנאשם והעמודים המתוארים.

4. הנאשם נהג כאמור, כשהוא שיכור, וכשהוא נתון תחת השפעת סמים מסוג קנביס. בנוסף נכשל הנאשם בבדיקת המאפיינים שנערכה לו.

5. הנאשם יליד 1988, לחובתו עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות, הכוללות, בין היתר, עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, נסיון לגניבה, חבלה חמורה, סחיטה בכח ובאיומים, תקיפת שוטר, חבלה במזיד ברכב, עבירות סמים לרבות החזקה לצריכה עצמית, החזקת כלים וסחר בסמים. בעברו ריצה הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. מעיון בחוו"ד מטעם הממונה על עבודות השירות בתיק שלפניו (אליה אתייחס בהמשך), עולה כי הנאשם מילא באופן לקוי ביותר אחר עבודות השירות, עד אשר הופסקו, ויתרת התקופה ריצה במאסר.

6. הנאשם מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2006, צבר לחובתו 3 הרשעות קודמות, בתחום התעבורה, בעבירות של נהיגה באור אדום, נהיגה ברכב לא תקין ונהיגה שתוקף רישיון הרכב פקע מעל 4 חודשים.

7. ביום 14.3.13, הוצג לבית המשפט הסדר חלקי, שהושג בין הצדדים, לפיו הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום, והצדדים עתרו כך שהתביעה תוכל לשכנע את בית המשפט להשית על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל ואילו ההגנה תוכל לשכנע ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות,במידה והנאשם אכן יימצא כשיר לבצע עבודות אלה. יתר רכיבי הענישה טרם סוכמו, לרבות אורך הפסילה. הנאשם נשלח לקבלת חוו"ד מאת הממונה על עבודות השירות והטיעונים לעונש נדחו ליום 18.4.13.

8. ביום 11.4.13, שלח הממונה על עבודות השירות לבית המשפט, הודעה על אי התייצבות הנאשם בפניו, חרף שזומן. ב"כ הנאשם מסר תגובתו לדברים, לפיה הנאשם מסר לו שאינו חש בטוב ועל כן הסנגור הודיע על כך לממונה וביקש מועד חלופי לזימון. לאור דברים אלה אפשרתי לנאשם הזדמנות נוספת בה יוכל להתייצב בפני הממונה, והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 1.5.13.

9. חוו"ד עדכנית מטעם הממונה על עבודות השירות נשלחה לבית המשפט (30.4.13).

מחוו"ד עולה כי הנאשם התייצב בפני הממונה, ומסר בדיקת שתן לאיתור סמים, במהלך תהליך המיון, שנמצאה "מזוייפת (מהולה במים)", כך נרשם עלי חוו"ד. הממונה על עבודות השירות ראה בדברים חומרה יתרה, שכן אמינות הינה גורם בסיסי בהתאמת מועמד לעבודות שירות, כל שכן לאור עברו של הנאשם, שריצה בעבר עבודות שירות, ובשל תפקוד לקוי ביותר, הוחלט על הפסקה מנהלית והנאשם ריצה את יתרת התקופה במאסר - הממונה קובע באחריתה של חוות דעתו כי הנאשם אינו ניתן להשמה במסגרת עבודות שירות.

10. ביום 1.5.13 החלטתי, בסיומו של דיון ממצה, שלא להעתר לבקשת ההגנה לשלוח הנאשם פעם נוספת לממונה על עבודות השירות. לאור דברים אלה, בחרה ההגנה לסגת מהסדר הטיעון, תוך שעמדה מאחורי ההודיה בכתב האישום, וציינה כי תטען לעונש באופן פתוח.

11. התובעת המלומדת, בטיעוניה לעונש, הפנתה לחומרת העבירות ולנסיבות ביצוען, לעברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, התובעת כינתה את הנאשם "כטרוריסט כביש", וביקשה תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי , הדורש מלחמת חורמה בנהגים עבריינים ובקטל הנוראי בדרכים, כדבריה, להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת משנה וחצי, מאסר על תנאי, פסילה ארוכת שנים, פסילה על תנאי וקנס.

12. הסנגור המלומד, עשה ככל שניתן לטובת מרשו ולימד עליו סנגוריה באופן רהוט ומקצועי. הסנגור דיבר מדם ליבו, וטען כי הוא חש תחושה קשה עת התביעה עותרת לעונש הגבוה יותר מפי שניים ממה שעתרה לו במסגרת ההסדר: "אני חש תחושה מאד קשה, אשתמש במילה נקמה. התביעה אומרת אתה לא הולך איתנו בהסדר כפי שהצענו, אז הגבלנו עצמנו ל-8 חודשים ועכשיו אנחנו מבקשים עונש שעולה פי שניים ויותר. מה השתנה עד כדי כך, האל הטוב יודע. כתב האישום נשאר אותו כתב האישום, לא חזרנו בנו מההודיה" –

ע' 11, ש' 15-20.

13. הסנגור הפנה לתקופה בה שהה הנאשם במעצר בית מוחלט, ללא כל הפרה, תקופה בת חודשיים. הסנגור טען כי עברו התעבורתי של הנאשם מורכב מברירות משפט, ואילו לגבי עברו הפלילי, רובו בתקופת נערותו. הסנגור הטעים כי עסקינן בנאשם צעיר, כבן 25, אביו נכה 100% ולאחרונה התגלה גידול בריאותיו של האב. מדובר במשפחה עם 7 ילדים והנאשם הינו היחיד שהצליח להשתקם בעיריית הרצליה. הסנגור טען כי האירוע המתואר עלי כתב האישום, הינו אירוע נקודתי, ו"בסופו של דבר לא ארע דבר מלבד הרכב ולנאשם". הנאשם נטל אחריות והודה בפתח משפטו, חסך בזמן שיפוטי ובזמנם של עדי התביעה, עשרה במספר. הסנגור ביקש להסתפק בהטלת מאסר מותנה מרתיע ופסילת רישיון ולאור המצב הכלכלי של הנאשם ומשפחתו ביקש להימנע מהטלת קנס.

14. הנאשם בדברו האחרון סיפר כי הוא מבין את החומרה ואת הסיכון וטען כי עשה חשבון נפש עם עצמו, אימו של הנאשם סיפרה אודות המשפחה ועל מצבה הרפואי, שאינו פשוט.

15. עבירות של נהיגה בשכרות, הינן עבירות חמורות ביותר, שעלולות לגרום לנוהג הרכב לאבד שליטה על רכבו ומערכותיו (כפי שאכן אירע בענייננו) ולגרום לתאונות דרכים ולפגיעה בנפש. מדינה מתוקנת, החפצה חיים, אינה יכולה להשלים עם התופעה של שתיית אלכוהול או צריכת סמים ונהיגה ברכב, מדובר בשילוב קטלני המסכן את ציבור המשתמשים בדרך.

ובעניין זה יפים הדברים של כב' השו' ג'ובראן: "נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. על-כן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות" – רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל, תק-על (2006) 807.

כבר נאמר ונכתב רבות אודות השימוש באלכוהול או בסמים ככר נרחב לביצוע עבירות, אבי כל חטאת, ובעניין זה יפים הדברים מתוך קול קורא של כב' השופט רובינשטיין, במסגרת ע"פ 7257/08 פלוני נ' מדינת ישראל, תק על 2010(2) 1086 , אומנם בעבירה אחרת והקשר אחר, אולם הקריאה במקומה: "עלינו להפנות קריאה לצעירות ולצעירים: היזהרו והישמרו. הנביא ישעיהו אומר (ה', י"א) "הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו, מאחרי בנשף, יין ידליקם", והתלמוד הבבלי (יומא ע"ו, ב') מתאר את היין כמביא יללה לעולם (אומר רש"י שם - על ידי היין "רב הניאוף והפורענות באה לעולם") אכן, נאמר גם "ויין ישמח לבב אנוש" (תהילים, ק"ד, ט"ו), ועל כך אמרו חכמים, "יין רובו קשה ומיעוטו יפה" (תנא דבי אליהו, ז'). אכן, על המתחילים בשתייה להפנים כי מה שראשיתו - מיעוטו – נראה יפה ומשמח, סופו קשה, לרבות פתחי עבירה, ותיק זה כאחרים יוכיח".

16. בענייננו, אין המדובר בעבירת שכרות גרידא, אלא בעבירת שכרות בנסיבות של נהיגה פרועה ומסוכנת מאוד, אי ציות לחוקי התנועה, ובכלל זה לרמזורים אדומים ולהוראות שוטרים שניצבו בדרכו של הנאשם, כאשר בסופו של מרדף פרוע זה, עלה הנאשם על שטח שסביב כיכר, איבד שליטה על רכבו, עלה על מדרכה והתנגש בשני עמודים שעל גבי המדרכה, נחבל וגרם נזק – דהיינו תאונת דרכים של ממש, שאך בנס חייו של איש לא קופחו במהלכה, בשים לב לסיכון הרב שנשקף לשוטרים בעטיה של נהיגתו הפרועה.

17. המחוקק קבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין את עקרון ההלימה כעקרון המנחה בענישה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעקרון ההלימה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בעבירה, כאשר בתוך המתחם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב, בין היתר, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

18. מתחם העונש ההולם, בעבירות של נהיגה בשכרות, בנסיבות של מרדף פרוע, נהיגה בקלות ראש ואי ציות להוראת שוטרים, נע בין מאסר בפועל, ולו בדרך של עבודות שירות, לצד פסילת המנימום, בת השניים הקבועה בסעיף 39א עלי פקודה, לצד ענישה נלווית ועד לעונש מאסר בפועל בן 18 חודשים, פסילה לשנים, מעל לפסילת המנימום, וענישה נלווית (ראו רע"פ 1468/07 שמעון דרי, רע"פ 8058/12 חוסין אבו לבן נ' מדינת ישראל, רע"פ 575/13 יוסף סייגבקר נ' מדינת ישראל, עפ"ת (מחוזי מרכז) 46612-12-10 - מיום 13.2.11).

19. בעניין זה, בשים לב לעובדות דומות כבתיקנו, ראוי להדגיש את דבריו של כב' השופט רענן בן-יוסף, במסגרת עפ"ת (מחוזי תל אביב) 55499-09-12 אבו לבן נ' מדינת ישראל , מיום 18.10.12: "סעיף 332 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 קובע שמי שעושה דבר מה בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה ולסכן בטיחותו, דינו מאסר 20 שנה...אינני יודע את שיקולי התביעה, אינני מכיר במקרה זה מדוע נידון המערער רק בבית המשפט לתעבורה בעבירות שבהן נדון, אך בסופו של יום, כך הועמד לדין, ולכן נידון לעונש קל מאוד למעשיו, של תשעה חודשי מאסר בפועל". (רע"פ שהוגש על תיק זה לבית המשפט העליון נדחה כאמור – רע"פ 8058/12).

20. מעבר לחומרת העבירות, נסיבותיהן, הערכים המוגנים שבבסיסן, עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, אשקול ואאזן הענישה למול נסיבותיו של הנאשם, גילו הצעיר, מצב משפחתו, כלכלי ורפואי, ובכלל זה צפיותיו במסגרת הסדר הטיעון, ממנו אומנם נסוג, לאור חוות דעתו של הממונה על ע"ש והחלטת בית המשפט, אולם עדיין הלכה תנחנו, שתמיד ענישה תהא מידתית.

לדידי, גם במקרה בו הצדדים נסוגו בהם מהסדר טיעון, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את הלכת פלוני בדבר הכללים לאימוצם של הסדרי טיעון (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577), בשים לב למצב בו סטה בית המשפט מהסדר שהוצע, הסטיה צריכה להיות מידתית בשים לב לצפיותיו של הנאשם בדבר ההסדר.

אכן, אין זה המקרה שבפני, שכן הצדדים נסוגו בעצמם מההסדר, אולם עדיין, גם בטיעון פתוח, ישקול בית המשפט את צפיותיו של נאשם, בשיטת משפטינו, שברקע היה הסדר טיעון, הגם שבוטל.

21. לאחר שבחנתי העבירות המיוחסות לנאשם, נסיבות ביצוען – שכרות, מרדף פרוע, מעבר צמתים באדום סיכון ממשי לשוטרים, אי ציות להוראות שוטרים, תאונת דרכים עם נזק וחבלה לנאשם, עם סיכון פוטנציאלי למשתמשי הדרך האחרים, הערכים המוגנים שבבסיסן, ערך חיי אדם, בטחון המשתמשים בדרך, הצורך במלחמת חורמה בתאונות הדרכים ובנהיגה פרועה, עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם ומנגד (ובתוך מתחם העונש ההולם), גילו הצעיר של הנאשם, נסיבותיו, כפי שלימד עליו הסנגור המלומד, עברו הפלילי, שברובו מתקופת נערותו, הודייתו, חרטתו, חסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של עדי התביעה, מצבו הכלכלי, מצבם הרפואי של אימו ואביו – באתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבימ"ר ניצן, ביום 5.6.13, עד השעה 10:00 בבוקר, כשהוא מצויד בתעודת זהות. על הנאשם לתאם הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון בשב"ס, טלפון: 08-9787377. תנאיי השחרור והערבויות ישארו על כנם, להבטחת התייצבותו למאסר.

ב. מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי שבתקופה זו לא יעבור הנאשם

עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקה משכר או סמים, נהיגה בזמן

פסילה, נהיגה בקלות ראש, בנסיבות של חבלה לאדם ואי ציות להוראת שוטר.

ג. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים בפועל,

ללא ניכוי.

הנאשם יפקיד רישיונו או חלף רישיון במזכירות בית המשפט, עוד היום.

ד. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וזאת

על תנאי למשך 3 שנים.

ה. לאור המאסר שהוטל אמנע מהטלת קנס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום, יג' בסיון תשע"ג, 22 במאי 2013, במעמד הצדדים.