<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער – עו"ד שלומי בֶּר

ב"כ המשיבה – עו"ד כנרת מור

המערער הופיע

פרוטוקול

ב"כ המערער: הדיון נדחה להיום בפני כב' השופטת מרגולין. אני מציג לבית המשפט את התסקיר שהתקבל. המצב הוא כרגע שהמערער התקבל לקהילה טיפולית. אפשר לומר שלראשונה בחייו של המערער, הוא מתחיל לרצות שינוי ולהפגין זאת, דבר זה מתבטא בנכונות ללכת לקהילה סגורה, לא בתיק שבוא הוא צריך לבחון בין מעצר למאסר או עונש שכזה, אלא, ובכך באה לידי ביטוי כנותו של המערער, הוא רוצה לצאת מהבית – יש שם גורם קשה מאוד של אב נרקומן, הדבר לא עוזר לחיות בבית כאשר הוא נכה, עיוור ונרקומן. מה שקרה בתיק שלנו קשור מאוד לאיזו שהיא דרישה של אביו של המערער באותו מקרה. הוא נמצא בבית במעין סיר לחת ויש לו הזדמנות פז ללכת לקהילה טיפולית. אני לא ביקשתי מבית המשפט לבטל את עונש המאסר, אלא לצאת לקהילה טיפולית ולשוב לדון בערעור לאחר מכן, אם יהיה לו קל יותר לקבל את העונש לאחר שהוא עובר טיפול.

ב"כ המשיבה: במקרה זה, נשפט המערער בעבירות שונות, נוהל סוג של מרדף, המערער נהג בפראות בכביש, מדובר בתיק חמור מאוד. בנוסף, המערער גם פספס את ההזדמנות שניתנה לו בפני הממונה על עבודות השירות, בעקבות העובדה שהוא מסר בדיקת שתן מהולה. הממונה על עבודות השירות לא יסכים לקבלו בשנית. זה לא תיק שאפשר כלל לשקול עונש חלופי, למעט מאסר בפועל. על כן אנו סבורים שאין להשליך מהדרך השיקומית, אליה המערער מבקש בהליך האחר, שהינו בגין תקיפת שוטר, להליך שכאן. מה גם שסיכוייו בהליך האחר, בעיניי אינם כה גבוהים מפני שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של שישה חודשים.

ב"כ המערער: חברתי, עם כל הכבוד, לא השיבה לעניין. אני לא טענתי להקלת העונש, לא התייחסתי לחומרת העבירות ולא טענתי שהן קלות. לגבי סיכויי התיק הפלילי, עם כל הכבוד, חברתי לא הייתה בדיונים והגיעו לעונש של מאסר על תנאי. אני מבקש מבית משפט לדחות את הערעור. הודעת הערעור המקורית ביקשה לתת למערער הזדמנות נוספת לפנות לממונה על עבודת השירות. קביעת הממונה כי הבדיקה מהולה לא מקובלת עלינו, יכול להיות שהוא שתה הרבה, מדובר היה ביום חם. לחילופין, אני מבקש מבית המשפט לקחת בחשבון שהדיון בתיק הפלילי קבוע לחודש נובמבר ושבית המשפט יפחית מעונש המאסר שהוטל על המערער, אם בית המשפט לא יאפשר את השתלבותו של המערער בקהילה.

המערער: לפני בערך שלושים ומשהו ימים נפטרה סבתה של אמי. אני הייתי לבד בבית במשך שבוע ימים עם אבי. אני לא נגעתי בשום סם ולצערי הרב חזרתי, במשך תקופה שזה קרה, הייתי יושב עם אבא שלי במעצר בית ומעשן סמי פיצוציות. אני מבקש את רחמי בית המשפט. אני לא עבריין, עשיתי את מה שעשיתי באותו יום בעקבות לחץ שהיה לי בתוך הבית, חמש לפנות בוקר. לשאלת בית המשפט אני משיב, כי לא הייתי שיכור. אבא שלי שבר את כל הבית, אני יודע שזה לא בסדר.

אמו של המערער: אני אם לשבעה ילדים, אני מבטיחה לבית המשפט שגידלתי את שבעת הילדים שלי בעשר האצבעות, חינכתי את הילדים בדרך הישרה. בעלי חזר נרקומן מהמאסר. הוא הרס את הילד. כשהוא שובר את הבית, יש ילד בבית, יש תלמיד בי"ס בבית, כשהוא ראה את המשטרה שאלתי אותו למה הוא לא עצר והוא אמר שהוא נלחץ בגלל מה שהיה לו ביד, ואז קרה מה שקרה. אני מתחננת בפני בית המשפט, מה ייתן מאסר לבן שלי? מה יועיל לחברה? בחיים שלי לא עברתי בדרך לא נכונה. בעלי נהרס שם, הוא היה עובד בעיריית הרצליה, הוא חזר נרקומן, יש לי שבעה ילדים, מה המדינה תרוויח אם הוא יכנס לבית סוהר? בית המשפט אמר בדיון הקודם שהוא נותן צ'אנס לבן שלי. אחי שוכב בבית החולים בגלל טעות שלא אבחנו שיש לו את מחלת הסרטן, מי יחזיר לנו את אחי, שזרוק שם? אל תשליך את הבן שלי לבית סוהר, אין לי כוח.

<#3#>

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום, על-פיו, ביום 24.02.13 בשעות הקטנות של הלילה, נהג רכב פרטי. מששוטרת הורתה לו לעצור בצד הדרך, התעלם מכך המערער, המשיך בנסיעתו תוך שהוא מאלץ את השוטרת לזוז הצידה כדי לא להידרס והחל להימלט מהמקום בנהיגה מהירה ופרועה, כאשר מתנהל אחריו מרדף של שוטרים. בהמשך התעלם המערער משוטרים נוספים שסימנו לו לעצור, גרם לשוטרים לקפוץ הצידה כדי לא להיפגע, נהג בפראות ותוך התעלמות מכריזת השוטרים, שהורו לו לעצור, עקף ניידת שביצעה חסימה בדרך, חצה באדום צמתים, איבד שליטה על הרכב והתנגש בעמוד.

כתוצאה מהתאונה נחבל המערער בעצמו וכן ניזוק רכוש, כל זאת עשה המערער כשהוא שיכור בשל השפעת סמים מסוג קנאביס.

המערער, משנעצר, הוצא מרכבו, התנדנד, נכשל קשות בבדיקת מאפיינים – בשל אלה הורשע על-פי הודאתו בבית משפט קמא במסגרת הסדר טיעון חלקי בעבירות לפי סעיפים 62(3), 38(1), 62(2) ו-38(2) ואחרות לפקודת התעבורה, ואי-ציות להוראת שוטר.

אומר, שהנני מביע פליאה שזה כתב האישום שהוגש נגד המערער בבית משפט לתעבורה, כאשר בנסיבות קלות יותר, למשל בע"פ 6106/10 עמר חמודה נ' מדינת ישראל [לא פורסם, מיום 12.09.11] נשלח אדם שנגדו הוגש כתב אישום לפי סעיף 332 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, ל-30 חודשי מאסר.

בהסדר הטיעון שהושג בין המדינה לבין המערער בבית משפט קמא, הוסכם שהמדינה תעתור לשמונה חודשי מאסר בפועל, והמערער יוכל לטעון לעונש שניתן יהיה לבצעו, בהיבט המעצר שבו בעבודות שירות. המערער נשלח לממונה על-פי סעיף 51ב' לחוק העונשין, אך הממונה, בחוות דעתו, אמר, שהמערער נתפס כאשר הוא מוהל את השתן, שנדרש למסור, במים.

הממונה מסר המלצה שלילית לבית משפט קמא. למרות זאת, המערער דבק בהסדר הטיעון ובית משפט קמא גזר למערער גזר דין נכון, עונשים שונים בהם עונש מאסר בפועל של שבעה חודשים בלבד ועונשים נוספים. הערעור הוא על עונש המאסר שהוטל על המערער.

אין ספק שעסקינן בעונש מידתי, ראוי, הולם, אם לא קל מדי, ואין להתערב בו.

הנני סובר שאם בית משפט קמא היה מטיל עונש בעבודות של מאסר בדרך של עבודות שירות, עסקינן בעונש קל מדי, בנסיבות.

עם זאת, בישיבת הערעור הראשונה שהתקיימה ביום 27.06.13 טען הסנגור שהמערער נמצא בהליך טיפולי במסגרת הליך אחר בבית משפט השלום בת"א. סברתי שראוי לקבל ולבחון תסקיר קצין מבחן שהוצהר שיוגש בעניינו של המערער בהליך האחר בטרם ההכרעה בערעור הנוכחי, ואכן הוצג בפניי תסקיר קצין מבחן שנערך ביום 08.07.13 והוגש לתיק 54851-10-10 של בית משפט השלום בת"א בפני כב' השופטת ל. מרגולין.

התסקיר בא בהמלצה, בסופו של התסקיר, לפתוח באותו עניין בהליך טיפולי בעניינו של המערער, תוך הפנייתו לקהילה הטיפולית לנפגעי סמים ב"מלכישוע".

המערער אף התקבל לאותה קהילה. אלא, שהאמור בתסקיר איננו להליך שבפנינו מצדיק שינוי בענישה. העבירות שבהן הואשם המערער בבית משפט השלום הינן עבירות קלות מאלו שבפניי. הסנגור שהגיש את הערעור הנוכחי ייצג את המערער בפני בית משפט קמא ושם לא ביקש תסקיר קצין מבחן בעניינו של המערער, דבר שבוודאי רשאי היה לעשות ויכול היה לעשות.

בית משפט קמא לא ביקש תסקיר – עברו הפלילי והתעבורתי של המערער איננו מצדיק הקלה בענישה.

אם כן, המערער, ברצונו לעבור הליך שיקומי טיפולי, לרבות גמילה מסמים, עובדה שהנני מסופק בה לאור תוכנו של תסקיר קצין המבחן, להבדיל מהסיפא שלו והמלצתו, אזי בוודאי יוכל במסגרת ההליך הפלילי בבית משפט השלום בת"א לאחר שירצה את עונשו בתיק הנוכחי להירתם לאותו הליך.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 28.07.13 עד השעה 10:00 בימ"ר "ניצן".

תנאי השחרור בערובה אשר עמדו בהליך בבית משפט קמא יישארו על כנם עד התייצבותו של המערער למאסרו.

<#4#>

ניתן והודע היום ד' אב תשע"ג, 11/07/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי