ע"י ב"כ עוה"ד דואני אברהם

בפניי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

1. כתב האישום מייחס למשיב עבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה, שימוש ברכב ללא רשות בעליו, נהיגה בשכרות (505 מ"ג), אי ציות להוראות שוטר (בריחה רגלית מהמקום לאחר שרכבו התנגש בסלע) ונהיגה ללא ביטוח בתוקף.
2. האירוע ארע ביום 26/2/13 יום לפני המועד שהיה אמור להתחיל ריצוי מאסר בן 6 חודשים בדרך של עבודות שירות על פי גזר דין שניתן על ידי ביום 7/2/13. באותו גזר דין המבוסס על הסדר טיעון, הורשע הנאשם בנהיגה בשכרות (בדמו נמצא ריכוז הגבוה יותר מפי 3 מהמותר – 187 מ"ג לכל 100 מ"ל דם) ובביצוע תאונת דרכים עקב אי שמירת מרחק ונהיגה בחוסר זהירות. מעבר לששה חודשי עבודות שירות, נפסל רישיונו של הנאשם למשך 15 חודשים, מיום גזר הדין, מאסר על תנאי למשך 4 חודשים – שיהא בר הפעלה בתיק העיקרי הנוכחי, אם יודה בעובדות כתב האישום, ופסילה על תנאי של 10 ח', אף היא ברת הפעלה, אם יודה ו/או יורשע לאחר ניהול הוכחות.
3. בדיון שהתקיים ביום 28/2/13 הסכים המשיב כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום הנוכחי ואף עיון בתיק החקירה מגלה זאת על נקלה (עדויות שני שוטרים, פלטי ינשוף והודאה חלקית של הנאשם). יצוין כי הנאשם הסתיר את היותו פסול נהיגה ממעבידו, משמע המשיך לנהוג גם בעת שהיה פסול עד תום ההליכים, עוד בטרם ניתן גזר הדין, כאילו לא ארע דבר ובנוסף נטל הרכב ללא רשות מעסיקו ונסע בו באופן פראי כשלוש שעות משעה 00:54 ועד השעה 03:14 בלילה (כך עולה מה GPS שהותקן ברכב).
4. בדיון הראשוני בבקשת המעצר עד תום ההליכים מיום 28/2/13 ביקשתי תסקיר שירות מבחן, על מנת לבחון אם מדובר באדם המכור לאלכוהול והאם קיימת אופציה של שהות במוסד גמילה סגור, על מנת לשקול זאת כתחליף מעצר, שכן כל אופציה אחרת, נוכח מסוכנותו של המשיב ואי היכולת ליתן בו אמון, לא באה בחשבון. המשיב עצמו סיפר כי הוא "מחובר לנהיגה בכביש" (ראה תסקיר שירות המבחן, עמ' 2 פסקה 2), קצינת המבחן התרשמה כי הנהיגה היא צורך ומקור מעצים בשל מוגבלותו-רגל אחת קצרה, שאינה נראית לעין בעת שהוא נוהג. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם שותה באופן אינטנסיבי מזה כשנה וחצי לאחר שברון לב עקב קשר זוגי שניהל אשר הסתיים בתלונה על הטרדה ואיומים וכי לדבריו מזה כארבעה חודשים הפחית מכמות השתייה, משמע שתיית אלכוהול עדיין נמצאת בשליטתו, מכל מקום, הסכנה הנובעת מהמשיב אינה משתיית אלכוהול, אלא מהשילוב של השתיה והנהיגה.
5. בעת שביקשתי תסקיר לא הייתי מודעת לכך שהמשיב כבר לא יוכל לבצע עבודות שירות וכי העונש שהושת עליו בגזר הדין הקודם יהפוך ככל הנראה לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, הן מכוח הפעלת סמכותו של הממונה על עבודות השירות (הפסקה מנהלית - סעיף 51 ט' לחוק העונשין תשל"ז-1977) והן מכוח סעיף 51י' (א1) לחוק – אם הממונה יבחר לפנות בבקשה למותב שגזר את דינו (הפסקה שיפוטית).
6. עם כל הרצון לסייע למשיב לשקם עצמו, אינטרס זה אינו עומד לפני האינטרס הציבורי שנאשם ירצה עונש שנגזר עליו ולא יזכה למחילה או דחיית ריצוי העונש, כתוצאה מביצוע עבירה נוספת ומסוכנת יותר בסמיכות זמנים כה גבוהה למתן גזר הדין בגין העבירה הקודמת, מעבר לכך שעצם ביצועה מלמד על אי הפנמת חומרת העבירות וזלזול בוטה ברשויות החוק והמשפט.
7. אשר על כן אני נענית לבקשת המבקשת ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. היה ועבודות השירות יופקעו ויומרו למאסר בפועל, יוכל המשיב לרצות עונש זה באופן מידי ולהפוך לאסיר במקום עציר. בסמוך לריצוי שני שליש מתקופת מאסרו, אם יהיה זכאי להפחתת שליש מעונשו בשל התנהגות טובה ואם עד אז לא יסתיים ההליך בתיק העיקרי נשוא בקשה זו, ניתן יהיה לשקול מחדש את הצורך באשפוז במוסד שיקומי סגור, במקום להורות על המשך מעצרו עד תום ההליכים.
8. מילה אחרונה לעניין המוסדות השיקומיים הסגורים, נכון הדבר כי אין הם סגורים הרמטיים כמו מעצר בבית מעצר, כפי שטען ב"כ המבקשת, אך הם הרמטיים יותר ממעצר בית, ניתן לסמוך על מנהלי המוסד שידווחו על כל הפרה, תקופת השהות במוסד אינה נחשבת בחישוב עונש המאסר, כך שלא מדובר ב"פרס" או בדרך עוקפת מאסר, ובנוסף יש בכך כדי לקרב את הנאשם לשיקומו, גם אם זו רק תחילת הדרך, כך שגם הציבור יוצא נשכר מכך ועל כן אין מקום לפסול מוסדות אלו כתחליף מעצר במקרים מסוימים. ראה למשל עמ"ת 12791-08-12 מדינת ישראל נ' קסואני מיום 7/8/12 וההחלטה בעקבותיה שניתנה במ"ת 1454-06-12 מיום 16/12/12 שם הוריתי על אשפוז המשיב במוסד סגור לגמילה מאלכוהול וסמים ("אל פטאם" בטייבה) כתחליף ראוי למעצר עד תום ההליכים, אם כי חייבים לציין כי החלטה זו ניתנה לאחר שהמשיב היה עצור כבר 6 חודשים וגם לתקופה זו הייתה משמעות בעת מתן ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ג, 2 באפריל 2013 , בנוכחות הצדדים.

מזכירות תשלח ההחלטה גם לשרות המבחן וגם לממונה על עבודות השירות

יחד עם העתק גזר הדין בת"ד 8309-07-12