נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד –שגית שלו.

הנאשם בעצמו ובא כוחו עו"ד –אייל רחמים.

#1#>

פרוטוקול

הערת בימ"ש:

בהסכמת הצדדים, מתנהל דיון לפי סעיף 143 א' לחסד"פ [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

לאחר הפסקה:

ב"כ הנאשם:

הגיע תסקיר.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

מדובר בנאשם יליד 1980, לחובתו 2 הרשעות קודמות, הרשעה ראשונה מיום 1.3.04, בימ"ש מחוזי, נדון בגין שתי עבירות חבלה על ידי שניים וחבלה חמורה, נדון בהרשעה זו למאסר בפועל של 6 חודשים וענישה נלווית. העבירה התיישנה ביום 8.9.14, אך טרם נמחקה.

הרשעה אחרונה מ-9.9.07 בעבירות היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר, התיישנה ביום 8.9.14 אך טרם נמחקה.

הורשע בעבירות של היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר, נדון למאסר על תנאי וענישה נלווית.

מגישה גיליון פלילי.

גיליון מוגש ומסומן ת/2.

נותן את הדין על עבירה של מכירת משקה משכר לקטין משנת 2011.

בתסקיר שהוגש היום בעיניינו שירות המבחן ממליץ על אי הרשעה וענישה נלווית.

בפני שירות המבחן הנאשם הביע חשש מפגיעה בעתידו המקצועי, החשש בא לידי ביטוי שלא יקבל קביעות במקום עבודתו.

מדובר בנאשם שהורשע פעמיים ואף נידון למאסר בפועל בעבירות אלימות חמורות, איני סבורה שהרשעה בזו הפעם, תפגע באופן ממשי שלא יאפשר שיקומו בעתיד, הרי גם בעבר נדון והורשע ואף התקבל לעבודתו הנוכחית, גם לאחר הרשעות אלה, עבודה שעד היום עובד בה באופן רצוף.

מפנה לרע"פ 34/09 בדרנה נ' מ"י, שם בימ"ש העליון סבר כי חלוף הזמן אינו מצדיק אי הרשעה, מפנה להלכת כתב, מגישה לבימ"ש.

בנוסף, מדובר בנאשם ששלל נזקקות טיפולית, כך שאין בפנינו הליך טיפולי שעבר.

מפנה לתסקיר לעמ' 2 פיסקה שלישית.

אני סבורה שבזו הפעם שזו הסתבכות שלישית שלו בפלילים לנאשם זה, יש להרשיעו ולהשית מאסר מותנה בעבירה בה יורשע, כמו כן קנס והתחייבות.

אבקש להשמיד את המוצג- בקבוק וודקה.

טיעוני מתבסס לרוב על עברו הפלילי ועל ההזדמנויות שניתנו לו, עברו הפלילי היה ידוע בעת שהתקבל לעבודה.

בעבירה הזו אני לא מסתמכת על חומרת העבירה, לדעתי גם בעבירה הזו בימ"ש לא הרשיע, אבל לאור העובדה כי בעברו 2 עבירות אלימות קשות, אני אבקש להרשיע.

לשאלת בימ"ש, אין בידי להציג מתחמי ענישה בעבירה של איסור מכירת משקה משכר לקטין, עיקר טיעוני נסוב סביב הרשעתו בעבר.

רוב הטיעון שלי מתבסס על עברו הפלילי של הנאשם.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מדובר בנאשם צעיר, בן 34, הודה וחסך מזמנו של בימ"ש ושל הצדדים.

הנאשם הביע צער על המעשה, לקח אחריות, האירוע הוא אירוע ישן מלפני כמעט 3.5 שנים.

העבירה בוצעה, כאשר הוא התבקש על ידי ידידה להחליף אותו בעסק לפרק זמן קצר והוא אשר זה לא המקצוע שלו והוא לא מודע לכל ההוראות, מכר אלכוהול לקטין.

מדובר בנאשם שעובד כמאמן מכירות בבנק דיסקונט. הוא סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה וניהול.

הציג בפני שירות המבחן תעודות הצטיינות רבות ממקום עבודתו ובהם תואר כבנקאי מנוסה, בעל הספקים גבוהים, חרוץ, בעל מחוייבות והתמדה, ואהוב על חבריו לעבודה, למעשה התחיל ככספר ואובחן כבל יכולות יותר גבוהות ללמד אחרים ולכן התפתח בעבודה וכעת הוא מדריך של עובדים אחרים.

המדינה אומרת שזה נכון בעבירה כזו, נכון יהיה לא להרשיע, הם מסכימים בנסיבות מתאימות לאי הרשעה ז"א אי הרשעה הוא בתוך מתחם הענישה .

אבל, המדינה אומרת רק מכיוון שלחובתו 2 הרשעות קודמות, זה נימוק יחיד לכך שהם סוטים מהסטנדרט הענישה המקובל בעבירות מסוג זה. אני סבור שיש בעמדה טעם, אבל אילו המחוקק היה מתכוון לקבוע שבכל מקום בו אדם הורשע בעבר בעבירה פלילית לא יוכל להינות מאי הרשעה בעתיד, המחוקק אם היה מתכוון לכך היה קובע זאת במפורש.

ניתן לבימ"ש שיקול דעת לבחון האם הדבר ראוי בכל תיק ותיק.

לדעתי, זה המקרה שברור לחלוטין שראוי במקרה הזה לא להרשיע את הנאשם.

מדובר בנאשם שכפי שחברתי ציינה בהגינותה, העבירות הקודמות התיישנו ב-8.9.14, יש לכך משמעות מרחיקת לכת, כאשר הנאשם יגיע בקרוב לוועדה שתבחן האם לקבלו כעובד קבוע בבנק, אם תתווסף לכך הרשעה טרייה, ברור לחלוטין שהדבר יחסום את דרכו של הנאשם מקבלת קביעות והמשמעות בפועל, היא פיטורין. כי למעשה מותר לכל מעסיק להחזיק עובד ע"פ חוזה זמן מסויים, לאחר מכן או שמפטרים או שמקבלים באופן קבוע, אם לא יעבור את המשוחה, הוא יפוטר, כאשר הוא טוב בזה וחבל.

תסקיר שירות המבחן לא מתייחס רק למקום עבודתו אלא גם לאדם, אנו רואים אדם שהיו לו קשיים בעבר, ושינה את דרכו, את אורח חייו, רואים שנים רבות שאין לו הסתבכות מכוונת, וגם כאן ההסתבכות היתה עקב טובה שעשה לידידה, כאשר לא ידע את הוראות החוק בעניין הזה.

הנאשם לקח אחריות, מודע לחומרת המעשים, הביע את הדברים בפני שירות המבחן. שירות המבחן הגיע למסקנה, כי רמת הסיכון מן הנאשם נמוכה.

בנסיבות הללו, אבקש כי בימ"ש יאמץ את המלצות שירות המבחן ולא ירשיע את הנאשם כבקשת המדינה.

יש לזכור, כי בשלב זה הנאשם טרם הורשע.

ב"כ המאשימה:

אני טוענת כי לאור חומרת העבירה, ונסיבות ביצועה ועברו הפלילי מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר על תנאי וקנס ועד מאסר קצר בפועל שיכול וירוצה על דרך עבודות שירות, זאת לאור עברו הפלילי מפנה לת"פ 3131/09 פרץ, בימ"ש ת"א, כב' השופטת רביד.

ב"כ הנאשם:

הפסיקה שחברתי הגישה, היא לא רלוונטית ולא מתאימה למקרה שבפנינו, באותו מקרה, מדובר בנאשם שניהל הוכחות, לחובתו 12 הרשעות קודמות, בעבירות סמים, אלימות ואשר ע"פ גזה"ד הוא ריצה עונשי מאסר, וגם באותם נסיבות, נגזר עליו עונש של מאסר מותנה. במקרה שלו גם לא הוגש תסקיר.

בנסיבות הללו, לגזור גזירה שווה, זה לא תואם את המקרה שבפנינו.

הנאשם:

כרגע אני עובד בבנק דיסקונט בערך 3 שנים.

אני לא יכול לשנות את עברי מן הסתם, אני מצטער על כך, אבל אני מבקש שהעבר שלי לא יפגע לי בעתיד ובהווה. אמרתי לקצינה שאני מוכן לתרום לחברה בכל דרך אפשרית, אבל שלא תהיה לי הרשעה, שלא תפגע לי בעתיד .

ממה שידוע לי ברגע שאני פונה לקביעות, הבנק מבקש להוציא רישום פלילי, וההרשעה הזו תוכל לפגוע בי, שתי ההרשעות הקודמות שלי יש להן התיישנות.

אני התבגרתי והתפתחתי ראיתי דברים בצורה שונה, לא עברתי שיקום פורמאלי, אבל השיקום שלי היה בכך שהתבגרתי ולמדתי באקדמיה, לתואר ראשון, בכלכלה וניהול, הכרתי אנשים אחרים והשקפת עולמי השתנתה. ב-7 שנים האחרונות, שיניתי מדרכיי.

אני עובד בבנק 3 שנים ובקרוב אני אפנה לקבלת קביעות בבנק, יש לי סיכויים טובים.

הרשעה עלולה לסיים את תפקידי בבנק.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 7/12/14 בשעה 09:00

הנאשם מוזהר כי עליו להתייצב לדיון, שאם לא כן ייתכן והדיון יתקיים בהעדרו, וכן ייתכן כי יוצא לו צו הבאה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תשע"ד, 22/09/2014 במעמד הנוכחים.