טוען...

החלטה מתאריך 18/03/13 שניתנה ע"י אברהים בולוס

אברהים בולוס18/03/2013

28489-03-13

בפני כב' השופט אברהים בולוס

המבקשת:

מדינת ישראל

נגד

המשיב:

עמאר מנסור (עציר)

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד רון קופר

המשיב – הובא

הסניגור – עו"ד עראף ויסאם

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

חוזר על הבקשה.

אני סבור כי המסוכנות גבוהה יותר מכתב האישום.

אני מתקשה להאמין שחברי יטען לראיות.

הרקע לאירוע, הוא מעצרו של אחיו של המשיב בעבירה חמורה. המשיב הגיע לתחנת המשטרה, שש אלי קרב לא מהכניסה הראשית לתחנת המשטרה, במהלך האירוע שלא מדובר באירוע נקודתי שהמשיב מאיים על שוטר או פקח, אלא יוצא מהתחנה חוזר אליה צועק, מקלל ומאיים. מפקד תחנת המשטרה יורם אזולאי ביקש מהמשיב להירגע, המשיב סירב ותקף אותו עד שלא היתה ברירה ולאור השתוללותו של המשיב הוא נעצר. אני סבור שהמסוכנות מעצם כתב האישום והמתואר בו זועקת לשמיים. מסוכנות לא נקודתית כלפי מפקד התחנה, עצם העובדה שהופנתה כלפי מספר שוטרים בתחנת המשטרה, כאשר מדובר באירוע מתגלגל, מלמד כי לנאשם אין מורא מפני החוק, עברו הפלילי מדגיש זאת. אנו סבורים שכל שחרור של המשיב בתנאים, משדר מסר לציבור , העובדה ייחשב לעונש, לא רלוונטי.

גם לעניין המסוכנות, ברור שאדם שתוקף מספר שוטרים וקצינים בכירים, הוא מסוכן.

החלופה שהוצעה היא הורי המשיב, אם חברי ירצה אחקור אותם אני טוען שההורים מפתח ביתם יצאו , 2 בנים שמואשמים בעבירות חמורות נגד שוטרים, קשה לי להאמין שהם יכולים לפקח בצורה ראויה על אדם שהתנהג באופן שהתנהג. אין להתעלם מעברו הפלילי.

יש לכך השלכות לענין רף המסוכנות, החזרתו הביתה מאיינת את כל החומרה ומסוכנותוש ל המשיב, אבקש לעצרו עד תום ההליכים.

הסניגור:

התקיפה המתוארת היא ברף הנמוך ביותר.

אכן מסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

עברו של המשיב ישקל במסגרת התיק העיקרי.

יחד עם זאת באשר לעבירת התקיפה, יש בעייתיות בחומר הראיות, מפנה להודעותיו של הנאשם, החקירה היתה לקונית, המשטרה לא התייחסה ברצינות לחשד הזה. החקירה שלו נוגדת את הראיות שהיו בידי המשטרה, כנ"ל בהודעתו השניה, נחקר בצורה לקונית, המשטרה סברה שלא היתה כאן תקיפה כלשהי. חברי טוען שהנאשם הרחיק לכת ותקף מפקד משטרה, קודם כל הוא לא ידע שמדובר במפקד משטרה. דבר שני איננו דנים כאן בענייני כבוד, אולי כבודה של המשטרה נפגע כי האירוע היה עם המפקד, לא משנה אם מדובר באירוע עם שוטר זוטר או מפקד משטרה. בית המשפט צריך לקבוע אם קיימת עילת מסוכנות או אם יש חשש לשיבוש הליכי משפט.

מדובר בעבירה שנמצאת ברף הנמוך של עבירת אלימות, אם בית המשפט יקבע שיש עילת מסוכנות, המסוכנות גם כאן ברמה הנמוכה ביותר. לגבי שאר העבירות, העלבה ואיומים, הנאשם טען כי קילל ודבריו הופנו כלפי אלו שתקפו את אחיו ולא כלפי השוטרים, יתכן שהיתה אי הבנה עם השוטרים.

לגבי החשש לשיבוש מהלכי המשפט, כל העדים הינם שוטרי משטרת ישראל, כך שבתיק לא קיים חשש לשיבוש.

לגבי המסוכנות, חזקה על השוטרים שהם יכולים להגן על עצמם, להבדיל אלף הבדלות של אלימות במשפחה שאז המתלונן זקוק לעזרת המשטרה.

אמו ואביו יכולים לפקח עליו. אני מציע הרחקה מתחנת כרמיאל ומהעיר כרמיאל, הם מתגוררים בכאוכב.

אבקש להורות על שחרורו של המשיב. המשיב טען שהותקף קשות על ידי מספר שוטרים בתחנה יש מצלמות, אנו נעתור לקבלת תצלומי המצלמות, איני יודע מדוע דבר זה לא נעשה.

נמצא כאן אזרח שתיעד בפלאפון שלו את האירוע, הפלאפון שלו נלקח על ידי השוטרים כשהחזירו לו את הפלאפון השוטרים מחקו את האירוע מהמצלמה. אבקש להורות טכנית אם ניתן להוכיח דבר זה, מדובר במעשים מאד חמורים שמהווים למעשה שיבוש מהלכי משפט מצד השוטרים. על כן נציע הרחקה מהתחנה, לחלופין אם בית המשפט משוכנע שיש כאן עילה למסוכנות נציע הרחקה לבית הוריו.

בית המשפט כבר אמר את דברו, יש הבדל בין הורה שיפקח לבין הורה שהיה נוכח בזמן העבירה.

הוריו אינם עובדים.

מר מוסטפא מנסור, מוזהר לומר אמת, ומעיד:

המשיב הוא בני, הקשר שלנו הוא בסדר.

שמעתי שהוא נכנס לתחנת המשטרה לשאול על אחיו, והשוטרים תקפו אותו.

ב"כ המבקשת:

הפסיקה קובעת כי כדי לשחרר לחלופה על ידי בני משפחה מדרגה ראשונה, השופט אלטר התייחס לכך, די מתשובתו הקצרה לשתי שאלות שלי של המפקח המוצע, כדי להבין שאין לו קשר רציני עם בנו, הוא לא מהווה דמות סמכותית כלפיו, זהו בן שאמור להיות עמו בקשר, בן שיוצא ותוקף שוטרים, למותר לציין אני טוען שזה רלוונטי שאחיו של המשיב עצור על תקיפת שוטרים.

אני טוען שניתן לראות ברמת הסמכות שיש להורים המוצעים על המשיב, לכן איני רואה טעם לחקור את האם.

הסניגור:

עם כל הכבוד לחברי, האבא יודע טוב מאד במה מאשימים את בנו. הוא נשאל לגבי האירוע, כולו אמונה שבנו זה שהותקף, זו זכותו. עובדה שבנו יושב כאן באזיקים.

גם האישה יודעת טוב במה מאשימים את בנה. אני בעצמי הקראתי את עיקרי עובדות כתב האישום.

זה שחברי ויתר על המשך החקירה, זו זכותו. מדובר בשני הורים שהגיעו לכאן, מוכנים לפקח עליו בתורנות במעצר בית מלא או חלקי. הסברתי להם את מהות הפיקוח.

נמצא כאן מעבידו של המשיב מר קיסר אורי.

ב"כ המבקשת:

אני שמעתי מחוץ לאולם הדיונים שהמשיב כעת לא עובד אצל המעביד, אלא המעביד טען שחבל לו עליו.

הסניגור:

המעביד מוכן להגיע מדי יום לבית של המשיב.

<#3#>

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו כי ביום 13/3/13 הגיע לתחנת המשטרה במשגב, שם הוא קילל, איים, דחף וגם תקף שוטרים, עד אשר הצליחו השוטרים להשתלט עליו ולאזוק אותו. גם לאחר שהוא נעצר , המשיב המשיך ואיים על השוטרים.

בשל מסכת עובדתית זו, שפורטה בהרחבה בכתב האישום, ייוחסו למשיב ביצוען של עבירות איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרה לשוטר במילוי תפקידו.

היום שמעתי בהרחבה את טיעוני הצדדים.

המחלוקת שניטושה בין הצדדים, סבה סביב שני עניינים. לעניין קיומה של עילת מעצר וגם בשאלת החלופה, כאשר בפתח טיעוניו, הודיע הסניגור המלומד, כי לא קיימת מחלוקת כלשהי לעניין קיומן של ראיות לכאורה במקרה זה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחלק מחומר החקירה, בגליון הרשעותיו ובכתב האישום, דעתי היא כי בנסיבות קיימת עילת מעצר המבוססת על המסוכנות הרבה הנשקפת ממשיב זה.

המשיב הינו בן 23 בלבד, כאשר לחובתו מספר רב של הרשעות ביניהן עבירות סמים, התפרצויות, איומים וגם תקיפת שוטרים, העלבת עובדי ציבור , החזקת נכס החשוד כגנוב ועוד עבירות נוספות. עבר זה על רקע גילו הצעיר, וגם מיוחס לו בכתב אישום זה, מעיד מסוכנותו של המשיב ומקים עילת מעצר.

עניין נוסף שלגביו ניטושה מחלוקת בין הצדדים, הינו שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו בכפר כאוכב תחת פיקוחם. גם אם טענתו של הסניגור כי עסקינן באלימות ברף הנמוך ביותר, אולם, לנוכח עברו של המשיב , כן חומרת המיוחס לו, וגם בשים לב לעובדה שהמפקחים המוצעים הינם הוריו, אני בדעה כי לפני שתינתן החלטה סופית בעניינו של המשיב נכון לתחילה להיוועץ עם שירות המבחן. לו הוצעה חלופה אחרת ומפקחים אחרים, שהינם קרוביו מדרגה ראשונה, יתכן והייתי שוקל בחיוב את שחרורו של המשיב, אולם שעה שזו החלופה, אני בדעה כי נכון תחילה לקבל תסקיר שיתייחס לאפשרות כי חלופה זו עשויה לאיין את המסוכנות הנשקפת ממשיב זה.

מסקנתי זו נתמכת גם בעובדה כי הוריו , כנראה, אינם מודעים לחומרת המעשים המיוחסים למשיב, דווקא רואים בו כקורבן שהותקף וחרף זאת הוא שנעצר. עוד אוסיף מהתרשמותי הראשונית מאביו של המשיב, לכאורה, נראה, כי מפקח זה יתקשה להציב גבולות למשיב, ספק אם יוכל להרתיעו וגם ספק אם הוא מהווה דמות סמכותית שעשויה להביא את המשיב לקיום תנאי השחרור.

מכל מקום, ולפני שתינתן החלטה סופית, אני סבור כי נכון יהא להזמין, כפי שהקדמתי, תסקיר שיתייחס בין היתר לחלופה זו או לכל חלופה אחרת שתוצע על ידי המשיב, או מי מטעמו.

בתסקיר זה תבוא התייחסות לשאלת המסוכנות, האפשרות להסרתה, ולתנאי השחרור הראויים בנסיבות.

על כן, עניינו של המשיב מופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן .

דוחה ליום 9/4/13, שעה 10:30.

עד למתן החלטה אחרת ישאר המשיב במעצר.

יובא באמצעות שב"ס.

המזכירות וגם הסניגור ימציאו החלטה זו לשירות המבחן.

המשיב טען בפני כי הוא נחבל באפו, שב"ס מתבקש להביא את המשיב לבדיקה רפואית מוקדם ככל שניתן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"ג, 18/03/2013 במעמד הנוכחים.

אברהים בולוס, שופט

ד. רוטפלד

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
14/03/2013 החלטה מתאריך 14/03/13 שניתנה ע"י אברהים בולוס אברהים בולוס צפייה
18/03/2013 החלטה מתאריך 18/03/13 שניתנה ע"י אברהים בולוס אברהים בולוס צפייה
24/04/2013 החלטה מתאריך 24/04/13 שניתנה ע"י אברהים בולוס אברהים בולוס צפייה
09/05/2013 החלטה מתאריך 09/05/13 שניתנה ע"י אברהים בולוס אברהים בולוס צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מדינת ישראל אנטולי קריינס
משיב 1 עמאר מנסור (עציר) ויסאם עראף