1. התובעים, חמישה עובדים שהועסקו ומועסקים בשדה התעופה שדה דב, באמצעות חברת שלג לבן, הגישו תביעה להכרה בהם כעובדי רשות שדות התעופה וכתוצאה מכך, לתשלום הפרשי שכר וזכויות הנובעות ממעמד זה.

2. בהחלטה מיום 11/10/15, בהסכמת הצדדים, הוחלט כי התביעה תתמקד בשלב הראשון בשאלת עצם הזכות. לאחר מכן, ככל שטענת התובעים תתקבל ויקבע שהם עובדי הרשות, יתברר ההיבט הכספי של התביעה.

3. בפנינו העידו התובעים כולם וכן מר זיו מגידוב שהינו טייס הפועל בין היתר גם בשדה דב.

מטעם רשות שדות התעופה העידו מר משה טלמור מנהל שדה דב ומר אריה קדוש ראש אגף כח אדם ברשות.

מטעם שלג לבן העיד מר משה הבר, מנכ"ל החברה.

4. להלן מידע הצריך לענייננו, אודות התובעים והנתבעות:

התובעת 1 – מעיין פלג

התובעת הועסקה בשדה דב מיום 2/6/08 ועד 8/13.

לפני עבודתה זו, הועסקה בשדה דב כבודקת ביטחונית באמצעות חברה קבלנית ש. ניר.

התובעת 2 – גלית איזנשטיין

התובעת הועסקה בשדה דב בשתי תקופות.

האחת מיום 1.2.06 ועד 1/08.

השניה מחודש 9/08 ונמשכת גם (במועד מתן העדות).

לפני שעבדה במרכז התפעול, הועסקה כבקרית גבולות בשדה דב.

התובע 3 – כפיר רייכמן

התובע מועסק בשדה דב מחודש 9/08 (והועסק עד מועד מתן העדות).

התובעת 4 – צאלה נגב

התובעת החלה לעבוד במרכז התפעול בשדה דב בחודש 1/12.

החל מחודש 10/12 הועסקה בחלקיות משרה וזאת עד 3/15.

התובע 5 – אורון אמסלם

התובע הועסק בשדה דב בשתי תקופות.

האחת מחודש 6/08 ועד 5/09.

השניה מחודש 10/09 ועד 11/12.

5. נתבעת 1 – רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה הינה תאגיד ציבורי הפועל מכח חוק רשות שדות התעופה התשל"ז – 1977.

בסעיף 5 (א) לחוק הרשות, הוגדרו תפקידי הרשות.

במסגרת צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה דב הוז (תל אביב) תש"ן – 1989, הוטל על הרשות להפעיל בשדה דב מודיעין טיס וכן מרכז תאום.

6. נתבעת 2 – שלג לבן

נתבעת 2 הינה חברה המספקת שירותי ניקיון ואחזקה, שמירה ואבטחה לגופים ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים.

נתבעת 2 מעסיקה את עובדי מרכז התפעול בשדה דב, ובכלל זאת את התובעים.

7. הסוגיה שבמחלוקת

בבסיס המחלוקת בין הצדדים עומדת השאלה האם יש לראות ברשות כמעסיקתם של התובעים והאם העסקתם על ידי שלג לבן, הינה בבחינת מיקור חוץ אותנטי, אם לאו.

במהלך הדיונים הצהירה ב"כ התובעים כי התובעים אינם טוענים להעסקה במשותף.

אופי הפעילות בשדה דב – התקשרות עם נותני שירות

8. בתצהירו של מר משה טלמור, מנהל שדה דב משנת 1999, פירט את אופי הפעילות של שדה דב.

להלן יובאו עיקרי הדברים.

א. שדה דב, הממוקם בצפון תל אביב, הוא שדה תעופה ייחודי מסוגו בארץ, מאחר ונועד לשימוש אזרחי וצבאי. בנסיבות אלה, קיים שיתוף פעולה בין גורמי הצבא לגורמי הרשות, בכל הנוגע לניהול השדה והפעלתו.

ב. בהתאם לצו שדה דב, הרשות נדרשת לספק שירותים לשדה דב, זאת בניגוד לשדות התעופה אחרים שאותם הרשות מחייבת להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל.

ג. עוד מפנה מר טלמור לכך שהצו ניתן לזמן קצוב, שמוארך מעת לעת בכל פעם לשנים ספורות. ההארכה האחרונה ניתנה עד 30.4.17.

9. בתצהירו פירט מר טלמור את הרקע להקמת מרכז התפעול, כמפורט להלן.

בשדה דב פעלה יחידת מודיעין טיס, אשר טיפלה ואשרה תוכניות טיסה פנים ארציות ובינלאומיות, וכן טיפלה בהפצה של מידע תעופתי המתקבל אצלה, לרבות מגבלות תעופתיות שונות.

בין השנים 1999 עד 2004 שימש העד כמנהל יחידת מודיעין טיס בשדה דב.

בעקבות רפורמה שערכה הרשות, בשנת 2004 הועברה יחידת מודיעין טיס, לשדה התעופה בן גוריון.

במסגרת זאת נחתם הסכם קיבוצי מיוחד מיום 31.12.03, בעניין הטמעת מודיעין טיס במרכז התיאום בנתב"ג (נספח ג' לתצהיר מר טלמור).

על פי עדות מר טלמור, בעקבות מעבר מודיעין טיס לנתב"ג, הוקמה יחידה חדשה בשדה דב, שמטרתה לבצע פעולות תפעוליות שונות של השדה. היחידה שהוקמה היא "מרכז התפעול" - שיעמוד בלב הדיון בהליך שבפנינו.

10. בסעיף 31 (א) לחוק רשות שדות התעופה נקבע כי הרשות רשאית להטיל על אחר למלא תפקיד מתפקידיה או לתת שירות.

11. הרשות טוענת, כי שדה דב הוא שדה תעופה זמני וכי על רקע זה, והצורך בגמישות של כח אדם החליטה להתקשר, לצורך ניהול ותפעול שדה דב, עם חברות שונות.

מהראיות עולה כי בכל פעם מוארך תוקף הצו שניתן להפעלת שדה דב. כך, בתצהיר מר טלמור דיבר על כך שהצו הוארך עד יוני 2016. בסיכומי הרשות הובהר שהצו הוארך פעם נוספת עד אפריל 2017, זאת בעקבות בג"ץ 7487/15 ארקיע קווי תעופה שישראליים בע"מ נ' מנכ"ל משרד ראש הממשלה (מיום 25.1.16).

מכח סעיף 5 (א)(4) לחוק רשות שדות התעופה, הוצא צו רשות שדות התעופה (מתן שרותים בשדה התעופה דב הוז (תל אביב) תש"ן – 1989, הקובע את השרותים שינתנו על ידי הרשות בשדה דב. מעצם הגדרת הצו, עולה כי השרותים שנותנת הרשות בשדה דב, מצומצמים יותר מאלה הניתנים בשדות תעופה אחרים.

12. על פי תצהיר מר טלמור, שלא נסתר, הרשות מתקשרת עם גופים שונים לקבלת שירותים בשדה דב.

בכלל זאת:

א. הפעלת מגדל הטיסה (פיקוח) בשדה וכן ביקורת מסלולים וכיבוי אש, באמצעות חיל האויר.

ב. קניית שרותי מים, ביוב וכיוצ"ב, מעיריית תל אביב.

13. התובעים טוענים כי הטענה לזמניות אינה במקומה שכן בפועל, הצו מוארך מעת לעת, כך כבר שנים רבות.

14. התקשרות עם שלג לבן

כעולה מתצהירו של מר טלמור, החל מיום 1/11/06 ועד 31/10/11, סיפקה חברת שלג לבן שירותי שמירה אבטחה סריקה ומנהלה בשדות התעופה ראש פינה, חיפה, הרצליה, שדה דב ועטרות.

ביום 23/6/11 פרסמה הרשות מכרז שכותרתו "מכרז מס' 2011/070/0110/00 למתן שירותי גינון, סריקה, אבטחה ומנהלה בשדות התעופה דב הוז, חיפה, הרצליה וראש פינה, עבור רשות שדות התעופה".

במכרז זכתה חברת שלג לבן.

בין שלג לבן לבין הרשות נחתם הסכם, שצורף לתצהיר מר טלמור.

15. מר הבר מנכ"ל חברת שלג לבן, הצהיר לגבי פעילות החברה.

על פי תצהירו, מדובר בחברה מבין חברות השירותים הגדולות בישראל, המספקות מגוון שירותים וביניהם שירותי ניקיון ואבטחה. לדברי העד, החברה עובדת מול גורמים גדולים כמו משרד הביטחון, חברת חשמל, נמל חיפה ועוד.

16. האם ההסכם הקיבוצי ברשות מונע העסקת התובעים על ידי שלג לבן

התובעים טוענים כי בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם בין הרשות לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה מיום 15/12/08, נספח ז' לכתב התביעה,

הרשות רשאית להקשר עם חברות בדרך של מיקור חוץ, לגבי תחומים שונים המוגדרים בהסכם: בידוק ואבטחה, שרותי ניקיון, יחידת הסורגים בחטיבת הביטחון בנתב"ג , גנים ונוף, סוכנות מוניות ודיילי שירות לנוסע.

לטענת התובעים, התפקידים שביצעו הם, כעולה מהראיות, אינם נופלים לגדר התחומים המוסכמים להעסקה במסגרת מיקור חוץ. נטען כי אף לשיטת הרשות, כי תפקידם של התובעים התמצה בסדרני אוטובוסים, ספק אם ניתן להעביר נושא זה למיקור חוץ, על פי ההסכם הקיבוצי.

17. הרשות טענה כי תפקידם של התובעים היווה חלק ממערך האבטחה של שדה דב, המסופק על ידי שלג לבן, וכי ההתקשרות עם שלג לבן נמנית על התחומים שהרשות רשאית להקשר במסגרתם בדרך של מיקור חוץ, בהתאם להסכם הקיבוצי.

18. בעניין זה לא הוגשה עמדה מטעם ההסתדרות הכללית. חזקה שלו ההסתדרות הכללית היתה סוברת שהעסקת התובעים בשדה דב על ידי שלג לבן, חורגת מההסכמות הקיבוציות בינה לבין הרשות, היתה מצטרפת להליך או מביעה עמדה בסוגיה זו.

תפקידם של התובעים, כעולה מהראיות, הוא מגוון ביותר וכולל בתוכו גם היבטים מתחום אבטחת הטיסה.

לפיכך, אין די בחומר הראיות כדי לקבוע כי העסקת התובעים באמצעות חברת שלג לבן, חרגה מהמסגרת המוסכמת בהסכם הקיבוצי משנת 2008.

19. פעילות מרכז התפעול

במסגרת הראיות הוצג "נוהל מרכז תפעול שדה דב" (נספח 2 לתצהיר איזנשטין) הקובע כי מרכז התפעול יהיה אחראי על ניהול הצבת אוטובוסים, תפעול מערך הצ'וק, מרכז מידע לטייסים, טיפול בטיסות לחו"ל, ניהול עמדות מטוסים, מרכז מידע בחרום ובשיגרה וטיפול במכלול פעולות התפעול בשדה.

על פי עדות מר טלמור:

"כל הנוהל שאת מדברת עליו הוא נוהל שמכיל בתוכו את תפעול שדה התעופה על כל האלמנטים שלו. אני מדבר על תפעול בכל המובנים. זה 23 עמודים. חלק מהפעולות מחוברות רק למגדל הפיקוח וחלק רק לביטחון וחלק גם וגם וחלק זה אוטובוסים וחלק רעש והכל ביחד זה חבילת התפעול של שדה דב".

20. במסגרת תצהירי התובעים, פרטו את הפעולות שביצעו במסגרת תפקידם במרכז התפעול.

התצהירים דומים בעיקרם, בעיקר בכל הנוגע לאופי העבודה.

נביא להלן את האמור בתצהירי התובעים:

"23. מרכז התפעול עבד באופן שוטף אל מול גורמים תעופתיים שונים, מגדל הפיקוח, חברות תעופה, מרכזי תאום מקבילים, מטאורולוגיה, מכס וביקורת גבולות:

23.1. עבודה מול חברות התעופה המרכזיות בשדה דב – ארקיע, ישראייר עייט (ראש פינה בעיקר) ואלרום (עין יהב בעיקר). החברות היו מעבירות למרכז התפעול מדי יום לו"ז טיסות ליום המחרת (מלבד עייט ואלרום) וביום חמישי לו"ז לשישי-ראשון. עובדי מרכז התפעול היו מזינים את המידע למערכת הצ'וקס, מפיקים ומנתחים את המידע ומעבירים הוראות ביצוע לגורמים שונים בשדה התעופה כגון סדרן אוטובוסים של חברת האוטובוסים, האם יש צורך בשינוי לו"ז הטיסות אצל חברות התעופה בשל עומס חריג שנוצר ועוד משתנים הנובעים מן העומס הצפוי. בנוסף, כל שינוי לאחר שליחת הלו"ז כמו ביטול או הוספת טיסות, שינוי שעות, הועבר לידי מרכז התפעול לצורך הפצתו לגורמים הרלוונטיים וטיפול בשינויים הנובעים מכך.

23.2 עבודה שוטפת התנהלה גם מול חברות תעופה קטנות יותר, אנשי התפעול שלהן וטייסים – ניתנו שירותים כמו תאום עמדות חניה למטוסי סילון, תאום עמדות חניה למסוקים, הפצת מידע תעופתי (נוטאמים) ותפעולי של השדה וכן עדכונים שוטפים על שינויים כגון תוספת טיסות.

טיסות אלה אושרו רק לאחר שמרכז התפעול טיפל בהן מבחינת ניהול עומסים יומי".

כן פורטו בתצהיר המערכות שאיתן פועל מרכז התפעול:

"28. מרכז תיאום בכל שדה תעופה עושה שימוש במספר מערכות של רש"ת, שהן מערכות הליבה של ניהול שדה התעופה ובהן המערכות הבאות:

28.1. מערכת AIT שהינה מערכת להפצת מרשי טיסה ו"NOTAM" – הודעות תעופתיות (נקראות גם פומה AFTN), מערכת המשמשת להעברת מידע תעופתי משדה לשדה וכוללת תכניות טיסה ומידע NOTAM (להלן: "AIT").

28.2. מערכת צ'וקס – מערכת לניהול שוטף של שדה התעופה, לתקשורת בין שדות התעופה וכן להפקת דוחות שונים. המערכת הכילה מידע לגבי כל טיסה הכולל שעת המראה מתוכננת, שעת ביצוע בפועל, מספר נוסעים, סוג מטוס, יעד וכו'. זו מערכת של הנתבעת 1, הפועלת בכל שדות התעופה ומרכזת את נתוני הטיסות לצורך ניהול שוטף, הפקת חיובים והפקת דו"חות סטטיסטיים וכספיים. מערכת זו סיפקה את המידע ללוח הטיסות בטרמינל (להלן: "מערכת הצ'וקס")".

וכן פורטו הפעולות שביצעו התובעים:

"29. מרכז התפעול בשדה דב, בדומה לתפקידי מרכז תיאום (למעט תפקיד מודיעין טיס) עסק בתיאום של כלל הפעולות התעופתיות-מבצעיות הנדרשות לתפעול השדה. במסגרת תפקידי כעובדת מרכז התפעול, ביצעתי את הפעולות הבאות, אשר חפפו כמעט לחלוטין לתפקידי מרכז תיאום:

29.1. מרכז התפעול שימש כמרכז המבצעי של תפעול שדה דב לכל הגורמים החיצוניים בשדה וכל הודעה, בירור או בקשה לטיפול הועברו ישירות למרכז תפעול, טופלו על ידי עובדי מרכז התפעול והועברו הלאה במידת הצורך, לגורמים הרלוונטיים, כפי שהתבצע על ידי כל מרכזי התיאום שמפעילה רש"ת. כך ב- AIP (הפמ"ת), מספר הטלפון שהופיע בפרטי ההתקשרות עם שדה דב הינו מספר הטלפון של מרכז תפעול כפי שבשדות תעופה אחרים מופיע מספר הטלפון של מרכז התיאום/מודיעין טיס של השדה;

29.2. בדיקת מצב הטרמינל מבחינה תפעולית טרם הגעת הנוסעים ופיקוח על פעילות כלל הגורמים הפועלים בשדה;

29.3. מרכז התפעול טיפל בקבלת אישורים ממנהל השדה לטיסות בשעות חריגות;

29.4. מרכז התפעול היה אחראי במקרה של אירוע חירום אווירי לדווח עליו לחוקר תאונות אוויריות ברת"א, לסייע במילוי דוחות חוקר ראשי לאירוע בטיחות תעופתי וכן לוודא כי דוח כאמור מולא כנדרש. גם טייסים שהיו מעורבים באירוע אווירי נדרשו להגיע למרכז תפעול ולמלא דוח על כך;

29.5. בהתאם לנהלי רת"א כל טייס שטס בשדה דב נדרש לעבור מבחני כשירות תקופתיים. מרכז התפעול היה הגורם המקשר לעניין המבחן בין רת"א לטייסים;

29.6. אחריות לפרסום מידע הנוגע ללוח הטיסות. הזנת נתוני הטיסה במערכת התקשורת התעופתית הבינלאומית (AIT) נעשה על ידי מודיעין טיס בנתב"ג. באופן שוטף נדרשתי לעקוב אחר הנתונים במערכת AIT, לבדוק אם פורסמו NOTAM הקשורים לשדה, שאף נדרשתי להפיצם ולפעול לפי הנוהל הרלוונטי וכן לעיתים התבקשנו להוציא מרשי טיסה לצורך ניהול עומס, כפי שיפורט בהמשך, לעיתים נדרשתי לעדכן זמנים של טיסות מחו"ל וכן להדפיס את מרשי הטיסה לטייסים, לבקשתם;

29.7. לעיתים גורמים ממרכז תיאום נתב"ג פנו למרכז תפעול כדי לוודא מולנו נתונים של טיסות נכנסות בינלאומיות שאמורות לנחות בשדה דב;

29.8. עובדי מרכז התפעול היו אחראים להוציא מידע לגבי מרשי טיסה ממערכת ה- AIT ולעדכן אותם במערכת הצ'וקס כדי לתת מידע למגדל לגבי הטיסות למחרת היום;

29.9. עובדי מרכז התפעול ניהלו את מערכת הצ'וקס בשדה דב. ניהול מערכת הצ'וקס בנתב"ג התבצע, למיטב ידיעתי, על ידי עובדי מרכז התיאום, שהם עובדי הנתבעת מס' 1;

29.10. במסגרת זו עובדי מרכז התפעול הזינו את לוחות הזמנים של טיסות הקו (טיסות קבועות של חברות תעופה כגון ארקיע, ישראייר, וכו') למערכת הצ'וקס ולמעשה ניהלו את כל פעילות לוח הזמנים המפורסם בטרמינל ובאינטרנט;

29.11. עובדי מרכז התפעול הזינו באופן שוטף למערכת הצ'וקס את רשומות טיסות תעופה כללית (GENERAL AVIATIONׂ), כל מה שאינו טיסות קו, להלן: "GA"), שהן בנוסף לטיסות הקו ונערכו על ידי מגדל הפיקוח, לצורך הפקת חיובים. לצורך זה עבדנו באופן שוטף מול מגדל הפיקוח ומול האחראי להוצאת חיובים ברש"ת, מר אלי אלימלך;

29.12. במסגרת תפעול השדה היה צורך לבצע ניהול עומסי טיסות, על מנת שלמגדל הפיקוח ולרש"ת יהיו נתונים לגבי מספר הטיסות בכל שעה וניתן יהיה להגביל את מספר הטיסות בהתאם להנחיות המשתנות, או להתאים את אופי איוש כח האדם במגדל הפיקוח. במסגרת זאת נדרש מרכז התפעול לבדוק שמערכת הצ'וקס מעודכנת בהתאם לנתונים שהיו בידינו, להוציא ממערכת ה- AIT מרשי טיסה של תעופה כללית ליום המחרת (מאחר שמרשי טיסה לטיסות קו וטיסות חו"ל כבר הופיעו בצ'וקס). את נתוני התעופה הכללית הזנו למערכת הצ'וקס והוצאנו קובץ אקסל, שבו הופיעו כל הטיסות בחלוקה לפי שעות. קובץ זה נשלח למגדל הפיקוח לצורך ניהול עומסים;

29.13. גם הודעות של עיכובים וביטולים בלוחות הזמנים המקוריים של טיסות הגיעו למרכז התפעול בלבד והוזנו על ידי ועל ידי יתר עובדי מרכז התפעול למערכת הצ'וקס;

29.14. מרכז התפעול פיקח על הפעילות המתנהלת ברחבות החניה לכלי טיס ובמסלולי הסעת מטוסים.

בכלל זה היו עובדי מרכז התפעול אחראים על ביצוע ביקורת רחבות על פי נהלים בינלאומיים של ארגון התעופה הבינ"ל ICAO; מתן הרשאות חניה לטיסות לא קבועות, תיאום עמדות חניה והקצבת זמני חניה לחניות; תיאום עמדות להרצת מנועים לצרכי תחזוקה. תפקידים אלה נעשו בשדה התעופה באילת, למיטב ידיעתי, על ידי עובדי מרכז התיאום, שהם עובדי הנתבעת מס' 1;

29.15. תיאום טיסות אימון לאזרחים;

29.16. תיאום קליטת טיסות בינלאומיות כולל עדכון נתוני הטיסות בצ'וקס בהתאם למידע מחברות תעופה והפצתם, תיאום תוכניות טיסה לפני הפניתן למרכז תיאום נתב"ג, תיאום נוכחות אנשי ביטחון, שירותי מכס וביקורת גבולות לטיסות (שהם עובדי רשות שדות התעופה, רשות המסים, עובדי משרד הפנים ועובדי שלג לבן). כמו כן לפי הנוהל לטיסות בינלאומיות, בסמוך לנחיתה בשדה, על הטייס היה להעביר הודעה למרכז התפעול (באמצעות מגדל הפיקוח), טרם הצטרפותו למרחב שדה דב, הכוללת זמן הגעה מעודכן, מספר נוסעים, מספר אנשי צוות, שדה ההמראה וכו';

29.17. במקרים מסויימים היו עובדי מרכז התפעול גובים אגרות תעופה המשולמות לנתבעת מס' 1 בטיסות בינלאומיות והוציאו קבלות בשמה. ככלל, מרכז התפעול היה אחראי לגביית כספים עבור הנתבעת מס' 1 מגורמים זרים;

29.18. הפצת ואכיפת NOTAM – הודעות לגורמי תעופה בעלות תקוף מידי או עתידי, כגון הודעות על אירועי סגירת שדה, תקלות במסלולים, תדרי קשר, עמדות שאסור לחנות בהן או שינוי בנתיבי אויר. ההודעות מקודדות בהתאם לנהלים בינלאומיים ומפורסמות על ידי מודיעין טיס בנתב"ג; בניגוד לנטען, מרכז התפעול לא עסק רק בקבלת NOTAM והפצתו, אלא מטפל במידת הצורך בהעברת מידע רלוונטי למנהל השדה ולמר קציר לצורך פרסום ב- NOTAM. בשדה התעופה אילת פעילות זו נעשתה, למיטב ידיעתי, על ידי עובדי מרכז התיאום (כעולה מהנוהל הרלוונטי ...);

29.19. אחריות לניהול אירועים חריגים ואירועי חירום שאינם ביטחוניים, כולל איסוף מידע על האירוע והיקפו והפצתו, ניהול יומן מהאירועים והודעות לחברות תעופה ולגורמים הרלוונטיים ברש"ת;

29.20. מעורבות ישירה בטיפול באירועים תעופתיים שונים וטיפול בהם לפי שיקול דעתי. בהקשר זה אציין כי רש"ת אף הנפיקה לי וליתר התובעים רישיון נהיגה רשותי וקוד מתאים על מנת שנוכל להשתמש ברכבי השדה וכן כאמור סיפקה למרכז תפעול טלפון נייד עם מספר רשותי;".

21. התובעים צרפו נהלים שונים שפורסמו ביחס לתפקיד מרכז התפעול בשדה דב.

בכלל זאת צורפו נהלים אלה (ועוד רבים אחרים):

1. נוהל מרכז תפעול שדה דב (2003) הקובע, כי מרכז התפעול יהיה אחראי על ניהול הצבת אוטובוסים ותפעול מערכות הצ'וקס, מרכז מידע לטייסים, טיפול בטיסות לחו"ל, ניהול עמדות מטוסים, מרכז מידע בחרום ובשגרה וטיפול במכלול פעולות התפעול בשדה.
2. נוהל ביקורות רחבות הקובע, כי הביקורת תערך על ידי מרכז התפעול לפי נהלים בינלאומיים של ארגון התעופה הבינ"ל.
3. נוהל הרצת מנועים ברחבה S.
4. נהלי חרום (נוהל אירוע חרום קרקעי 2007), נוהל אירוע חירום אווירי (2009) ועוד, הקובעים כי באחריות מרכז התפעול נושא תאום הפעילות בכל אירוע חרום קרקעי, לרבות הרחקת אוטובוסים, דיווח למגדל הפיקוח, הרצת הודעות לרשות, תפוצת חירום ועוד.
5. נוהל דיווחים על טיסות בינלאומיות (2010) הקובע, כי מרכז התפעול יעדכן בצ'וקס אודות לו"ז טיסות בינלאומיות.
6. נוהל ביקורת גבולות עבור צה"ל בשדה דב (2010) הקובע כי מרכז התפעול יקבל הודעה מהצבא על כוונה לקיים טיסה בינלאומית.
7. נוהל כניסת רכב לשטח אווירי (2005) הקובע כי כניסת טייס לשטח האווירי לצורך טיפול במטוס או לצורך טיסה, מצריך התייצבותו במרכז התפעול שיוודא את סיבת הכניסה לשטח האווירי.

22. בנוסף, התובעים צרפו לתצהירים יומן אירועים ממועדים שונים.

כפי שהצביעו במסגרת התצהירים והסיכומים, ביומנים מופיעות הוראות עבודה מסוגים שונים, בינהן כאלה שאינן פקידותיות.

כך:

הוראות יומן מיום 30.5.12 בה הונחו לקבוע אם טייס נדרש לבצע טיסת הקפות עם מדריך או לא.

הוראות יומן מיום 17.12.12 לגבי תקלה במטוס עקב פגיעת ציפור והטיפול בה, עדכון לגבי מפגעי רוח.

עוד הוכחה מעורבות של עובדי מרכז התפעול במתן הוראות לטייסים, למשל להפסיק לבצע הרצת מנועים בשעה אסורה. העידה בעניין זה התובעת גב' נגב, בעמ' 34 לפרוטוקול. וכן הוראות רבות נוספות, כמתועד במסמכים.

23. מר זיו מגידוב, שהינו טייס המשמש כחוקר חיצוני במשרד החוקר הראשי במשרד התחבורה, העיד כי עובדי מרכז התפעול היו מבחינתו הכתובת בכל הקשור לסיוע ותאום פעילותו כטייס בשדה דב, לרבות תאום המראות ונחיתות, טיסות לחו"ל, ביקורת גבולות ועוד.

יחד עם זאת יש לציין שבמהלך העדות, העיד מר מגידוב מספר פעמים שאינו בקיא בנוגע לתפקידו של מרכז התפעול אלא רק להיבטים של התפעול כפי שהם באים לידי ביטוי בשטח – אל מול הטייסים.

24. שינוע אוטובוסים

עיקר טענת הרשות, היא כי מרבית העבודה של עובדי מרכז התפעול התמקדה בנושא שינוע האוטובוסים בתוך השדה.

בענין זה הוצג "נוהל שיבוץ אוטובוסים למטוסים – שדה דב" מוצג נג/1.

על פי הוראות הנוהל, מרכז התפעול הוא הגורם האחראי לנהל את מערך האוטובוסים על פי ההמראות והנחיתות בשדה.

בסיכומי הנתבעת, כמו גם בתצהיר של מר טלמור, נטען:

"מרכז התפעול אחראי על מערך האוטובוסים שדה דב ומרבית זמנו מוקדש לכך".

הנתבעת טענה כי באופן מובהק, התובעים נמנעו מלציין בתצהיריהם את נושא שילוח האוטובוסים, אף שלטענתה מדובר בתפקיד משמעותי במסגרת עבודתם.

עיון בתצהירי התובעים מעלה כי התייחסו לנושא זה כחלק זניח מהמטלות שבהן טיפלו.

כך בתצהיר התובעת פלג, סעיף 23.1 נאמר:

"23.1. עבודה מול חברות התעופה המרכזיות בשדה דב – ארקיע, ישראייר עייט (ראש פינה בעיקר) ואלרום (עין יהב בעיקר). החברות היו מעבירות למרכז התפעול מדי יום לו"ז טיסות ליום המחרת (מלבד עייט ואלרום) וביום חמישי לו"ז לשישי-ראשון. עובדי מרכז התפעול היו מזינים את המידע למערכת הצ'וקס, מפיקים ומנתחים את המידע ומעבירים הוראות ביצוע לגורמים שונים בשדה התעופה כגון סדרן אוטובוסים של חברת האוטובוסים...."

25. התובעים נחקרו ארוכות בסוגיה זו.

התובעת פלג בחקירתה העידה לגבי היקף פעילות של שילוח האוטובוסים:

"ש. תאשרי לי שכל טיסה של ישראייר או ארקיע דורשת בין שנים לשלושה אוטובוסים על מנת לשנע את הנוסעים?

ת. יש כאלה שצריכות אוטובוס אחד ולפעמים שניים או שלושה.

ש. אני ספרתי 46 טיסות של ישראייר וארקיע ו-4 טיסות של עייט. אני מגיעה ל-96 אוטובוסים ביום כזה?

ת: אם ספרת את הטיסות אז זה נכון. צריך לקחת בחשבון תלוי איך ספרת. לא ספרתי אף פעם טוטאל של אוטובוסים. אם יש נחיתה זה של שני אוטובוסים. אני סופרת את זה כפעולה אחת. אפשר להגיד שעל 46 טיסות יש כ-96 אוטובוסים".

וכן העידה:

"ש. זה נכון ששילוח אוטובוס פרושו קריאה לאוטובוס, פניה לביטחון לפתוח את השער והנחיה לאוטובוס ולאן לחזור?

ת. אני מעדכנת נהגים מראש לפני הנחיתה על הפעולה שהם צריכים לעשות ומעדכנת בנחיתות של חפ"ק הביטחון. כשהם מגיעים לטרמינל הם מקבלים ממני משימה חדשה".

התובעת איזנשטין העידה שמדובר בתפקיד שנעשה לאורך כל היום, אך לטענתה, תשומת הלב שלה נתונה לתפקידים האחרים וכן העידה:

"30% מתשומת הלב שלי הולכת לתפקיד הזה".

התובע רייכמן אישר אף הוא שמדובר על 20-30% מנתח העבודה ולטענתו:

"זה משהו שהוא כל הזמן ברקע כי אנחנו כל הזמן צריכים להיות אחראים על זה בשדה בפועל".

26. מצאנו, כי נושא שילוח האוטובוסים הוא חלק משמעותי משגרת העבודה של התובעים במרכז התפעול.

צודקת הנתבעת בטענתה כי התובעים ניסו להצניע את התחום של שילוח אוטובוסים.

יחד עם זאת, איננו מקבלים את טענת הנתבעת בסיכומיה, כאילו מרכז התפעול תוכנן והוקם "לצורך ניהול מערך האוטובוסים". טענה זו נסתרה בתצהירו של מר טלמור, אשר אישר כי בנוסף לשילוח האוטובוסים, נוספו למרכז התפעול תפקידים שונים ומגוונים, כפי שפורט בתצהירו הוא ובעיקר בתצהירי התובעים.

כך עולה בבירור מעדויות התובעים, כי במסגרת תפקידם ביצעו פעולות רבות נוספות מעבר לשילוח אוטובוסים, כמובא בהרחבה בתצהירי התובעים ובחקירתם.

27. הצדדים הכבירו מילים בסיכומים, אודות המטלות המוטלות על עובדי מרכז התפעול, האם מדובר במטלות מנהליות ותפעוליות כטענת הרשות, או במטלות מהותית כפי טענת התובעים.

בחרנו שלא להיכנס לעובי הקורה בניתוח של פעילות ופעילות, שכן החשובה בעיננו היא התמונה הכללית.

התמונה הכללית העולה מהפירוט הרב שניתן בתצהירים ובסיכומי הצדדים, מעלה כי למרכז התפעול בשדה דב יש תפקידים רבים ומגוונים, מרביתם תפקידי מנהלה כגון הקלדת נתוני טיסות, עדכון נתוני טיסות במערכת צ'וקס, ניהול מערך האוטובוסים , הפצת הודעות בנוטא"ם (כעולה מהראיות – ההודעת אינן נכתבות על ידי עובדי מרכז התפעול אלא רק מועברות על ידם, זאת בניגוש לשדות תעופה אחרים בהם ההודעות נכתבות על ידי עובדי מרכז התפעול).

יחד עם זאת הוכח שהתובעים ביצעו בנוסף פעולות מהותיות כגון פעילות בזמני חרום על פי נהלי חרום שדה דב (נספח י' לתצהיר התובעים).

28. מהראיות עולה כי בעבודת מרכז התפעול, היו התובעים חלק בלתי נפרד מהמערך התפעולי של שדה דב.

התפקידים שממלאים התובעים, מבוצעים מכח נהלים רשמיים של גורמי התעופה במדינת ישראל ובראשם הפמ"ת, המתפרסם על ידי רשות התעופה האזרחית וכולל מידע ונהלים אודות טיסות אזרחיות בישראל.

שונות בין מרכז התפעול בשדה דב למרכז תפעול בשדות תעופה אחרים

29. לטענת התובעים, עבודתם דומה לעבודת מרכזי התאים בנתב"ג ובשדה התעופה באילת.

בסיכומי התובעים מובאים מספר נושאים שבהם העבודה של מרכז התיאום בשדה דב, דומה לזו המתבצע בנתב"ג ובאילת:

1. ניהול מערכת צ'וקס.
2. פיקוח על השטח המבצעי.
3. תאום חניות למסוקים ולמטוסים.
4. פיקוח על פעולות המתבצעות ברחבת החניה למסלולי הסעת המטוסים.

30. ואולם, בנושאים אחרים הובהר שקיימת שונות בין שדות התעופה.

כך, בסעיף 138 לתצהיר מר טלמור הצהיר, כי במרכז התאום חייב כל אחד מבעלי התפקידים לקבל רישוי, וזאת בניגוד למרכז התפעול שאינו מחייב רישוי. עדות זו לא נסתרה.

בהתאם לתצהיר מר טלמור, כל עובדי מרכזי התאום באילת ובנתב"ג, הם תדריכני טיס מוסמכים ומחזיקים רשיונות יחודיים מטעם משרד התחבורה וארגון התעופה הבינלאומי. תפקיד תדריכן טיס מוגדר בתקנות הטיס, כמובא בסיכומי הרשות. אין חולק כי התובעים אינם תדריכני טיס.

העד הבהיר שלא ניתן להפעיל את שדה התעופה בנתב"ג ללא מרכז התפעול ולעומת זאת את שדה דב אפשר גם אפשר (כפי שהודתה תובעת 1, כי היו מקרים שמטוס נחת בשדה דב כאשר מרכז התפעול היה סגור).

31. הרשות הוכיחה כי בשדה התעופה באילת, מודיעין טיס במרכז התאום מטפל ומאשר בקשות של תוכניות טיסה ומנפיק מרשי טיסה.

לעומת זאת, מרכז התפעול בשדה דב אינו מוסמך לאשר תוכניות טיסה וכן אינו מנפיק מרשי טיסה (אלא מדפיס אותם בלבד).

כך העידה תובעת 1:

"ש. מי מאשר את תוכניות הטיסה?

ת: זה לא משהו שאני יכולה לענות כרגע מתוך התצהיר.

ש. אני שואלת מהידע שלך?

ת: אם צריך להגיש תוכנית טיסה ולא ניתן לטוס בשעה שרוצים לטוס אז אפשר גם לפנות אליי.

ש: אם את אישרת את שעת הטיסה אז את הגורם המאשר?

ת: לא.

ש: מי הגורם המאשר את תוכנית הטיסה?

ת: זה תלוי לאן רוצים לטוס ובאיזו שעה. מגישים למודיעין טיס.

ש: ומודיעין טיס הוא הגורם שמאשר בסוף את תוכנית הטיסה?

ת: כן".

32. עוד, הצביעה הרשות על כך שהתובעים בשדה דב, אינם מבצעים ביקורת על מסלולים או "מרשלינג". כך תצהיר מר טלמור בסעיף 41.1 לתצהירו וכך אישר הטייס מר מגידוב.

כמו כן, תובעת 1 הודתה:

"ש. נכון שמרכז התפעול לא מבצע ביקורת מסלולים?

ת. נכון. הצבא מבצע".

33. עוד הוכיחה הרשות, כי תדריכני טיס במרכז התאום בנתב"ג ובאילת, אחראים על ניהול התנועה בשטח המבצעי- אווירי, לרבות פתיחה וניהול שטחי כינוס בחירום, מתן עזרה למגדל פיקוח ועוד.

לעומת זאת התובעים אישרו שמטלות כאלה לא היו בסמכותם.

התובעת פלג העידה:

"במסגרת עבודתי מעולם לא הייתי אחראית על אישור כניסה לשטח האווירי".

34. הצדדים הביאו דוגמאות רבות נוספות באשר להשוואה או לשוני בין עבודת מרכז התפעול בנתב"ג ובאילת לבין שדה דב.

לא מצאנו לנכון להכנס לעומקם של כל ההבדלים. נציין כי מצאנו שאמנם מדובר בעבודה דומה, אך הסמכויות אינן זהות. מטלות שונות, משמעותיות, המוטלות על כתפי עובדי מרכזי התאום בנתב"ג, אינן מבוצעות על ידי עובדי שדה דב. כך גם בנוגע לשדה התעופה באילת.

כך גם לעניין הכשרה, הובהר שקיים שוני מהותי בין הכשרת תדריכני טייס שנדרשים לעבור הכשרה פורמלית, לבין התובעים שלומדים את העבודה מביצוע חפיפה עם מקביליהם (סעיף 48 לתצהיר מר טלמור, שלא נסתר).

בעניין זה טענו התובעים כי היו יכולים לעבור את ההכשרה לתדריכני טיס וכי הדבר נמנע מהם רק בגלל שלא הועסקו על ידי הרשות (סעיף 91 לסיכומים). בעניין זה יאמר, ראשית, כי אין בטענה זו כדי לגרוע מהעובדה שהתובעים אינם תדריכני טיס. שנית, כפי שיובא להלן, לא היתה מניעה למי מהתובעים לנסות, במהלך תקופת עבודתם בשלג לבן, להקלט כעובדי הרשות ואזי יכולים היו לגשת למכרזים פנימיים של תדריכני טיס.

35. הוכח כי בכל מרכזי התאום עושים שימוש באותן מערכות:

AIT מערכת להפצת מרשי טיסה, NOTAM, מערכת צ'וקס, מערת "יומן אירועים".

גם עובדה זו, אין משמעה שמדובר בעבודה זהה.

כפי שפורט לעיל, קיימים הבדלים בין העבודה בשדה דב לבין העבודה בנתב"ג ובאילת, הן מבחינת אופי העבודה והן מבחינת ההכשרה הנדרשת.

36. האם מדובר בהעסקה כתף אל כתף

לאור קביעתנו לעיל בדבר השוני בין תפקיד התובעים במרכז התפעול בשדה דב לבין עובדי מרכז התפעול בשדה התעופה בנתב"ג ובאילת, נסתרת מינה וביה טענתם כי יש לראות בהם עובדי כתף אל כתף עם עובדים אלה.

כפי שעולה מהראיות, קיימת שונות בין עובדי מרכז התפעול בשדה התעופה בן גוריון ובאילת, לבין עובדי מרכז התפעול בשדה דב, הן בהיבט ההכשרה הנדרשת והרישוי הנדרש על פי חוק מהעובדים, הן בהיבט של אופי העבודה וסוג המטלות המוטלות על העובדים בשדה דב אל מול העובדה בנתב"ג ובאילת.

בנוסף, נפנה לעדויות התובעים, כאשר נשאלו מיהם העובדים שלגביהם נטען שהם עובדי כתף אל כתף.

התובעת 1 פלג אישרה בעדותה כי אין עובדי רשות שמועסקים כפקידי מרכז תפעול.

התובעת 2 איזנשטין נשאלה למי מעובדי הרשות היא טוענת לעבודה כתף אל כתף והצביעה בתשובתה על מר גבי קציר (שהוא מנהל התפעול בשדה דב).

בהתאם לנספח נ1/ 2, בו פורטו תפקידיו של מנהל התפעול, עולה שסמכויותיו ותפקידיו של מר קציר נרחבים בהרבה מאלה של התובעים. בכלל זאת, במסגרת תפקידו אחראי מנהל התפעול על נושאים אלה:

"תחומי פעילות:

-לתדרך ולהפשיר מפקחי מוניות.

- להבטיח פעילות תקינה של המזנון הפועל בשדה.

- לתת מענה הולם לכל תלתה בפרק זמן סביר ולפעול לתיקון הליקויים.

- לטפל בתחום הפרסום מסחר ונכסים בשדה בהתאט לנהלי הרשות,

- לסייע בהכנת תקציב שנתי ליחידה.

- להקצאות מקומות חניה במגרש החניה הפנימי ולנפק תווי חניה.

- לפקח על התפעול התקין של מגרשי החניה בתשלום.

- לפקח על הפעלת טיסות סובבים בעת הפעלתן.

- לסייע למנהל השדה בנושא רכש ולוגיסטיקה.

- לבצע בל מטלה שתוטל עליו במסגרת הפעילות הכוללת של היחידה".

37. המסקנה העולה היא כי התובעים לא הוכיחו שקיימים עובדי "כתף אל כתף" שהם עובדי רשות שדות התעופה.

38. האם ההתקשרות בין הרשות לבין שלג לבן היא התקשרות אותנטית

בית הדין הארצי עמד, בשורה של פסקי דין, על המהות של קבלן כוח אדם אל מול קבלן לאספקת שירותים ועל האבחנה ביניהם.

בעניין ע"ע (ארצי) 116/03 מדינת ישראל נ' חג'בי ואח' (מיום 2/2/06) נקבע:

"קבלן כח אדם מוגדר בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו-1996, כ"מי שעיסוקו במתן שירותי כח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 העוסקת גם במתן שירותי כח אדם".זאת, בעוד אשר קבלן שירותים אינו מספק עובדים אלא נוטל על עצמו לספק שירות למזמין "במקרים שבהם 'מפעל' זקוק לשירותים של 'מפעל' אחר" (דב"ע מג / 2-22 יואב גבע – מדינת ישראל וש. שחר בע"מ, פד"ע טז 318, 329). עם זאת, אין מדובר בהבחנה חדה ומוחלטת. ייתכנו מקרים של עירוב בין מתן שירותים בעין ושירותי הקצאה של כח אדם, ולא אחת קיים קושי בזיהוי אופי ההתקשרות עם המזמין (וראו מאמרה של בן ישראל, עמ' 9, ה"ש 5) (סעיף 12 לפסק הדין)".

בפסק הדין בעניין חג'בי נקבעו שני סוגים של מיקור חוץ:

"מיקור חוץ של פונקציות, מוצאים בשלמותם תחומים מוגדרים מן המסגרת הארגונית של המזמין. במקרים כאלה קבלן השירותים מבצע את העבודה במפעלו ואחראי לספק למזמין את המוצר המוגמר. העובדים הם עובדיו של הקבלן ומבצעים עבודתם עבור הארגון מקבל השירות.

במיקור חוץ של כוח אדם, עושה הארגון המזמין שימוש בעובדי חברת כח אדם אותם מעמיד לרשותו הקבלן. עובדים אלה מועסקים על ידי הארגון המשתמש כל עוד הוא זקוק לשירותיהם. במקרה כזה מתבצעת העבודה בחצריו של הארגון מקבל השירות והעובדים נחשבים לעובדיו של הקבלן למרות הקשר בין העובדים לבין הארגון מקבל השירות (א' גלין "מיקור חוץ" OUTSOURCING "מתמקרים" החוצה: ההיבט הארגוני והניהולי". שנתון משפט העבודה ז' (תשנ"ט) 43, 46 ; וכן ראו בן ישראל דיני עבודה (כרך ב', תשס"ב) עמ' 455 ואילך)".

ולעניין הוצאת פעילות מסויימת למיקור חוץ, לקבלן שירותים, נאמר בעניין ע"ע (ארצי) 326/03 מדינת ישראל נ' צ'פקוב ואח' (מיום 20/2/06)

"הוצאת פעילויות מסוימות למיקור חוץ אמיתי, לקבלן שירותים היא לגיטימית ותואמת את דרישות השינוי בכלכלה המקומית והעולמית. הגמשה דרושה למעסיקים, ובוודאי למעסיק גדול כמדינה. עם זאת דווקא על המדינה לדאוג לכך שזכויותיהם של המועסקים על ידה לא תפגענה כאשר היא המשתמש הלכה למעשה. לא חלות זכות ניהולית ואחריות ניהולית כלפי עובדי קבלן השירותים על מקבל השירות. אין למקבל השירות אחריות. עם זאת גם אז במקרים נדירים מוטלות גם על מי שעושה שימוש בשירותיו של קבלן שירותים חובות מסוימות, אחריות מסוימת. כך למשל באנגליה נמצאה החנות HARRODS שקבלן שירותים היה אחראי למכירות שלה, כאחראית כלפי עובדי קבלן השירותים באפלייה. החנות סירבה לקבל עובדים מגזע מסויימים. לצורך כך נחשבו עובדי קבלן השירותים לעובדי החנות ועליה הוטלה האחריות כמפלה".

ועוד נאמר בזכותו של מיקור חוץ, בענין ע"ע (ארצי) 410/06 המל"ל – פאהום (מיום 2.10.08):

"מיקור חוץ של פונקציות נוגע לאותם מקרים בהם מפעל אחד מעביר ביצוע פונקציה מסוימת בהליך הייצור שלו למפעל אחר... כלי זה הינו מקובל ואף מחויב המציאות במשק שנות האלפיים. בתבנית זו מתחייבת החברה החיצונית לספק מוצר או שירות או לבצע חלק מפעולות המפעל, על ידי עובדיה שלה, כאשר בדרך כלל אותה חברה מתמחה באספקת השירות או בייצור המוצר אותם העביר המפעל לביצועה...".

39. עוד עמד בית הדין הארצי על הקושי שמתעורר, לעיתים, באבחנה בין קבלן שירותים לבין קבלן כח אדם.

המבחן שנקבע, בענין קטילי ע"ע (ארצי) 16612-10-11 קטילי פדוא ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (מיום 20/8/15) הוא מבחן כפול של לגיטימיות ההתקשרות ושל האותנטיות:

"שני השיקולים האמורים מכתיבים את הכלל לפיו, במשפט העבודה, המעסיק של עובד יהא זה שבינו לבין העובד קיימת התקשרות אותנטית ולגיטימית. לשם כך יש לבחון:

באשר לאותנטיות התבנית, האם הלבוש הפורמלי בו הולבשה תבנית ההעסקה תואם את העסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים או שמא יש לפנינו "חוזה למראית עין". בחינת אותנטיות התבנית, כלומר מי מבין שניים הוא המעסיק האמיתי של העובד: המעסיק הפורמאלי או שמא – מי שנהוג לכנותו "המשתמש" (ונראה כי ראוי יותר לכנותו "המפעיל"), תעשה בהתאם למבחנים מהותיים שנקבעו בפסיקה. בין המבחנים המרכזיים ניתן למנות את המבחנים הבאים:

האופן בו ראו הצדדים הלכה למעשה את היחסים ביניהם; מי קיבל את העובד לעבודה? מי קבע את מכלול תנאי שכרו? מי נשא בעלות שכרו? בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי היה עליו להתפטר?.

ההתייחסות למבחנים אלה צריכה להיעשות תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של תבנית ההעסקה המדוברת: מיקור חוץ – של המשאב האנושי (קבלן כוח אדם) או של פונקציה (קבלן שירותים); התקשרות כלכלית אחרת כגון: שיתוף פעולה בין צדדים וכיוצ"ב.

בהקשר של תבנית העסקה באמצעות קבלן כוח אדם הושם הדגש גם על משך תקופת ההעסקה ועל בחינת הקורה בעת חילופי קבלן כוח אדם.

באשר ללגיטימיות התבנית, האם בתבנית ההעסקה "אין כל דבר הנוגד יסודות משפט העבודה", ובכך להפכה למנוגדת ל"תקנת הציבור". לבחינת לגיטימיות התבנית יש הן היבטים סובייקטיביים – במסגרתם של אלה תבחן, בין היתר, שאלת תום הלב של הצדדים. האם ביצירת תבנית ההעסקה הם התכוונו להתחמק מהחלת הוראות חוק, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וכיוצ"ב על העובד ובכך לקפחו כלכלית או ארגונית או שמא ביסוד ההתקשרות עמדה מטרה אחרת לגיטימית; והן היבטים אובייקטיביים – רוצה לומר, אפילו לא התכוונו הצדדים לקפח את העובד ופעלו מתוך מטרה לגיטימית, יש לבחון האם העסקת העובד בתבנית הנבחנת פוגעת בהשגת תכליות משפט העבודה ובכללן העיקרון כי העבודה אינה "מצרך". בחינה זו צריכה להיעשות תוך התחשבות בהשפעה של התמשכות ההעסקה באמצעות התבנית ובין היתר יש לבחון:

"האם העובד מפסיד ייצוג ארגוני כתוצאה ממיקור החוץ; ...; האם מיקור החוץ פוגע בכבודו של העובד על ידי בידודו ופגיעה בתחושת השייכות שלו; האם מיקור החוץ פוגע באפשרויות קידומו והתפתחותו המקצועית של העובד; והאם מיקור החוץ פוגע באפשרות העובד לקיים מערכת יחסים אישית ואנושית מול מעסיקו, באופן סביר בהתאם לסוג העיסוק בו מדובר".

ועוד נאמר, כי לעיתים האבחנה בין השניים היא קשה ומבלבלת ותיגזר, בסופו של דבר, לפי מבחנים שהותוו בפסיקה לשאלת זהות המעסיק.

ראו ענין חג'בי:

"למיקור חוץ אותנטי שתי צורות אופייניות: מיקור חוץ של פונקציות, בו מוצאים בשלמותם תחומים מוגדרים מן המסגרת הארגונית של המזמין. במקרים כאלה קבלן השירותים מבצע את העבודה במפעלו ואחראי לספק למזמין את המוצר המוגמר. העובדים הם עובדיו של הקבלן ומבצעים עבודתם עבור הארגון מקבל השירות.

במיקור חוץ של כוח אדם, עושה הארגון המזמין שימוש בעובדי חברת כוח אדם אותם מעמיד לרשותו הקבלן. עובדים אלה מועסקים על ידי הארגון-המשתמש כל עוד הוא זקוק לשירותיהם. במקרה כזה מתבצעת העבודה בחצריו של הארגון מקבל השירות והעובדים נחשבים לעובדיו של הקבלן למרות הקשר בין העובדים לבין הארגון מקבל השירות...".

ראו בנוסף ענין קטילי:

"בסופו של דבר, כל חברת שירות 'מחזיקת מאפיינים' של קבלן כוח אדם, וההבדל העיקרי ביניהם הוא אולי בכך, שקבלן כוח אדם מספק כוח אדם זמני לפונקציה קיימת אצל המשתמש, ואילו חברת שירות אחראית למילוי הפונקציה שמוקרה מיקור חוץ על ידי המשתמש, ואת זאת היא עושה, בעיקרו של דבר, באמצעות עובדיה".

40. על יסוד המבחנים שהותוו בפסיקת בית הדין לעבודה, כמובא לעיל, נבחן להלן את ההתקשרות במקרה שבפנינו, בין הרשות לבין שלג לבן ובין שלג לבן לכל אחד מהתובעים, לצורך בחינת השאלה האם מדובר במיקור חוץ אותנטי או שמא שימשה שלג לבן צינור תשלום בלבד, של זכויות התובעים.

41. האם מדובר בפונקציה שהוצאה במלואה למיקור חוץ

כעולה מהראיות, אין בשדה דב עובדי "כתף אל כתף" דהיינו – עובדי הרשות שמבצעים אותה עבודה כמו עובדי שלג לבן. זאת בשונה מהעובדות שהובאו בענין סע"ש (ת"א) 25296-12-14 מורן אוחנה ואח' – משרד הפנים (מיום 6.8.15).

עוד עולה מהראיות שהרשות החליטה להוציא את כל הפונקציה של מנהל התפעול בשדה דב, למיקור חוץ, ולשם כך שכרה את שירותיה של שלג לבן.

42. האם מדובר בפונקציה שהיא בליבת הפעילות של המזמין

הרשות טוענת כי השירותים שהוצאו על ידה למיקור חוץ ומבוצעים על ידי שלג לבן, הינם שירותים תפעוליים מנהלתיים במהותם, שאינם תעופתיים ולכן אין מדובר בליבת הפעילות של הרשות. עוד טוענת כי לראיה, ניתן להפעיל את שדה דב גם ללא נוכחות עובדים של מרכז התפעול, כפי שהודו התובעים בעדותם, כמובא לעיל.

הרשות מפנה, לתמיכה בטענותיה, לפסק הדין בענין חג'בי, שם דובר על מלווי טיולים ונקבע כי תפקיד זה אינו בליבת הפעילות של משרד החינוך ולכן מדובר במיקור חוץ אותנטי.

בענייננו, בחרו הצדדים שלא לזמן לעדות את מנהל מרכז התפעול מר קציר. עד זה יכול היה לשפוך אור על כלל הסוגיות שבמחלוקת ובפרט בשאלה מה היחס בין מרכז התפעול בשדה דב אל מול הפונקציות הנוספות הפועלות בשדה. כך, לא הובאו ראיות לגבי השאלה מיהם הגורמים המפעילים את שדה דב, האם קיימים עובדים נוספים, בנוסף על עובדי מרכז התפעול (למעט כמובן הטייסים ועובדי הבטחון) המפעילים את השדה ומי המעסיק של אותם עובדים.

מכל מקום, התרשמנו מחומר הראיות כי התובעים אינם הגורמים הבלעדיים המאפשרים את פעילותו של השדה וכי עבודתם, ככל שהיא חשובה לפעילות סדירה של שדה דב, הינה בעיקרה פעילות מנהלתית.

43. טוענת הרשות כי השרותים שמספקים התובעים במרכז התפעול בשדה דב, הינם שרותי מנהלה שונים, המהווים חלק מהמעטפת התומכת של מערך האבטחה שמספקת שלג לבן.

הובהר מהראיות שחלק עיקרי מפעילות התובעים אכן הינה פעילות מנהלתית המחייבת קשר שוטף עם מערך האבטחה. כך, בכל הנוגע לפעולת שילוח האוטובוסים, אשר הובהר כי מהווה חלק משמעותי מעבודתם. כך גם בנודע לפעולות הדיווח שהתובעים מבצעים, במערכות השונות המופעלות בשדה.

44. פסק דין מעברי הגבול

סוגיה דומה לענייננו, נדונה בעניין "מעברי הגבול" ע"ע (ארצי) 328/07 אטיאס ואח' נ' רשות שדות התעופה ואח' (מיום 10.8.01).

בעניין מעברי הגבול נקבע, כי העובדים שמעסיקה רשות במעברי הגבול, כעובדי חברת שמירה ובטחון בע"מ, הינם עובדים של שמירה ובטחון בע"מ ואין לראות בהם עובדי הרשות.

בפסק הדין נקבע כי מדובר במיקור חוץ אותנטי, שנעשה על פי תכתיבים של המדינה, שעה שעבודת מעברי הגבול כולה הועברה לחברת שמירה ובטחון בע"מ ואילו הניהול בלבד נשאר בידי הרשות. עוד נקבע כי הפעלת מעברי הגבול, היא חלק צדדי של פעילות הרשות. סיבה זו, בנוסף לנימוקים נוספים, היוותה שיקול להכיר בהעסקת עובדי מעברי הגבול, כעובדי חברת שמירה ובטחון בע"מ, במיקור חוץ אותנטי.

45. לעומת המקרים שהובאו לעיל, במקרה שבפנינו מדובר בהפעלה של שדה תעופה.

אמנם לא שדה תעופה עיקרי בישראל, אך שדה תעופה שבו טיסות פנים ארציות וכן, לעיתים, טיסות בינלאומיות. שדה תעופה שמשלב טיסות צבאיות עם טיסות אזרחיות. תפעול וניהול שדה תעופה הוא לב לבה של פעילות רשות שדות התעופה.

יחד עם זאת, כעולה מהראיות, ניתן להפעיל את שדה דב גם ללא נוכחות של עובדי מרכז התפעול, והדברים קרו בעבר, כפי שאישרו חלק מהתובעים בעדותם.

46. מבחני עזר

בהתאם לנקבע בעניין ע"ע (ארצי) 478/09 חסידים נ' עיריית ירושלים (מיום 13/1/11):

"ההבחנה בין מיקור חוץ אותנטי לבין הסדר פיקטיבי תיעשה בהתבסס על כלל נסיבות העניין, ותוך העמדת תכליתם של דיני העבודה מול עינינו – וביתר ספציפיות, התכלית של הכרה במעסיק ככזה ... בעניין כפר רות נקבעה שורת מבחני עזר לקביעת זהות המעסיק, אשר נועדו לסייע לבית הדין להגיע למהותה של ההתקשרות בהתחשב בכלל הנסיבות. מבחני עזר אלה עדיין עומדים על כנם בפסיקה הנוכחית, וביניהם השאלות מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה; מי משבץ את העובד במקום העבודה; מי קובע את מכלול תנאי עבודתו לרבות תנאי שכרו והתנאים הנלווים; מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; בידי מי הכוח לפטרו; ועוד".

נבחן להלן את יישום מבחני העזר על העובדות שבפנינו.

47. מי גייס את העובדים, מיין אותם וקלט אותם לעבודה

התובעים העידו באשר לקליטתם לעבודה בשדה דב.

התובעת פלג העידה שנקלטה לעבודה זו, לאחר שהועסקה כבודקת ביטחונית בחברת ש. ניר ושמעה שמחפשים עובדים למרכז התפעול. לדבריה, נערך לה ראיון ע"י מר קציר מנהל שדה דב ולאחר מכן הופנתה לחתום על הסכם עבודה, במשרדי שלג לבן.

התובעת איזנשטין העידה כי עבדה כבקרית גבולות בשדה דב ואז, לטענתה, מר קציר הציע לה להצטרף למרכז התפעול. על פי עדותה, הופנתה על ידי מר קציר לחתימת חוזה עבודה מול שלג לבן.

כאשר חזרה לעבודה לאחר הפסקה של שנה, אף אז לטענתה, יצרה קשר עם מר קציר אשר שלח אותה להירשם במשרדי שלג לבן.

מהראיות עלה שבתקופה מסוימת שולמה לתובעת תוספת שכר, כנגד כך שערכה את רישום שעות העבודה של עובדי מרכז התפעול. התובעת טענה שתוספת זו נתנה ביוזמתו של מר קציר.

שלג לבן טענה שהתוספת לשכר ניתנה ביוזמתה היא וללא מעורבות של הרשות.

התובע ריכמן העיד שהכיר את מר קציר מתקופת שירותו הצבאי.

מנגד הצהיר מר הבר מנכ"ל שלג לבן, כי שלג לבן היא זו שקולטת את העובדים.

כך אמר:

"... ככלל החברה מפרסמת גיוס של עובדים, אם זה באמצעות כלי התקשרות השונים, מתמשכת גם בחבר מביא חבר לצורך העניין. מיון למיטב זכרוני בתפקידים האלה בד"כ זה ראיון אישי גם של נציג מטעם החברה וגם נציג מטעם המזמין כפי שזה קורה בכל המגזרים. אנחנו מראיינים ולאחר מכן נציג הלקוח מראיין את העובדים ואם זה מתאים מתחילים תהליך של קליטה, חפיפה, הסכם עבודה, שכר, תנאים".

מנהל שדה דב מר טלמור, אישר שנפגש עם חלק מהתובעים לפני תחילת העבודה אולם לטענתו:

"... כשמדברים על ראיון זה לא ראיון במובן הרגיל אלא שיחות לראות מה הרקע של האיש ולא מעבר לזה".

48. סיכום הראיות בסוגיה זו מעלה שהליך גיוס העובדים נעשה על ידי שלג לבן, אשר פרסמה מודעות בעיתונים, ראיינה את העובדים וקלטה אותם לשורותיה.

עוד עולה שחלק מהתובעים פנו למר קציר, לפני שנקלטו לעבודה, אולם הדבר נעשה על רקע הכרות מוקדמת איתו, כמתואר לעיל. על כך העידו עדי הרשות, כי העדיפו לקלוט לעבודה עובדים שיש להם הכרות מוקדמת עם מקום העבודה.

סיכומו של דבר, העובדים גויסו לעבודה ונקלטו לעבודה על ידי שלג לבן ולא על ידי הרשות.

49. מי הכשיר את התובעים

התובעים הצהירו כי קיבלו הכשרה לתפקיד מאת מר קציר ועובדי מרכז התפעול. בכלל זאת נלקחו לסיור במרכז התאום בנתב"ג וקיבלו הרצאה מאחראי מודיעין טייס בנתב"ג.

מהראיות עולה כי במהלך שנת 2008 נסגר שדה התעופה לצורך שיפוצים של המסלולים. בתקופה זו נערכה הדרכה שאירגן מר קציר מטעם הרשות. במסגרת ההדרכה, התבקש התובע 5 – אמסלם, להעביר הדרכה בנושאי תעופה, שבהם היה בקיא במהלך שירותו הצבאי.

מר טלמור טען בתצהירו שלא היה צורך בהדרכה והיא נעשתה כהעשרה בלבד, בימים שבהם השדה היה מושבת. ואולם, לא ניתן להתעלם מסוגיה זו במסגרת כלל השיקולים.

50. עוד עולה מהראיות כי התובעים עברו הדרכת בטיחות בעבודה ובטיחות בתעבורה, על ידי שלג לבן, וכי קיבלו חפיפה לביצוע התפקיד, על ידי עובדים ותיקים של שלג לבן.

התובעים הצהירו אמנם:

"שלג לבן מעולם לא הכשירה אותי לעבודה, לא בעת קבלתי לעבודה ולא במהלך שנות עבודתי".

ואולם בהמשך התצהיר אישרו שקיבלו הכשרות משלג לבן:

"...שלג לבן כללה את עובדי מרכז התפעול בימי עיון והדרכות המיועדים לעובדי ביטחון ואשר כלל לא היו רלוונטיים לעבודתו, כגון הדרכת "שירות לנוסע" והדרכת "בטיחות בעבודה". זאת, למיטב ידיעתי, מתוקף החוזה של שלג לבן עם רש"ת לפיו היא מחויבת לקיים מספר הדרכות מסוים בכל שנה".

51. תשלום שכר וזכויות נוספות

שלג לבן שילמה את שכר התובעים ודיווחה על העסקתם לרשויות המס.

שלג לבן נתנה לתובעים שי לחג ומתנות, השתלמויות שנתיות וכן הסעות, ככל שנדרש.

52. בהתאם להסכם בין הרשות לשלג לבן, הוצב בשדה דב נציג של שלג לבן. במרבית התקופה היתה זו גב' מאיה וינברגר.

מהראיות עולה כי גב' וינברגר מסרה לתובעים את תלושי השכר. לה דיווחו העובדים על ימי חופש, מחלה, תלושי ארוחת צהריים ועוד (ראו עדות התובעת 1, אשר אישרה שגב' וינברגר טיפלה עבורה בכל הקשור למשאבי אנוש).

התובעת 1 אישרה כי פנו לגב' וינברגר בנושא עם יחידת תפעול שכן חברת שלג לבן היא שהיתה אחראית למימון.

53. התובעים אישרו שנהגו לפנות לנציג של שלג לבן בכל הנוגע לחופשות.

תובע 5 טען שפנה לעניין חופשה ללא תשלום, וזו לא אושרה על ידי שלג לבן.

אמנם טענתם היא שתחילה פנו לנציג הרשות ואילו הפניה לשלג לבן היתה פניה טכנית, לצורך דיווח בלבד, ואולם העובדה שלתובע 5 לא אושרה חופשה ללא תשלום, מעידה על כך שאין מדובר ברישום טכני בלבד.

54. על פי עדות התובעים, התובעת פלג היא שערכה את סידור העבודה כשבועיים ואף קיבלה על כך תוספת לשכר מאת שלג לבן.

שלג לבן טענה כי היה נציג מטעמה שהיה אחראי על שיבוץ התובעים למשמרת.

להוכחת טענתה צרפה הודעת מייל, נספח 2 לתצהיר מר הבר, מיום 15/4/13, בה הונחו עובדי מרכז התפעול להעביר לחברה סידור עבודה שבועי וכן לדווח על החלפת משמרת.

אמנם מייל זה נכתב לאחר הגשת התביעה, ובכך חיזוק לטענת התובעים כי שלג לבן שינתה את התנהלותה בעקבות הגשת התביעה. יחד עם זאת, כאמור, הוכח שסידור העבודה בתקופה הרלבנטית, נעשה על ידי התובעת פלג שהיתה עובדת של שלג לבן וקיבלה על כך שכר משלג לבן.

מכל מקום, התובעים לא הוכיחו שהרשות היתה מעורבת באופן כלשהו בקביעת סידור העבודה.

55. ציוד לביצוע העבודה

העבודה בוצעה בחצרי רשות שדות התעופה.

אין חולק כי הציוד לצורך ביצוע העבודה, מחשבים, ציוד מקצועי, שולחנות וכיסאות, שייך כולו לרשות.

שלג לבן טוענת שרכשה מכונת קפה ומכשיר טלביזיה.

כל יתר הציוד, שייך לרשות. כך גם כרטיסי העובד וגם ביגוד (וסטים זוהרים).

בעניין זה מקבלים אנו את עמדת הרשות לפיה הדבר נעשה משיקולים תפעוליים ובטחוניים, אבטחת מידע וסיווג בטחוני.

56. הסמכות לערוך בירור משמעתי ולפטר

התובעת 4 אישרה שמסרה הודעת התפטרות לשלג לבן.

התובע 5 פוטר על ידי שלג לבן (בסוף התקופה הראשונה) ומסר הודעת התפטרות לשלג לבן (בסוף התקופה השניה).

על פי סעיף 69 לתצהיר מר טלמור, שלג לבן היתה מוסמכת לערוך בירורים משמעתיים מול העובדים.

57. לסיכום ראש הפרק שעניינו מבחני העזר, מסקנתנו היא כי הוכח קיומו של קשר רציף בין התובעים לבין שלג לבן, מעסיקתם, בכל הנוגע ליחסי עובד ומעסיק ששררו בין הצדדים.

בפסק הדין מעברי הגבול ניתן משקל רב לעובדה שעל פי מבחני זהות המעסיק, התקיים קשר אמיתי של עובד ומעסיק בין התובעים שם לבין מעסיקתם. אף בענייננו, כמפורט לעיל, הוכח קיומו של קשר רציף ואמיתי בין התובעים לבין שלג לבן, לרבות נציגה של החברה שהיתה נוכחה במקום ביצוע העבודה והיתה הכתובת לדיווחים של העובדים, לאישורי חופשה וכיו"ב.

58. זמניות

התובעים טענו כי בעוד שבעניין מעברי הגבול נקבע שהפעלת מעברי הגבול באמצעות חברה חיצונית, נעשתה מכח החלטת ממשלה, הרי שבמקרה דכאן, אין החלטת ממשלה המתירה או המורה על הפעלת השדה באמצעות כח אדם חיצוני.

עיון בפסק הדין מעברי הגבול מעלה כי אמנם שם נקבע שההפעלה באמצעות מיקור חוץ נעשתה בשל החלטת הממשלה, שיכולה להתשתנות.

כך נקבע בסעיף 15 לפסק הדין:

"מדובר במיקור חוץ אותנטי שנעשה בנסיבות העניין מסיבות ומשיקולים לגיטימיים – בהם בעיקרם שיקולים תפעוליים ותקציביים. כמו כן, העסקה באמצעות מיקור חוץ נעשתה על פי תכתיב של המדינה שעוגן בהסכם בין הממשלה לרשות מיום 4.9.1995. ועוד, אין מקום לשלול את טענת הרשות, כי העסקה כזו נדרשת על מנת לאפשר גמישות שתתאים לנסיבות הדינאמיות של הפעלת המעברים, שהן – בין היתר – פועל יוצא של שינויים פוליטיים וביטחוניים שאינם בשליטת הרשות...

"יתרה מזו, יש ממש בטענת המשיבות, כי בכל הנוגע למעברי הגבול היבשתיים ההחלטה על היקף העבודה ומיקומה אינה נתונה לרשות כי אם למדינה. כך, עשוי להיות שינוי משמעותי בהיקף העבודה, כתוצאה משינויי מדיניות או משינויי מדיני ביחסי ישראל עם שכנותיה, כגון החלטה אפשרית להעביר מעבר גבול ממקום למקום, לסוגרו לתקופה זמנית או לסוגרו לצמיתות. זאת, בניגוד לניהול שדות התעופה בכלל, ובעיקר בניגוד לנתב"ג, שהאפשרות לשינוי בהיקף העבודה בשל שינויים מדיניים או בשל שינויי מדיניות כאמור, היא בסבירות נמוכה הרבה יותר. עולה מהאמור, כי באופן ענייני וסביר זקוקה רשות שדות התעופה לגמישות רבה יותר בכל הנוגע לניהול ותפעול מעברי הגבול".

סוגיה זו רלבנטית גם לענייננו, משהובהר ששדה דב, בניגוד לשדות תעופה אחרים בישראל, מופעל מכח צווים, דהיינו מכח החלטה של המדינה ולא מכח החלטה עצמאית של הרשות. כך גם המשך פעילותו של השדה, אשר כאמור, מוארכת מעת לעת, אינו תלוי בהחלטה של הרשות אלא של גורמים חיצוניים.

59. פגיעה בזכויות העובדים

התובעים טוענים כי העסקתם באמצעות שלג לבן ולא באמצעות הרשות, מביאה לפגיעה בזכויותיהם.

בכלל זאת טוענים כי לאור אופן העסקתם, לא חלים עליהם ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הרשות. הדבר בא לידי ביטוי הן לעניין שכרם של התובעים והן לעניין הזכויות הנלוות.

בנוסף טוענים כי אופן העסקה זה פוגע באפשרויות הקידום שלהם בעבודה, שכן אין הם רשאים להגיש מועמדות למכרזים פנימיים ברשות, אינם יכולים לקבל הכשרה של תדריכני טיס ובכך להתקדם במקום העבודה מבחינה מקצועית.

כעולה מתצהירו של מר קדוש, סעיף 8, תנאי להגשת מועמדות למכרז לתדריכני טיס, הוא עבודה במשך שנתיים ברשות בתפקידים כמצויין בתצהירו, או במשך שלו שנים, בתפקידים אחרים.

אל מול טענות אלה, טענה שלג לבן כי לעיתים שילמה לתובעים שכר העולה על זה שבו התחייבה כלפי הרשות בהסכמים בין החברות. כך העיד מר משה הבר מטעם שלג לבן, ועדותו לא נסתרה.

עוד הוכח כי בהסכם ההתקשרות בין שלג לבן לבין הרשות, התחייבה שלג לבן לשלם את זכויות התובעים ל פי ההסכם הקיבצי בענף השמירה (סעיף 11.8 להסכם).

עוד הוכח ששלג לבן שילמה לתובעים מענקים שלא היתה מחוייבת להם בהתקשרות שלה מול הרשות. כך העיד התובע רייכמן כי קיבל משלג לבן תשלומי אש"ל.

מכל מקום, מבחן זה בלבד אינו יכול להקנות לתובעים מעמד של עובדי הרשות. עדיין עלינו לבחון האם מדובר במיקור חוץ אותנטי על פי כל המבחנים שהובאו לעיל.

60. עולה מהראיות כי במסגרת המערך ההסכמי בין הרשות לבין שלג לבן, מחוייבת שלג לבן לשלם את שכר העובדים לרבות הפרשות פנסיוניות וכי חיוב זה הינו מעיקרי ההסכם וכך אף מתרחש בפועל.

באשר לטענת התובעים להעדר אפשרויות קידום, הובהר כי במהלך כל שנות עבודתם בשלג לבן, עד למסירת העדות בבית הדין, מי מהתובעים לא ניסה להתקבל כעובד הרשות או לגשת למכרזים חיצוניים שפרסמה הרשות. לו התובעים היו פועלים בדרך זו, לא מן הנמנע שהיו מתקבלים כעובדי הרשות, על פי נסיונם הרב, ואזי יכולים היו לגשת למכרזים פנימיים של הרשות. התובעים בחרו, משיקולים שלהם, שלא לפעול בדרך זו.

61. סיכום

סיכום כל חומר הראיות מביא למסקנה כי הנתבעות הוכיחו שהעסקתם של התובעים באמצעות חברת שלג לבן הינה בבחינת מיקור חוף אותנטי וכי אין לראות בתובעים כעובדי רשות שדות התעופה.

הוכח כי הרשות פעלה כדין עת התקשרה עם חברת שלג לבן בהסכם לקבלת שרותים בכל הנודע להפעלת שדה התעופה בשדה דב וכי הדבר נעשה על פי החלטות ממשלה, בין השאר לאור העובדה שמדובר בהפעלה זמנית וכי עתידו של שדה התעופה בשדה דב, לוט בערפל.

62. בנוגע למבחני העזר שנקבע בפסיקה, מצאנו כי מרבית המבחנים מטים את הכף לקביעה כי מדובר בהעסקה לגיטמית ואותנטית על ידי שלג לבן. הוכח כי מתקיים קשר ישיר ושוטף בין התובעים לבין שלג לבן, כי היא זו שמשלמת את שכרם, מפקחת על עבודתם, כשירה לפטר ולקיים הליכי משמעות ועוד.

63. הרשות טוענת כי העובדה שהפיקוח על העבודה היה בידיה, אינה גורמת לכך שהיא היתה מעסיקתם של התובעים.

הרשות מפנה בעניין זה לפסק הדין בעניין מעברי הגבול, שם נקבע:

"אשר למעורבות המנהלים הבכירים של הרשות בעבודת עובדי החברה – הם נמצאים במעברי הגבול כעובדים הבכירים ביותר ויש להם סמכות ניהול ופיקוח על המעברים. אולם, סמכותם הינה כללית ומיועדת להבטיח הפעלה סדירה של המעבירים על ידי החברה. מעורבות עובדי הרשות במעברים התבטאה בפיקוח המזמין על הפעלת המעברים על ידי החברה. זוהי מעורבות שהיא בבחינת פיקוח לגיטימי, שכן כל מזמין מוצר או שירות או עבודה חייב לפקח על מה שהוא מקבל.

ככלל, אף אם הפונקציות נעשו במפעל המזמין באמצעות מיקור חוץ, ישנם עובדים במפעל אשר מפקחים על איכות ביצוע הפונקציות, כפי שכאשר העבודה נעשית במפעל אחר, בודקים את המוצרים שהוזמנו. כך, למשל, עובדי מפעל לייצור תרופות מפקחים על איכות הפעלת המזנון של המפעל; כך, עובדי מפעל בטחוני (קבט"ים) מפקחים על רמת ואיכות השמירה והביטחון שמספקת חברת שמירה; הדבר נכון במיוחד במפעל רגיש כמו מעברי הגבול. הפיקוח – לכשעצמו – אינו מלמד על קיומם של יחסי עובד-ומעביד בין מי שמבצע עבודה במעברים לבין הרשות". (ההדגשות הוספו)

אנו מקבלים טענה זו אף בהקשר של הפעלת שדה דב, אשר מטבע הדברים מצריך מעורבות רבה של רשות שדות התעופה ופיקוח מתמיד על מתן השרותים על ידי חברת שלג לבן ואף על עבודת העובדים הפועל. אין בפיקוח זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הרשות לבין העובדים או כדי לקבוע שמדובר במיקור חוץ בלתי אותנטי.

64. לכל האמור לעיל יש להוסיף את העובדה שמתוך חמשת התובעים, עובד אחד או שניים בלבד נותרו לעבוד בחברה, בעת שבה נשמעו ההוכחות בהליך.

65. סוף דבר, לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

66. בבואנו לקבוע את שעור ההוצאות שבו יש לחייב את התובעים בעקבות דחיית תביעתם, נתנו דעתנו להיקף הרב של הראיות ובמיוחד להיקף העצום של הסיכומים, עשרות עמודים מכל צד. מאידך, נתנו דעתנו לכך שההליך פוצל וכי למעשה, נשמעו ראיות רק בשאלה המשפטית העקרונית, ולא בשאלות החישוביות.

נוכח כל אלה, אנו קובעים שכל אחד מהתובעים ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪, מחצית לנתבעת 1 ומחצית לנתבעת 2.

ניתן היום, 4/5/17 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.