לפני:

כב' השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה

החלטה

1. בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

2. התובעים הגישו תביעה בה עתרו לסעד הצהרתי המכיר בהם כעובדים קבועים של הנתבעת 1 – רשות שדות התעופה (להלן: "הרשות") והקובע כי הם זכאים לכל הזכויות המגיעות לעובדי הרשות מכוח ההסכמים הקיבוציים החלים עליהם וכל הסכם או הסדר אחר ולסעדים כספיים בהתאם.

3. בעקבות הדיון המקדמי שקויים בתיק, נדרשו הצדדים להגיש הודעות בדבר העדים מטעמם ובקשות לגילוי מסמכים ספציפיים.

4. התובעים הגישו תחילה בקשה קצרה לגילוי מסמכים ספציפיים ללא נימוקים.

המסמכים שגילויים התבקש הינם:

1. ההסכמים הקיבוציים שהיו בתוקף בשנות העסקת התובעים (החל משנת 2008) ועד היום, לרבות נספחי ההסכמים, טבלאות שכר מפורטות וכל התוספות החלות, כולל גובה התוספות ועדכונן בשנים הרלוונטיות.
2. תלושי שכר (ללא פירוט שמות) של עובדי מרכזי התיאום באילת ובנתב"ג בשנים הרלוונטיות.
3. הנספח התפעולי למתן השירותים בין רשות שדות התעופה בישראל ובין שלג לבן (1986) בע"מ (החוזה למתן שירותי סינון, סריקה, אבטחה ומנהלה בשדות התעופה דב הוז, חיפה, הרצליה וראש פינה, עבור רשות שדות התעופה בישראל).
4. כל הוראות נוהל ונהלים מכל מין וסוג שהוא הקשורים לפעילות מרכז תפעול שדה דב ומרכזי תיאום אחרים.
5. הגדרות תפקיד של אחראי תפעול מטעם רשות שדות התעופה.

בהמשך לתגובה שהוגשה על ידי הרשות לבקשה, הגישו התובעים תשובה לתגובה בה נימקו את בקשתם.

5. התובעים טענו כי חיוב הרשות לגלות את המסמכים המבוקשים, אשר נוגעים ישירות למחלוקת העומדת בבסיס התביעה, יחסוך מזמנו של בית הדין והצדדים בניהול התיק, ישפוך אור על המחלוקות, ייעל את הדיון, יאפשר לצדדים להתמקד בשאלות השנויות במחלוקת וימנע עיוות דין.

הרשות טענה מנגד, כי המסמכים המבוקשים על ידי התובעים אינם רלוונטיים לתביעה שהוגשה כשלמעשה מדובר ב"מסע דיג" אסור של ראיות, כי גילויים של המסמכים המבוקשים ירחיב את יריעת המחלוקת ויסרבל את ההליך שלא לצורך, וכי חלק ניכר מהמסמכים כולל מידע פרטי בנוגע לעובדי הרשות אשר אינם צד להליך, מידע סודי הנוגע להיבטים בטחוניים של פעילותה ומידע הנוגע לפעילותה המסחרית, אשר חשיפתו עלולה להוות פגיעה משמעותית ברשות ובצדדים שלישיים שאינם צד להליך.

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית

6. הלכה מושרשת בשיטת משפטנו הנה כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך – וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז (14.5.2008); ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נק עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011)).

חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010)).

7. השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית, האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית, מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק (28.3.07); ע"ע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון (7.5.06)).

ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (עניין עוז; ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר (24.3.2005); ע"ע (ארצי) 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה – דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ (16.11.2010)).

מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 GerberProducts Company - רנדי בע"מ, (15.10.2008)).

בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק).

באשר לפגיעה אפשרית בפרטיות, הנלווית להליך גילויו של מסמך מסוים, נפסק כי יש לערוך איזון בין הערכים המתנגשים: מחד – יעילות הדיון והשאיפה לרדת לחקר האמת, העומדות בבסיסה של תקנה 46(א) לתקנות ומאידך – הגנה על הפרטיות, שהנה ערך חוקתי (ראה עניין מכתשים).

8. לאחר שקראתי את הבקשה ואת התגובות ושקלתי את טיעוני הצדדים, החלטתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

9. ההסכמים הקיבוציים שהיו בתוקף בשנות העסקת התובעים (החל משנת 2008) ועד היום, לרבות נספחי ההסכמים, טבלאות שכר מפורטות וכל התוספות החלות, כולל גובה התוספות ועדכונן בשנים הרלוונטיות.

התובעים טענו כי מדובר במסמכים רלוונטיים וחיוניים לצורך חישוב זכויותיהם כעובדי הרשות, כי איתור ההסכמים הקיבוציים על כלל העדכונים שנעשו בהם במהלך השנים מהווה משימה בלתי אפשרית עבורם בעוד שאין בגילויים כדי להכביד על הרשות וכן כי הגילוי לא יפגע בפרטיות צדדים שלישיים שכן מדובר במסמכים פומביים ובהסכמים שנחתמו עם קבוצות עובדים ולא עם עובדים פרטניים.

הרשות טענה כי מעבר לחוסר הרלוונטיות של המידע המבוקש להליך, מדובר בבקשה מכבידה וגורפת לגילויים של עשרות הסכמים קיבוציים.

לטענתה, ההסכמים הקיבוציים של הרשות הינם פומביים ומפורסמים באינטרנט ומידע שאינו מפורסם באינטרנט הינו מידע הנוגע לפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך ועל כן יש לדחות את הבקשה לגילויו.

משההסכמים הקיבוציים, לרבות הנספחים להם, רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת, יש בגילויים כדי לייעל את ההליך והם נמצאים ברשות הנתבעת, הרשות תעבירם לעיון התובעים.

ככל שקיימים נתונים בהסכמים הנוגעים לפרטיותם של צדדים שלישיים – הרשות רשאית להשחירם, תוך פירוט מהות ההשחרה בתצהיר נלווה.

10. תלושי שכר (ללא פירוט שמות) של עובדי מרכזי התיאום באילת ובנתב"ג בשנים הרלוונטיות.

התובעים טענו כי נוכח טענתם בדבר הדמיון בין תפקידיהם לתפקיד עובדי מרכזי התיאום ברשות באילת ובנתב"ג – תלושי השכר דרושים לצורך הוכחת זכויותיהם, כי התלושים מצויים בשליטתה ובחזקתה הבלעדית של הרשות וכי איתורם פשוט וזמין ולא מחייב מאמץ מיוחד, כשבהסתרת השמות תימנע פגיעה בפרטיות העובדים.

הרשות טענה כי מעבר לחוסר הרלוונטיות של המסמכים, מדובר בדרישה כוללנית, גורפת ומכבידה, אשר פוגעת בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צד להליך, כשלשיטתה, אין בהשחרת הפרטים כדי לאיין את הפגיעה בפרטיותם שכן מדובר בעובדים המועסקים בשני מוקדים ספציפיים שזהותם ניתנת לגילוי בנקל.

בעניין זה סברתי כי יש מקום להורות על גילוי תלוש שכר של 5 עובדים מכל מרכז תיאום, בחיסוי שמות ופרטים מזהים, לרבות מיקום מרכז התאום (אילת או נתב"ג), ובהתייחס לשנים הרלבנטיות לתביעה.

11. הנספח התפעולי למתן השירותים בין הרשות לבין הנתבעת 2.

הנתבעת הודיעה כי היא אינה מתנגדת לגילוי הנספח התפעולי תוך השחרת פרטים המתייחסים להיבטים בטחוניים ומסחריים של פעילות הרשות והתובעים הסכימו לכך.

משכך, הרשות תעביר לעיון התובעים את הנספח התפעולי באופן המפורט לעיל.

12. כל הוראות נוהל ונהלים מכל מין וסוג שהוא הקשורים לפעילות מרכז תפעול שדה דב ומרכזי תיאום אחרים.

התובעים טענו כי מדובר במסמכים מרכזיים להוכחת תביעתם ועל כן יש לחייב את הרשות להעביר לידיהם את מלוא הנהלים ולא את חלקם.

הרשות טענה כי קיימים מאות נהלים והוראות נוהל המתייחסים לאספקטים רבים של פעילות מרכז התפעול בשדה דב, באילת ובנתב"ג שרובם ככולם אינם רלוונטיים לתיק. כן נטען כי מדובר בבקשה מכבידה שתוביל לסרבול ההליך וכי חלק מהנהלים אינם ניתנים לפרסום מאחר והם שייכים לגופים בטחוניים וכוללים מידע חסוי.

עם זאת, הנתבעת הודיעה כי היא לא מתנגדת לגילוי "נוהל עבודה מרכז תיאום ומודיעין טיס – תפקידי קצין תיאום/תדריכן טייס" הרלוונטי למרכז התיאום בשדה התעופה באילת, "נוהל מרכז תיאום נתב"ג-הסמכת עובדים" והפרק הרלוונטי למרכז התיאום מתוך ספר נהלים יחידתי, הרלוונטיים למרכז התיאום בנתב"ג, וכן נהלי העבודה הרלוונטיים למרכז התפעול בשדה דב, שם מספקים התובעים שירותים. לטענתה, די במסמכים אלה על מנת לאפשר בירורה של המחלוקת בין הצדדים בהקשר זה.

הבקשה לגילוי "כל הוראות נוהל ונהלים מכל מין וסוג שהוא" הינה בקשה גורפת ומכבידה ומקובלת עלי טענת הרשות לפיה חלק מהנהלים כוללים מידע חסוי.

האיזון הראוי בנסיבות דנן הוא גילוי הנהלים הרלוונטיים שהרשות הסכימה לגלותם. הרשות תעביר, אפוא, לעיון התובעים את הנהלים המפורטים לעיל.

13. הגדרות תפקיד של אחראי תפעול מטעם רשות שדות התעופה.

התובעים הבהירו בתשובתם לתגובת הרשות כי בקשתם מתייחסת להגדרות התפקיד של מר גבי קציר, אחראי מרכז התפעול של מרכז תפעול שדה התעופה דב הוז, שלטענתם הינו מנהלם הישיר.

הרשות טענה כי תיאור תפקידו של מר קציר אינו רלוונטי לתביעה אולם הודיעה כי היא אינה מתנגדת לגילוי תיאור תפקידו.

הרשות תעביר, אפוא, לעיון התובעים את הגדרות תפקידו של מר גבי קציר.

סוף דבר

14. בקשתם של התובעים לגילוי מסמכים ספציפיים מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בהחלטה זו.

הרשות תאפשר גילוי ועיון במסמכים בהתאם להחלטה זו, עד ליום 21.5.14.

15. הוצאות הבקשה ישקלו במסגרת כלל הוצאות ההליך, בתום הדיון.

16. המועדים שנקבעו בהחלטתי מיום 26.3.14 להגשת תצהירי הצדדים מוארכים בהתאמה:

תצהירי התובעים – עד 1.7.14.

תצהירי הנתבעות – עד 1.9.14.

ניתנה היום, ‏ 26 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.