<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

אבקש להדגיש כי נפלה טעות סופר בעובדות כתב האישום המתוקן ולמעשה מועד ביצוע העבירה באישום השני, המיוחס לנאשם 2, הוא 20.3.2013 ולא כפי שנרשם בטעות בעובדה 1.

בהתאם להסדר אנו נעתור לעונשים של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה קנס ופיצוי.

אחד הנימוקים להסדר זה הנסיבות שקדמו לאירוע. הנאשמים והמתלוננים הינם קרובי משפחה וישנו הסכם סולחה. סכסוך בזמן שיפוטי וסכסוך בהעדת המתלוננים. העובדה כי לשני הנאשמים אין עבר פלילי וזו הסתבכותם הראשונה עם החוק. אבקש המאסר המותנה יהיה משמעותי לאור הענישה המקלה יחסית.

באשר לנאשם 2, נבקש שיהיה ביטוי במאסר המותנה גם לאישום השני שבכתב האישום.

לעניין הפיצוי מפנה לחבלות ולפציעות כאמור בכתב האישום המתוקן.

ב"כ הנאשמים טוען לעונש:

אבקש לכבד את ההסדר. לטעמנו הוא בהחלט סביר, בנסיבות הנאשמים והתיק הוא לא מקל ומכאן אני חושב שהעונש הוא ראוי, סביר ובשים לב לכך שכפי שחברתי אמרה לאירועים שקדמו מצדם של המתלוננים. חשוב לומר שהנאשמים הם אחים ודרכם לא דרך העבריינות, ולא מנהלים אורח חיים עברייני.

מדובר באירוע נקודתי , סכסוך נקודתי שהסתיים בין הצדדים ואין בנאשמים אלה כל כוונה לחזור ולבצע עבירות בכלל. אוסיף כי הנאשמים אחים יתומים מגיל צעיר, והלכה למעשה, הם הצליחו לבנות עצמם והלכה למעשה להיות אזרחים נורמטיביים ולא לעסוק בעבירות פליליות וגם להצליח לפתוח עסק ואכן בסופו של יום הייתה התקלה הזו. אולם לטענתנו אינה מאפיינת אורח חיים מבחינתם. עצם המעצר שהיה בהליך הזה וההרחקה והשיחרור למעצר בית, הלכה למעשה הרס אותם מבחינה כלכלית כי שניהם הם אלה שעובדים וברגע שאין הורים היות והם יתומים, נגרם להם נזק כלכלי ומצבם הכלכלי אינו מזעיר ואבקש מבית המשפט להתחשב גם בעניין זה לעניין הקנס והפיצוי.

אני מגיש לבית המשפט מסמך לגבי ה"סולחה" ושכל העניין הסתיים וזה מאחוריהם. הנאשמים הודו חסכו זמן שיפוטי יקר וקיבלו אחריות.

נבקש לקזז הפקדות שהפקידו הנאשמים במ"ת 45123-03-13 לטובת הפיצוי והקנס.

<#2#>

החלטה

המסמך הוגש וסומן נ/1.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תשע"ד, 30/04/2014 במעמד הנוכחים.

הנאשם 1:

אני מצטער על מה שעשינו. עשינו סולחה. אני בן 28, רווק, אני גר בתל שבע.

הנאשם 2:

אני מצטער על מה שקרה. הכל הסתיים. אני בן 24. אני נשוי ואין לי ילדים. אני גר בתל שבע.

<#4#>

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס להם עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, וחבלה במזיד לרכב, עבירות לפי סעיפים 334 בנסיבות סעיף 335 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. הנאשם 2 הורשע גם בעבירה של הפרעה לשוטר, עבירה לפי סעיף 275 לחוק זה.

2. מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשמים הם אחים, והיו בעלים של פיצריה בתל שבע. למתלוננים, שהינם קרובי משפחה של הנאשמים, פיצריה מתחרה בתל שבע ובין הנאשמים למתלוננים היה קיים סכסוך. ביום 19.3.2013, סמוך לחצות, עקבו הנאשמים ברכבם אחר המתלוננים, בשלב מסוים הסיטו את רכבם לעבר רכב המתלוננים, מה שגרם להתנגשות בין המכוניות. הנאשמים יצאו מרכבם כשהנאשם 2 אוחז בברזל והנאשם 1 אוחז במקל. הנאשם 1 ניפץ את חלון הרכב האחורי של המתלוננים והנאשם 2 דרש מאחד המתלוננים לצאת מרכבו. מתלונן זה יצא מרכבו והנאשם 2 היכה אותו באמצעות הברזל ברגליו ולאחר מכן שני הנאשמים היכו את אותו מתלונן בצוותא חדא. מתלונן נוסף יצא מן הרכב ונמלט בריצה. למתלונן שהוכה נגרמו פצעים בגב, בברכיים וברגל.

יום למחרת, שוטרים הגיעו אל בית הנאשמים על מנת לעכבם לחקירה. לאחר שהבחין הנאשם 2 בשוטרים, הוא נמלט בריצה מהשוטרים ונעצר אך לאחר שהשוטרים השיגו אותו וזאת לאחר שצעקו לעברו מספר פעמים: "עצור משטרה".

3. במסגרת ההסדר הוסכם כי הצדדים יעתרו לעונשים של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

4. בהתחשב בהודאת הנאשמים, הודאה שיש בה משום קבלת אחריות וחסכון בזמן שיפוטי; בהתחשב בעובדה שהנאשמים נעדרי עבר פלילי; בהתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, לרבות במצבם הכלכלי; בהתחשב בהסכם הסולחה שהוצג לעיוני (נ/1) ובהתחשב בהלכות בדבר כיבוד הסדרי טיעון, אני מוצא לנכון לכבד את ההסדר. הסדר זה הינו סביר ומאזן נכונה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשמים.

אציין עוד, כי מצאתי לאמץ את ההסדר גם בשים לב לעובדה שההסכמה העונשית בין הצדדים, שעמדה בבסיס ההסדר, נמצאת בגדרי מתחם העונש ההולם את האירוע מושא כתב האישום, אם כי ברף התחתון שלו.

5. אשר על כן, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, הנאשם 1 יבצע את עבודות השירות בבית החייל בבאר שבע, משך 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה בכל יום, החל מיום 25.6.2014.

בהתאם לחות דעת הממונה על עבודות השירות, הנאשם 2, יבצע את עבודות השירות במרכז קליטה "נורית" בבאר שבע, משך 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה בכל יום 1.5.2014.

הובהרה לנאשמים חשיבות שיתוף הפעולה בביצוע העבודות ונפקות העדר שיתוף פעולה.

ב. 8 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מהיום, שהנאשמים לא יעברו עבירת אלימות מסוג פשע.

ג 4 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מהיום, שהנאשמים לא יעברו עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים וביחס לנאשם 2 גם עבירה של הפרעה לשוטר.

ד. הנאשם 1 ישלם קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 150 יום מהיום.

הנאשם 2 ישלם קנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 150 יום מהיום.

ה. כל אחד מהנאשמים ישלם פיצוי בסך של 3,000 ₪ למתלונן ע.ת 1 אי.א.ב.

מצורף בזאת טופס פרטי ניזוק.

הפיצוי ישולם תוך 120 יום מהיום.

כל תשלום בתיק ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.

לבקשת ב"כ הנאשמים, יש לקזז את ההפקדות שהופקדו על ידי שני הנאשמים, במ"ת 45123-03-13 לטובת הפיצוי ואת היתרה לטובת הקנס. ככל שתישאר חובת תשלום של קנס לנאשם 2 היא תשלום תוך התקופה שנקבעה לעיל.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

<#5#>

ניתן והודע היום ל' ניסן תשע"ד, 30/04/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי שרונה מימון