צד ג 1. יוסי טורג'מן

2. עו"ד חנן עמית

ע"י ב"כ עו"ד יורם מושקט

3. עו"ד בצלאל גרוס

ע"י ב"כ עו"ד לוטן טייטלר

4. רון קלימן

ע"י ב"כ עו"ד דוד מושביץ

5. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אטיאס-נווה

6. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ארז קריטי

צד ד מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד חיים זליכוב

"בקשה לחידוש ההליך"

1. התביעה שמספרה ברישא, שהוגשה ביום 25.03.2013, לפני קרוב לעשר שנים, נגד הנתבע, עורך דין במקצועו, היא תביעה כספית ע"ס 8,000,000 ₪ שעילתה רשלנות מקצועית (להלן- התביעה) בה טענו התובעים ל"התרשלותו החמורה של הנתבע מלמלא אחר חובותיו המקצועיות", מש"לא בדק ולא עיין בפנקס הבתים המשותפים בו רשומה הדירה שרכשו התובעים, ובשל כך לא גילה קיומו של מסמך שבעטיו נשאבו התובעים להליכים משפטיים מייגעים ומיותרים בקשר לזכויות הבנייה הצמודות לדירה. וחמור מכך – מסמך זה אף מעמיד את זכויות הבנייה שרכשו התובעים בסכנת ביטול". ה"מסמך" כונה "התוספת השניה".

הנתבע הוציא הודעה לצד שלישי כנגד 6 גורמים נוספים, לרבות חברות ביטוח, ומקבל ההודעה לצד שלישי מס' 2, עו"ד חנן עמית, אף הוציא הודעה למבטחתו.

2. שנה וחצי קודם להגשת התביעה, ביום 06.10.2011, הגישו התובעים, שיוצגו אז עדיין ע"י הנתבע ובאמצעותו, תביעה קודמת נגד בעלי הדירות האחרים בבניין בה התבקש, בין השאר, להצהיר על בטלותה של התוספת השנייה "ולהורות כי כלל זכויות הבנייה בבית המשותף צמודות לדירה" (ה"פ 51986-09-11; להלן – התביעה הראשונה). התביעה הראשונה הייתה בטיפולו של כבוד השופט חיים טובי.

עם הגשת התביעה שבכותרת, שוחרר הנתבע מייצוג בתביעה הראשונה.

3. לאחר ישיבת קד"מ שהתקיימה בפני במסגרת התביעה שבכותרת ביום 19.03.2014, ולאחר הגשת תשובה בכתב מטעם התובעים לטענת הנתבע והצדדים השלישיים להיות התביעה "תביעה מוקדמת", ניתנה ביום 02.04.2014 החלטתי לפיה

"אני רואה איפוא לנכון להתלות את בירורה של התביעה שמספרה ברישא עד לסיום בירורה של התביעה הראשונה. קודם לכן אני מוצאת לנכון ליתן כנגד כל בעלי הדין צו גילוי מסמכים כללי לקיום תוך 30 יום.

הדיון בתיק יותלה ולא יקבע בשלב זה תאריך המשך.

ב"כ התובעים יודיעני על דבר סיומה של התביעה הראשונה, שאו אז יקבע תאריך דיון מוקדם ככל האפשר".

4. דא עקא, שבפועל הדיון בתביעה הראשונה לא התקדם באופן ממשי אף שהתקיימו בה 3 ישיבות קדם משפט, בין בעקבות הודעות בדבר מו"מ המתנהל בין הצדדים, בין בעקבות הליכי גישור אליהם הופנו ע"י בית המשפט ואשר הצדדים סברו כי יש בהם תועלת. לבסוף, ביום 04.01.2017 ניתנה החלטת השופט טובי לפיה ההליך "נדחה ללא מועד, בהתאם לתקנה 153 לתקסד"א".

לאחר כחמש שנות חוסר מעש, הגישו התובעים ביום 18.11.2021 באכסניית התביעה הראשונה "בקשה להשבת התובענה לרשימת התיקים התלויים ועומדים". נוכח פרישת כבוד השופט טובי, נותבה הבקשה לטיפולי, ולאחר קבלת תשובות המשיבים ניתנה ביום 01.12.2021 החלטה המורה על מחיקת התביעה הראשונה ללא צו להוצאות. ההחלטה נומקה, בין השאר, בשים לב לזניחת ההתדיינות, להשלכותיה של מחיקה, לצורך בעדכונה של התשתית העובדתית הרלוונטית, ולאי קיומו של טעם מבורר להימנע ממחיקה.

5. חלפו עוד שבעה חודשים.

ביום 21.06.2022, הוגשה הבקשה שבכותרת ובה נטען כי "בעקבות מחיקת התביעה הראשונה, ולאחר שנשקלו היבטים שונים בניהול התובענה נגד הנתבע, התובעים סבורים כי שאלת רשלנותו של הנתבע והנזק העצום שגרם להם נותרה בעינה ומצריכה בירור משפטי במסגרת ההליך דנא ועל כן החליטו כי הם מעוניינים לחדש את ההליך דנא".

המשיבים הגיבו לבקשה.

6. לאחר עיון בעמדות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי אין ניתן לחדש את ההליך שבכותרת. מלכתחילה, עיכוב ההליכים בתביעה נסמך על ההנחה לפיה בכוונת התובעים למצות את ההתדיינות בתביעה הראשונה, וזאת הן לצורך זיהויו, גידורו, וכימותו של הנזק נושא התביעה, הן לצורך מניעת גבייה כפולה ומיותרת של עדויות, אף כדי למנוע חשש לקביעות סותרות. התובעים, מסיבותיהם, לא מיצו את התביעה הראשונה, זנחו אותה, אף לא מיצו את הליך הגישור אליו הופנו (וראה האמור בעניין זה בתשובת הנתבעים בתביעה הראשונה מיום 29.11.2021, ומכתבה של המגשרת שצורף לתשובה לפיו לאחר ישיבה שהתקיימה בפניה והצעת שכר טרחה – "לא קבלתי מהצדדים כל תגובה - מטוב ועד רע – וגם פניותי אליהם לא נענות, ולו כמתחייב מכללי נימוס אלמנטריים").

התובעים, שהגישו את הבקשה שבכותרת 7 חודשים לאחר מחיקת התביעה הראשונה, לא הכחישו תיאור עובדתי זה, לא ביקשו להוסיף עליו עובדות נוספות, אף לא הציעו הסבר לשיהוי ולזניחה.

7. תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (המוחלת, בהתאם להוראת תקנה 180(ג)(1) גם על הליכים שנפתחו קודם לתחילת התקנות) מורה כי "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן".

תקנה 41(א)(5) מסמיכה את בית המשפט "להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד... כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה".

8. התביעה הראשונה הוגשה בשנת 2011.

התביעה שבכותרת הוגשה בשנת 2013.

שתי התביעות נזנחו במשך שנים.

לא ניתן לנער במחי יד את האבק מעל התביעה לאחר שנים כה רבות, ולהחזיר למעגל ההתדיינות את התביעה ואת הצדדים השלישיים כאילו עצר השעון מלכת. ממילא היה קם הצורך לתקן את התביעה ולעדכן אותה בקורות הצדדים במהלך עשר השנים האחרונות.

9. אני מורה על מחיקת התביעה.

ניתן היום, ז' תמוז תשפ"ב, 06 יולי 2022, בהעדר הצדדים.