לפניי בקשת התובע למינוי מומחה בתחומי הכאב, פסיכיאטריה והשיקום, במסגרת תובענה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.

ביחס לכאב, התובע צירף רישיונות להחזיק ולהשתמש בקנביס רפואי וביחס לתחום הנפשי ישנו תיעוד רפואי יחיד לבירור תסמונת PTSD. לא הוצג תיעוד רפואי על טיפול נפשי שעבר התובע ובהעדר תשתית עובדתית טענה הנתבעת כי אין מקום למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. למרות הטענה שלא טיפל במצבו הנפשי אין הדבר מעיד על העדר בעיה נפשית, וכי הסובלים מבעיות נפשיות לעיתים פונים לטיפול לאחר שנים אם בכלל, עקב הקושי בזיהוי הבעיה.

על רקע ההלכה הפסוקה שחזרה והדגישה, כי עקרון יסוד בתביעות על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. לפיכך, בית המשפט הדן בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי החוק, אמור לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה. מקום בו לא ברור אם יש צורך במינוי מומחה בשטח רפואי נוסף, הנוהג המקובל על פי הפסיקה הוא קבלת חוות דעת של המומחה בשטח אחד לגבי הצורך במינוי מומחה רפואי בשטח אחר אף שזו מהווה רק המלצה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216). משכך על התובע לפנות עד ליום 14.12.17 אל המומחים שמונו בנוגע למינוי מומחים בתחום הכאב והפסיכיאטריה ולהגיש את שאלות ההבהרה ואת התשובות.

בנוגע לבקשת התובע למינוי מומחה בתחום השיקומי, איני מוצאת לסטות ממגמת הפסיקה, (בר"ע (מחוזי-י-ם) 674/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב - "הפול" נ' רוני עמויאל (לא פורסם) מיום 15.12.08). נקבע, כי מינוי כזה בשלב מוקדם עלול להתברר כלא יעיל, אף אם בסופו של דבר יתברר שקיים צורך בו, שכן לא ניתן יהיה להציג למומחה את מסכת העדויות, כדי שהמומחה יוכל להעריך, תוך התייחסות לנתונים הספציפיים לתובע, את המגבלות התפקודיות שהנכות גורמת לו (אם בכלל).

"הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורתופד או הנירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה" (א' ריבלין, תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 609).

במקרים רבים יכול בית המשפט לעמוד על ההשלכה התפקודית של הנכות בעזרת המומחה "הרגיל", עדים "עובדתיים" והכלים המשפטיים השונים העומדים לרשות בית המשפט לצורך הסקת מסקנות מהעובדות שהוכחו בפניו ומשכך הבקשה תישקל שוב בתום שמיעת הראיות.

לעיון ביום 21.12.17.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ח, 04 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.