החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטה מיום 4.12.17 ולתשובות לשאלות ההבהרה שהופנו אל המומחים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה והנוירוכירורגיה.

לאור מכלול טענות הצדדים החלטתי, כי ככל שישנה ראשית ראייה, כטענת התובע, הרי היא קלושה מאוד בהיעדר פנייה לטיפול נפשי לאחר התאונה לאורך השנים הרבות שחלפו. עם זאת, ההלכה הפסוקה חזרה והדגישה, כי עקרון יסוד בתביעות על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע ולפיכך, יש לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה (רעא 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 30.5.12).

משכך, בשל הספק הרב, אך כדי להפיס את דעתו של התובע, הנני מורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, כאשר במימון הביניים של חוות הדעת יישא התובע.

עד ליום 1.2.18 יודיע התובע האם הגיעו הצדדים להסכמה לגבי זהות המומחה.

לעיון ביום 5.2.18.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ח, 24 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.