התובעת, מורה במקצועה, מעדה על הרצפה במהלך שיעור שהעבירה וראשה נחבט ברצפה. כעבור יומיים, שוב במהלך שיעור שהעבירה, התכופפה התובעת להרים דבר מה מהרצפה ולפתע חוותה הבזקים בעיניה. שני האירועים הוגדרו כתאונות עבודה. האם יש קשר סיבתי בין תאונות העבודה לבין מצבה הרפואי?

רקע

1. התובעת הגישה ביום 21.2.2012 תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שאירעה לה ביום 5.12.2011. תביעתה נדחתה ועל כך ערערה לבית דין זה.
2. על בסיס הסכמת הצדדים הועבר עניינה למומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה שאירעה לה, למצבה הרפואי.
3. בתחילה מונה פרופ' אבינועם רכס, מומחה בנוירולוגיה ואלה העובדות שהועברו למומחה מטעם בית הדין, פרופ' אבינועם רכס:
   1. התובעת ילידת שנת 1958, מורה במקצועה.
   2. בשעות הבוקר של יום 5.12.2011 אירעה לתובעת תאונת עבודה במהלך שיעור, כאשר נפלה וראשה נחבט ברצפה (להלן: "תאונת העבודה").
   3. התובעת המשיכה ללמד תוך שהיא ממשיכה לחוש בכאב, לטענתה.
   4. למחרת נחה התובעת בביתה.
   5. כעבור יומיים, ביום 7.12.2011, שבה התובעת לעבודתה. עת העבירה שיעור התכופפה התובעת על מנת להרים טוש שנפל מידה לרצפה, חשה הבזקים בעיניה והפסיקה את עבודתה (להלן: "האירוע הנטען").
   6. התובעת פנתה לבדיקת אחות, לאחר מכן לבדיקת רופא עיניים ומאוחר יותר הופנתה לבדיקת נוירולוג.
4. השאלות עליהן התבקש להשיב המומחה היו:
   1. מהי מחלת התובעת?
   2. האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין האירוע הנטען לבין תאונת העבודה?
   3. האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין מחלתה לבין האירוע הנטען?
   4. בהתאם לתשובותיך לשאלות 1-3, האם השפעת תאונת העבודה או האירוע הנטען על מחלתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (אם קיימים כאלה) אצל התובעת?
5. להלן תשובתו של פרופ' רכס (28.4.2015):

על פי החלטת בית הדין קראתי את התיעוד הרפואי שנשלח אלי ולהלן תשובותיי:

לתובעת היסטוריה ארוכה ועשירה של מחלות עיניים. עיון בתיק הרפואי מראה כי התלוננה על הבזקי אור בעיניים במועדים הקודמים לאירועים נשואי תביעה זו. סבלה מקרעים ברשתית בשתי העיניים ועברה בשל כך ניתוח לייזר בשתי העיניים. כל זאת כאמור במועדים שונים קודם לאירועים שבדין.

את התלונה בדבר "הבזקי אור" יש לדעתי לראות על רקע אנמנזה רפואית זו ולפיכך בתשובה לשאלת בית המשפט אני סבור כי מדובר במחלת עיניים בתחום המומחיות האופתלמולוגית.

טעה לדעתי הרופא הנוירולוג בקופת החולים כאשר ייחס תלונה זו לאאורה של מיגרנה (Migraine with Aura) הוא עצמו סייג את האבחנה באמירה כי התובעת אינה סובלת ממיגרנה וכי הבזקים אלו אינם מלווים בכאבי ראש.

אני מבקש להוסיף כי Aura של מיגרנה אינה מופיעה בצורת "הבזקים" קצרים ובוודאי שאינה מתרחשת מספר רב של פעמים ביום ללא כאבי ראש כפי שתועד בתיק הרפואי.

עוד אני מבקש לציין כי האנמנזה אינה מתאימה גם לאירוע מוחי חולף (TIA) כפי שתועד ברשומה הרפואית.

מחלת התובעת היא לכן לדעתי בתחום רפואת העיניים ולא בתחום הנוירולוגיה.

בהתאם לאמור לעיל אני ממליץ בפני בית הדין למנות מומחה ברפואת עיניים. לא אוכל לענות על שאר השאלות ולא אוכל לשרת את בית הדין מאחר והשאלות העולות אינן בתחום מומחיותי.

1. נוכח תשובתו של פרופ' רכס, מונה כמומחה רפואי אחר בתיק ד"ר גבריאל כרמון, מומחה ברפואת עיניים (20.4.2015), והועברו אליו אותן העובדות ואותן השאלות. להלן תשובותיו:
   1. מהי מחלת התובעת?

התובעת סובלת מירוד (CATARACT) בשתי עיניה ועברה ניתוח המקובל היום בכל עין-תחילה בעינה השמאלית בתאריך 07/11/2011 ובעינה הימנית בתאריך 3/7/2013. כן יש לציין שמקריאת החומר עולה כי בעברה טופלה בשתי עיניה עקב שינויים ניווניים: בעין שמאל טופלה על ידי קרני לייזר ARGON LASER)) כטיפול בקרע היקפי ברשתית בחודש ינואר 2003, ובעין ימין עברה ניתוח חיגור עקב הפרדות רשתית (BUCKLING RETINAL DETACHMENT OPERATION) בשנת 2000. ניתוח ירוד הראשון בעינה השמאלית בוצע חודש לפני התאונה נושא הדיון שלפנינו. במהלך הבדיקות שעברה נמצאו בעינה השמאלית סימנים של קיום ERM (EPIRETINAL MEMBRANE), כלומר קרום עדין שצמח על פני מרכז הרשתית –המקולה(MACULA).

• 1. האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין האירוע הנטען לבין תאונת העבודה?

אין כל קשר סיבתי בשום צורה שהיא בין כל הממצאים של עיניה לבין התאונה נושא הדיון שלנו. מדובר באישה שבגיל צעיר יחסית-סביב 40 החלה סובלת מתסמינים הקשורים עם מבנה הרשתית שלה- הופעת קרע בעין שמאל והופעת הפרדות רשתית- על רקע קרע בעין ימין. אלה תופעות ניווניות שמופיעות באחוז של האוכלוסייה. באשר להופעת הירוד CATARACT)) שלה בשתי העיניים והופעת הERM- הקרום על פני הרשתית בעין שמאל כל זה הופיע יחסית מוקדם בחייה אך ללא כל קשר סיבתי לנפילתה. אין אפילו צל של ספק שקשר סיבתי ולו קלוש ביותר לא התקיים במקרה שלפנינו.

• 1. האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין מחלתה לבין האירוע הנטען?

השפעת האירוע בעבודתה של התובעת כפי שהסברתי פחותה בהרבה מאד מהשפעת גורמי תחלואה אחרים.

1. לבקשת התובעת הועברו אל ד"ר כרמון שאלות ההבהרה הבאות:
   1. האין זה סביר, כי כתוצאה מהנפילה והחבטה של הראש ברצפה יכולה הייתה התובעת לחוות הבזקים בעיניה?
   2. האם כאשר מתרחשים הבזקים בעיניים יש צורך בטיפול רפואי על מנת שההבזקים יפסקו? באם תשובתך הינה חיובית - מה הטיפולים שקיבלה התובעת לאחר התאונה על מנת להפסיק את ההבזקים?
   3. בנספח ו' 1 אשר צורף לתצהיר התובעת, "הפניה לרפואה יועצת" מיום 18.12.11 , מציינת רופאת המשפחה, ד"ר פינק אירית: "נבדקה ע"י רופא עיניים ונשללה בעיה ברשתית מופנית ליעוץ רופא נוירולוג בשאלה אבחנתית." כמו כן בנספח ו' 2 לתצהיר מיום 21.1.12 מציינת ד"ר פינק אורית: "הבזקים בעיניים לאחר חבלת ראש, עובדת בהוראה, לדבריה מוגבלת בעבודה עקב ההבזקים הללו. עברה בירור עיניים; ללא ממצא המסביר את תלונותיה. נבדקה ע"י נוירולוג, הופנתה על ידיו מוח ודופלר קרוטידים - טרם התקבלו תשובות". (הדגשות לא במקור – א.ג.כ.) האם לא ניתן להסיק מכך, כי ההבזקים אינם כתוצאה של בעיית עיניים ככלל ו/או בעיית רשתית בפרט, וכי ההבזקים נוצרו בגין בעיה נוירולוגית ו/או בעיה רפואית אחרת?
2. להלן תשובותיו של ד"ר כרמון לשאלות ההבהרה:
   1. יתכנו הבזקים בעיניים בעקבות חבלה רצינית ישירה לגולגולת חבלה שמתוך החומר שקראתי בהחלטת בית המשפט על נסיבות המקרה לא כל כך מתאימה. יחד עם זה יש סיבות אחרות להופעת הבזקים כגון בעיות נוירולוגיות הקשורות להפרעות במחזור הדם בראש עם תמונה השייכת למשפחת כאבי הראש או לחילופין קפיצות בלחץ הדם שלעתים מלוות ראית אורות מול העיניים. לבסוף יש לזכור אפשרות של משיכה של הרשתית מתהליכים פתולוגיים קודמים של הרשתית שבמקרה שלנו תוארו וקדמו לתאריך האירוע נושא הדיון שלפנינו במספר שנים.
   2. כאשר מתרחשים הבזקים יש לערוך בדיקה יסודית של העיניים לחפש בעיות קודמות ברשתית ההיקפית- כפי שתואר במקרה שלפנינו או במרכז הרשתית באזור המקולהMACULA) )- כפי שנמצא גם כן בעין שמאל של התובעת במקרה שלפנינו. יש כמובן לשאול את הנבדק על מחלות רקע כגון בעיות נוירולוגיות יתר לחץ דם נטילת תרופות פסיכיאטריות שלעתים גורמות להופעת תופעות של הבזקים. את הטיפול יש לכוון רק לסיבה שלדעת הרופא מסבירה את התופעות. לא קיימים טיפולים מידיים ש"מפסיקים את ההבזקים". לא פעם קורה שאדם סובל מהבזקים במשך חודשים ולא נמצאות סיבות שיכולות להסביר את התופעה ובסופו של דבר ההבזקים פוסקים ללא כל טיפול.

טענות הצדדים

1. התובעת עומדת על כך כי חרף עמדתו של ד"ר כרמון, יש קשר סיבתי בין החבטה שספגה בראשה לבין ההבזקים בעיניה. לטענתה, הקשר הסיבתי מצוי בתחום הנוירולוגיה ולא בתחום רפואת העיניים, ותימוכין לכך ניתן למצוא בתשובתו של ד"ר כרמון אשר לא שלל כי יתכנו הבזקים בשל חבלה לגולגולת. את עוצמת החבלה וחומרתה, לטענת התובעת, לא יכול היה ד"ר כרמון להסיק מהחלטת בית הדין.
2. המל"ל סומך ידיו על חוות הדעת של שני המומחים, אשר שללו קשר סיבתי, ומבקש לאמצן.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בכתבי הטענות ובחוות הדעת, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

1. כידוע, על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה היועץ הרפואי היא לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383). "לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 001035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/2005, פורסם במאגרים האלקטרוניים).
2. התובעת לא התמודדה בסיכומיה עם קביעות המומחים ולא נתנה טעם ענייני מדוע שלא נאמץ את מסקנותיהם. תחת זאת, חזרה וטענה כי הקשר הסיבתי בין הפגיעה להבזקים נעוץ בפגיעה נוירולוגית. דא עקא, כה קלוש היה הקשר הסיבתי מבחינה נוירולוגית, עד כדי כך שפרופ' רכס הודיע שמלכתחילה אין הוא המומחה המתאים לדון בו, אלא מומחה מתחום רפואת העיניים. על כן בוטל מינויו של פרופ' רכס ותחתיו מונה ד"ר כרמון, ולמותר לציין שהתובעת לא התנגדה לכך. ד"ר כרמון שלל אף הוא באופן חד משמעי קשר סיבתי בין הנפילה להבזקים.
3. התובעת ניסתה להיתלות בחלק מתשובותיו של ד"ר כרמון לשאלות ההבהרה לאמור: "יתכנו הבזקים בעיניים בעקבות חבלה רצינית ישירה לגולגולת, חבלה שמתוך החומר שקראתי בהחלטת בית המשפט על נסיבות המקרה לא כל כך מתאימה". לטענת התובעת לא יכול היה ד"ר כרמון להסיק שהחבלה בראשה לא הייתה מהסוג שעלול לגרום להבזקים.
4. אין בידינו להסכים עם התובעת. ראשית כל, בהחלט רשאי היה ד"ר כרמון להסיק מרשימת העובדות שפורטה בהחלטת בית הדין, שהתובעת לא חוותה "חבלה רצינית ישירה לגולגולת" שהרי צוין כי התובעת לא הפסיקה את עבודתה ולא איבדה את הכרתה.

שנית, אמנם ד"ר כרמון כתב "מתוך החומר שקראתי בהחלטת בית המשפט" אך ברי שאת מסקנתו, גם באשר לחומרת החבלה, הסיק הן מהעובדות שפורטו בהחלטת בית הדין הן מתוך המסמכים הרפואיים של התובעת, אליהם התייחס מפורשות. היעלה על הדעת שאדם יחווה "חבלה רצינית ישירה לגולגולת" והדבר לא יהיה מתועד באסמכתאות רפואיות?

ולבסוף, גם מעיון בעדויות התקבל הרושם כי התובעת אכן נפלה, אך פגיעתה לא הייתה דרמטית. כאמור, התובעת נותרה בהכרה מלאה, המשיכה לעבוד באופן סדיר (יום למחרת היה היום החופשי של התובעת וביום שאחריו שבה ללמד כרגיל), והשתהתה יומיים לפני שפנתה לרופא.

1. אם כן, הן פרופ' רכס, מומחה בנוירולוגיה, הן ד"ר כרמון, מומחה ברפואת עיניים, עיינו בתיקה הרפואי של התובעת. שניהם בנפרד בחנו את עניינה אל מול הידע הרפואי בתחום התמחותם, ושניהם בנפרד קבעו באופן נחרץ כי אין קשר בין תאונת העבודה לבין ההבזקים שחוותה התובעת בעיניה. מצאנו כי יש לאמץ את מסקנות המומחים ולקבוע כי אין קשר סיבתי בין תאונת העבודה למצבה הבריאותי של התובעת.

סוף דבר

1. התביעה נדחית.
2. מאחר שמדובר בתביעה מהתחום הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ז, (14 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.