<#1#>

<#2#>

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 28.4.13 הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אולם טען כי קיים בהן כרסום ממשי אשר מצדיק את שחרורו לחלופת מעצר. זה ציין כי ישנן תהיות וסתירות בגרסת המתלוננת אשר בתחילה מציינת על שני אירועים שקרו בהזדמנות אחת, ואילו בעימות מציינת כי הדברים קרו בהפרש של יום. המתלוננת מציינת כי המשיב מטריד אותה טלפונית, אולם על-פי פלטי שיחות טלפון של המשיב עולה כי היא זו שמטרידה אותו. כך גם הודעות ה-s.m.s ששלחה למשיב לאחר האירוע אינן עולות בקנה אחד עם המתואר בכתב האישום. בהודעות אלו המתלוננת מדברת על רצונה להיות המשיב, ועל אהבתה אליו. המתלוננת הגישה בקשה לצו הרחקה כאשר בבקשה בכתב אין אזכור למעשי האלימות המתוארים בכתב האישום, כאשר לבקשה במעמד שני הצדדים כלל לא התייצבה. בשים לב לאמור לעיל ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופה אשר יש בה כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

המדובר בחלופה אשר מרוחקת ריחוק גיאוגרפי משמעותי ממקום הימצאה של המתלוננת, באשר החלופה נמצאת בעיר דימונה בעוד המתלוננת נמצאת בבית שאן. המפקחים שמוצעים לבית המשפט לא היו אלו אשר שמרו על המשיב בתיקים הקודמים במסגרתם לכאורה הפר המשיב את תנאי השחרור. החלופה מורכבת מאביו ומאחיו של המשיב אשר התייצבו בפני בית המשפט ונחקרו על-ידי הצדדים.

בא-כוח המבקשת מנגד מפנה לחומרה הגלומה במעשי המשיב, לעובדה כי המשיב הורה לאחיותיו לאתר את המתלוננת ואלו כך עשו חרף הריחוק הגיאוגרפי המשמעותי. עוד מיקד טיעוניו בתיקי המב"ד הרבים התלויים ועומדים נגד המשיב, ובכללם תיקים שנוגעים להפרות לכאוריות של תנאי השחרור, וכן נוכח כך שאין בחלופה המוצעת כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה מצאתי קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב. ראיות אלו אכן מבוססות בעיקרן על הודעת המתלוננת, אך לא רק. ככל שהדבר נוגע להודעת המתלוננת, וכן גרסתה בעימות שנערך מול המשיב, הרי שלא ניתן לומר, חרף דברי ב"כ המשיב, כי יש פריכות וסתירות מהותיות, ובכלל. גם אם אתן את מלוא המשקל לאותן תהיות, שהעלה ב"כ המשיב, אין לומר כי אלו מגיעות לכדי כרסום של ממש. לעניין זה אין לי אלא לחזור על ההלכה הידועה כי בשלב המעצר ביהמ"ש אינו נכנס לשיקולי משקל ומהימנות ועליו לבחון פוטנציאל ראייתי מחומר הראיות. פוטנציאל שכזה קיים.

מעבר לכך, ובאופן קונקרטי לטענות שהועלו בפניי, הרי ככל שהדבר נוגע להודעות אחיותיו של המשיב, הרי שאלו אינן מכחישות את עצם ההגעה למקום הימצאה של המתלוננת בעיר ירוחם, ואף עולה כי אלו הגיעו למקום זה, בין היתר, נוכח הטענה לפיה המתלוננת בוגדת במשיב יחד עם בן זוגה של האחות בת אל. האחות, שרית עבדאללה, אף מאשרת כי בהיותן במקום אף אמרה למתלוננת שתרד על מנת לשוחח עימה ושתלך לביתה ולא תעשה סכסוכים. שלושת האחיות נחקרו תחת אזהרה בגין האיומים וההטרדה, וגם אם גרסתן בדבר טיב השיחה שנערכה עם המתלוננת עומדת בסתירה לדבריה, אין בכך כדי לאיין את המשוואה ולפגוע בעוצמתן של הראיות לכאורה.

בתיק ישנם צילומים של הכוויה שנגרמה למתלוננת, באופן שיש בו לחזק עדותה. כך גם דברי המתלוננת כפי שעולים בדוחות הפעולה שמספרם 3-1-11-1 וכן 3-1-137-1, מתיישבים עם הודעותיה המאוחרות.

אתייחס בקצרה למס' נקודות נוספות שהעלה ב"כ המשיב.

ככל שהדבר נוגע לחקירתם של מעורבים נוספים, הרי שבתיק החקירה מצוי מזכר לפיו נעשה ניסיון לחקור את האם. זו ציינה כי לא יודעת שום דבר ואינה מגיעה למסור עדות. כך גם רויטל גידקר, שאצלה הייתה המתלוננת, סירבה להגיע למשטרה למסור עדות, אם כי לכאורה במזכר של דוד אוזן זו השמיעה באוזניו הטענה לפיה מישהי שוחחה עימה ואמרה לה שתוריד את מי שהיא מחזיקה למטה בצורה מאיימת. המתלוננת אינה מכחישה את מסירת הודעות ה-SMS בה זו מביעה את אהבתה למשיב. לא אחת הקורבן ממשיך להיות בקשר עם המקרבן, ואף רוצה בהמשך היחסים עימו. אין בתוכן האמירות כדי ללמד כי הדברים שנמסרו ביחס לתקיפה של המתלוננת אינם נכונים. בעניין זה יש ליתן הדעת כי הודעות אלו שהובאו לעיון ביהמ"ש ע"י ב"כ המשיב הינן לפני מועד הגעת האחיות לביתה של החברה, וכי גם בהודעה מיום 5.4.13, בשעה 15:56, לא ניתן ללמוד כי זו מציינת שתעליל על המשיב אלא מציינת כי תתלונן במשטרה על כל מה שהמשיב עשה לה.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה. משמצאתי קיומן של ראיות לכאורה, קמה עילת מעצר ברורה, מוחשית בעניינו של המשיב.

ראשית, יש להפנות למיוחס לכאורה למשיב בכתב האישום. גם אם האלימות המתוארת בכתב האישום אינה ברף הגבוה, הרי שהמסוכנות הנלמדת ממעשי המשיב, ומהאופן שבו זה נוהג כלפי המתלוננת, הינה גבוהה. מעבר למרדף אחר המתלוננת, והכאתה על ידי משיכת שערותיה ובעיטה בגבה, המשיב מהלך אימים על המתלוננת על ידי כך ששם מעל ראשה מיכל אקונומיקה, ובהמשך באמצעות כפית באמצעותה טיגן מאכלים, גרם לה לכוויה בידה וגירש אותה מביתם. האופן הרכושני בו נוהג המשיב כלפי המתלוננת, בא לכאורה לידי ביטוי גם בכך שזה מורה למתלוננת לעזוב את העיר ירוחם ולא, יפגע בה. המתלוננת מוסרת כי המשיב נקט באלימות מילולית ופיזית כלפיה בכל מהלך הקשר ביניהם, כאשר לא אחת עשה זאת על מנת ל"חנך" אותה.

מסוכנות זו מתחזקת אף נוכח עברו הפלילי של המשיב, כפי שהדבר מוצא ביטוי בגיליון הרשעותיו הקודמות, וכן בריבוי כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו וזאת חרף גילו הצעיר. על פי גיליון הרשעותיו הקודמות, למשיב 3 הרשעות שעניינן עבירות של הפרעה לשוטר והחזקת סכין למטרה לא כשרה. מעבר לכך, מתנהלים נגד המשיב מספר רב של תיקים בבתי משפט שונים אשר אסקור אותם מבחינה כרונולוגית.

במסגרת ת"פ 28276-10-10 מיוחסת למשיב עבירה של החזקת סכין שלא כדין. במסגרת בקשה למעצר שהוגשה יחד עם כתב האישום, הורה כבוד השופט גינות כי על המשיב להימצא במעצר בית מלא בבית אמו בדימונה בפיקוחה ובפיקוח אחותו. ראה פרוטוקול מיום 14/10/12. אציין כי בהמשכם של דברים, הותר למשיב לצאת לעבוד יחד עם אביו שמוצע כיום כערב וזאת למרות ששירות המבחן ציין כי התרשמו כי האב מתקשה להתייחס באופן ביקורתי להתנהלות בנו וכך גם ייתכן כי אינו מודע למורכבות ובעייתיות בהתנהלות זו.

במסגרת ת"פ 51951-01-11 מיוחס למשיב כי ביחד עם אחר התפרץ לבניין מגורים, קשר קשר לביצוע פשע וגנב, הכל תוך כדי הפרת תנאי שחרורו כפי שנקבעו במסגרת ת"פ 28276-10-10.

חרף ההפרה הלכאורית, במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה יחד עם כתב אישום זה, הורה כבוד השופט אבו טהה, לאחר קבלת תסקיר, על שחרורו המחודש של המשיב פעם נוספת וזאת למעצר בית מלא ברחוב הסנהדרין 277 דימונה, בפיקוח רחמים אלטלף ואורטל לוי וזאת בצירוף איזוק אלקטרוני.

חרף האמון המחודש שניתן במשיב על ידי בית המשפט, המשיב הפר פעם שנייה את תנאי שחרורו ויצא ביום 18/05/11 מחוץ לביתו ללא פיקוח, ראה ת"פ 36261-05-11. בית המשפט, כבוד השופט אבו טהה, מצא כי ניתן לתת למשיב הזדמנות נוספת והורה על שחרורו באותם תנאים בהם היה אמור להימצא תוך הכבדה כספית (ראה החלטת כבוד השופט אבו טהה מיום 24/05/11).

חרף המתואר לעיל, המשיב הפר פעם שלישית את תנאי שחרורו וזאת כאשר על פי האמור בכתב האישום במסגרת ת"פ 8805-07-12 מיוחס למשיב כי חרף כך שהיה אמור להימצא במעצר בית לילי, יצא את כתובת מעצר הבית, היה ברכב עם אחר אשר נסע במהירות של 197 קמ"ש, בשעה שנתבקש להזדהות על ידי שוטר שעצר אותו בשעה שהיה ברכב, מסר את פרטיו של אחר בשם אופק דיין.

יצוין כי בכל התיקים שפורטו לעיל המשיב כבר הודה והורשע בפני כבוד השופט ג' אמוראי כך שאין המדובר בתיקי מב"ד אלא בהרשעות של ממש. התיק נקבע לטיעונים לעונש בפני כבוד השופט אמוראי ליום 18/03/2013, דיון אליו לא התייצב המשיב והוצא בעניינו צו הבאה. לציין כי במסגרת הטיעונים לעונש, קצינת המבחן חיוותה דעתה כי המשיב סובל מבעיית התמכרות לסמים המצריכה שילובו במסגרת טיפולית (ראה פרוטוקול הדיון מיום 16/12/12) בפני כבוד השופט אמוראי.

מעבר לתיקים שפורטו לעיל, תלויים ועומדים נגד המשיב שני כתבי אישום נוספים. האחד ת"פ 32182-06-12 שם מיוחסות למשיב עבירות של הפרעה לשוטר, הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט כאשר על פי המתואר בכתב האישום נמלט משוטר שהבחין בו לכאורה מחוץ לכתובת מעצר הבית ובהמשך אף אמר לכאורה לאחיו לידור כי יאמר שהוא זה שהיה בחוץ. תיק זה קבוע למענה בפני כבוד השופט י' ליבדרו ליום 29/09/13. כך גם קיים תיק נוסף שמספרו ת"פ 21825-06-11 בו מיוחסות למשיב עבירות רכוש. בתיק זה הותלו ההליכים לאחר שהוצא בעניינו של המשיב צו הבאה שלא בוצע בשל אי איתורו.

בשים לב לכל שתואר התנהלותו זו של המשיב מטילה בספק רב את היכולת של ביהמ"ש ליתן בו אמון מחודש כי יקיים אחר תנאי שחרורו. בהעדר אמון שכזה, מתייתר הצורך לבדוק את טיבה של החלופה הקונקרטית המונחת לפתחו של ביהמ"ש.

גם אם ביהמ"ש סבור כי המשיב זכאי לקבל את אמונו המחודש של ביהמ"ש, ואינני סבור כן, אין בחלופה שהוצגה בפניי, כדי להוות חלופה ראויה. המדובר בחלופה אשר מורכבת מבני משפחתו של המשיב. כפי שעולה, מחומר החקירה, ישנה מעורבות אישית של רבים מבני משפחתו בסכסוך, על כל המשתמע מכך. גם אם האב והבן אינם מעורבים ישירות באמור בכתב האישום, ברי כי יש במעורבות יתר האחיות כדי להשליך על טיב החלופה.

המדובר באב אשר, כפי שעולה, שימש כמפקח בשעות העבודה עבור המשיב, וגם אם ההפרה לא בוצעה בשעה שזה היה יחד עם האב, לא ניתן להתעלם מכך שהמשיב לא היסס להפר את תנאי שחרורו שהאב מהווה חלק ממערך הפיקוח. ישנו ספק עד כמה האב מעורב ומיודע לעומק התנהלותו הפלילית של המשיב, והדבר מוצא ביטוי בחלקם של התסקירים, וזאת גם בשים לב לחוסר הבהירות הנוגעת לשימוש שעושה המשיב בסמים.

לכאורה, המדובר בחלופה בריחוק גאוגרפי, אולם לא מצאתי ריחוק זה כרלבנטי, וזאת בשים לב לכך שהמתלוננת הודיעה על כוונתה לחזור ולהתגורר באזור הדרום (וראה דבריה בדיון בנושא צו הרחקה בבימ"ש בבית שאן), כאשר ממילא המשיב, לכאורה, באמצעות אחיותיו הצליח להגיע למקום המצאה של המתלוננת, הגם שזו הייתה בריחוק מהעיר דימונה. התרשמות ביהמ"ש, מאחיו של המשיב, הינה כי זה לא יוכל לשמש גורם סמכותי ומציב גבולות עבור המשיב, וזאת בהצטרף לכך שלא דייק בדבריו ביחס לחקירות שנערכו בעניינו. החלופה כמכלול מחזירה את המשיב לסביבתו הטבעית ואל משפחתו, סביבה אשר לא ידעה להציג לו גבולות.

לאור האמור לעיל מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"א אייר תשע"ג, 2013-05-01 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב:

הקראתי למשיב את כתב האישום והוא מבין את תוכנו. אנו נבקש למסור מענה מפורט בפני המותב הדן בתיק העיקרי. אני לא מייצג את המשיב בתיק העיקרי.

<#4#>

החלטה

בוצעה הקראה.

מענה מפורט יימסר בפני כב' השופט עדן ביום 12:5.13 שעה 11:30.

המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

מתיר למשיב 3 שיחות טלפון על פי הנהלים.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"א אייר תשע"ג, 2013-05-01 במעמד הנוכחים.