לפני: כב' השופט אילן סופר

החלטה

התובע הגיש תביעה להכיר במחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה או כמחלת מקצוע.

בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי (עב"ל 17417-11-11), הסכימו הצדדים על שאלות הבהרה שיועברו למומחה הנוסף, פרופ' פינקלשטיין.

נוכח האמור, המומחה ישיב על השאלות הבאות:

גיל ההופעה של המחלה

1. הינך מציין בחוות דעתך כי: "הגיל בו הסתמנה המחלה, במקרה שלפנינו, אינו חורג מן הגיל המקובל בו מסתמנת המחלה, עובדה זאת איננה שוללת בוודאות את הסיבה האטיולוגית הנוירוטוקסית, אך גם אינה תומכת בה". לעומת זאת בהתייחסותך לגיל הופעת המחלה, אתה מציין:

"היארעותה (של המחלה) עולה עם הגיל, אחוז אחד מכלל גילאי 65 ומעלה לוקה במחלה ככל שהמחלה פורצת בגיל צעיר יותר, כן גוברת הסבירות למציאתם של גורמים גנטיים או רעלן סביבתי כגורמים לה".

משכך נבקשך להבהיר מדוע בחרת להביא את הנתון של "אחוז אחד בכלל גילאי 65 ומעלה לוקה במחלה" בעוד שמר טיפלצקי חלה במחלה בגיל 54.

2. בנוסף נבקשך להבהיר מה שיעור היארעות המחלה בגיל 54, ופי כמה היא פחות שכיחה בגיל זה בהשוואה לגיל 65 ומעלה?

TABA P.ASSER T.prevalence of Parkinson's disease Estonia.

Acta Neurol Scand 2002: 106 276-81

3. בעמ' 5 בפרסום של

Muangpasan W et al.Systematic review of the Prevalence and incidence of Parkinson's diesease in Asia J Epiclemiology 2009: 19: 281-293

ב-2009, דווח על שכיחות של 10-18.5 ל-100,00- בגילאי 50-59, אשר עלתה באופן תלול אחרי גיל 60 ל-94.5-100.2 ל-100,000 בגיל 70-79 (פי 7 לערך).

4. לאור מאמרים אלו, האם השכיחות הנמוכה במידה נכרת של הופעת המחלה בגיל 54 תשנה את קביעתך לגבי המשקל של החשיפה לרעלנים סביבתיים כגורמים למחלה. בעיקר לאור האמור בחוות דעתך, כי ככל שהמחלה פורצת בגיל צעיר יותר, כן גוברת הסבירות למציאתם של גורמים גנטיים או רעלן סביבתי כגורמים לה?

העדר פגיעה רב מערכתית – כטיעון נגד קשר סיבתי למחלת פרקינסון בחשיפה לממיסים אורגניים

5. בחוות דעתך נטען כי : "הממיסים האורגניים הם נוירו טוקסיים, עם זאת, הממיסים האורגניים נוטים לפגוע פגיעה רב מערכתית, הן במערכות עצביות שונות והן במערכות נוספות (כגון פגיעה בתפקודי הכבד). במקרה שלפנינו, לא תועדו בבדיקות הנוירולוגיות החוזרות ממצאים המעידים על פגיעה רב-מערכתית. אף לא נמצא ממצאים כאלה בבדיקתי כעת. כמו כן, לא נצפו במקרה שלפנינו, ההפרעות הטיפוסיות אותן למצוא עפ"ר מערכות שאינן עצביות". כלומר: מכלול הממצאים הקליניים אינו תומך בקיומו של קשר סיבתי בין החשיפה המתוארת לממיסים אורגניים לבין מחלתו של התובע (עד כאן קביעתך).

נבקשך להבהיר האם קביעה זו אינה סותרת את הפרסום שלך עצמך של מקרה של פקינסוניזם בפיזיקאי שנחשף למתנול (ממיס אורגני) אשר לא הייתה לו כל פגיעה רב-מערכתית מחוץ למערכת העצבים. הכוונה למאמרך עם פרופ' וורדי.

Finkelstein Y.Vardi Y.Progressive Parkinsonim in a Young experimantal Phyieist following long-term exposure to methanol Neurotoxicology 2002: 23: 521-5.

6. האם נכון שמאמר שפרסמת ומצויין לעיל בשאלה 5 הבאת שלושה מקרים נוספים של פרקונסוניזם כתוצאה מחשיפה למימסים אורגניים שונים, פרט למתנול, אשר גם בהם לא היו כל ממצאים רב מערכתיים מחוץ למערכת העצבים ופורסמו במאמרו של

Hageman G.van der Hoek J.van Hout Met al. Parkinsonism Pyramidal signs Polyneuropathy and cognitive decline after long-term occupational solvent exposure J Nקררםך 1999: 246: 198-206.

7. בהתייחס לחוות הדעת המשלימה של פרופ' אמיתי מיום 25.7.07, לממצאים ולמאמרים המצוינים שם ולהדגשים שבנושא הפריקסון והפרקונסוניזם, האם אין מקום להבחין בין מחלת הפרקינסון לפרקונסוניזם בהקשר של הגורם הטוקסי, מדוע אתה מתייחס אליהם כמקשה אחת, בשים לב לנתונים הספציפיים של התובע בחוות הדעת המשלימה?

8. האם קיימים או התקיימו קשרים בינך ובין מפעלי ים המלח? אם כן פרט.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ג, (05 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.