בתיק זה התקיים דיון ראשון בהתנגדות לביצוע תובענה ביום 14.10.13 לאחר שנדחה לבקשת ב"כ המבקשת מפאת קיומו של דיון אחר.

דיון ההוכחות נקבע ליום 2.4.14 אך נדחה ליום 21.5.14 בשל מחלתה של ב"כ המשיבים 1 ו 2.

אף מועד זה נדחה לבקשת ב"כ המשיבים 1 ו- 2 מאחר וטרם אותרו צדדי ג' ולפיכך לא ניתן היה להשלים את הגשת הראיות בתיק. מועד הדיון נדחה ליום 3.7.14 בהחלטה מיום 8.4.14 וזאת על פי יומני מאחר וב"כ הצדדים לא ציינו מועדים מוסכמים.

כל הבקשות הנ"ל הוגשו בהסכמה ועל דעת ב"כ בעל הדין שכנגד, דהיינו, ב"כ המבקשת ידע על הגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע ליום 21.5.14 וצריך היה לדעת סמוך לאחר הגשת הבקשה לדחיית מועד זה (8.4.14) כי ניתנה החלטה מתאימה.

יש לציין כי ההחלטה נשלחה על ידי מזכירות בית המשפט לב"כ המבקשת באמצעות דואר אלקטרוני כבר ביום 9.4.14.

עוד יש לציין כי ב"כ המבקשת הגיש בקשה להתפטרות מייצוג כבר ביום 23.4.14 ובאותו יום ניתנה החלטה המחייבת אותו להודיע למבקשת על מועד הדיון.

גם החלטה זו נשלחה לב"כ המבקשת באמצעות דואר אלקטרוני.

ביום 18.5.14 נכנס לתוקף נוהל נשיא בית המשפט העליון לטיפול בבקשות לשינוי מועד דיון אשר מטרתו המוצהרת היא להביא לצמצום מספרן של בקשות הדחייה ולהקטנה של שיעור הבקשות המתקבלות ובכך למנוע את בטול זמן יקר הנדרש לשופטים ולעורכי דין לצורך הכנה לדיון ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.

לפיכך, נקבע באותו הנוהל כי קבלת בקשות לדחיית מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד.

עוד צוין באותו הנוהל כי בקשה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל הדין תבחן על ידי בית המשפט האם ניתן היה להיערך מראש ואם ניתן למצוא פתרון סביר שיאפשר את קיום הדיון במלואו או בחלקו וכי נסיבות אישיות חריגות שאינן צפויות מראש עשויות להוות נימוק מוצדק לשינוי מועד הדיון.

הנוהל מחייב את בית המשפט לבחון בכל בקשה גם את מספר הבקשות הקודמות שהוגשו ואת משך הזמן בו תלוי ועומד התיק.

לבסוף קובע הנוהל כי אם נדחה מועד הדיון ישקול בית המשפט חיוב בעל הדין בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה אם ראה נסיבות מצדיקות זאת.

מעיון בבקשה הנוכחית לדחיית מועד דיון עולה כי נציג המבקשת החליט לצאת לחו"ל לתקופה בין 30.5.14 ועד ליום 11.7.14. לא מצאתי בבקשה מתי הוזמנו כל השירותים הנצרכים לנסיעה זו אך ביצוע הכרטוס היה ביום 23.4.14 שהוא מועד מאוחר למועד שבו ניתנה ההחלטה הקובעת את מועד הדיון הנוכחי.

עילת הנסיעה אינה חיונית ואף אין כל מניעה כי נציג המבקשת ישוב ארצה יום או יומיים לפני המועד שקבוע לדיון ויקצר את שהותו בחו"ל, דהיינו, ישהה בחו"ל 30 יום במקום 41 יום.

אין ספק כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הנוהל הנ"ל ועל כן דינה היה להידחות במיוחד כאשר מדובר בבקשת דחייה רביעית ובתיק המתנהל מאפריל 2013 בהליך של סדר דין מהיר.

עם זאת, ועל מנת למנוע מנציג המבקשת עוגמת נפש או הפסד כספי ניכר הנני לאפשר לו את הבחירה בין קיצור שהותו בחו"ל והותרת מועד הדיון על כנו ובין תשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ₪ בגין שינוי מועד הדיון.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.