1. המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה כספית והצהרתית, שעניינה מנוף אשר הותקן לכאורה על ידי המשיבה על גבי משאית של המבקשת 2 ביוזמתו של המבקש 1.

2. המבקשים הגישו ביום 11/7/13 בקשה להעברת הדיון לבית משפט במחוז הדרום, בטענה להיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בכפר סבא. תגובת המשיבה הוגשה ביום 3/9/13 והוכתרה בטעות כ- "תשובה". תשובת המבקשים לתגובה הוגשה חצי שנה (!) לאחר מכן ביום 4/3/14 והוכתרה בטעות כ- "תגובה לתשובה".

3. לבקשה, לתגובה ולתשובה לא צורפו תצהירים מטעם מי מהצדדים.

4. המבקשים סומכים את טענתם להיעדר סמכות מקומית של בית המשפט השלום בכפר סבא על מספר טענות עובדתיות:

א. מקום מגורי המבקש 1 ומקום עסקה של המבקשת 2 באזור הדרום.

ב. טופס ההזמנה של המנוף נחתם באופקים והועבר באמצעות הפקס.

ג. המנוף הותקן בעיד אופקים וזאת כעולה מסעיף 11 לכתב התביעה של המשיבה.

ד. ככל שהמשיבה טוענת להטעיה שבוצעה בכפר סבא הרי שאין לכך בסיס.

5. המשיבה טוענת בתגובתה כי לבית המשפט בכפר סבא הסמכות המקומית על בסיס העובדות שלהלן:

א. המקום שנועד לביצוע התשלום הוא מפעל המשיבה בכפר סבא.

ב. המקום שבו הטעה המבקש 1 את המשיבה הוא המפעל בכפר סבא.

ג. המנוף הותקן במפעל המשיבה בכפר סבא.

ד. המחאות התשלום עבור ההתקנה נמסרו במפעל המשיבה בכפר סבא.

דיון והכרעה

6. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, קובעת כך:

"תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים."

7. בענייננו העובדות הרלוונטיות ביחס לחלופות השונות אינן ברורות בשלב זה של הדיון.

8. המשיבה טענה בסעיף 11 לכתב התביעה, כי המבקש 1 הביא את המשאית "לחצר מפעל הנתבעת" לצורך התקנת המנוף. מאידך, בתגובתה לבקשה זו טוענת המשיבה בתוקף, כי ההתקנה בוצעה במפעלה שלה בכפר סבא ונדמה כי האמור בכתב התביעה הוא מבחינתה טעות קולמוס.

המבקשים מצידם טוענים כי ההתקנה בוצעה באופקים ואולם הם מסתמכים בטענתם על האמור בסעיף 11 של כתב התביעה ואינם מביאים גרסה משל עצמם. יצוין כי המבקשים הכחישו בכתב הגנתם את סעיף 11 לכתב התביעה.

9. לשאלת מקום ההתקנה חשיבות, שכן לכאורה יש בה כדי להשפיע על קביעת מקום יצירת ההתחייבות, המקום שנועד לקיום ההתחייבות, מקום המסירה של הנכס ומקום המעשה שבשלו תובעים.

10. העמימות העובדתית בבקשה, בתגובה ובתשובה יכולה הייתה להיפתר אילו צורפו תצהירים מטעם מי מהצדדים ואולם כאמור הם לא טרחו לעשות כן.

11. בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין רע"א 6920/94 יאיר לוי נגד צבי פולג ואח', דינים עליון 1995 (3) 33 נקבע כדלקמן:

"במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין ענין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות".

12. נראה שאף הצדדים לא ייחסו משמעות של ממש לשאלת הסמכות המקומית ולא טרחו להוכיח את העובדות שבבסיסה. אפשר שמטעם זה הגישו המבקשים את תשובתם רק בחלוף חצי שנה מיום הגשת התגובה.

13. בהיעדר ביסוס לבקשה אני מורה על דחייתה.

14. המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ו' אדר ב תשע"ד, 08 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.