הרקע להגשת התובענה והליכי תחילת הדיון בה

1. ביום 18/1/13 נפל התובע מגובה של כ-4 מטרים ונפגע בעמוד השדרה שלו. בין השאר, ארע לו שבר בחוליה L1. התובע היה מאושפז בבית החולים "העמק" בתקופה שמיום התאונה ועד יום 20/1/13.

2. התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי תאונה.

3. הנתבע - במכתבו מיום 17/3/13 - אישר את זכאותו של התובעו לדמי תאונה בעבור התקופה שמלמחרת התאונה ועד יום 25/1/13, אך דחה את התביעה בגין התקופה שמיום 26/1/13 ועד יום 31/3/13, בטענה שבתקופה זו, התובע לא היה מאושפז ואף לא היה מרותק לביתו.

4. כנגד כך הוגשה התובענה שבפני.

5. בכתב התביעה נטען על ידי ב"כ התובע כי בכל התקופה הרלוונטית ואף עד למועד הגשת התובענה, היה התובע "מרותק למיטתו".

עם זאת, במכתב השחרור מבית החולים, מיום 20/1/13, נאמר כי בעזרת חגורת גב, התובע קם ממיטתו. לפיכך, בהחלטתי מיום 15/5/13, ביקשתי מב"כ התובע להבהיר כיצד מתיישבת הטענה בדבר היותו של התובע מרותק למיטתו, עם האמור במכתב השחרור מבית החולים.

לאחר התמהמהות (שגרמה אף למתן פסק דין שמחק את התביעה), הגיש ב"כ התובע הודעה שאליה צורף מכתב רפואי מיום 11/6/13, על כך שבמשך חודשיים וחצי מיום הנפילה (18/1/13), היה התובע מרותק למיטתו.

(במאמר מוסגר אעיר כי מכתב זה - כמובן - אינו יכול ליישב את אי-ההתאמה בין הנטען בכתב התביעה לבין האמור במכתב השחרור מבית החולים. בנוסף, מכתב זה אינו מתיישב עם טענת התובע בכתב התביעה, שכזכור - היתה על כך שהתובע נותר מרותק למיטתו עד יום הגשת התובענה (13/5/13)).

6. בהחלטתי מיום 24/6/13, ביקשתי מהנתבע לבחון את המכתב הרפואי מיום 11/6/13 ולציין אם חל שינוי בעמדתו. הנתבע בחן את המכתב, אך עמד על דעתו שדין התביעה להידחות.

7. לפיכך, נראה היה שנותרה מחלוקת בין הצדדים, אלא שהיא רפואית בלבד. על כן, בהחלטתי מיום 27/6/13, קבעתי כי אם עד יום 15/7/13 לא יודיע מי מהצדדים מדוע הוא מתנגד לכך, ימונה מומחה רפואי שיתבקש לחוות את דעתו בשאלה הרפואית השנויה במחלוקת, וכי במקרה כזה - הצדדים יהיו זכאים להגיש עד יום 31/7/13 - מסמכים רפואיים שלדעתם אמורים להיות בפני המומחה.

ב"כ הצדדים לא הביעו התנגדות, ואף לא הגישו מסמכים רפואיים אחרים (וגם לא בקשה להזמנת מסמכים רפואיים). על כן, ניתנת כעת החלטה זו, תוך הסתפקות במסמכים הרפואיים שמצויים בתיק.

מהות המחלוקת בין הצדדים

8. סעיף 151(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מקנה זכאות לדמי תאונה בעד פרק זמן שבו איבד המבוטח את כושר התפקוד עקב תאונה.

9. תקנה 1(2) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981 מגדירה את המונח "אבדן כושר התפקוד" לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כמצב שבו המבוטח מאושפז או שהוא מרותק לביתו.

בעת הרלוונטית לתובענה, היה התובע מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי. על כן, הוראות תקנה 1(2) האמורה - חלות עליו.

10. המחלוקת בין הצדדים היא - כאמור - בתחום הרפואי בלבד, לגבי התקופה שמיום 26/1/13 ועד יום 31/3/13.

המחלוקת היא בשאלה אם בתקופה האמורה, היה מצבו הרפואי של התובע כזה שבגינו התובע היה בגדר "מרותק לביתו".

המומחה הרפוא

11. אני ממנה בזאת את ד"ר דב אורי אופנהיים מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין בתובענה זו. (ד"ר אופנהיים ייקרא להלן בהחלטה זו: "המומחה").

12. המזכירות מתבקשת להעביר אל המומחה, ביחד עם העתק החלטה זו, גם את המסמכים הרפואיים הבאים:

א. סיכום מחלה מבית החולים העמק (עמ' 3-4 לקובץ שנסרק לתיק ככתב התביעה).

ב. סיכום ביקור מיום 26/2/13 (עמ' 5 לקובץ שנסרק לתיק ככתב התביעה).

ג. מכתב מיום 11/6/13 (עמ' 2 לבקשה שנסרקה לתיק ביום 12/6/13).

13. המומחה מתבקש לעיין בחומר הרפואי המצורף ולהשיב על השאלה, האם בתקופה שמיום 26/1/13 ועד יום 31/1/13 (או בחלק ממנה), היה התובע במצב רפואי שגרם לו להיות מרותק לביתו (כפי שאין חולק שהיה בתקופה שמאז שחרורו מאשפוז ביום 20/1/13 ועד יום 25/1/13)?

14. שכר טרחתו של המומחה ישולם מקופת בית הדין.

ניתנה היום, כ"ו באב תשע"ג, 2 באוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.