מבוא

1. עסקינן בתביעת התובע כנגד הנתבעת בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 21.8.08 (להלן: "התאונה"). התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
2. לפניי, בקשת התובע לקבוע כי הנכות המחייבת בתחום הפסיכיאטרי במקרה דנן הינה קביעת הוועדה הרפואית במל"ל, נכות מהעבודה, בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד. הנתבעת מתנגדת לבקשה.
3. לאחר הגשת כתב התביעה ניהלו הצדדים מו"מ במסגרתו הוסכם על מינויו של ד"ר משה פריטש כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי. הצדדים לא דנו ולא סיכמו דבר באשר למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.
4. ד"ר פריטש בדק את התובע ביום 26.4.10 ובחוות דעתו מיום 18.5.10 קבע לתובע נכות בשיעור של 10% בגין שבר בקלויקולה, וכן קבע כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות בקרסול שמאל. בהמשך, בהתאם למוסכם בין הצדדים, התובע שב ונבדק על ידי המומחה ביום 25.2.13. בחוות דעתו מיום 8.4.13 קבע המומחה לתובע בנוסף נכות בשיעור של 5% בגין החבלה בקרסול שמאל, תוך שציין כי הנכות עשויה להחמיר עם השנים לכדי 10%.
5. במקביל, עמד התובע לבדיקה בפני וועדות רפואיות של המל"ל במסגרתן נקבעה לו ביום 16.1.13 נכות נפשית בשיעור 50%, בניכוי מצב קודם בשיעור של 15%. כן קבעה הוועדה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין השבר בקלויקולה ו-5% נוספים בגין החבלה בקרסול שמאל כפי שנקבעו על ידי ד"ר פריטש.
6. הצדדים ניהלו מו"מ לפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש ומשזה לא צלח, הגישה הנתבעת כתב הגנה ובו טענה שקביעת המל"ל בתחום הפסיכיאטרי אינה מחייבת בתיק וזאת לאור "שיטת המסלולים", כפי שנקבעה רע"א 8598/07 והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (5.12.07) (להלן: "פרשת והבה"), ורע"א 2607/11 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סלומון (28.8.11) (להלן: "פרשת הכשרת הישוב"). קרי, יש לקבוע את נכותו של התובע בתחום הנפשי באמצעות מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. משכך, הוגשה בקשת התובע.
7. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

תמצית טענות התובע

1. אביא להלן את תמצית טענות התובע:

• קביעה שהנכות המחייבת בתחום הפסיכיאטרי היא לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד מגשימה את תכלית החוק וההלכה הפסוקה, שכן מביאה לחיסכון בעלויות ניהול התיק ובזמן שיפוטי יקר. מנגד, מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, אינו מגשים את תכליתו של סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, שכן תצריך את הצדדים לתשלום שכ"ט המומחה בתחום הפסיכיאטרי, שעה שנכותו של התובע בתחום זה נקבעה על ידי המל"ל וכן, תביא להארכת הדיון בתיק שלא לצורך;
• בהתאם להסכם המינוי שבין הצדדים, קביעת המל"ל בתחום הפסיכיאטרי נתנה בטרם הוגשה חוות דעתו השנייה של ד"ר פריטש ועל כן יש לאמץ את סעיף 8 להסכם בו נקבע כי: "היה והתאונה הינה תאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכות בטרם ניתנה חוו"ד המומחה שמונה בהסכם זה – קביעת המוסד לביטוח לאומי תחייב...";
• ברע"א 5392/01 מוצטפא גבר נ' נדל ואח' (30.10.01), הוסכם בין הצדדים על מינוי מומחים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה. בטרם נבדק המבקש על ידי המומחים שמונו, נבדק המבקש על ידי הוועדה הרפואית במל"ל אשר קבעה את נכותו בתחום האורתופדי והנוירולוגי. כן נקבע על ידי הוועדה כי לא נגרמה לו נכות בתחום הנוירולוגי. ביהמ"ש קבע כי הנכות האורולוגית שנקבעה על ידי המל"ל מחייבת בתביעה, וכי הנכות שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית בתחום האורתופדי הינה קביעה על פי דין משטרם התקבלו חוות דעת המומחים הרפואיים. ביהמ"ש קבע כי "...שונה המצב ביחס לקביעת הנכות בתחום האורולוגי. בהיעדר התנאה בין הצדדים בדבר הנכות האורולוגית חל הכלל הקבוע בסעיף 6ב שלפיו קביעת הנכות על-פי-דין תחייב אם ניתנה לפני שמיעת הראיות. לכן יש להסתמך על קביעת הנכות על-פי-דין בתחום זה, כפי שהיא נקבעה במל"ל" (ס' 4 להחלטה). ביהמ"ש הוסיף וקבע כי "...תכליתו של סעיף 6ב הנ"ל הינה למנוע את העלויות הכרוכות במינויו של מומחה רפואי נוסף, כאשר דרגת נכותו של הנפגע כבר נקבעה על-פי-דין. במקרים שבהם כבר מונה מומחה שבדק את הנפגע והגיש את חוות-דעתו לבית-המשפט, עלויות אלה אינן נחסכות, ואין סיבה שתצדיק שבית-המשפט לא יסתמך על חוות-דעת של רופא שנתמנה על-ידיו" (ס' 3 להחלטה);
• ביום 8.4.13 לאחר שנקבעה לתובע על ידי המל"ל נכות בתחום הנפשי, ערך המומחה את חוות דעתו השנייה וקבע לתובע נכות בשיעור של 5% בגין חבלה בקרסול. משכך, יש לדחות את טענות הנתבעת המבקשת להסתמך על ההלכה שנקבעה בפרשת והבה ובפרשת הכשרת הישוב.

תמצית טענות הנתבעת:

1. אביא להלן את תמצית טענות הנתבעת:

• הוסכם בהסכם המינוי כי יש לראות את דינה של חוות דעתו של ד"ר פריטש כדינה של חוות דעת המוגשת על ידי מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש;
• חוות דעתו של ד"ר פריטש התקבלה זמן רב לפני שנקבעה נכותו הצמיתה של התובע בתחום האורתופדי והנפשי;
• בקשת התובע עומדת בסתירה להלכה שנקבעה בפרשת והבה. חוות דעתו של ד"ר פריטש מיום 18.5.10 הוגשה כראיה זמן רב לפני שהתובע נבדק על ידי הוועדה הרפואית במל"ל ולכן אין לראות בנכות שנקבעה במל"ל, בתחום האורתופדי והנפשי, בגדר נכות מחייבת על פי דין;
• בפרשת והבה נקבע כי אין כל רלוונטיות לשאלה באיזה תחום הוגשה חוות דעתו של המומחה, ודי בעצם הגשתה טרם קביעת הנכות על ידי המל"ל, כדי להכריע כי בכך נקבע המסלול היחיד והבלעדי המחייב לקביעת כל הנכויות, גם בתחומי רפואה אחרים, באמצעות מינוי מומחים על ידי ביהמ"ש;
• בפרשת גבר נקבע כי הנכות האורולוגית שנקבעה על ידי המל"ל, הינה נכות על פי דין, שכן זו קדמה לקבלת חוות דעת של מי מבין המומחים המוסכמים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה, ועל כן יש לדחות את טענותיו של התובע המבקש להסתמך על פסק-הדין.

הכרעה

1. אקדים ואומר כי מצאתי שדין הבקשה להידחות.
2. בפרשת גבר שניתנה על ידי כבוד השופט כתוארו אז אור, נקבעו שני כללים: 1)הסכמת הצדדים למינוי מומחים רפואיים בתחומים מסוימים גוברת על קביעת הנכות על ידי המל"ל, על אף שטרם החלה שמיעת הראיות, 2)בהעדר התנאה בין הצדדים בדבר הנכות האורולוגית חל הכלל הקבוע בסעיף 6ב שלפיו קביעת הנכות על-פי-דין תחייב אם ניתנה לפני שמיעת הראיות.
3. בפרשת והבה שנדונה על ידי המשנה לנשיאה כתוארו אז כבוד השופט ריבלין, נקבע כי מועד שמיעת הראיות בתיק החל עם הגשת חוות הדעת הראשונה, וזאת ביחס לקביעת דרגת הנכות הרפואית בכלל התחומים. ביהמ"ש מאבחן בין המקרה דנן לבין המקרה שנדון בפרשת גבר בקובעו כי "...באותו מקרה, אישר בית-המשפט, לפי סעיף 6ב, את השימוש בקביעות המל"ל בתחום מסוים שלגביו לא הסכימו הצדדים על מינוי מומחה, בעוד שלגבי התחומים המוסכמים-גברה חוות-הדעת שהגישו המומחים. כאמור, יש להבחין בין הקביעה בעניין גבר לבין המקרה שבפנינו. בעניין גבר התקבלו קביעות המל"ל עוד בטרם הוגשה ולו חוות-דעת אחת של המומחים המוסכמים... ולכן ברי היה כי לא החל מועד שמיעת הראיות בתיק כמובנו בסעיף 6ב לחוק הפיצויים. לכן ביחס לתחומים שלגביהם לא התקבלה הסכמה דיונית בין הצדדים, לא הייתה מניעה לאמץ את דרגת הנכות שנקבעה במל"ל. בענייננו, לעומת זאת, עוד בטרם התקבלו קביעות המל"ל הוגשו חוות-הדעת הרפואיות של המומחים בתחומים האחרים, ולכן יש לקבוע, כאמור, כי מועד שמיעת הראיות בתיק החל זה מכבר, וזאת גם ביחס לדרגת הנכות בתחום הפסיכיאטרי" (ס' 7 להחלטה).
4. בפרשת הכשרת הישוב מונה מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי, אשר הגיש את חוות דעתו. במקביל, ביקש התובע למצות את זכויותיו במל"ל ועל כן וועדה רפואית קבעה לו נכות בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה. כבוד השופט ריבלין קבע כי משהוגשה חוות הדעת על ידי מומחה ביהמ"ש – אין להכיר בנכות הנוירולוגית שנקבעה לתובע על ידי המל"ל, אולם פתוחה הדרך לפני התובע לבקש מינוי על ידי מומחה בתחום זה מטעם ביהמ"ש.
5. סבורני משניתנה חוות דעתו מיום 18.5.10 של ד"ר פריטש – יש לקבוע כי הוגשה חוות דעת וכי החלה שמיעת הראיות. אין בעובדה כי התובע שב ונבדק על ידי המומחה, וכי המומחה קבע לתובע נכות נוספת בחוות דעתו השנייה, כדי לשנות מהמסקנה כי החלה שמיעת הראיות.
6. סבורני כי ההלכה שנקבעה בפסקי הדין הנ"ל הינה כי מקום בו התקבלה חוות דעת מטעם מומחה ביהמ"ש בתחום כלשהו – קביעות הוועדות הרפואיות במל"ל, גם בתחומים נוספים, אינן מחייבות. כן נקבע כי מקום בו מונו מומחים רפואיים אך טרם קבלת חוות דעתם נקבעה נכות על ידי הוועדות הרפואיות במל"ל – הנכות שנקבעה על ידי המל"ל תחייב. דהיינו, המבחן הינו האם החלה שמיעת ראיות, אם לאו. איני סבור כי יש מקום להידרש לשאלה האם שכרם של המומחים שולם, האם הנפגע נבדק על ידי המומחים וכו', שכן המחלוקות העובדתיות בעניין זה לא אחת שנויות במחלוקת, מחייבות בירור ויביאו לחוסר וודאות.
7. לאור כל האמור לעיל – ככל שהתובע טוען לנכות נפשית – עליו לעתור למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. הצעתי הינה כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם ישירות על מנת לחסוך מזמנו של ביהמ"ש ומזמנם שלהם וישכילו למינוי מומחה שזהותו תיקבע על ידי ביהמ"ש וזאת בלא צורך להידרש לבקשה ולתגובה.

נקבע לתז"פ ליום 6.5.15 לקבלת הסכמת הצדדים ולמינוי מומחה.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ה, 08 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.