| 19076-05-13 |
בפני כב' השופט דניאל בן טולילה | |||
המבקשת | מדינת ישראל ע"י באי-כוחה עו"ד יערית דרעי ועו"ד רומן זילברמן | ||
נגד | |||
המשיב | אנטון גודז (עציר) – בעצמו ע"י בא-כוחו עו"ד ניר פיינר |
<#1#>
פרוטוקול
בא-כוח המשיב:
אני טוען לקיומה של חולשה בראיות. זה לא מקרי שהתיק היה בפני הפרקליטות והפרקליטות החזירה אותו לתביעות.
לגבי עבירת התקיפה – המתלוננת מתארת מאבק בינה לבין המשיב, שימוש בכוח, התנגדות. היא מתארת איזשהו מאבק, אבל אין זכר למאבק הזה – לא פציעות, לא סימנים קטנים שאני בטוח שחבריי היו דואגים לתעד. כלום. מילים ותו לא.
לגבי כליאה קשה – גם מעדות המתלוננת, גם מעדותה חברתה, וגם מעדות אמה – עולה בבירור כי המתלונן יצא בשעה 8:00, וב-8:01 היא כבר מדברת עם החברה שלה, לאחר שעזבה את דירת המשיב. יש לנו אירוע שהוא לכל היותר אירוע של דקה.
אני לא בטוח שיסודות העבירה מתקיימים פה. אין פה איזשהו מאסר, או כליאה. מדברי המתלוננת עולה בבירור כי היא פתחה את הדלת ויצאה.
כל מה שיש לנו בכתב האישום הזה הוא דברי אמה של המתלוננת, למעשה. מדובר פה באירוע קצת מנופח ביחס למה שאולי התרחש באמת.
לגבי עבירת האיומים – המתלוננת עצמה מעידה על עצמה כי היתה בסערת רגשות. מאיך שהדברים עולים בתיק, ברור שהיא צעקה על המשיב, שניהלה איתו איזשהו די ודברים. אפשר גם לראות זאת מעדות אמו של המשיב. אף אחד לא טורח לחקור את בן המתלוננת, שנוכח באירוע, וככל הנראה בכלל גם הרביץ למשיב, במהלך האירוע, כשהאם מדברת עם מוקד 100.
מעדות המתלוננת בעבירות האיומים עולה בבירור כי מדובר במשפחה שקטה, כשאין למעשה בין השכנים הללו ולא כלום. איכשהו כל האירוע הזה התגלגל ונהיה סכסוך קצת מעבר למה שהיה צריך. תמוהה בעיניי העובדה שהילדה, הקטינה, שהיא מתלוננת, במקום לעלות קומה אחת לאמה ולהתלונן מיד כשהדברים קורים, בוחרת ללכת לחברה שלה שגרה בכלל ברחוב אחר.
למשיב עצמו אין עבר פלילי. הוא בחור צעיר. אני סבור שהרחקה מהמתלוננת ומהבניין בהחלט תשיג את מטרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים. המשיב הזה לא מסוכן, וזה נלמד מעברו. לגבי ההדחה – אילו רצה, היה יכול לחטוף למתלוננת את הטלפון בשעה ששוחחה עם המשטרה, או משהו מעין זה. הוא לא עשה זאת. הוא נחקר. עימות עם הקטינה לא בוצע בגלל התנגדות האם, וזאת למרות שהקטינה הסכימה להיחקר ללא נוכחות מבוגר, וייתכן שהיתה מסכימה לבצע את העימות, אך בהחלט לא שאלו אותה לגבי זה.
יבגני גודז, ת.ז. 317640571, לאחר שהוזהר כדין:
משיב לשאלות ביהמ"ש:
אני בן 30, גר עם חברה, ברח' בן גוריון 1041/5.
אני עובד באלקטרוניקה, במשמרות.
יש לי עבר פלילי. זה היה מזמן. היה לי אלימות במשפחה. ישבתי בכלא שנה וחצי. זה היה לפני ארבע וחצי שנים.
ש. למה אחיך עצור? מה אומרים שהוא עשה?
ת. מה ששמעתי עכשיו. לפני כן לא ידעתי, כי לא ראיתי אותו.
הוא עצור כמה ימים, שבוע, משהו כזה.
אני פה כי אני רוצה לקחת אותו לבית שלי.
אם אלך לעבודה – יבוא אח שלי.
אני מכיר את המתלוננת בתיק.
קשה לי לומר מה המרחק בין הבתים. בערך 10 דק' הליכה. הכתובת של ההורים שלי היא ניצחון 1011/7.
אלכסנדר גודז, ת.ז. 317640597, לאחר שהוזהר כדין:
משיב לשאלות ביהמ"ש:
אני בן 25. יש לי בת זוג, וילדה בת 4.
אנו גרים בדימונה, ב"עמידר". אנו גרים בטיילת הספורט 1066/39. יש מקום בבית שלנו בשביל אחי.
ש. למה אחיך עצור? מה אומרים שהוא עשה?
ת. שהוא תפס מישהי ביד.
ש. אתה מכיר את המתלוננת?
ת. כן. זאת השכנה.
יש לי עבר פלילי. אני כבר לא זוכר לפני כמה שנים, וגם לא רוצה לזכור. לפני חמש שנים, פלוס מינוס. עבירות סמים. לא ישבתי בכלא. שילמתי קנס. אין לי עוד הרשעות.
אני אהיה מוכן להתקשר למשטרה, ואני גם רוצה להוסיף שהוא מקשיב לי.
הוא בן 27.
ש. אתה יותר צעיר ממנו.
ת. בסדר, ככה זה יצא. אצלנו זה ככה.
ברגע שהוא ייצא – אני אתקשר למשטרה. זה מה שאני אמור לעשות לא?
אני יודע שאם אני לא אדווח – יפתחו לי שוב תיק במשטרה.
משיב לשאלות באת-כוח המבקשת:
כרגע אני לא עובד. עבדתי עשר שנים באלומיניום. בדיוק עכשיו עזבתי. אני מחפש מקום עבודה אחר. אני בלשכת העבודה. אני יודע שזה יכול לקחת הרבה זמן.
ש. אם תשמור עליו לא תוכל לעבוד.
ת. בזמן שאני שומר עליו אני עוצר בינתיים.
באת-כוח המבקשת:
לעניין הראיות – מדובר בתיק של כליאת שווא, תקיפה, איומים והדחה בחקירה של קטינה בת 14. עדותה של הקטינה נמסרה בפירוט רב לחוקר משטרה, והיא הרגישה ביטחון לשבת מולו ולמסור את ההודעה כאשר היא בחדר סגור, עם שוטר. עדותה נתמכת בעדות החברה עדי, אותה פגשה דקות ספורות לאחר שנמלטה מן הדירה. הפגישה עם החברה היתה מתוכננת מראש, והאינסטינקט הראשונים היה לברוח מן הבניין. החברה מתארת בפרוטרוט, כפי שתיארה הקטינה. יחד עם הקטינה היא הגיעה לאמא שלה, שם היא חזרה על הסיפור, באותו אופן, לפי אותו סדר. לא נמצאו סתירות בסיפור, על אף הבהלה שאחזה בה, שהיא מובנת.
אני מפנה להודעת הקטינה, ש' 32, שם מתארת כיצד המשיב גרר אותה בכוח לתוך דירתו, ומוסרת פרטים מתוך הדירה לשוטר, צבע כיסוי הסלון וכו'.
אני מפנה להודעת האם שם היא אומרת כי המשיב איים שירצח אותה.
אכן אין עבר, אבל שחרור לחלופת מעצר בעיר דימונה, בקרבה כ"כ גדולה גם לקטינה וגם לאם, לאור האיום שברקע ולאור אופי העבירה – לטעמנו לא יהיה בכך כדי לאיין את המסוכנות. נבקש להורות על שליחת המשיב לתסקיר, ע"מ לבדוק את אופיו של המשיב, מאחר והעבירות הן ברמת מסוכנות שמצדיקה בחינה של עין מוסמכת. לטעמה של המבקשת אופי העבירות צבוע באופי מיני, ולשאלת ביהמ"ש אני אומרת זאת על סמך כך שבן אדם לא תופס קטינה בת 14 וגורר אותה לתוך בית כדי לשחק שש-בש.
נבקש ששירות המבחן יחווה דעתו, הן על המשיב והן על החלופה.
החלופות מורכבות משני אחיו. לאחד נודע על מעצרו רק כעת. לשניהם עבר פלילי די טרי. האחד ריצה מאסר בפועל די קצר. לשני עבירות עם רקע של סמים. מה גם שהאח השני, אלכסנדר, נמצא כרגע בשלב של חיפוש עבודה, ולאור מצבו המשפחתי, והיותו אב לילדה קטנה, המתגורר בדירת "עמידר" – מה שמעיד על מצבו הפיננסי – סביר להניח שכשימצא עבודה ייצא לעבוד, ומשום כך –אינו ראוי להיות מפקח.
<#2#>
החלטה
בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המיוחס לו עבירות של תקיפת סתם, כליאת שווא, איומים והדחה בחקירה.
בתיק זה בא-כוח המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם לדבריו ישנה חולשה הנובעת בין היתר מכך שאין סימני חבלה על הקטינה, האירוע לכל היותר נמשך מספר שניות שלאחריהן המתלוננת מתקשרת לחברתה, כך שספק עד כמה ניתן לדבר על כליאת שווא. מחומר החקירה עולה כי גם המתלוננת מציינת שמדובר במשפחה שקטה, מדובר במשיב צעיר ללא עבר פלילי שאין לחובתו תיקי מב"ד או הרשעות קודמות, וניתן להורות על שחרורו.
באת-כוח המבקשת מתנגדת נוכח החומרה הגלומה במעשיו אשר בכללם גרר את הקטינה ונעל אותה, וכי לא ניתן לשיטתה להתעלם מהפוטנציאל של הסיכון הגלום במעשיו. לדבריה יש צורך לכל הפחות לקבל תסקיר שירות המבחן, וכאשר ממילא החלופה אין בה כדי לצמצם המסוכנות.
לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, עברתי על חומר החקירה ושמעתי המפקחים, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב.
ככל שהדבר נוגע לראיות לכאורה מצאתי כי אלו קיימות ללא חולשה, למעט כליאת השווא. בעניין זה אציין כי ראיות אלו נלמדות מעדות הקטינה, בהצטרף לעדות אמה שיש לראות בדבריה כראיות חיזוק הן למצבה הנפשי והן ראיות ישירות לעניין ההדחה. לא מצאתי בהסתייגויות בא-כוח המשיב לגבי התקיפה והאיומים ככאלה שמגיעות לכדי חולשה, באשר ממילא התיעוד אותו מוסרת הקטינה אין בו כדי ללמד בהכרח על תקיפה שבהכרח תשאיר סימנים.
באשר לכליאת השווא מצאתי חולשת מה, שכן בשעה שהקטינה ביקשה לצאת, לאחר שהוכנסה לתוך ביתה, והמשיב לא מנע ממנה לצאת, וכפי שעולה: "...אנטון עמד ליד הדלת ואני עקפתי אותו ופתחתי את הדלת".
לאור האמור לעיל מצאתי קיומן של ראיות לכאורה. אשר לעילת המעצר ואפשרות שחרורו של המשיב לחלופה, הרי כאמור מדובר במשיב שאין לחובתו כל הרשעות קודמות, וכך גם לא תיקי מב"ד פתוחים. האירוע אכן מעורר סימני שאלה, אולם לא ניתן לומר כי זה מגלם בתוכו אלימות ברף הגבוה, כאשר ממילא לא מיוחס למשיב כי לאחר ששאל את המתלוננת האם בטוחה כי ברצונה ללכת לבית הספר תקף אותה או ביצע מעשה אחר. המשיב לא מנע מן המתלוננת לצאת מהדלת ואירוע זה כמכלול, מבלי להמעיט במיוחס למשיב, אינו מצוי ברף הגבוה של עבירות כגון דא.
אכן מוטב שיתקבל תסקיר שירות המבחן שיפרוש את מלוא התמונה בפני בית המשפט, אולם על רקע כל שפורט לעיל לא מצאתי כי יש להותיר את המשיב שבועיים עד שלושה לפחות עד אשר יתקבל תסקיר שירות המבחן וזאת במעצר. ברי כי יש צורך ראשית בהרחקתו של המשיב ממקום מגורי המתלוננת, וכי יש צורך בפיקוח. שמעתי את שני אחיו של המשיב, וככל שהדבר נוגע למר יבגני גודז, לא מצאתי לאשר אותו כמפקח נוכח עברו הפלילי הכולל ריצוי עונש מאסר, וכן נוכח כך שהתרשמתי שאינו בקיא דיו או מעורב בחייו של המשיב. מאידך, מצאתי לאשר את אחיו האחר, אשר גם אם לחובתו הרשעה בגין החזקת סם לצריכה עצמית מלפני מספר שנים אין בכך כדי לפסול אותו מלשמש כחלופה, כאשר ממילא אינני סבור שיש צורך בחלופה בעלת רמת פיקוח הדוקה. המפקח מודע למיוחס למשיב, מכיר את המתלוננת ואת הקטינה, מודע לאחריותו, ונדמה כי יוכל לשמש גורם מציב גבולות עבור המשיב.
לאור האמור לעיל הנני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:
א. "מעצר בית" לילי בין השעות 21:00 עד השעה 6:00 למחרת, בכתובת: טיילת הספורט 1066/39.
ב. המשיב יהיה בפיקוח צמוד של מר יבגני גודז, ת.ז. 317640571, טל': 050-2153930. למען הסר ספק הפיקוח יהיה גם בשעות בהן המשיב אינו מצוי ב"מעצר בית".
ג. איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלוננת והקטינה.
ד. ייאסר על המשיב בכל מקרה להתקרב למרחק שיפחת מ-200 מ' ממקום הימצאן של המתלוננת והקטינה.
ה. הפקדה כספית בסך 1,500 ₪.
ו. ערבות עצמית וערבות צד ג' של המפקח בגובה 8,000 ₪.
נקבע לצורך קבלת תסקיר ליום 23.6.13 שעה 14:30.
עותק החלטה זו יועבר לידי שירות המבחן אשר יגיש תסקיר עד למועד הנדחה, ובו התייחסות לתנאי שחרורו של המשיב וכן יתר הנתונים אשר ימצא לנכון להאיר בהם את עיני בית המשפט.
<#3#>
ניתנה והודעה היום, ד' סיון תשע"ג, 13/05/2013, במעמד הנוכחים.
דניאל בן טולילה, שופט |
בא-כוח המשיב:
הקראתי למשיב את כתב האישום והוא מבין את תוכנו. נבקש למסור מענה מפורט בפני המותב הדן בתיק העיקרי.
<#4#>
החלטה
בוצעה הקראה.
מענה מפורט יימסר בפני כב' השופט ברסלר-גונן ביום 26.5.13 שעה 12:00.
המשיב הודע בדבר מועד הדיו, ולא יקבל הזמנה נוספת.
<#5#>
ניתנה והודעה היום, ד' סיון תשע"ג, 13/05/2013, במעמד הנוכחים.
דניאל בן טולילה, שופט |
קלדן: עמוס מ'
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
13/05/2013 | הוראה למשיב 1 להגיש הפקדת ערבות | דניאל בן טולילה | צפייה |
23/06/2013 | החלטה מתאריך 23/06/13 שניתנה ע"י דניאל בן טולילה | דניאל בן טולילה | צפייה |
08/07/2013 | החלטה מתאריך 08/07/13 שניתנה ע"י דניאל בן טולילה | דניאל בן טולילה | צפייה |
07/12/2014 | החלטה שניתנה ע"י רון סולקין | רון סולקין | לא זמין |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | מדינת ישראל | ניסים כחלון |
משיב 1 | אנטון גודז | ניר פיינר |