1. ביום 25.6.14 נערך דיון. הנתבע 2 ובא כוחו לא התייצבו לדיון. נקבע, כי תצהירי הנתבע 2 יוגשו במועד שנקבע בהחלטה קודמת, היינו – יום 15.7.14, וכן נפסקו הוצאות לחובת נתבע 2, בסך 500 ₪.

2. ביום 13.8.14 הגישו התובעות (להלן: "המבקשות") בקשה במסגרתה טענו כי מאחר והנתבע 2 (להלן: "המשיב") לא הגיש תצהירו במועד, על ביהמ"ש לפעול לפי תקנה 168(ב) לפיה "לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות". לבקשה צורף נוסח פסק דין כנגד המשיב.

3. בהחלטת יום 17.8.14 נדרש המשיב להגיב לבקשה בתוך 7 ימים.

4. תגובה הוגשה ביום 2.9.14. לטענת המשיב, ידע על הבקשה רק ביום 31.8.14, מאחר ולא ניגש לסניף הדואר. לטענתו לגופה, היה עליו להגיש תצהירו עד ליום 15.7.14 אולם נסיבות מבצע "צוק איתן" הובלו להתפרעויות בכפר עיסוויה שבמזרח ירושלים, שם מתגורר בא כוחו. על כן, מספר ימים לאחר תחילת המבצע לקח בא כוחו את בני משפחתו לנצרת שם שהה כל תקופת פגרת הקיץ. לטענתו, הנזק העלול להיגרם למשיב כתוצאה מאי מחיקת הבקשה למתן פסק דין ובאם לא תנתן אורכה בת 7 ימים להגשת תצהיר הראיות מטעמו, גדול בהרבה מהנזק הצפוי להיגרם למבקשות, אם בכלל. המשיב לא הגיב לטענות המבקשות לפיהן לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בדיון האחרון. התגובה לא נתמכה בתצהיר.

5. ביום 2.9.14 ניתנה זכות תשובה בתוך 7 ימים.

6. תשובה הוגשה ביום 16.9.14.

7. המשיב לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אף לאחר החלטת דיון יום 25.6.14 אליו לא טרח להתייצב, ומבלי שהוגשה כל בקשה להארכת מועד. כן לא סתר את טענת המבקשות, כי לא העביר את תשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו. תגובתו של המשיב לבקשה אינה מגלה טעם מספיק לכך שלא הוגש תצהיר העדות הראשית או למצער בקשה להארכת מועד. אכן, המצב במדינה לא היה מצב שבשגרה ואולם, מקרה והתקיימו טעמים המצדיקים אי קיום החלטות בית המשפט – טרחו בעלי הדין ובאי כולם והגישו בקשות להארכת מועד, המצדיקות את מחדלם. לא כך עשה המשיב, אשר תגובתו לבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

9. בנסיבות אלה, מורה תקנה 168(ב) כי לא יורשה בעל הדין להעיד (ולא כי התביעה הוכחה ויש מקום למתן פסק דין). עם זאת, לטענת המשיב תצהיר העדות הראשית מטעמו מוכן להגשה. מועד לשמיעת רחיות נקבע זה מכבר ליום 19.10.14, ומחדלי המשיב, הגם שהם חמורים, אינם קשורים בהגנתו מפני התביעה לגופה. כמו כן, לא שוכנעתי כי ייגרם נזק למבקשות מידה ותאושר הגשת תצהיר עדות הראשית באיחור.

10. על כן, יוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם המשיב עד ליום 28.9.14 – מותנה בהגשת אישור על תשלום ההוצאות שנפסקו ביום 25.6.14, וכן בתשלום הוצאות לצד שכנגד בגין בקשה זו ובשל התנהלות המשיב, בסך 1,500 ₪. לא תינתן ארכה נוספת.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ד, 21 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.