1. זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול ההחלטות לפסילתו המנהלית מהחזקת רישיון נהיגה וכן להשבתתו המנהלית של רכבו, כפי שהוחלט עליהן ביום 11.5.13.

העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירה של נהיגה בשכרות, כתוצאה מסירובו להיבדק בבדיקה לאיתור אלכוהול בגופו.

2. לטענת ב"כ המבקש אין ראיות לכאורה בידי המשיבה, ולכל הפחות ישנו כרסום משמעותי בראיות אלה. בהתאם לטענת ב"כ המבקש, טענת המשיבה כי המבקש סרב להיבדק והכשיל לכאורה את הבדיקה, איננה מבוססת כלל.

ב"כ המבקש הפנה למזכרה של השוטרת אלה כנה, ולטענתו לא ניתן בו כל הסבר או פירוט למהות ההכשלה. המבקש לטענתו נשף ככל שיכל היה, ולפיכך לא מדובר בהכשלת הבדיקה. בנוסף לכך המבקש היה בתוך בית החולים וביקש למסור דגימות שתן ודם לצורך בדיקת השכרות, ועל אף שנלקח על ידי השוטר רוני שריימן לשירותים, לא בוצעו לו הבדיקות.

בנוסף לכך לא נמצאה בחומר הראיות אינדיקציה לבקשה זו של המבקש, למעט הציון כי המבקש נלקח לשירותים.

3. באשר לשוטר שריימן, זה ציין כי לא ראה את בדיקת הדרגר וכן לא היה עד לסירוב הנטען, ואף על פי כן היה זה השוטר שריימן שמילא את סעיף 8 לדו"ח הפעולה.

כמו כן לא מצויינת שעת מילוי דו"ח הפעולה ועל כן לא ברור מתי הוסברה למבקש מהות הסירוב.

באשר לבדיקת המאפיינים, לטענת המבקש הוא ביצע אותה בהצלחה ואין כל אזהרה בתיק ביחס לביצוע הבדיקה האמורה, למעט המסמך המבהיר למבקש כי הוא קיבל דו"ח בגין עבירת שכרות.

4. על כן טוען ב"כ המבקש כי לא נמצאה ראיה לכך כי המבקש אכן מכשיל את הבדיקה, ולטענת המבקש מסר דגימת שתן וגם לכך אין כל אזכור בחומר הראיות ולא ברור מדוע נעתר השוטר לבקשתו, שכן ממילא היו בבית החולים.

5. המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה לחומר הראיות וכן לשימוע, שם מודה המבקש שהוא מסרב להיבדק בבדיקת ינשוף ומבקש כי תבוצע בדיקה אחרת במקומה. עוד ציינה ב"כ המשיבה כי המבקש נהג כאשר תוקף רישיון הרכב פג וגם כאשר המבקש לא החזיק בידו רישיון נהיגה בעת שנתפס נוהג.

6. טענתו העיקרית של ב"כ המבקש מתייחסת לכך כי למעשה טענת הסירוב איננה מבוססת.

עיון בחומר הראיות שהוגש על ידי המשיבה, מעלה כי ביחס לפלטי מכשיר הינשוף ניתן להבין מהעותקים המצולמים כי נעשו מספר נסיונות נשיפה, ואולם תוצאת הבדיקה לא היתה תקינה בשל נפח נשיפה שאיננו מספיק.

במזכרה של השוטרת אלה כנה, ציינה כי בתחילה המבקש לא נתן כלל נשיפה ובבדיקות הבאות הוצגה כוכבית אחת בלבד וכי המבקש לא הראה רצון לשתף פעולה במהלך הבדיקה.

7. אמנם לא ניתן לקבוע בשלב זה כי תוצאת העדר תקינות הבדיקה שמקורה כאמור בנפח נשיפה שאיננו מספיק, מהווה הכשלה של הבדיקה, שכן יש לבדוק האם היתה סיבה אוביקטיבית לכך שלא עלה בידי המבקש לבצע את הבדיקה ולנשוף באופן מספק לתוך המכשיר על מנת שתוכל להינתן תוצאה תקינה.

יחד עם זאת, אפשרות ההכשלה קיימת ומן הראוי לבררה במסגרת התיק העיקרי.

יודגש, כפי שציין ב"כ המבקש כי השוטר רוני שריימן ציין במפורש בדוח הפעולה, כי לא ראה את מהלך בדיקת הינשוף ורק על פי דיווח של השוטרת כנה המבקש סירב לבדיקת הינשוף.

בנוסף לכך גם במזכרו של השוטר גרגורי קרינקוף, ציין כי לא היה בקשר עין רצוף עם המבקש כל העת, ועל כן לא ראה את כל הבדיקות שבוצעו ולפיכך אף הוא לא היה עד לכאורה לסירובו של המבקש לביצוע הבדיקות.

8. אם כן, טענת הסירוב מבוססת אך ורק על מזכרה של השוטרת אלה כנה ורישומיה וכן על תוצאות בדיקת הינשוף לכאורה.

השוטרת אלה כנה ציינה במזכרה כי הנהג כאמור לא הראה רצון לשתף פעולה במהלך הבדיקה וזאת על אף שמפלטי מכשיר הינשוף ניתן ללמוד כי נעשו מספר נסיונות נשיפה, ואולם בנפח שאיננו מספיק לקבל תוצאה תקינה של הבדיקה.

טענת חוסר שיתוף הפעולה שנטענה על ידי השוטרת כנה בעייתית, גם נוכח העובדה העולה מדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, כי המבקש ביצע את שלושת מבחני הביצוע, (אם כי על פי המצויין שם לא בהצלחה מלאה), כאשר סופו של יום התרשמות השוטר היתה כי המבקש נראה תחת השפעה כבדה של אלכוהול.

9. עוד יודגש כי מדו"ח הפעולה של השוטר שריימן עולה, כי המבקש אף סרב לכאורה לבצע את בדיקת הנשיפון, לא שיתף פעולה ולא נשף בנשיפון, ועל כן הופנה לביצוע בדיקת הינשוף.

בהקשר זה, השוטר שריימן מילא את דו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, כאשר לא ברור האם סעיף 8 לדו"ח מתייחס לבדיקת הינשוף או לבדיקת הנשיפון, שכן אם סעיף זה אכן מתייחס כטענת ב"כ המבקש לבדיקת הינשוף, הרי שאכן תמוהה העובדה כי השוטר שריימן מילא סעיף זה בעוד שכלל לא היה עד על פי הצהרתו שלו, לביצוע בדיקת הינשוף.

נראה כי טענה זו של ב"כ המבקש אכן מתיישבת עם הגיונם של דברים, שכן סעיף 5 לדו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות מתייחס באופן מפורש לבדיקת נשיפון, כך שסביר להניח שהאמור בסעיף 8 לדו"ח מתייחס לבדיקת הינשוף.

בנסיבות אלה גם לא ברור בהנחה כי השוטר שריימן לא ביצע למבקש את בדיקת הינשוף ולא היה עד לביצוען של בדיקות אלה, כיצד הוסברה למבקש על ידי השוטר שריימן מהות הסירוב.

באשר לבקשת המבקש לבצע בדיקת דם בשתן, טענה זו מופיעה בדברי הנהג בטופס השימוע – המבקש מציין כי לא סרב לבדיקת הינשוף וביקש כי תבוצענה לו בדיקות אחרות, שכן ניסה לנשוף במכשיר הינשוף אך בשל קושי בנשימה לא עלה בידו לבצע את הבדיקה כראוי.

גם נוכח האמור במזכרו של השוטר קריקונף, כי הנהג ביקש להכנס לשירותים ואכן נלקח לשירותים של בית החולים, הרי שטענת המבקש כי ביקש למסור דגימת שתן תחת ביצוע בדיקת הינשוף, הינה טענה הראויה להתברר במסגרת התיק העיקרי, בהקשר לטענת סירובו להבדק.

10. נוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי טענות ב"כ המבקש לעניין הראיות לכאורה, הן טענות ראויות בהחלט אשר יש בהן כדי להעיד על כרסום בראיות, ואולם לא עד כדי הקביעה כי אין בידי המשיבה ראיות לכאורה, לפחות בשלב מקדמי זה.

11. באשר למסוכנותו של המבקש, מדובר בנהג אשר לו רישיון נהיגה משנת 1995 ולחובתו 51 הרשעות קודמות. מדובר בעבר תעבורתי מכביד נוכח ריבוי העבירות, יחד עם זאת רוב העבירות הינן מסוג ברירת משפט וב-10 השנים האחרונות חלק ניכר מן העבירות בהן הורשע המבקש הינן עבירות טכניות, שאינן נוגעות לאופן נהיגתו של המבקש.

12. בנסיבות אלה, ונוכח טענות ב"כ המבקש לעניין הכרסום בראיות המשיבה, עברו התעבורתי של המבקש, אני מורה על קיצור תקופת הפסילה והעמדתה על 14 יום.

בהתאם, יוחזר למבקש הרכב ורישיון הרכב ממשטרת ישראל בתום 14 יום, בכפוף לתשלום הוצאות האחסנה.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, י"ב סיון תשע"ג, 21 מאי 2013, בהעדר הצדדים.