לפניי בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר הנתבע ולמחיקת תצהירים שצורפו על ידו כתצהירי עדות ראשית מטעם עדים שלא נזכרו על ידו בדיון שהתקיים כאן ביום 5.1.14, וכן להוצאת נספחים מהתצהיר.

ראשית ראוי להבהיר כי תצהיר הנתבע בתיק הוגשו לאחר הגשת תצהירי התובעת, שכן זו בחרה להגיש תצהירים טרם שניתנה הוראה בעניין, ומטעמיה בחרה שלא להוסיף תצהירים נוספים.

התובעת טוענת כי קיבלה את תצהירי הנתבע באיחור, וכי לאחר שעיינה בהם היא סבורה כי יש מקום למחוק סעיפים מתצהירו, ולמחוק חלק מהתצהירים שצורפו על ידו.

יצוין כי בין הצדדים הליך נוסף ששמיעתו אוחדה ביחד עם הדיון בתובענה שלפניי מטעמים טכניים פרוצדורליים של נוחות דיונית, ואשר עילת התביעה בה שונה ואינה רלבנטית לתובענה שלפניי.

כך בעוד שהתובענה שלפניי הוגשה בגין חוב כספי שנותר לשיטת התובעת לאחר רכישת סחורה ע"י הנתבע, כאשר בעניינה טען הנתבע לזכות קיזוז כנגד חשבונית מספר 0475 הדנה בחיובים של התובעת כלפיו בגין עבודתו כקבלן רשום וחתימתו בהתאמה על הטפסים הנדרשים לצורך הקמת 4 יחידות דיור, וכן בגין קיזוז נזק שנגרם בשל טיט פגום שנמכר לו, הרי שהתיק האחר מתייחס לחובות נטענים של התובעת כלפי הנתבע, בשל ביצוע עבודות תכנון בנכס אחר.

לטענת התובעת, תצהירי עדות ראשית בתיק הנוסף (תא"מ 3719-06-13) הוגשו כבר ביום 18.11.13, בהתאם להוראות ביהמ"ש שם, והנתבע מנסה לעשות שימוש בהחלטה המורה על איחוד שמיעת הדיונים, על מנת לכלול בתיק שלפנינו טענות ועדויות שהיה עליו להכליל שם ולא הוכללו.

בהתאמה, טוענת התובעת כי חלק נכבד מטענות הנתבע ועדיו בתצהירים שצורפו כאן, נועדו לתמיכה בתביעתו בתיק האחר, ומשלא הוגשו שם אבד עליהן הכלח. לטענתה, יש למחוק את הסעיפים המתאימים מתוך התצהירים שהוגשו כאן, בשים לב לכך שאלו ממילא אינם רלבנטיים לדיון בתובענה שעל הפרק.

מעבר לכך, טוענת התובעת כי יש למחוק סעיפים שנועדו לתמוך בטענת הנתבע בדבר זכותו לקבלת שכר עבור פיקוח, טענה לגביה החליט ביהמ"ש במסגרת הישיבה המקדמית שהתקיימה כאן, כי זו מהווה הרחבת חזית אסורה.

הנתבע הגיב לטענות וטען כי אין מניעה מהעלאת טענות המתייחסות לתיק אחר המתנהל בין הצדדים במסגרת תצהירו, שכן אין מדובר אלא באזכור ההליכים הנוספים.

עוד טען כי הטענות אליהן מתייחסת התובעת כטענות שנועדו לתמוך בגרסתו בנוגע לעבודות הפיקוח, אינן כאלו, ולא נועדו אלא להמחיש מהי העבודה שביצע הנתבע בקשר עם חתימתו כקבלן רשום, לצורך פירוט הטענה בדבר זכותו לעריכת קיזוז בשל כך ותו לא.

מעבר לטענות אלו נטען ע"י התובעת כי חלק מהנספחים שצורפו לתצהירי הנתבע, לא נזכרו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים ועל כן אין מקום לאפשר הגשתם בשלב זה, וכי העדים שזימונם התבקש אינם מבין העדים שהנתבע הצהיר כי יבקש להעידם כאן, ועל כן זימונם חורג מגבולות הדיון שקבע ביהמ"ש.

באשר לסוגיות אלו טען הנתבע כי בשים לב לשלב הדיון בו מצוי התיק, רשאי ביהמ"ש להתיר הגשת מסמכים נוספים תוך קביעת התנאים לכך, ובלבד שאלו נועדו לשפוך אור על האמת ועל המחלוקת הנטושה בין הצדדים, וכך אף לעניין זימון העדים.

שקלתי את טענות הצדדים, בחנתי את התצהירים ואת הנספחים אשר במחלוקת, ומצאתי לנכון לקבל חלק מטענות התובעת אך לא את כולן.

ראשית, ראוי להבהיר כי משקבע ביהמ"ש כאן כי אין מקום להרחיב את חזית המחלוקת בנוגע לביצוע עבודות פיקוח, הרי שלא היה מקום להרחיבה בהקשר זה במסגרת תצהירי העדות הראשית,

ועל כן בכל מקום שבו עשויה להשתמע טענה לזכות הנתבע לקבלת שכר בעבור עבודות פיקוח בקשר עם 4 היחידות שנבנו ע"י התובעת, יובהר כבר עתה כי לא תישמע הטענה אלא בהקשר של הבהרת מהות התשלום בעבור עבודת הנתבע כקבלן רשום.

הואיל ובסעיף 10 לתצהיר הנתבע נטען כי לצורך חתימתו כקבלן רשום ליווה את הפרויקט, לא מצאתי מקום למחוק את האמור בסעיף.

כך גם לא מצאתי מקום למחוק את סעיף 9 לתצהיר הנתבע, אשר אין בו אלא פירוט בנוגע לקיזוז בגין נזקיו בשל מכירת הטיט הפגום, ופירוט של טענות אינו מהווה שינוי חזית באופן האסור.

כן מצאתי לנכון למחוק את האמור בסעיפים 13, 14, 15, 16, 17, 18, 20, 21, 23, 24, 25, 27 ו- 28 אשר אינם רלבנטיים למחלוקת בתובענה זו, ולא נועדו אלא לעשות שימוש בזכות הנתבע להגשת תצהיר כאן, כדי להשלים ולהוסיף לתצהירים שהיה עליו להגיש זה מכבר במסגרת התובענה האחרת.

אשר לאמור בסעיפים 11 ו- 12 ולנספח ב', והגם שמקובלת עלי עמדת התובעת לפיה היה על הנתבע לגלות מסמך זה כבר במסגרת רשימת המסמכים שהגיש, אשר בשים לב לאופי ההליך כאן, המתנהל בסדר דין מהיר, היה מקום לצרפו לאותה רשימה, והגם שאזכורו וצירופו רק בשלב הזה גורעת מיכולתה העקרונית של התובעת להגיש תצהיר עדות ראשית לאחר עיון במסמך, ראיתי לנכון להתיר הגשתו בשלב בו הוגש, בין היתר בשים לב לכך שתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת הוגש לתיק עוד בטרם הוגשה רשימת המסמכים מטעם הנתבע, וכן בשים לב לכך שהתייחסות נציג התובעת לתצהיר זה ניתנה זה מכבר במסגרת התצהיר התומך בבקשה, ואני סבורה כי ניתן לתקן אם כן את המחדל בהכרת האמור בתצהיר נציג התובעת בהקשר זה, כחלק בלתי נפרד מתצהיר העדות הראשית של התובעת.

בהתאמה, אני קובעת כי יראו באמור בסעיף 28.2 לתצהיר התמיכה בבקשת התובעת כחלק בלתי נפרד מתצהיר העדות הראשית מטעמה.

לא מצאתי הצדקה למחיקת סעיף 19 לתצהיר הנתבע, כמו גם למחיקת סעיף 9 לתצהירו של מר נעמן שדיד, באשר אלו כאמור נועדו לתמיכה בטענה לפיה פעל הנתבע כקבלן רשום, בכל הנוגע לבניית 4 היחידות.

בנוסף, לא מצאתי הצדקה למחיקת האמור בסעיפים 26 ו- 29 לתצהיר הנתבע ולאמור בסעיף 7 לתצהיר מר שדיד וסעיף 5 לתצהיר מר יואב קובי, שכן אלו לא נועדו אלא לתמוך בגרסת הנתבע לפיה הוסכם על ביצוע קיזוז, ובשים לב לאמור בתצהירי התובעת באותו הקשר.

ראוי לציין כי התובעת לא ביקשה למחוק את סעיף 7 לתצהיר מר שדיד, ככל הנראה משאין חולק כי האמור שם רלבנטי ואקטואלי למחלוקת שבין הצדדים, ובהתאמה לא ברור מדוע ביקשה למחוק את סעיפים 29 לתצהיר הנתבע ו- 5 לתצהיר מר קובי.

אשר לאמור בסעיף 22 לא מצאתי הצדקה למחיקתו, וממילא נדמה כי סעיף זה אינו מעלה ואינו מוריד לעניין המחלוקת שבין הצדדים כאן.

בתצהיר מר שדיד אני רואה לנכון למחוק את האמור בסעיפים 2, 3, 4, 5 ו- 6, שכן אלו אינם רלבנטיים למחלוקת נשוא תיק זה.

אציין כי לא מצאתי עילה שלא לאפשר זימונו של מר שדיד לדיון, בשים לב לכך שנדמה לכאורה שיש בעדותו כדי לתרום לבחינת שאלת זכותו של מר חדד לקבלת תשלום כקבלן רשום, ובנוגע לשאלת מנהגיה של התובעת בביצוע קיזוז.

אציין כי שאלת הרגליה של התובעת בביצוע קיזוזים מול גורמים שונים, הפכה רלבנטית מרגע שנטענה ע"י התובעת בתצהיר עדות ראשית מטעמה, ועל כן אינני סבורה כי האמור בסעיפים 7 לתצהיר מר שדיד ו- 5 לתצהיר מר קובי, הפך רלבנטי מעת שהכלילה התובעת טענותיה בהקשר זה בתצהירה.

בשים לב לאמור מעלה בנוגע לטענות מר חדד באשר לליווי פרוייקט בניית 4 יחידות הדיור כחלק מפועלו כקבלן רשום, אינני רואה צורך במחיקת סעיפים 8, 10, 11, 12 ו- 13 לתצהיר מר שדיד, ובלבד שיובהר כבר עתה כי שאלת זכותו וחיוביו של הנתבע כמפקח בניה, איננה רלבנטית לענייננו.

סעיפים 3, 4 ו- 6 לתצהירו של מר קובי יימחקו בזה בשים לב לכך שאלו אינם רלבנטים למחלוקת נשוא התובענה שלפניי, ומשנותר אם כן האמור בסעיפים 1, 2 ו- 5 בלבד, ומשנדמה כי ממילא די בעדותו של מר שדיד בכל הנוגע להרגליה של התובעת לבצע קיזוזים, ובמיוחד בשים לב להצהרות ב"כ הנתבע בפרוטוקול בנוגע לעדיו, אני קובעת כי יש לדחות את תצהירו של מר קובי בכללותו, ואין מקום לזמנו לדיון באשר עדותו אינה נחוצה כאן.

דברים דומים יש לומר לעניין עדותו של מר נמרוד עופר, אשר נדמה כי לא נועד אלא לצורך ההליך האחר, ואין מקום להתיר העדתו בשלב זה.

זאת ועוד – נדמה כי תצהירו של מר עופר ביחד עם נספחים טו ו- יז, לא נועדו אלא לשמש תחליף לחוו"ד ערוכה כדין, ומשלא הוגשו בהתאם להוראות פקודת הראיות, אין מקום להתיר הותרתם בתיק, ואין מקום להסתמך עליהם במסגרת הראיות כאן.

מכל האמור אני מורה על הוצאת תצהיריהם של מר נמרוד עופר ושל מר יואב קובי מתיק זה, ואלו פטורים מהופעה לדיון.

אני מורה על מחיקת סעיפים 2-6 לתצהירו של מר שדיד, ומבהירה כי עדותו תותר, ובלבד שזו לא תשמש לביסוס טענה בדבר עבודות פיקוח באתר שבשכונת ויצמן.

כמו כן, אני מורה על הוצאת נספחים ד-י, יב, יד-יז לתצהיר הנתבע, ואני מורה על מחיקת סעיפים 13-18, 20-25, 27 ו- 28 לתצהיר הנתבע.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים וסוגיית ההוצאות תיבחן בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ד, 14 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.