<#1#>

נוכחים:

נציג המבקשת: מר שרון ברגר

ב"כ החשוד 1: עו"ד דריה גולדין ממשרד של עו"ד קליין

ב"כ החשוד 2: עו"ד מיכל רוזן עוזר ממשרד חן יערי רוזן עוזר

החשודים בעצמם

פרוטוקול

נציג המבקשת:

חוזר על הבקשה. מציג דו"ח סודי מסומן ב/מ 1, וכן מציג לעיונו של בית המשפט את תיק החקירה.

משיב לשאלות ב"כ החשוד 1:

ש. תוכל לומר לי מהן העבירות המיוחסות לחשוד 1?

ת. עבירות על פקודת מס הכנסה, ועבירות על חוק מיסוי מקרקעין.

ש. העלמה של הכנסה?

ת. כן, עבירה לפי סעיף 220 לפרק העונשין לפקודת מס הכנסה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.

ש. באיזו הכנסה מדובר?

ת. בשיעור מקורב לשווי של לפחות של נכסים שנרכשו במקומות מרכזיים בתל אביב שמגיע לכדי 12.5 מיליון ₪ בפרק זמן של בין שנת 2006 לשנת 2011. הסכום עלול להיות נמוך יותר או גבוה יותר שכן החקירה בראשיתה. בשלב זה לא עשיתי הבחנה בין החשודים.

ש. האם נכון לומר שהחשד העיקרי הוא לקיומו של הון "שחור" שאתם חושדים שמקורו ברווחים בארץ שלא דווחו?

ת. זה יכול להיות מה שאת אומרת, אך לא רק. זה יכול להיות הון שחור שמקורו בארץ וזה יכול להיות הכנסה לא מדווחת שמקורה בארץ, וזה יכול להיות כל הכנסה שצריכה ליפול ברשת המס בישראל על ידי תושב ישראלי.

ש. מדובר על שתי דירות ברחוב מונטיפיורי 19 ועל בניין בנחלת בנימין.

ת. בניין שלם בנחלת בניינים וחלק מבניין במונטיפיורי.

ש. החשוד 1 טוען שהוא כלל לא נשאל בחקירתו שלטענתו היתה חקירה קצרה, על מקור ההון ששימש לרכישת נכסים אלה. האם נכון?

ת. יכול להיות שזה נכון. החשוד 1 התבקש להגיש על ידי רשות המיסים להגיש שתי הצהרות הון, אחת 2008 ממנה הוא התחמק במשך 4 שנים. הצהרה נוספות הוא לא הגיש כלל.

ש. בדקתם את אמצעי התשלום ששימשו לרכישת הנכסים האלה?

ת. מהמידע שיש לנו עולה שהנכסים האלה נרכשו על ידי החשוד 2 ממקורות עצמיים. ללא עזרת משכנתאות או הלוואות.

לשאלת בית המשפט, החקירה החלה לפני כשבוע.

ש. לא עשיתם בדיקה עם המוכרים של הנכס?

גב' ורד עמוס (מטעם המבקשת):

לשאלתה האחרונה של ב"כ החשוד 1, אני משיבה: לא בדקנו.

נציג המבקשת ממשיך להשיב לב"כ החשוד 1:

ש. אם כן הייתם בודקים הייתם רואים שהכספים שולמו מחשבון אחד חשבון, בנקאי של תושב חוץ, של קרוב משפחה, ששמו סוהרב וגדני.

ת. השם סוהרב וגדני עלה במהלך החקירה. האפשרות שמימון רכישת הנכסים בוצעה שהוא זה שעומד מאחורי הרכישה שלהם, היא אחד מכיווני החקירה שטרם הספיקונו לברר.

ש. אני אומרת לך שלטענת מרשי, החשבון הזה שבו הכסף הועבר אליו מחו"ל, מדובר בכסף של המשפחה המורחבת מטהרן, הכספים האלה, למרשי יש ייפוי כח להשתמש בחשבון זה. כל המימון הזה יצא מחשבון אחד בלבד.

ת. לבקשת בית המשפט, אני מציג לעיון בית המשפט את הודעת החשוד 1. לשאלת ב"כ החשוד 1 אני משיב: בחקירתו של מרשך מהיום הוא לא אמר את כל מה שאת אומרת. הוא הזכיר את השם הזה, לא סיפק הסבר.

ש. תאשר לי בבקשה שמדובר בנכסים במבנים לשימור, כאשר נדרש שיפוץ ועדיין מתבצע שיפוץ.

ת. איני בקי בכך.

נכון שחקרנו היום את רוה"ח.

ש. האם נכון כי רוה"ח אישר שטרם שולמו כספי שכירות על ידי החברה לבעלים של הנכסים שפירטת, כי זה מתקזז מכספי ההוצאות של השיפוץ?

ת. אם הבנתי את השאלה, אז התשובה היא שאני לא יודע להשיב.

אחד משלבי החקירה המוקדמים שעשינו היום זה גבינו מס' עדויות משוכרים שמאכלסים את שני הנכסים האלה, הם אמרו שהם משלמים את שכר הדירה לחשוד 1 .

ש. כשחקרתם את רוה"ח, האם שכר הדירה ששולם על ידי אותם השוכרים, אכן נרשם בספרים של החברה שהיא המשכירה של המבנים?

ת. ממה שהצלחתי לראות חלק נרשם וחלק עדיין לא. זה לא רצוף.

נציג המבקשת משיב לשאלות ב"כ החשוד 2:

לשאלתך, מהן הפעולות שאנו רוצים לבצע שמחייבות הישארותו של החשוד 2 במעצר, אני משיב שאני לא יכול להשיב כי זה חלק מהדו"ח הסודי. מפנה את בית המשפט לסעיף 14 לדו"ח הסודי.

פעולה מס' 1 – מדובר בעשר חקירות.

פעולה מס' 2 – גם בערך 10 חקירות.

פעולה מס' 3 – תלוי מס' אנשים, אך גם מספר פעולות חקירה.

כנ"ל לגבי פעולה מס' 4.

לשאלת בית המשפט, יש לפחות עשרים עדים שבכוונתנו לחקור. אני מניח שנחקור יותר.

הנחקרים מוכרים לחשודים וקיים חשש לשיבוש.

ש. האם נכון כי החשוד 2 קיבל היום מסרון מחוקר בו נתבקש להגיע לחקירה?

ת. כנראה שאת צודקת, אני לא לגמרי יודע. הוא הגיע כנראה בעקבות זימון ששלחו אליו אחרי שמס' שעות לא מבוטל הוא התחמק ולא השיב לשיחות שלנו ולא למסרונים שלנו.

ש. הטענה שלך להתחמקות נובעת מזה שהוא לא היה בדירה שלו?

ת. לא רק.

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה.

ב"כ החשוד 1 מסכמת:

הרשות החוקרת נדרשת להסביר ולשכנע כי בהיות החשוד משוחרר ממעצר אין דרכי חקירה חלופיות סבירות לנהל את החקירה - זו פסיקה של בית המשפט העליון.

על בית המשפט להצביע על הפעולות שכל כך מקימות את העילה.

החשוד מעוניין שהיחידה החוקרת תגיע לחקר האמת ותגלה כי מדובר בפולשים למבנה שעושים שימוש ציני ב"קו הצדק" בהליכים משפטיים המתנהלים.

אחד הדיונים אליו מוזמנים שני החשודים מתקיים מחר בבוקר, ועל שניהם להתייצב.

אני שואלת את עצמי ואומרת שאין חשש ממשי, למעט החשש התיאורטי שתמיד קיים, שמרשי ישבש, אין ראיות פוזיטיביות שהוצגו לבית המשפט, מלבד העובדה שמרשי אולי מכיר אנשים שבכוונת המבקשת לחקור. לדעתי, לא רציני לטעון שאם המבקשת רוצה לחקור 40 איש שהחשוד מכיר, שיש להשאירו מאחורי סורג ובריח כל עוד האנשים האלה לא נחקרו.

מבקשת להוציא צו איסור פרסום. מרשי סובל מבעיות שונות, מטופל פסיכיאטרית מזה מספר שנים. אני לא רוצה שהדברים האישיים האלה יתגלו. גם לעניין היכולת שלי לתקשר איתו. אני מבקשת איסור פרסום רק לגבי המידע הרפואי שתיכף יימסר. מרשי היום ביקש לקבל מאשתו את האישורים שהיו בתיק שלה. האישה נחקרה במשרדים של הרשות החוקרת כל אותן שעות, וסירבו לאפשר לאשה למסור האישורים שרציתי להציג לפני בית המשפט. הדבר היחיד שביקשתי מהחוקרים והם אפשרו זה לאפשר לחשוד ליטול את התרופות הפסיכיאטריות. מצבו הנפשי והפיזי יש לו רלבנטיות בהחלט.

הזעקתי לכאן והגיעו מס' אנשים שיכולים לשמש כערבים. אני מבקשת לשחרר, גם אם למעצר בית וגם אם בתנאים.

ב"כ החשוד 2 מסכמת:

יש הפרדה בין החשודים, גם כפי שעולה מהבקשה. נציג המבקשת טען בחקירה כי הנכסים נרכשו בכספים מהון עצמי של החשוד 2 ולאחר מכן התברר שהם טרם בדקו את מקורות הרכישה. מפנה לסעיף 12 – המבקשת מייחסת לחשוד 2, והנכסים נרשמו על שמו.

לגבי עילת המעצר – אף אחד לא חולק שאין מסוכנות, זה תיק מס הכנסה.

לגבי החשש לשיבוש – המבקשת אומרת שיש חשד לשיבוש עליה להראות משהו. לא כל אדם שנחקר אז אוטומטית עולה חשד לשיבוש. מרשי, החשוד 2, בן 27, סטודנט למשפטים, הוא קיבל היום את הזימון לחקירה במסרון. אמר לו החוקר ששלח לו את המסרון, וזה מסרון מתמיה כי בו נכתב שמדובר בדרור מהמשרד לבטחון פנים. החשוד השיב למסרון, מיד התייצב לחקירה, כשהחוקר אמר לו לא להתקשר לאף אחד, אז הוא לא התקשר לאף אחד. האם זה המשבש? לשלוח אותו למעצר זה כתם בל יימחק. בחור שבא לחקירה עם מסרון ולא התקשר לאף אחד כי אמרו לו.

איני יודעת מה כתוב בדו"ח הסודי, אך נכון שהחשוד 2 לא היה היום בביתו. הוא ישן אצל חברתו. הם מבקשים לחקור הרבה אנשים שלפי הטענה, ועוד לא הנבתי האם גם אסף מכיר אותם או לא, נגיד שכן - מדוע חושבים שהוא ישבש ומדוע אי אפשר להציע חלופה לכך?

המבקשת יכולה לחקור, יש חלופות. חלק מהזמן נתנו לו להסתובב לידי. הוא לא עשה שום טל' ולא ניסיון לא לדבר עם אף אחד. מאיפה נולד החשש לשיבוש? האם כי המבקשת רוצה לחקור עוד אנשים? האם בכל תיק שהמבקשת רוצה לחקור עוד אנשים, האם נניח כי בחור בן 27 סטודנט למשפטים ישבש? האם אי אפשר להמציא חלופה כדי למנוע את הטראומה? המבקשת כבר חקרה היום אנשים, אפשרה לו להסתובב עם הטל', היא הזמינה אותו במסרון והוא לא עשה כלום. מדוע לחשוש שהוא ישבש? הבחור שהביא אותו במסרון אפילו לא התקשר להוריו כדי לשאול מה קורה. הוא פשוט הגיע. הוא משתף פעולה, עונה לשאלות.

מעצר זה לא ענישה וזה גם צריך לשמש כאמצעי לחץ. זה שזה נח למבקשת להשאיר את מרשי במעצר מתוך מחשב כלשהי, זו לא סיבה.

החשוד 1:

אני בן 54, עובד מגיל 13, אני ממשפחה עשירה מאוד מטהרן, אני אחראי על כל מילה שאני אומר, המשפחה שלנו נגזל ממנה כל הרכוש והרכוש הוקפא. במשך השנים הגיעו נציגים מהשלטון המדיני ושילמו למשפחה שלנו שהם לא ישראליים, הם דם מדמינו, עבור הרכוש, זה אלפי דונמים סמוך לטהרן. לא נשאלתי היום ולו שאלה אחת, לא נשאלתי כלל, מאיפה הכסף. הם סימנו את המטרה ולא משנה מה הייתי אומר, אני בשבילם: אתה קנית שני בניינים ורשמת אותם על שם בחור בן 27.

נציג המבקשת:

מתנגד לבקשה לצו איסור פרסום. אנו חושבים שהכלל הוא פרסום ורק בחריגים שמסבים נזק בלתי מידתי זה מצדיק. זה לא המקרה. במקרה זה ערכו של הפרסום חשוב לאין שיעור מהעדר פרסום.

ב"כ החשוד 2:

אני לא חושבת שיש עוד אדם שאפשר לחשוש שישבש, במיוחד שעל כף המאזניים מבחינתו זה הסטאז' שלו, הלימודים שלו, זה מרכז החיים שלו כעת. אני יכולה להציע מס' חלופות רחוקות מפה שלא יתאפשר לו לדבר בטל' גם לא בקו בזק ולא לגלוש באינטרנט. אך לפגוע במרקם החיים שלו כרגע בסיטואציה הזו בהעדר חשש לשיבוש ועם כל האינדיקציות שאין לו כוונת שיבוש, אני חושבת שאין במקרה שלו עילת מעצר. מבקשת לשקול כל חלופת מעצר. הלקוח שלי יעשה כל מה שבית המשפט יורה לו כדי להימנע ממעצר.

ב"כ החשוד 1:

אשתו של החשוד 1, שהיא גם אמו של החשוד 2, אף היא חשודה בפרשה זו ונחקרה רבות היום. שוחררה בהסכמה בתחנה בערבות עצמית ובערבות צד ג' ובהפקדת דרכון בלבד.

אני מבקשת כי החשוד 1 ייבדק על ידי רופא. הוא נוטל כדורים.

<#2#>

החלטה

לפניי בקשה להורות על מעצרם של החשודים למשך 8 ימים בחשד לביצוע עבירות על פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין. הוצג לעיוני חלק מחומר החקירה וכן דו"ח סודי.

ב"כ החשוד 1 עתרה למתן צו איסור פרסום. אשר לבקשה למתן צו איסור פרסום – אני סבורה כי באיזון בין כלל פומביות הדיון לבין זכותו של החשוד 1 לשמירה על שמו הטוב, עליי לפעול על פי הקווים המנחים שניתנו בבש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, שם נקבע, בין היתר, כי ככל שהראיות מוצקות יותר, גדל האינטרס הציבורי לפרסום זהותו של החשוד ולהיפך. ברע"פ 1058/12 סלים חליפה נ' מדינת ישראל, קבע כב' השופט רובינשטיין כי הכלל הבסיסי הוא פומביות הדיון, וכי כפי שנקבע בפרשת תורג'מן, "נזק חמור אין הוא נזק גרידא שומה על החשוד להצביע על חומרת הנזק שהפרסום יביא בעקבותיו בין מפאת תוכן הפרסום... ובין משום שבנסיבות העניין תהא נודעת לאותו פרסום חומרה מיוחדת".

לא שוכנעתי כי הנזק הצפוי לחשוד, ואינני מקלה כלל ראש בנזק שעלול להיגרם לחשוד מפרסום שמו, עולה בעוצמתו על הנזק העלול להיגרם, ואולי אף נגרם, במקרים אחרים שנדונו בפסיקה, ולא שוכנעתי כי יש בפרסום כדי לגרום לחשוד 1 נזק חמור עד כדי כך שיש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי של הפרסום, ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

באשר לבקשה למעצרם של החשודים – לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בדו"ח הסודי ובחומר שהוצג לעיוני, הגעתי למסקנה כי יש לאפשר למבקשת לבצע חלק מפעולות החקירה בהיותם של החשודים במעצר. לא שוכנעתי כי החשש לשיבוש חל על כל פעולות החקירה המבוקשות, ואני מניחה שחלק מהחקירה יכול להתבצע בהיות החשודים משוחררים, ולפיכך ועל מנת לאפשר ליחידה החוקרת לבצע אותן חקירות לגביהן קיים חשש לשיבוש, אני מורה על הארכת מעצרם של החשודים עד מחר, 21.5.13, בשעה 19:00.

על המבקשת לשקוד לבצע את הפעולות המתבקשות בדו"ח הסודי במהלך היום על מנת שניתן יהיה במידת האפשר למנוע בקשה להארכת מעצרם של החשודים .

תשומת לב הממונה על המעצר לטענתו של החשוד 1, לפיה הוא נוטל כדורים, בנסיבות אלה על הממונה על המעצר לוודא כי החשוד 1 ייבדק על ידי חובש ובמידת הצורך אף על ידי רופא.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א סיון תשע"ג, 20/05/2013 במעמד הנוכחים.