בהחלטתי מתאריך 23/4/14 ניתנה לתובעים אורכה אחרונה להגשת מלוא חוות הדעת שבדעתם להגיש לצורך הוכחת התובענה.

בפועל הוגשו שתי חוות דעת, האחת בתחום רפואת ילדים וגנטיקה והשניה בתחום השיקום, באיחור בן שלושה שבועות, וזאת ללא הגשת בקשה להארכת מועדים להגשתן, תוך עשיית דין עצמי.

זאת ועוד. תובענה זו עוסקת בטענה שעניינה מעקב הריון רשלני, ועל כן, סברתי לתומי, כי המומחה המתאים לתמוך בטענות התובעים הינו מומחה בתחום רפואת נשים/מיילדות, אולם משבחרו התובעים שלא להגיש חוות דעת בתחום זה, ייאלצו להתמודד עם טענותיהם באמצעות חוות הדעת שהוגשו מטעמם, למרות שהנני בספק אם הם יכולים לעמוד בנטל המוטל עליהם על פי הדין.

מעבר לצורך אציין, כי ב"כ התובעים, נאמן להתנהלותו בתיק זה ובתיקים רבים נוספים, עושה דין לעצמו, מתעלם מהחלטות בית המשפט, ובעיקר – מלוח הזמנים שנקצב על ידי בית המשפט, ומפגין בכך זלזול משווע הן כלפי בעלי דינו והן כלפי בית המשפט, והנני מצרה על כך עד מאד.

למען הסר ספק אבהיר, כי בהמשך להחלטותי, הסתיימה הגשת חוות הדעת מטעם התובעים.

נוכח כל האמור, הנני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ד, 21 יולי 2014, בהעדר הצדדים.