אני מתבקש לבטל החלטה מיום 19.11.14 שאישרה זימון עד מטעם התובעים ולעיין מחדש בבקשתם לזימונו.

מדובר בתביעה נזיקית בסכום של 45,000 ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהעדר ביטוח מקיף בר תוקף לרכב שבבעלותם, בעת התרחשות תאונת דרכים בה היה מעורב.

התובעים עתרו לזמן לעדות את סוכן הביטוח של צד ג' לתאונה, מר שימי נמימי (להלן: "העד"), אף שלא מסר תצהיר עדות ראשית. לטענתם, הגם שפנו לעד שיעשה כן, אין להם שליטה עליו ועל מעשיו ואין הם יכולים לאלצו למסור עדותו בתצהיר. לסברתם, העד נמנע מכך נוכח ריחוק מגוריו ואי הנעימות הכרוכה בעדות נגד עמיתו למקצוע, אך קמה להם הזכות לבקש את זימונו לעדות, נוכח הרלוונטית שבה לירידה הנדרשת לחקר האמת. הובהר כי ביכולת העד לתאר את ששמע מהנתבע משמע קיים ביטוח מקיף לרכב התובעים בעת הרלוונטית לתאונה ונטען כי עדותו עשויה לאמת את גרסתם ולהפריך את גרסת הנתבעים.

ביום 19.11.14 קיבלתי את בקשת התובעים והוריתי על זימון העד הגם שלא מסר תצהיר עדות ראשית, בכפוף להפקדת סכום של 250 ₪. נסמכתי, בין היתר, על נימוקי התובעים בבקשתם ועל העדר תגובה מתבקשת מצד הנתבעים עד למועד שנקבע בהחלטתי מיום 12.11.14 (תוך 5 ימים מאותו היום).

בבקשתם, טוענים הנתבעים כי הגישו תגובה לבקשת התובעים כבר ביום 18.11.14 וצירפו אישור תואם. הובהר כי ההחלטה מיום 12.11.14 אודות זכות התגובה לבקשת התובעים נתקבלה אצלם רק ביום 18.11.14 וצורף אישור תואם. עוד נטען כי בעת מתן ההחלטה מיום 19.11.14 כבר הייתה אמורה להימצא תגובתם בתיק בית משפט.

הנתבעים שבים ומפנים לנימוקי התנגדותם לזימון העד כבקשת התובעים. הודגש כי התובעים לא קיימו את החלטת בית המשפט מיום 2.6.14, במסגרתה הותר להם להגיש תצהירו של העד תוך 21 ימים ולזמנו בהתאם. חלף כך, השתהו משך כ-5 חודשים עד שהגישו בקשתם לזימונו ללא תצהיר. עוד הודגשה זכותם הדיונית של הנתבעים להביא ראיותיהם לאחר התרשמותם ממכלול ראיות התובעים וכן הפנו להעדר תצהיר בתימוכין בבקשה והעתק מפניית התובעים לעד. הנתבעים סיכמו בהדגשת הדרשותם המיותרת להוצאות נוכח מחדלי התובעים.

התובעים הגיבו וטענו, בין היתר, לזכותם הבסיסית להציג ראיות להוכחת טענותיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים ואף שראוי היה לבטל את ההחלטה מיום 19.11.14 משיקולים שבצדק הקשורים במועדי התגובה לבקשה - ראיתי לנכון לדחות את הבקשה ולהותיר מצב דברים על כנו לפיו העד יזומן לישיבת ההוכחות הקבועה.

למען הסדר הטוב, אציין כי הגם שצרפו הנתבעים לבקשתם אישור על הגשת תגובה מצדם לבית המשפט ביום 18.11.14, מבדיקה במערכת נט-המשפט עולה כי תגובה שכזו לא נסרקה בתיק בית המשפט בטרם ניתנה החלטתי מיום 19.11.14 ולמעשה מופיעה בו רק מיום 23.11.14 בגדר בקשת הנתבעים שלפניי. עוד עולה כי רק ביום 17.11.14 הומצאה החלטתי מיום 12.11.14 באמצעות דוא"ל לב"כ הנתבעים. לפיכך, התבקשה שהות נוספת בטרם מתן ההחלטה מיום 19.11.14.

עם זאת, התרשמותי ממכלול נסיבות העניין, מביאה למסקנה כי יש להעדיף את הירידה המתבקשת לחקר האמת ולסלול את הדרך לזימון העד מושא בקשת התובעים.

אכן, בקשת התובעים מנוגדת לכלל לפיו על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת". עם זאת, התובענה מצויה בשלהי שלב הבירור המקדמי, לאחר הגשת תצהירי הצדדים ובטרם שמיעת ראיות. התובעים עתרו לזימון העד עוד בגדר שלב הדיון המקדמי ונחזה כי תוצאת הדברים לפיה לא חתם על תצהיר, אינה על דעתם.

חזית המריבה בין הצדדים שנשטחה בכתבי טענותיהם, כללה התייחסות לשאלת קיומו של ביטוח מקיף בר תוקף לרכב שבבעלות התובעים בעת התרחשות תאונת דרכים. עדות העד עשויה לשפוך אור על סוגיה זו. מבלי לקבוע מסמרות להקשרה הישיר למחלוקת, או למשקל שייוחס לה, ככל שקיים, לא מצאתי לנכון לחסום את דרכם של התובעים מהשמעת גרסת העד. נשמרות זכויות טיעון הנתבעים אשר למשקל העדות והתנהלותם הדיונית של התובעים, כמו גם קשיי הנתבעים בהיערכותם להגנתם.

נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת ושוכנעתי כי פגם זה מטעם התובעים, המוצא ביטויו בעצם התנהלותם על פני חלוף הזמן, אינו שקול כנגד בירור האמת. היקף ההוצאות לזכות הנתבעים ייקבע בסוף ההליך ולאחר שתתחוור היערכותם הראייתית.

לפיכך, החלטה קודמת בעינה, לפיה העד - מר שימי נמימי יזומן לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 18.5.15 בשעה 12:00, בכפוף להפקדת התובעים סכום של 250 ₪.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ה, 16 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.