העותרת היא עמותה, המפעילה 3 גני ילדים בישוב אכסאל, והיא מתוקצבת על ידי המשיב החל מספטמבר 2002.

בביקורת שנערכה באוקטובר 2011 מטעם המשיב על ידי משרד רואי חשבון אפרים סיני ושות' התברר, כי העמותה אינה משלמת שכר ברוטו לעובדי ההוראה כנדרש; כי תוספות שכר רבות אינן משולמות לגננות; כי משכורת בחודשי הקיץ אינה משולמת לכל העובדים; כי לא בוצעו הפרשות לקרן פנסיה ולקופות גמל במשך כל השנים וכשבוצעו היו בשיעורים נמוכים מן הנדרש; כי לא בוצעו הפרשות לקרנות השתלמות ועוד כיוצא באלה.

משלא הניחה העותרת את דעתו של המשיב והיא הוזהרה כי תקצובה יופסק אם לא תסיר את המחדלים, החליט המשיב, בספטמבר 2012, להפסיק את תקציב העותרת.

במהלך חודש נובמבר 2012, דיווחה המפקחת על גני הילדים במחוז הצפון על ליקויים בגנים שמפעילה העותרת. בין היתר ציינה כי מתחילת שנת הלימודים לא קיבלו הגננות משכורת.

ביום 26.2.13 כתב המשיב לעותרת מכתב ובו דרש פעם נוספת כי תסיר את המחדלים שנמצאו בביקורת ותשיב את הכספים לעובדיה. המשיב חזר והבהיר כי יהיה נכון לחזור ולתקצב את העמותה בכפוף לכך שהעותרת תניח את דעתו שהושבו בפועל תשלומים והפרשות סוציאליות בשיעור של מעל 50% מגובה ההפרשים שנמצאו בביקורת, וכי חודשיים לאחר שיאושר תקציב העמותה, ולא יאוחר מתום שנת הלימודים תשע"ג, תציג העותרת אסמכתאות לתיקון כל הליקויים והשבה בפועל של כל התשלומים כנדרש.

העותרת המציאה מסמכים שונים למשרד רו"ח סיני על מנת לבסס את טענתה שעמדה בדרישות המפורטות לעיל. רו"ח סיני בדק את המסמכים ובדיקתו העלתה ליקויים שונים ובכללם הלנת שכר, אי תשלום הפרשים, ליקויים בהפרשות לקרנות פנסיה ולקרנות השתלמות ותלושי שכר שאינם תואמים את התשלום בפועל. רו"ח סיני הכין טיוטת דוח ביקורת מיום 27.6.13 וזו הועברה להתייחסות העותרת. ביום 1.9.13 העבירה העותרת חוות דעת של משרד רו"ח מטעמה, וביום 16.9.13 העביר משרד רו"ח סיני התייחסות לטענות העותרת. ממצאיו העלו כי לא הוסרו כל הליקויים בתשלומים. נמצא כי השכר ששולם בפועל נמוך משמעותית מהסכום "נטו לתשלום" המוצג בתלושי השכר; כי לא הוצגו אסמכתאות לפירעון בגין הלנת שכר העובדים בשנת תשע"ג; כי לא בוצעה השבה מלאה של ההפרשים מקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות; כי בוצעה השבה חלקית של הפרשי שכר, ועוד.

ביני לביני, במהלך חודש יוני 2013 התקבלו דו"חות פדגוגיים של המפקחת על גני ילדים מחוז הצפון, על הגנים שבבעלות העותרת. מן הדו"חות עולה, כי הגננת בגן אינה מקבלת משכורת, בגן אחר נמצא כי אין בו גננת, אלא סייעת בלבד, ובנוסף פורטו ליקויים פדגוגיים שונים בגנים הללו. יש להדגיש כי מהדו"חות עולה, שחלק מהליקויים הפדגוגיים נובעים מאי תשלום שכר לגננות. בעקבות הדו"חות הללו, החליטה מנכ"לית משרד החינוך, ביום 8.8.13, לדחות את בקשת העותרת לקבל רישיון עבור גני הילדים שבבעלותה לשנת הלימודים תשע"ד. עניין זה תלוי ועומד עתה בפני ועדת הערר ואינו נושא לעתירה שלפנינו.

העתירה מופנית כנגד החלטת המשיב להפסיק את תקצובה של העותרת. לטענת העותרת שיתפה פעולה באופן מלא עם המשיב והסירה את כל המחדלים שנטענו כלפיה. בפרט טוענת היא כי הציגה אסמכתאות להשבה בפועל של תשלומים והפרשות סוציאליות מעל ל-50% מגובה ההפרשים שנמצאו בביקורת ועל אף זאת לא קיבלה את התקצוב.

דין העתירה להידחות.

לא יכול להיות חולק כי תקצובו של מוסד חינוך בלתי רשמי, כמו אלה שבבעלות העותרת, כרוך בחובתו של המשיב לפקח על התנהלותו הכספית, כמו גם על היבטים אחרים של תפקודו ובמיוחד מן הבחינה הפדגוגית (ראו חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969; כללי פיקוח על בתי ספר (מבחנים למתן רישיונות), תשל"א-1971; תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד-1953). סעיף 3(א)(6) לתקנות לעיל, קובע כי "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".

ממצאי דו"חות הביקורת העלו כי קיימים ליקויים משמעותיים ביותר בהתנהלותה של העותרת ביחס למילוי חובותיה כלפי עובדי ההוראה אותם היא מעסיקה. ממצאים אלה חזרו על עצמם גם לאחר שהעותרת הציגה מסמכים שבאמצעותם ביקשה לשכנע כי הסירה את המחדלים. ממצאים אלה נתמכים הן בדו"חות הפדגוגיים של המפקחת על גני הילדים במחוז הצפון, הן במכתבי תלונה של גננות המועסקות בגני העותרת, הן בכתב תביעה שהגישה אחת הגננות נגד העותרת והן בפניות מטעם הסתדרות העובדים החדשה בגין הלנת שכר של העובדות.

את טענת העותרת לפיה אין לחייבה בטבלת השכר של הגננות המועסקות על ידי המשיב אין לקבל. טענה זו עומדת בסתירה להוראות החיקוקים שהוזכרו לעיל ולפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה בוסי, מיום 2.10.11).

כך גם אין לקבל את הטענה לפיה הפסקת התקצוב נובעת מהתנכלות אישית מצד המפקחת או מצד אחרים (שזהותם לא פורטה). מעבר לכך שלא למדתי מה עניינה של המפקחת כנגד העותרת, הרי שלפנינו גיבוי מלא של טענות אלה על ידי הסתדרות העובדים החדשה, ועובדה היא כי אחת הגננות אף פנתה בתביעה לבית הדין לעבודה.

ביקורתו של רו"ח סיני מגובה במסמכים שנבחנו, ומפורטת כראוי. טענות העותרת לפיהן עמדה בדרישות נבדקו, ונמצא כי הן אינן מבוססות. לא מצאתי בעתירה טענה של ממש כנגד ממצאי הביקורת.

העתירה נדחית.

העותרת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.