לפני בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בנוגע לזימונה של הגב' אסיה כעדה מטעם התובעת.

ככל שהדברים נוגעים לטענות הנתבעת בעניין זכותה להשיב לבקשה, מתקבלות הטענות במלואן ואכן יש מקום לדון בבקשה מחדש ולאחר עיון בתגובת הנתבעת.

לגופו של עניין, מטרת ההליך המשפטי היא חשיפת האמת, נכון הוא שהתובעת ויתרה על עדותה של הגב' אסיה ברם נראה כי הוויתור מקורו במסקנה מוטעית לפיה הגב' אסיה עזבה את הארץ.

אינני שותף לטענת ב"כ הנתבעת בדבר פגיעה ממשית ביכולתה להתגונן, הגב' אסיה הוקלטה, גרסתה בהקלטה ברורה לגמרי, יש ספק אם בכלל תגיע לעדות ובזהירות הראויה ייתכן שנוכח ההקלטה עדותה לא רק שלא תתרום לתובעת אלא תיצור רושם אחר לגמרי.

אם יהיה צורך, יגיע החוקר שוב ומישהי שאיננו הנתבעת גם תשלם את ההוצאות הללו בשל טעותה.

סבורני שראוי והצדדים יסתכלו על התיק ומה שיש בו באופן פרופורציונאלי, יש לנו תאונת עבודה, ללא שום ממצא אובייקטיבי, ללא נכות, עם בעיית חבות והוצאות עדים שמגיעות עד עתה ל-1900 ₪ כאשר יתרת האגרה הנכבדת מרחפת לה מעל נתוני התיק.

מישהו בסופו של יום יישא בהוצאות הללו, ספק אם למי מהצדדים כדאי הדבר.

תיק מתאים מאד לסילוק בפשרה צנועה בשים לב לסיכויים ולסיכונים.

הנני מתיר את זימונה של העדה אסיה בקר, כנגד משקל עדותה שמורות לנתבעת כל טענותיה, זה המקום לקבוע כי אם לא תתייצב העדה, לא תיחשב הזמנתה כהזמנה דרך בית המשפט במובן זה שהתובעת יצאה ידי חובתה בזימונה ולא יקבע מועד נוסף.

זו הזדמנות אחת ויחידה לזמן את העדה לאחר שהתובעת ויתרה על עדותה ולאחר שהכריזה "אלו עדיי" מבלי שבדקה בכלל האם העדה בכל זאת בישראל.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ה, 04 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.