1. זוהי תביעה לתשלום הפרשי פיצויים בעד קצבאות ששולמו באיחור וזאת בהתאם לחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) התשמ"ד – 1984 (להלן – חוק הפיצוי).

2. התובע נפגע בתאונת עבודה ביום 31.9.95. ביום 11.3.03 קבעה לו הועדה הרפואית נכות צמיתה בשיעור 28% רטרואקטיבית מיום 31.3.95. ביום 28.7.05 קבעה הועדה הרפואית נכות צמיתה רפואית בשיעור 35% רטרואקטיבית מיום 31.3.95.

3. חישובי הנתבע באשר לקצבאותיו של התובע, פורטו בשתי תעודות עובד ציבור אשר מפאת חשיבותם, יצוטטו להלן במלואם:

בתעודת עובד ציבור מיום 6.8.13 נאמר כדלקמן:

"בגין תאונה זו, נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 35%.

התובע נולד ביום 22.10.76 בעת הפגיעה גילו היה 18.5 שנים.

לפי האמור בתקנה 41 (ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), מי שבעת הפגיעה בעבודה מלאו לו 18 שנה אך טרם מלאו לו 21 שנה, תשולם לו הקצבה ממועד הגיעו לגיל 21 (22.10.97) כאילו הכנסתו החודשית הינה בגובה השכר הממוצע.

לפיכך, השיעור המקורי והמעודכן לתקופה 17.5.95 עד 21.10.97 הינו לפי השכר הריאלי ולא לפי תקנה 41(ג) כפי שטוען התובע.

ממועד גיל 21 לתקופה 22.10.97 עד 31.5.98 השיעור המקורי והמעודכן הינו לפי תקנה 41 (תוצאת החישוב לפי קידום המדדים וגם לפי תקנה 41 הינה זהה)".

לתעודת עובד ציבור זו, צורף מכתב מרכז גימלאות תחום נכות ותלויים מעבודה מיום 5.3.13 בו פורטו בהרחבה הסכומים ששולמו לתובע וכן, הסבר החישוב שלווה בטבלת מדדים.

תעודת עובד ציבור (ללא תאריך) נכתב כדלקמן:

"בהמשך לתעודת עובד ציבור מיום 24.8.09, להלן פירוט זכאותו של כהן אורן לפיצויי הלנה בגין תשלומים ששולמו לו ע"ח נכות בגין תאונה בעבודה מיום 31.3.95.הפירוט שלהלן נערך על ידי הגב' שושי נעים עובדת באגף נפגעי עבודה במשרד הראשי.

להלן החישוב

1. ביום 3.4.03 שולמו לתובע סך של 100,322 ₪ לתקופה 17.5.95

עד 31.3.03 עבור דרגת נכות בשיעור 28%.

על סכום זה זכאי התובע לפיצוי הלנה (לפי החוק הישן) לתקופה 17.5.05 – 31.5.98 בסך של 9,131 ₪.

לתקופה 1.6.98 עד 31.3.03 זכאי התובע להפרשי הצמדה (לפי תיקון 19) בסך של 6,007 ₪.

סה"כ זכאי התובע לפיצוי בסכום של 15,138 ₪ -6,007 ₪ + 9,131 ₪.

ביום 13.6.03 שולם פיצוי בסך של 12,000 ₪

וביום 5.9.03 שולם פיצוי נוסף בסך 3,137 ₪

סה"כ שולם 15,137 ₪

לפיכך, הפיצוי והפרשי הצמדה לתקופה הנ"ל שולמו בהתאם.

2. ביום 9.9.05 שולמו לתובע סך של 35,815 ₪ לתקופה 17.5.95 ועד 31.8.05 עבור הפרשי דרגת נכות בשיעור 7% (28% - 35%).

על סכום זה זכאי התובע לפיצוי הלנה (לפי החוק הישן) לתקופה 17.5.05 עד 31.5.98 בסך של 2,283 ₪.

לתקופה 1.6.98 עד 31.8.05 זכאי התובע להפרשי הצמדה (לפי תיקון 19) בסך של 1,742 ₪.

סה"כ זכאי התובע לפיצוי בסכום של 4,025 ₪ - 1,742 ₪ +2,283 ₪ (נכון למועד תשלום הפיצוי 9/05).

ביום 12.9.05 שולם פיצוי בסך 3,259 ₪ וביום 8.12.06 שולם פיצוי נוסף בסך 776 ₪.

4,035 ₪ +776 ₪ + 3,259 ₪.

לתובע שולמו 10 ₪ נוספים מכון שההפרשים בסך 776 ₪ שולמו בחודש 12/06 במקום בחודש 9/05.

לפיכך, הפיצוי והפרשי הצמדה גם לתקופה זו שולמו בהתאם.

לאור האמור לעיל, התובע קיבל הן את הקצבאות בשיעור הנומינלי והן את פיצוי ההלנה והפרשי הצמדה על פי החוק כאמור".

לתעודת עובד ציבור זו, צורפו טבלאות שעניינן פיצוי על שינוי קצבה בתוקף – מדדי קצבה וכן, ציון של מדד המחירים לצרכן.

4. בדיון ביום 2.9.14, ציין התובע כי לא קיימות מחלוקות עובדתיות בתיק וכי אף שהמספרים של הנתבע כפי שהוגשו לבית הדין, גם בגינם אין מחלוקת, הרי שחישוב הנתבע אינו נכון. לשיטתו, לא הובאה שום אסמכתא בדין למקור החישוב וכי לא קיים הסבר מניח את הדעת לחישוב זה.

לשיטת ב"כ הנתבע, המחלוקת היחידה בתיק היא משפטית והינה יישום תקנה 41 שהתובע כלל לא הזכיר בסיכומיו תקנה זו. עמדת הנתבע בענין זה באה לידי ביטוי בתעודת עובד ציבור הראשונה.

5. מעיון במכלול החומר שבתיק, לא מצאנו כי קיים פגם בחישוביו של הנתבע. חישובים אלה סומכים עצמם על שתי תעודות עובד ציבור מפורטות ומנומקות. במסגרת תעודות הציבור, פורטו כל הסכומים ששולמו לתובע במהלך השנים. במסגרת זו, אף פורטה עמדת הנתבע באשר לתקנה 41 (ג') לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956. עמדה זו מקובלת עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בחישובים שנעשו על ידי הנתבע.

משלא השכיל התובע להצביע על טעויות שנעשו בחישובים אלו, חזקה שאלו נעשו כדין.

6. התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"אי"א ניסן תשע"ה, (31 מרץ 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.