נוכחים:

נציג המבקשת – רס"ב לב יופה

החשוד – הובא

הסניגור – עו"ד אבי קורונל – ס. ציבורי

<#1#>

פרוטוקול

החשוד:

אין לי סנגור פרטי. מבקש למנות לי את הסנגור הציבורי התורן.

<#3#>

החלטה

אני ממנה את הסנגור הציבורי התורן, עו"ד אבי קורונל מטעם הסנגוריה הציבורית לייצג את החשוד בבקשה זו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"ג, 09/06/2013 במעמד הנוכחים.

החוקר:

אני חוזר על הבקשה. מציג לעיון בית המשפט את תיק החקירה. מציג רשימת פעולות חקירה לביצוע. הוגש וסומן מש/1.

החוקר משיב לשאלות הסניגור:

ש. מתי היה האירוע?

ת. כפי שמפורט בבקשה.

ש. מתי היא התלוננה במשטרה?

ת. בשעה 22.00.

ש. שאלתם אותה מדוע היא התעכבה?

ת. לא.

ש. האם זה נכון שביום האירוע החשוד הזמין ניידת לאבא של אשתו?

ת. החשוד נחקר באזהרה ומסר שהיה אירוע בינו לבין אביה של המתלוננת. החשוד לא טען שהוא התקשר למשטרה והזמין ניידת בגין אירוע זה.

ש. איזה חבלות נגרמו למתלוננת?

ת. הוצג לביהמ"ש. יש סימני חבלה חיצוניים.

ש. בפניה?

ת. לא יכול לפרט. החשוד אמור להיחקר פעם נוספת.

ש. היו עדים לאירוע?

ת. לא.

ש. יש לכם עדים לאחר המעשה שהמתלוננת פנתה אליהם?

ת. נכון.

ש. אלה עדים מ"הצד שלה"?

ת. כן.

ש. הם אלה שאתם צריכים לחקור?

ת. כן, אבל לא רק אותם. יש עוד אחרים לחקור.

ש. היא מסרה למה היה האירוע?

ת. מסרה.

ש. היא הזכירה את הסכסוך בין החשוד לבין אביה?

ת. לא, החשוד הזכיר.

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה.

הסניגור מסכם:

אני אצא מתוך נקודת הנחה שישנו חשד סביר. אני עדיין סבור שזה לא חזות הכל. ניתן, גם כשיש חשד סביר לשחרר. השאלה היא האם החשוד יכול להשפיע על החקירה אם הוא ישוחרר. הבנתי שאין עדים ולכן הוא אינו יכול להשפיע על לב ליבו של האירוע. יש עדות של הצדדים ותעודה רפואית. המתלוננת לא נשאלה מדוע השתהתה בין האירוע לבין הגשת התלונה בפועל ומה קרה אז.

לאירוע עצמו יש עדות מול עדות. כפי שהבנתי, רוב העדים קשורים לצד של המתלוננת. ניתן לחקור אותם בשעות הקרובות. את החקירה מבחינת הפריפריה של העדים שבקצוות שלה מקרה, ניתן לחקור היום ואז נשארים עם החשוד ללא עבר פלילי, ללא אירועים קודמים שניתן לשחרר אותו בתנאים מגבילים. החשוד עובד עבודה מסודרת כמנופאי וכל יום שהוא לא נמצא בעבודה גורם לו נזק. באיזון הראוי ניתן לסיים את החקירה עוד היום. ניתן להרחיק את החשוד כולל ערבויות ותנאים שבימ"ש יקבע.

<#2#>

החלטה

החשוד נעצר ביום 8/6/13 בשעה 23.00, וכעת מונחת בפני בקשה שבגדרה המבקשת עתרה כי אורה על הארכת מעצרו של החשוד למשך 5 ימים.

כפי שנטען בבקשה, מיוחס לחשוד כי ביום 8/6/13, שעה 16.30 לערך, הוא תקף את אשתו וגרם לה לחבלות של ממש שבעקבותיהם היא קיבלה טיפול רפואי.

עיינתי בתיק החקירה וגם שמעתי את טענות הצדדים, ונחה דעתי כי בנסיבות, קיים חשד סביר הקושר את החשוד למיוחס לו בבקשה.

המבקשת הציגה לעיוני את המזכר במ/1 ובו ציינה את פעולות החקירה שבכוונתה לבצע. חלק ניכר מפעולות חקירה אלה סב סביב חקירת עדים. מכאן, ששחרורו של החשוד בשלב זה, עלול לשבש את המשכה התקין של החקירה.

עילה נוספת שמצדיקה את המשך מעצרו של החשוד הינה המסוכנות שנשקפת ממנו כלפי המתלוננת.

האיזון הנכון מחייב, בשלב זה, היעתרות חלקית לבקשה.

לאור האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 11/6/13, שעה 12.00.

החלטה זו מהווה צו מעצר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"ג, 09/06/2013 במעמד הנוכחים.

ענת ו.א.