<#1#>

פרוטוקול

עו"ד כאמל אלזיאדנה:

אבקש לשחרר אותי ואת הסנגוריה הציבורית מהמשך ייצוגו של המשיב. המשיב שכר את שירותיו של עו"ד פצ'בסקי.

<#2#>

החלטה

משחרר את עו"ד כאמל אלזידאנה ואת הסנגוריה הציבורית מהמשך ייצוגו של המשיב.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ג, 13/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב:

אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. אבקש להציג בפני בית המשפט חלופת מעצר. מדובר בערב ישראלי.

מר זגרון דוד ת.ז. 058056631 לאחר שהוזהר כדין:

אני מכיר את המשיב כבר שנתיים-שלוש. אני הכרתי אותו במסגרת עבודה שהוא ביצע בבית כנסת שאני מטפל בשכונה ד' באליהו הנביא. כך נוצרה החברות בינינו.

אני עסקתי בתחום שהוא עובד בו, אני הייתי מעורב בעבודה ונוצרו קשרי ידידות.

אני לא יודע אם היה לו אישור כניסה לישראל.

אני מכיר גם את אחים שלו.

אני יודע שאני צריך להיות ערב עליו שהוא יגיע לדיונים.

אני לא הייתי בבית שלו, אני יודע שהוא גר בחברון.

יש בינינו קשרים, יש בינינו כבוד ויחסים הדדיים איתו ועם אחים שלו. הייתי מתקשר אליו מדי פעם והוא היה מתקשר אליו. אני לא ידעתי אם יש לו אישור או לא, מעולם לא שאלתי, אבל אנשים מתקשרים אליי בעקבות עברי בתחום לגבי עבודות ותמיד הייתי רוצה להציע לו את העבודות. מאז לא ראיתי אותו, לא נפגשנו פיזית.

אני דיברתי עם אחיו אתמול וגם עם אמא שלו, היא אמרה לי שהיא והילדים שלה מבטיחים שכל פעם שיצטרך להגיע לבית משפט הוא יגיע. היא נתנה לי את המילה שלהם כמילת כבוד.

אני מאמין שהוא מכבד אותי והאחים שלו מכבדים אותי.

המשיב הוא בן 28,30, משהו כזה.

ב"כ המשיב מסכם:

אני יודע שבאולם זה ובמחוז דרום הכלל הוא שבדרך כלל נאשמים עם מאסר מותנה דינם להיעצר. אני סבור כי בתיק זה הנסיבות הן מיוחדות. למשטרה יש קריטריונים להעמדה לדין, והקריטריונים שהיא הציבה לעצמה הם דבר מבורך שכן הם יוצרים מצב של שוויון שלא ניתן לטעון לאפליה, אך לפעמים דווקא קריטריונים אלו יוצרים עיוות ואפליה, במיוחד כשלא מיישמים אותם כמו שצריך. בשלוש שנים האחרונות הוא נכנס 3 פעמים, בעצם אם היינו מיישמים את הקריטריונים הוא לא היה עומד לדין אפילו פעם אחת, כי גם היום לא היו מעמידים אותו לדין כי הקריטריון של העמדה לדין הוא שלוש כניסות בשנתיים. בפעם הקודמת שהוא הועמד לדין זה על שתי כניסות.

לא ניתן לטעון שהמאסר המותנה לא הרתיע אותו. גם בדוח העיכוב וגם בהודעה הוא אומר שהוא לא נכנס לישראל 3 פעמים, כהסברתי לו שיש לו מאסר מותנה הוא פרץ בבכי. הוא היה משוכנע שהמאסר המותנה הסתיים, כי הוא סבר ששלוש השנים הסתיימו. מבחינת התפיסה שלו, הוא אומר שאמרו לו לא להיכנס 3 שנים. 3 שנים הוא שמר לא להיכנס לישראל והוא הסביר לי כי הוא נכנס לישראל כי הוא נאלץ לעבוד, יש לו 3 בנות ובת אחת חולה. בוודאי שמצבו שונה ממי שנכנס לישראל 3 פעמים ולא הורשע בעבר, אך עדיין מדובר במקרה שונה. מדובר בבחור צעיר, נורמטיבי, אב ל-3 בנות, שלא ביצע עבירות נלוות לעבירת הכניסה. אני חושב כי במקרה זה ניתן לשחרר תחת ערבות והפקדה משמעותית ואפשר להביא בן משפחה שיש לו אישור כניסה לישראל שיחתום עליו.

ב"כ המבקשת מסכם:

אתייחס תחילה לטענתו של חברי בדבר אותה אפליה שנעשתה עם המשיב בדבר העמדתו לדין- אותה הנחייה שליישומה טען חברי היום עברה מס' שינויים, מס' החמרות, עד שהגיעה למצבה הנוכחי, שבה כפי שטען חברי כתב אישום בעבירת שב"ח יוגש רק לאחר 3 כניסות בשנתיים. בתקופת הזאת הנוכחית שבה הוגש כתב האישום בתיק דנן, אותה הנחייה עמדה על שתי כניסות בפרק זמן של שנתיים, ועל כן הוחלט להגיש את כתב האישום שבסופו של יום ניתנה בו הרשעה בעבירה אחת ונגזר מאסר מותנה, על כן לבוא היום ולטעון רטרואקטיבית לתחולה מאוחרת של הנחיה פנימית של משטרת ישראל שניתנה היום, זה בלתי אפשרי. גם אם נוצר עיוות, הרי שזה לא המקום להתחשב בו. כיום אנו עומדים בפני מצב משפטי פשוט, ישנו מאסר מותנה בן 6 חודשים, שהינו מאסר מותנה ארוך, ועל כן עילת המעצר של הימלטות מן הדין גדלה עוד יותר.

הפסיקה וההלכה ידועות לכל. אני לא רואה סיבה מדוע הפעם יש לסטות מן העניין, בטח כאשר המאסר המותנה הוא מאסר מותנה לחומרה ולא לקולא, כמו בהחלטות קודמות בהן נקט בית המשפט גישה סלחנית לפנים משורת הדין.

הוצג בפנינו ערב אשר אינני סבור כי יש בו אפילו לצמצם את המסוכנות ואת עילת המעצר של הימלטות מן הדין. אני לא סבור כי לאור ההיכרות השטחית שקיימת ביניהם יש בכך להביאו לארץ כאשר זה יידרש ליתן את הדין.

<#4#>

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו כניסה לישראל שלא כחוק.

ישנה הסכמה לראיות לכאורה ועילת מעצר בדמות חשש להימלטות מן הדין.

ב"כ המשיב מיקד את עיקר טיעוניו בנסיבותיו המיוחדות של התיק, אשר יש בהן לאפשר ולמצער להטות את הכף אל עבר השחרור, חרף קיומו של מאסר מותנה ארוך. ב"כ המשיב פירט את "העיוות" שנוצר בגינו של המשיב, כאשר היה וההנחיות הפנימיות של המשטרה בדבר העמדה לדין כיום מוחלות עליו רטרואקטיבית מאז כניסתו לפני שלוש שנים, או אז לא היה מועמד לדין, לא כל שכן בפעם הראשונה. מעבר לכך, ציין כי המשיב לא ביצע עבירות נלוות, סבור היה כי המאסר המותנה אינו חל ומכאן אין לומר על מי שחרף קיומו של מאסר מותנה הדבר לא הרתיע המשיב מלחטוא פעם נוספת.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים וקראתי את חומר החקירה, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב.

גם אם אתן את מלוא המשקל לטיעוני ב"כ המשיב, הרי שאלו בעיקרם רלוונטיים לשאלת העונש שייגזר על המשיב בסוגיית שאלת הארכת המאסר המותנה, אשר אין ספק כי הינו ממושך. כל זאת ציינתי בנפרד מהסוגיה העקרונית בדבר מעמדם של ההנחיות הפנימיות של המשטרה וסטייה מהן ביחס לשאלת המעצר וכן סוגיות הנוגעות להוראות שעה וטענות אפליה אשר רובן ככולן רלוונטיות לתיק העיקרי. מעבר לכך, גם סבור הייתי כי ניתן לשקול בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה שחרורו של המשיב חרף מאסר מותנה, לא התרשמתי כי יש ביכולתו של הערב לדאוג להתייצבותו של המשיב לדיונים בעניינו היה ויבחר שלא לעשות כן. הדבר נלמד נוכח טיב ההיכרות, אשר גם אם נפרסת על תקופה לא קצרה, אין בה כדי ללמד את בית המשפט בדבר יכולתו של הערב לדאוג להתייצבותו של המשיב. הערב כלל אינו יודע היכן המשיב גר וממילא מידת יכולתו אף להיפגש עימו מצומצמת עד מאוד.

בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ובהינתן חשש מוגבר להימלטות מן הדין בשל קיומו של מאסר מותנה ארוך אשר על דרך הכלל מצמצם אפשרות שחרור בערבויות כספיות, ומשלא מצאתי את הערב המוצע ככזה שיש בו לצמצם חשש זה להימלטות, הנני להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ג, 13/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב:

הקראתי למשיב את כתב האישום והוא מבין את תוכנו. אבקש למסור מענה מפורט בפני המותב אשר ידון בתיק העיקרי.

<#6#>

החלטה

נקבע למענה מפורט בפני כב' השופט עדן ליום 25.6.2013 בשעה 09:30.

המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

מתיר למשיב 3 שיחות טלפון עפ"י הנהלים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ג, 13/06/2013 במעמד הנוכחים.