מבוא

1. בפניי תביעה כספית בסך של 188,016 ₪, כך במקור, בגין נזקים שנגרמו לביתו של התובע, ברחוב הכותל המערבי 28/2, באר שבע, בשל פגיעת רכב.

עיקרי טענות התובע

1. ביום 27.12.12 רכב שבו נהג הנתבע 1 פגע בביתו של התובע, וליתר דיוק במרפסת בחלק המערבי של הבית, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים שונים.

התובע נקט בהליך המשפטי לאחר שהמגעים עם נציגי הנתבעת 2 התמשכו יתר על המידה, וללא תוצאות. התובע טרם תיקן את הנזקים ונגרמה לו עגמת נפש רבה.

התובע טען בכתב התביעה לפיצויים כדלקמן- 143,676 ₪ לצורך תיקון הנזקים, 2,340 ₪ עלות חוות דעת המומחה מטעמו, 12,000 ₪ בשל עלות פיקוח על העבודות והפסד ימי עבודה, ו- 30,000 ₪ בגין עגמת נפש.

עיקרי טענות הנתבעים

1. חלק המבנה שנפגע הינו תוספת בנייה שנבנה ללא היתר כדין, בתכנון לקוי, ובחוסר פיקוח, וכי האירוע היה בבחינת זרז לנזקים, אך לא מקור הבעיה, ובמצב דברים זה התובע אינו זכאי לפיצוי. הוכחשו הממצאים בחוות דעת המומחה מטעם התובע, ונטען שסכום התביעה הינו מוגזם ומופרז, והפיצוי לתובע, ככל שצריך, צריך להיעשות בערכי שיפוי בלבד.

דיון והכרעה

1. בעלי הדין הגישו חוות דעת של מומחים מטעמם. נוכח הפערים בממצאי המומחים, מונה המהנדס צבי רון, כמומחה במינוי בית המשפט (להלן: "המומחה"). בעלי הדין הודיעו שאינם עומדים על חוות הדעת של המומחים מטעמם, וכי אלה התייתרו נוכח חוות דעת המומחה (הודעות ב"כ הצדדים מימים 1.4.15, 12.4.15, ו- 19.4.15), ומכאן שחוות הדעת המונחת בפניי הינה זו של המומחה במינוי בית המשפט, וזו בלבד.
2. המומחה העמיד את העלות הכוללת לתיקון הליקויים על סך של 33,984 ₪ (כולל מע"מ), והעריך שניתן לבצע את העבודות במשך 14 ימים, ללא צורך בדיור חילופי.
3. התובע טען בסיכומיו שיש מקום לחרוג ממצאיו של המומחה בעניינים שונים מהטעמים שפורטו על ידו.
4. התובע התייחס בסיכומיו, בין היתר, להערכות מטעם המומחה מטעמו, מר טולדנו, בעניינים שונים שלסברתו יש לחרוג מממצאי המומחה. סבורני שלא היה מקום להתייחס לממצאיו של המומחה מטעם התובע, ולעלויות שציין בחוות דעתו, במסגרת הסיכומים, ואין מקום לייחס להם משקל במסגרת פסק הדין.

כפי שצוין לעיל, בעלי הדין הודיעו על אי הכללתן של חוות הדעת שהוגשו מטעמם במסגרת חומר הראיות, וכפועל יוצא מכך, בהחלטה מיום 23.4.15 הוריתי על ביטול זימונם של המומחים מטעם הצדדים לדיון ההוכחות, והותרתי את זימונו של המומחה במינוי בית המשפט על כנו. יוצא אפוא שב"כ הנתבעים שהודיע בתחילה על כוונתו לחקור את המומחה מטעם התובע, על מנת לעמת אותו עם הממצאים בחוות דעתו, וויתר בהמשך על חקירתו בשים לב לוויתור ההדדי שעשו הצדדים על חוות הדעת של המומחים מטעמם. במצב דברים זה, התייחסות לממצאי המומחה מטעם התובע תקנה לאחרון יתרון דיוני ומהותי שלא כדין, ואין מקום לאפשר זאת.

להשלמת התמונה אציין שככל שהתובע סבר שנעלמו מהמומחה עניינים שונים, לרבות עלויות הכרוכות בתיקונים, הרי שעמדה בפניו האפשרות להפנות אליו שאלות הבהרה, וכן לחקור את המומחה לגבי עניינים אלה בחקירה נגדית, ויש לציין שבא כוח התובע ערך חקירה נגדית ארוכה וממצה למומחה.

1. הנתבעים טענו בסיכומיהם שאין מקום לסטות ממצאי המומחה מטעם בית המשפט, תוך שהביאו מובאות מההלכה הפסוקה שלפיהן בית המשפט יטה לאמץ את מסקנות המומחה מטעמו, אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת, ומחמת נימוקים כבדי משקל, ולטעמם אין מקום בענייננו לסטות מקביעותיו של המומחה.

אכן, על פי ההלכות הנוהגות שומה על בית המשפט ליתן את המשקל הראוי לממצאיו של המומחה במינוי בית המשפט, ועם זאת, לבעלי הדין מוקנית הזכות להפנות למומחה שאלות הבהרה, ולחקור אותו על האמור בחוות דעתו, ועל בית המשפט ליתן את דעתו לממצאי המומחה בחוות דעתו, לתשובות שמסר לשאלות הבהרה, ובמהלך חקירתו, ולהעמידן מול חומר הראיות שבפניו, ככל שבעלי הדין נדרשו לכך במסגרת טענותיהם.

לעניין זה נקבע כי- "ראוי לעודד מנגנון זה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט, המאפשר לשופט להיעזר בבעל מקצוע אובייקטיבי נעדר נגיעה לענין הנדון ולבעלי הדין (ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' אליהו פ"ד מו(4) 154, 160). ברם, אין על בית המשפט חובה להישען על עדות המומחה דווקא, ובסופו של דבר בית המשפט הוא המכריע גם בעניין שבמומחיות. חוות דעת מומחה דינה כדין כל ראיה הנתונה להערכה ולביקורת של בית המשפט, ואין בית המשפט חייב לקבלה על כל מרכיביה (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ פ"ד מז(5) 114, 128; ד"נ 20/85 בחרי נ' פדלון פ"ד לט(4) 463)".

ת"א (מחוזי ת"א) 3276/05 וד נזרי נ' אוניל בניה בע"מ (28.11.2007).

אקדים ואציין שמצאתי לנכון לסטות ממצאיו של המומחה בחוות דעתו, בעניינים מסוימים שיפורטו להלן, וזאת בשים לב לעדותו בחקירתו הנגדית, ולכלל חומר הראיות שהונח בפניי.

הקיר הצפוני

1. מוקד הפגיעה של הרכב במרפסת (המקורה), הינה בסמוך לחיבור של הקיר המערבי עם הקיר הדרומי של המרפסת, בסמוך לגרם המדרגות המוביל מהחצר למרפסת, כפי שניתן להבחין בתמונות (ת/11; ת/14; ת/27), ולפי עדות המומחה (ע' 7, ש' 16-22).

התובע טען בסיכומיו שגם הקיר התוחם את המרפסת מצד צפון נפגע כתוצאה מהתאונה, ולכן יש מקום להעמיד את עלות התיקון בגינו על פי הערכת המומחה לתיקון הקירות המערבי והדרומי.

הנתבעים טענו בסיכומיהם שאין מקום לסטות ממצאי המומחה בחוות דעתו, אך לא מצאתי שהעלו מענה קונקרטי לעניין הצורך בתיקון הקיר הצפוני.

לאחר שבחנתי את הראיות שהונחו בפניי סבורני שיש טעם בטענה שהעלה התובע לגבי העמדת פיצוי לצורך תיקון הקיר הצפוני.

המומחה התייחס בחוות דעתו לעלות התיקונים לצורך הריסת הקיר המערבי בעלות של 1,500 ₪ (סעיף 01.1.030), ולעלות תיקון הקיר המערבי והדרומי בעלות כוללת של 2,500 ₪ (סעיף 02.1.010), ולא התייחס לעלות תיקון הקיר הצפוני.

מהתמונות שהוצגו בפניי עולה בבירור קיומו של סדק ניכר במוזאיקה בקיר הצפוני, וניתן להבחין בסדק נוסף במוזאיקה בחיבור שבין הקיר הצפוני לקיר המערבי (ת/15,ח/7;ת/16).

המומחה העיד בחקירתו הנגדית שאירעה תזוזה בקיר הצפוני כתוצאה מפגיעת הרכב בקורה המערבית.

"ש. אתה רואה את השבר במוזאיקה? ת. כן אני רואה אני לא יודע לייחס אותה לחזית הצפונית. אם זו החזית הצפונית אז אני צריך לתת לך עוד 2 מטר בגין החלפת המוזאיקה וזה בעלות של 240 ₪ למטר כפול 2 עוד 480 ₪. ש. כיצד נגרם השבר הזה במוזאיקה? ת. בהנחה שזה חזית צפונית, אז חלק מהמכה של הרכב פגע בקיר המערבי וכתוצאה מכך חלק מהקיר הצפוני של המרפסת זז ... . ש. אם זה לא החזית הצפונית ב-ח/7 אז מה אנו רואים בתמונה איזה חזיתות? ת. אני מקבל שמה שרואים ב-ח/7 זה צפון" (ע' 10, ש' 9-20; הדגשות לא במקור- מ.ה.).

המומחה הוסיף והעיד ששבר בחיפוי המוזאיקה מהווה אינדיקציה לגבי פגיעה בקיר הרלבנטי.

"ש. תאשר לי שהפגיעה היא יותר ממקומית אז הפגיעה היא בקיר המערבי, הצפוני והדרומי נכון ? ת. הפגיעה היא פגיעה מקומית מובהקת, שהחלק הדרומי של המרפסת, עדיין אנו מדברים באלמנט המרפסת, היא באזור הדרומי של המרפסת, המערבי לכל אורכו ויש ספחים עד לקו העמוד, עוד מטר, וזהו. קו העמוד בצד צפון. יש פגיעה והיא מצד דרום מערב של המרפסת. הפגיעה מסתיימת בקו העמוד. אתה רוצה להראות שיש השלכה למבנה. לכן הייתי צריך לראות אופי של סדקים מהסוג הזה גם בקו המוזאיקה למשל. התמונות היו לפניי. בצד אחד יש סדקים. בצד שני אין" (ע' 10, ש' 24-29; הדגשות לא במקור- מ.ה.).

בשים לב לכך שבקיר הצפוני קיים שבר ניכר במוזאיקה (ת/15, ת/16), וכן שבר נוסף בחיבור לקיר המערבי, שספג את עיקר הפגיעה, הרי שניתן למצוא בעדותו הנ"ל של המומחה תימוכין לגבי הפגיעה בקיר הצפוני.

התובע הפנה בסיכומיו להמשך עדותו של המומחה שלפיה הקיר הצפוני לא נפגע (ע' 22, ש' 1-2), וזאת במענה לשאלת ב"כ הנתבעים, אלא שסבורני שהשאלה נשאלה לגבי הקיר שממול לקיר המערבי, המהווה חלק של המבנה המקורי, ולא לגבי הקיר הצפוני הניצב לקיר המערבי (ובוודאי שאינו מקביל אליו), ומכאן שלא כיוון בתשובתו לקיר הצפוני. מכל מקום יש ליתן את המשקל המתאים לעדותו בעניין תזוזת הקיר הצפוני שגרמה לשבר בחיפוי המוזאיקה.

מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה שלא מצא לנכון להתייחס לנזקים שאירעו לקיר הצפוני בעטיה של התאונה, והדבר עולה בבירור גם מעדותו.

בתחילה העיד, לאחר שהוצגה בפניו תמונה של הקיר הצפוני עם שבר ברור במוזאיקה, שהתייחס בחוות דעתו לעלות החלפת המוזאיקה (ע' 10, ש' 6-7), אלא שעדותו אינה מתיישבת עם האמור בחוות הדעת, ככל שהדברים אמורים לגבי הקיר הצפוני. בסעיף 1.1.080 שענייננו "חציבה ופינוי של ספי מוזאיקה קיימים", ציין המומחה "פירוק ופינוי מוזאיקה נכלל בסעיף 01.1.030". בסעיף האחרון ניתנה התייחסות לקיר המערבי, "לאור סימני התזוזה היחסית של מעקה מערבי, יש להשלים הריסת קיר בנוי". בסעיף 02.1.080 שענייננו "ביצוע מוזאיקה בגמר קיר מסביב", ציין המומחה "חזית מערבית ודרומית", ולא מצאתי שהתייחס לקיר הצפוני, ובכלל זה לגבי עלות החלפת חיפוי המוזאיקה בקיר זה.

בהמשך העיד שיש מקום להוסיף על האמור בחוות דעתו את עלות החלפת חיפוי המוזאיקה בקיר הצפוני (ע' 10, ש' 10-11), ויש לראות בעדותו תימוכין לכך שלא בדק כראוי את הקיר הצפוני, ואף לא התייחס בחוות דעתו לעלות התיקונים בקיר הצפוני.

התובע טען בסיכומיו שיש להעריך את העלות לתיקון הקיר הצפוני בסכום כולל של 4,000 ₪ על יסוד האמור בסעיפים 01.1.030 ו- 02.1.010 בחוות דעת המומחה לגבי תיקון הקירות המערבי והדרומי.

לא הונחו בפניי נתונים מדויקים לגבי מידותיו של הקיר הצפוני, אך מכיוון שנראה שהוא קטן יותר בשטחו מהקיר המערבי, מצאתי לנכון להעמיד את הפיצוי, על יסוד הערכת המומחה לגבי פירוק ובניית הקיר המערבי, ועל דרך האומדנה, על סך של 2,000 ₪.

מוזאיקה (קיר צפוני)

1. התובע טען בסיכומיו שהמומחה התייחס לעלות חיפוי המוזאיקה בקיר המערבי והדרומי, ולא התייחס לנזק שנגרם לחיפוי המוזאיקה בקיר הצפוני, והתבקש להעמיד את הפיצוי בעניין זה על פי הערכת המומחה להתקנת חיפוי המוזאיקה בקיר המערבי, בסך של 1,200 ₪.

בסעיף 01.1.080 בחוות דעת המומחה שענייננו "חציבה ופינוי של ספי מוזאיקה קיימים", ציין המומחה "פירוק ופינוי מוזאיקה נכלל בסעיף 01.1.030 לעיל". בסעיף 01.1.030 שענייננו "השלמת הריסה של קיר בנוי בעובי של 20 ס"מ ופינוי לאתר פסולת מאושר", צוין "לאור סימני התזוזה היחסית של מעקה מערבי יש להשלים הריסת קיר בנוי". בסעיף 02.1.080 שענייננו "ביצוע מוזאיקה בגמר קיר סביב...", ציין המומחה "חזית מערבית ודרומית", והעריך את עלות התקנת המוזאיקה בסך של 1,200 ₪.

כפי שצוין לעיל, בפרק הקודם, חיפוי המוזאיקה בקיר הצפוני ניזוק ונשבר, ויש להחליפו, אלא שהמומחה לא התייחס בחוות דעתו לעלויות הנוגעות לפירוקו והתקנתו של חיפוי המוזאיקה בקיר זה.

מכיוון שראיתי לנכון לקבוע שיש לתקן את הקיר הצפוני, העלויות הכרוכות בפירוק המוזאיקה "נבלעות" בפיצוי שנפסק לצורך תיקונו.

באשר לעלות התקנת חיפוי המוזאיקה בקיר הצפוני, בשים לב לעלות שציין המומחה לצורך התקנת חיפוי המוזאיקה בקיר המערבי, בסך של 1,200 ₪, ומכיוון שהקיר הצפוני קטן יותר מהקיר המערבי, מצאתי לנכון להעמיד את הפיצוי בעניין זה, על דרך האומדנה, בסך של 700 ₪.

אלומיניום (קיר צפוני)

1. התובע טען בסיכומיו שעל פי עדות המומחה יש מקום להחליף את מסגרות האלומיניום (הפרופילים) ואת החלונות בקיר המערבי, מכיוון שהמסגרות עוותו עקב תזוזת הקיר המערבי במילימטרים ספורים, ומכיוון שיש צורך לשמור על אחידות החזית המערבית. התובע ציין שלפי עדות המומחה לא נגרם נזק למסגרות בקיר הצפוני, אלא שלשיטתו, לאור עדות נוספת של המומחה בעניין השבר בחיפוי המוזאיקה שנגרם כתוצאה מתזוזה של הקיר הצפוני, הרי שיש מקום להחליף את המסגרות והחלונות גם בקיר זה, מה גם שיש לשמור על אחידות המראה של המרפסת בכל צדדיה.

הנתבעים ציינו בסיכומיהם את עדותו של המומחה בדבר הבדלי גוונים בפרופילים מאלומיניום, והעלו טענה כללית שלפיה אין מקום לסטות ממצאי המומחה בחוות דעתו, ומעבר לכך, לא מצאתי שנתנו מענה קונקרטי לטענות התובע בעניין הנדון.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבפניי סבורני שיש מקום לקבל את הטענה בעניין החלפת מסגרות האלומיניום והחלונות בקיר הצפוני.

יש לציין שבקיר הצפוני הותקנו שני חלונות הזזה בתוך מסילות, ובסמוך להם הותקנה ויטרינה של חלונות קבועים.

המומחה ציין בחוות דעתו, בסעיף 02.1.140, שעניינו "אספקה והתקנה של וטרינת אלומיניום המורכבת מחלק קבוע ו- 5 כנפי הזזה + רשת", שיש מקום ל"אספקה והתקנה 3 כנפי חלונות במידות 105/170 ללא רשת", והכוונה להחלפה המסגרת ושלושת החלונות בקיר המערבי בלבד. המומחה לא ראה לנכון להתייחס להחלפת המסגרת ושני החלונות בקיר הצפוני (ת/15).

כפי שצוין בפרקים הקודמים, התרשמותי הברורה הינה שהמומחה לא בדק כראוי את הנזקים שנגרמו לקיר הצפוני, וראייה לכך הינה אי התייחסותו בחוות דעתו לשבר בחיפוי המוזאיקה בקיר הצפוני, והערכת עלות לצורך תיקונו, למרות שהמדובר בשבר ניכר לעין (ת/15, ת/16; עדותו ע' 7, ש' 23-24; ע' 8, ש' 1-2). רק בחקירתו הנגדית, כפי שצוין לעיל, ולאחר שעומת עם תמונות שהוצגו בפניו, העיד שיש מקום לתקן את חיפוי המוזאיקה בקיר הצפוני, והביע את דעתו שהסיבה לכך הינה תזוזה בקיר הצפוני בעטיה של התאונה.

בשים לב לעדותו של המומחה שהשבר בחיפוי המוזאיקה בקיר הצפוני נגרם מתזוזה של הקיר, ולסדק שנוצר בחיבור שבין הקירות הצפוני והמערבי, ובשים לב לעדותו שהנזק לחלק ממסגרות האלומיניום בקיר המערבי נגרמו כתוצאה מתזוזה של מילימטרים בודדים בקיר המערבי, שגרם לעיוותם, הרי שלא ניתן לשלול את האפשרות שנגרם נזק דומה למסגרת החלונות בקיר הצפוני, והכוונה למסגרת ולמסילות של שני חלונות ההזזה.

המומחה העיד שלא ניתן לאתר מסגרות אלומיניום לחלונות מהסוג שהותקן במבנה הנדון. "... לא מייצרים יותר פרופילים כאלה" (ע' 16, ש' 22). "ש. אני יכול להוריד את הווטרינות להחליף את אותו הזיגוג שנסדק שאמרת בחקירה קודמת שניתן לאתר זיגוג דומה ולאחר תיקון הקיר לעשות פרופיל חדש שמתאים לווטרינה ואז אני מוזיל את העלויות של הטיפול. ת. זה נשמע רק בתאוריה העלות המוזלת, בסופו של דבר במציאות היעילות של התיקון הנכונה ביותר והמקצועית ביותר זה לפרק את הפרופילים ולהתקין תריסים חדשים מהסיבה הפשוטה שיש קושי גדול היום למצוא פרופילים מהסוג הקיים כמו שאמרתי בחקירתי. אי אפשר לקחת פרופילים ישנים עם מסילות חדשות" (ע' 21, ש' 23-29; הדגשות לא במקור- מ.ה.).

יוצא אפוא, על פי עדות המומחה, שגם אם התובע יבחר לפרק את המסגרת (המסילות) בקיר הצפוני, של שני החלונות, ולהתקין את החלונות הישנים, הרי שיעמוד בפני קושי של ממש לאתר מסילות מתאימות לחלונות הקיימים.

יש להביא בכלל חשבון שהמרפסת נבנתה כתוספת לבית המקורי באמצע שנות השמונים, והדעת נותנת, וכך גם עולה בבירור מעדות המומחה, שגם אם התובע יבקש לשחזר את המסגרות והמסילות של חלונות ההזזה על פי המתכונת שבה יוצרו לפני יותר משלושה עשורים, הרי שלא מן הנמנע שהעלות הכרוכה בניסיון השחזור תהיה גבוהה מהזמנת מסגרות וחלונות חדשים על פי הנהוג והמקובל בעת הזו.

מעבר לכך, יש מקום לפצות את התובע גם בגין החלפת כל המסגרות והחלונות בקיר הצפוני על מנת לשמור על מראה אחיד ואסתטי של המרפסת מכל צדדיה.

המומחה העיד בחקירתו הנגדית שלא כל המסגרות בקיר המערבי נפגעו, ולמרות זאת מצא לנכון להחליף את כולן על מנת ליצור מראה אחיד. "הנזק נגרם מבחינה פיזית לחלק קטן מכנפי האלומיניום. האישור שלי כבר נובע מהעובדה שמצאתי לנכון לתת לתיקון הנזק חזית אחידה. בצד מערב יש שלושה כנפיים שלמיטב זכרוני החלפת את כולם ובצד הדרומי יש דלת שהחלפתי את כולה למרות שאני סבור שהפגיעה היא מקומית. הדרך הנכונה ההנדסית היא להחליף את כל מסרת החלו. לעומת זאת בחלק הצפוני לא החלפתי כי לא היה פגוע ולא היה צורך" (ע' 7, ש' 29-31; ע' 8 ש' 1-2; הדגשות לא במקור- מ.ה.).

גם אם אצא מההנחה שמסגרות החלונות בקיר הצפוני לא נפגעו כתוצאה מהתאונה, הגם שהדעת נותנת שנוצר בהם עיוות כתוצאה מתזוזת הקיר, כפי שהעיד המומחה לגבי הסיבה לשבר בחיפוי המוזאיקה, סבורני שאותו רציונל שעמד ביסוד המלצת המומחה להחליף את כל המסגרות והחלונות בקיר המערבי, למרות שלא כולם נפגעו (כך לפי עדותו), צריך לעמוד גם לגבי החלפת המסגרות והחלונות בקיר הצפוני, על מנת לשוות מראה אחיד כלפי פנים וכלפי חוץ למרפסת המקורה, מכל צדדיה.

יש לציין שהמומחה מצא לנכון להמליץ על החלפת דלת הכניסה למרפסת בקיר הדרומי, שעשויה מפרופילים של אלומיניום באופן דומה לאלה שהותקנו בקירות המערבי והצפוני, וגם מטעם זה יש מקום לפצות את התובע בגין החלפת המסגרות והחלונות בקיר הצפוני, באופן שישווה למרפסת מראה אחיד.

המומחה העיד לגבי קיומם של הבדלי גוונים בפרופילים מאלומיניום. עיון בתמונות הרלבנטיות (ת/8; ת/9; ת/10; ת/11; ת/22; ת/27), מעלה שיכול וקיים הבדל גוון במסגרת החלון הצמוד לדלת הכניסה למרפסת מצד דרום (ת/11; ת/27). לא מצאת הבדלי גוונים ביתר המסגרות, או החלונות. סבורני שהחלון האמור מהווה חלק קטן ולא משמעותי ביחס לכלל רכיבי האלומיניום שהותקנו בקירות המרפסת, ובמצב דברים זה אין הצדקה לשנות מהקביעה שנעשתה החלפת רכיבי האלומיניום במרפסת.

התובע טען שיש מקום להעמיד את הפיצוי בגין עבודות האלומיניום לפי חוות דעתו של המומחה מטעמו, אלא שכפי שצוין לעיל, חוות דעת המומחים מטעם הצדדים אינן בגדר חומר הראיות שבפניי.

המומחה העריך את עלות החלפת המסגרת והחלונות בקיר הצפוני בסכום כולל של 3,400 ₪ (ע' 16, ש' 24-25), וראיתי לנכון לאמץ את הערכתו בעניין זה.

מהמקובץ לעיל, יש מקום לפצות את התובע בסך של 3,400 ₪ בשל החלפת המסגרות והחלונות בקיר הצפוני.

גג אסבסט

1. התובע טען שיש צורך להחליף את גג האזבסט מהטעם שניזוק בעטיה של התאונה, ובשים לב לחוק למניעת מפגע אזבסט ואבק מזיק, התשע"א- 2011 (להלן: "חוק האסבסט") והעלה הסתייגויות לטיב הבדיקה שערך המומחה לגג, ולממצאיו בעניין זה.

המרפסת מקורה בגג שהורכב מחמישה לוחות של אזבסט.

המומחה ציין בחוות דעתו, בסעיף 01.1.060, שענייננו "פירוק גג אסבסט + פינוי לאתר הטמנה מאושר לאסבסט לפי חוק", ש"קיימת פגיעה בלוח אסבסט מקומי, יש לבצע פח גלי דקורטיבי לרבות צביעה אקרילית לאיטום וקבלת מראה אחיד", והעריך את עלות התיקון בסך של 1,000 ₪.

המומחה העיד שנפגע לוח אסבסט אחד בגג וניתן להסתפק בהחלפתו בלוח מחומר אחר, ובשים לב לכך שהמדובר בגג מלוחות אסבסט המליץ לצבוע את הלוחות בצבע אקרילי לצורך שימור המצב הקיים (ע' 8, ש' 32, ע' 9, ש' 1-2), ולצורך מתן גוון אחיד לגג (ע' 9, ש' 5).

המומחה העיד שכאשר ביקר במקום, ויש לציין שלא עלה לגג, לא הבחין בתזוזה של לוחות הגג, אלא בשבר שנגרם ללוח האסבסט הקרוב לקיר הדרומי, שאותו המליץ להחליף. כאשר הוצגו בפניו תמונות של הגג (ת/17, ח/10 ו- ת/18, ח/9), העיד שניתן לראות תזוזה בלוחות האסבסט, אלא שלא ידע האם יש לייחס זאת לזווית הצילום, וטען שבביקורו לא הבחין בכך (ע' 17, ש' 8-13). בהמשך העיד שלא נמצאו בלוחות הגג שברים, וכי הברגים נותרו במקומם, ללא שינוי (ע' 17, ש' 26). עוד העיד שהליקויים בגג אינם כתוצאה מהתאונה (ע' 17, ש' 28-30), למעט הליקוי שהמליץ על תיקונו.

מעיון בתמונות שהוצגו בפניי לגבי מצבו של הגג (ת/17, ת/18, ת/8, ת/14), ניתן להבחין בשבר בלוח אסבסט הסמוך לכניסה הדרומית למרפסת. לא הבחנתי בתזוזה של ממש בלוחות האסבסט, או בשברים, ונראה שהברגים והאומים שמחברים את הלוחות נותרו במקומם ללא שינוי. ניתן להבחין בבורג ללא אום, אלא שלא סביר לייחס זאת לתאונה.

מהמקובץ לעיל, סבורני שיש מקום לקבל את המסקנה שאליה הגיע המומחה שלפיה ניזוק לוח אסבסט אחד כתוצאה מהתאונה, ולא נגרם נזק ליתר הלוחות.

בנסיבות העניין ניתן להחליף את לוח האסבסט שנפגע בלוח פח גלי ואין צורך להידרש להחלפת כל הלוחות בגג.

התובע טען שיש מקום להורות על פירוק כל לוחות האסבסט מהגג בשים לב לאיסור שהוציא המחוקק על השימוש באסבסט ומוצריו, על פי חוק האסבסט, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.

לא הוכח בפניי שכל לוחות האסבסט ניזוקו כתוצאה מהתאונה באופן המצדיק את החלפתם, למעט לוח אסבסט אחד, כפי שמצא המומחה.

המחוקק לא אסר בחוק הנ"ל את המשך השימוש במוצרים שהוכנו מ"אסבסט צמנט", שזהו החומר שממנו עשויים לוחות הגג, אלא באותם מקרים שהמצב מחייב זאת, בהיותם "מפגע אסבסט", כגון "אסבסט פריך", או "פסולת אסבסט", ומצא לנכון להתיר את המשך השימוש במוצרי אסבסט, תוך שנקבעו בחוק הנחיות לגבי אופן החזקתם השוטפת על מנת למנוע "מפגע אסבסט" (סעיף 4 לחוק האסבסט שעניינו "המשך השימוש באסבסט").

מהראיות שהובאו בפניי לגבי מצב לוחות האסבסט בגג, ועד כמה שניתן להבחין, לא מצאתי שמצבם מחייב החלפה על פי המבחנים שנקבעו בחוק הנ"ל.

התובע התייחס לעדות המומחה שלפיה ניתן לנסר את לוח האסבסט, לצורך הוצאתו, וכן לקדוח חורים בלוח האסבסט הסמוך על מנת לחבר את לוח הפח הגלי (ע' 18), וראה בכך טעם נוסף לפירוק כל לוחות האסבסט והחלפתם ברעפים.

המומחה העיד שניתן לנסר את לוח האסבסט שנפגע, וניתן להחליפו בפח גלי התואם ללוחות האסבסט הסמוכים, ולחברו באמצעות ברגים תוך קידוח חורים בלוח האסבסט הסמוך, ועוד העיד שניתן גם להדביק את לוח הפח הגלי, ונעשה שימוש בלוחות פח גליים, עם מקדמי בידוד שונים, במבני תעשייה, כתחליף ללוחות אסבסט (ע' 18, ש' 4-11).

עדותו של המומחה בעניין ניסור, או קדיחת חורים בלוח אסבסט, אינה מתיישבת עם הוראות חוק האסבסט, לאור האיסורים שנקבעו בחוק לגבי יצירת ""אסבסט פריך", או "מפגע אסבסט" (ראו פרק ההגדרות וסעיף 10 לחוק הנ"ל).

עם זאת, מחומר הראיות שבפניי עולה בבירור שניתן לפרק את לוח האסבסט בשלמותו ללא צורך בניסור, מכיוון שהלוחות מונחים האחד על השני ומחוברים בברגים, וניתן לחבר את לוח הפח הגלי באמצעות הדבקה (עדות המומחה, ע' 18, ש' 20), והדעת נותנת שניתן לחברו גם באמצעות ברגים לתקרת העץ שמתחת לגג.

להשלמת התמונה אציין שהחלפת לוח האסבסט במקרה הנדון הינה פטורה מרישיון והיתר לעבודת אסבסט, וזאת על פי תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים), תשע"א-2011. עם זאת, יש להקפיד ולקיים את הוראות התקנות הנ"ל בנוגע להחלפת הלוח, בידודו, והעברתו לאתר פסולת אסבסט מאושר לצורך הטמנה.

לאור האמור לעיל מצאתי לנכון לאמץ את מסקנת המומחה שלפיה יש מקום להחליף לוח אסבסט אחד בגג, בלוח פח גלי מתאים, וצביעת לוחות הגג בצבע אקרילי, בעלות שנקבעה על ידו.

בשים לב להוראות הדין לגבי פירוק לוח האסבסט, בידודו, סימונו, והטמנתו באתר פסולת אסבסט מאושר, ומכיוון שלא מצאתי שהמומחה נתן את דעתו לעלות הכרוכה בכך, מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי נוסף, על דרך האומדנה, בסך של 800 ₪, לצורך הטיפול בלוח האסבסט והטמנתו.

קורת יסוד

1. התובע טען שהמומחה לא בדק את הצורך לבנות יסודות חדשים לקורת היסוד של הקיר המערבי, ובשים לב לנזק שנגרם לקיר המערבי, ולעדות המומחה שלפי התקן הישראלי לא ניתן לבנות את הקיר המערבי על קורת היסוד הקיימת, יש מקום להידרש לעלות הכרוכה בהחלפתה בסכום של 5,133 ₪ לפי הערכת המומחה מטעמו.

לא מצאתי לנכון לקבל את הטענה בעניין החלפת קורת היסוד, מכיוון שהתובע לא הניח בפניי תשתית ראייתית הולמת על מנת להוכיח שנגרם לה נזק בעטיה של התאונה באופן המצדיק את החלפתה, נראה שלא נעשה ניסיון של ממש לחשוף יסודותיה על מנת לבחון את מצבם, ויוצא אפוא שהטענות בעניין זה הינן בבחינת השערה שלא נתמכה בראיות של ממש.

באשר לעדות המומחה לגבי אי התאמת קורת היסוד לתקן הישראלי, סבורני שכיוון בעדותו לאופן בניית הקיר המערבי על גבי קורת היסוד, ולא למצבם של יסודותיה.

מכל מקום, המומחה העיד שבדק באופן חזותי את החלק הגלוי של קורת היסוד בקיר המערבי, שהינו מעל לפני הקרקע, ולא מצא תימוכין לכך שנגרם נזק ליסודותיה (ע' 14-15).

אציין שגם בעניין זה לא היה מקום להסתמך על ממצאי המומחה מטעם התובע מכיוון שחוות דעתו אינה בגדר חומר הראיות שבפניי.

ריצוף

1. התובע טען שיש להחליף את כל הריצוף במרפסת בשטח של כ- 10 מ"ר, כדי שלא ייווצר שינוי בגווני הריצוף, בעוד שהמומחה המליץ על הסרת רצועת ריצוף בשטח של 4 מ"ר, הסרת המלט מתחת למרצפות, והתקנתן מחדש, במסגרת עבודות השיפוץ.

הנתבעים לא העלו בסיכומיהם טענה קונקרטית לגבי הסוגיה הנדונה, וטענו באופן כללי שאין מקום לסטות ממצאי המומחה בחוות דעתו.

גם בעניין זה התובע ביקש לפסוק פיצוי לפי הערכת המומחה מטעמו, אלא שחוות דעתו אינה בגדר חומר הראיות המונח בפניי ולא היה מקום להידרש אליה.

המומחה ציין בחוות דעתו שאין צורך להחליף את הריצוף ברצועה צרה הצמודה לקיר המערבי, ולשיטתו ניתן להסירה לצורך התקנתה מחדש בתום עבודת השיפוץ, בעלות של 1,000 ש"ח (סעיף 01.1.040). עוד קבע שיש לבצע עבודות הכנה לריצוף מקומי לאחר פירוק ובניית הקיר בסך של 800 ₪ (סעיף 01.1.030), ו-"יישום ריצוף וחיפוי ע"ג הקיר ובסמוך עליו" (צל- "אליו"- מ.ה.), והכוונה להתקנת רצועת הריצוף והפנלים, בסך של 1,400 ₪. סה"כ 3,200 ₪ לעבודות הריצוף.

המומחה העיד שיש מקום לפרק 4 מ"ר של ריצוף, ולשיטתו ניתן לפרק את רצועת הריצוף בשלמותה באמצעות מסור עם דיסק יהלום, בעלות של 1,000 ש"ח ליום עבודה (ע' 12, ש' 6-12). לאחר פירוק רצועת הריצוף, ניתן להסיר את שכבת המלט מבסיס המרצפות לצורך התקנתה מחדש (ע' 12, ש' 20-22). המומחה לא שלל את האפשרות שבמהלך הפירוק והניקוי יינזקו חלק מהמרצפות, אלא שלטעמו ניתן להימנע מכך בעבודה זהירה (ע' 12, ש' 26-28). עוד העיד שקיים קושי לאתר מרצפות בגוון זהה (ע' 12, ש' 31-32).

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבפניי הגעתי למסקנה שיש מקום להחליף את כל הריצוף במרפסת, ולהעמיד את הפיצוי המתאים לצורך כך.

מעיון בתמונות שהוצגו בפניי עולה התמונה הבאה- חלק מהמרצפות והפנלים הסמוכים לדלת הכניסה למרפסת, בקיר הדרומי, נפגעו, נשברו, וחלקם נעקרו ממקומם, ואין ספק שיש להחליפם בריצוף חדש (ת/10; ת/3). יתר המרצפות והפנלים במרפסת לא נפגעו, אם כי ניתן להבחין באחד הפנלים בקיר המערבי שיצא ממקומו (ת/4; ת/5; ת/12; ת/13; ת/15; ת/16; ת/20; ת/21;ת/24).

במסגרת עבודות השיפוץ יהיה צורך לפרק את הפנלים הצמודים לקירות, ואת הריצוף הנמצא בסמוך לקירות, וכן להחליף את הפנלים והמרצפות שנשברו, בסמוך לכניסה למרפסת מצד דרום.

הפתרון שהציע המומחה לגבי פירוק רצועת המרצפות הסמוכה לקיר המערבי בשלמותה, אינו מספק מענה הולם לשוני שייוצר בגווני הריצוף, ולחוסר אחידות בריצוף, כתוצאה מהצורך לפרק ולהחליף גם את הפנלים הצמודים לקיר המערבי, ולחדש את הפנלים והמרצפות שנשברו, בסמוך לכניסה הדרומית למרפסת, שלא ניתן לעשות בהם שימוש חוזר.

המומחה העריך את עלות הוצאת רצועת המרצפות הסמוכה לקיר המערבי, באמצעות מסור מתאים, בסכום כולל של 1,000 ₪ ליום עבודה, אך לא מצאתי שנתן את דעתו לעלות הכרוכה בהסרת המלט מבסיס הריצוף הישן על מנת להכשירו להתקנה חוזרת. הדעת נותנת, כך על פי ניסיון החיים והשכל הישר, שהמדובר בעבודה הדורשת מיומנות, דיוק וזהירות, שעלות נוספת בצידה, מה גם שלא מן הנמנע שביצועה עלול לגרום לנזקים למרצפות, בשים לב לכך שהמדובר בריצוף שהותקן לפני יותר משלושה עשורים.

קיים ספק של ממש בעיני האם יש מקום להידרש לעבודת שימור מדוקדקת של רצועת מרצפות מסוג "טרצו", לצורך התקנתן מחדש, בשים לב לעלויות הריאליות שיידרשו לכך, שלגביהן לא מצאתי התייחסות מטעם המומחה, כאשר ממילא אין ביישום המלצתו של המומחה בעניין זה כדי ליתן מענה להבדלי הגוונים, ולחוסר האחידות בריצוף, בשל הצורך לעשות שימוש במרצפות חדשות, תחת אלה שנשברו כתוצאה מהתאונה, ולהחליף את הפנלים, ובשים לב לעדותו שלפיה לא ניתן לאתר מרצפות בגוון המתאים למרצפות הקיימות (ע' 12, סיפא).

המומחה העריך, כאמור, שיש צורך לפרק רצועת הריצוף בגודל של כ- 4 מ"ר לצורך ביצוע עבודות השיפוץ, המהווה כ- 40% משטח הרצפה הכולל של המרפסת העומד על 10 מ"ר. עוד העיד שמקום שיש צורך בהחלפת 40% משטח המרצפות, מקובל להמליץ על החלפת כל המרצפות (ע' 8, ש' 29-30). במקרה הנדון הפגיעה בריצוף בעטיה של התאונה אינה עולה לכדי 40% משטח הריצוך הכולל במרפסת, אלא שלצורך ביצוע עבודות השיפוץ יש צורך לפרק 40% משטח המרצפות שלא נפגעו במישרין מהתאונה, וסבורני שניתן לראות קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין הצורך שנוצר בעניין זה.

מהמקובץ לעיל סבורני שיש מקום להעמיד לתובע פיצוי בגין החלפת הריצוף בכל המרפסת.

העלות לצורך החלפת הריצוף תיעשה על יסוד העלויות שנקב המומחה, תוך התאמה לשטח המרפסת.

המומחה העריך את עלות פירוק המרצפות והפנלים, ועבודות ההכנה לצורך התקנת רצועת הריצוף (4 מ"ר), בסכום כולל של 1,800 ₪ (סעיפים 01.1.040 ו- 02.1.030).

על יסוד הערכת המחיר הנ"ל, ובשים לב לכך ששטח הריצוף במרפסת עומד על 10 מ"ר, סבורני שיש מקום להעמיד את הפיצוי בגין פירוק הריצוף, בכל שטח המרפסת, ועבודות הכנה לצורך התקנתו, על סכום כולל של 4,500 ₪ [(10 מ"ר X (4 מ"ר: 1,800 ₪)].

באשר לעלות התקנת הריצוף. המומחה העריך את עלות הרכבת רצועת הריצוף בשטח של 4 מ"ר, והתקנת פנלים על גבי הקיר, בסכום כולל של 1,400 ₪ (סעיף 02.1.120).

לא הוצגו בפניי נתונים מדויקים לגבי השטח המיועד לפנלים, אך לאחר עיון בתמונות שהוצגו בפניי (למשל- ת/3; ת/4; ת/5; ת/13; ת/15), נראה לי, על פי יחסי השטחים, ועל דרך האומדנה, שניתן ליחס סכום של 700 ₪ עבור התקנת הפנלים, ואת היתרה ניתן ליחס להתקנת רצועת הריצוף (בשטח של 4 מ"ר).

על יסוד האמור לעיל, מצאתי לנכון להעמיד את עלות הרכבת המרצפות בשטח המרפסת (10 מ"ר), על סך של 1,750 ₪ [10 מ"ר X (4 מ"ר : 700 ₪)].

יוצא אפוא שעלות החלפת הריצוף, לרבות פירוק והכנה (4,500 ₪), התקנת המרצפות (1,750 ₪), והתקנת הפנלים (700 ₪), הינה בעלות כוללת של 6,950 ₪.

מכאן, שלהערכת המחיר של המומחה, בסך של 3,200 ₪, יש להוסיף את הסכום של 3,750 ₪, בגין עבודות הריצוף במרפסת.

קונסטרוקציה

1. התובע טען שהמומחה העריך בחסר את הנזקים שאירעו לקונסטרוקציית המתכת, המשמשת לתמיכת הגג של המרפסת, ולפיכך יש מקום להעמיד את הפיצוי בעניין עלות תיקונה על פי הערכתו של המומחה מטעם התובע.

גם בעניין זה אחזור ואציין שלא היה מקום להידרש להערכתו של המומחה מטעם התובע, מר טולדנו, מכיוון שחוות דעתו אינה בגדר חומר הראיות המונח בפניי.

הנתבעים לא העלו בסיכומים מטעמם טענה קונקרטית לגבי הסוגיה הנדונה, והעלו טענה כללית שלפיה אין מקום לסטות ממצאי המומחה בחוות דעתו.

לגופו של עניין, ולאחר שבחנתי את חומר הראיות שבפניי ראיתי לנכון לקבל את ממצאי המומחה בעניין עלות תיקון הקונסטרוקציה.

המומחה קבע בחוות דעתו שיש צורך ב"פירוק קונסטרוקצית צנורות (כך במקור- מ.ה.) חזית דרומית ושיקום תוך כדי תמיכה" (סעיף 01.41.070), והעריך את עלות התיקון בסך של 3,000 ₪.

המומחה העיד שכתוצאה מהתאונה נפגע העמוד התומך בקונסטרוקציה, בקיר הדרומי, והצביע על צינור פלדה, של שני צול, בצורת האות "ר", שקיבל עיוות (ת/14;ח/1). עוד העיד שעלות של עמוד דומה עומדת על סך של 300 ₪, וניתן להחליף את העמוד בלבד, באמצעות מתן תמיכה לגג לצורך החלפתו (ע' 13, ש' 1-18). המומחה שלל את האפשרות שהחלפת העמוד תגרום לתזוזה של לוחות האסבסט בגג (ע' 13, ש' 23-25). המומחה העיד שאין מקום להחליף את יתר רכיבי הקונסטרוקציה (ע' 13).

התובע טען בסיכומיו שמעיון בתמונה שסומנה ת/14 (ח/1) ניתן להבחין שהעמוד המדובר ניזוק באופן ניכר, והדבר גרם לעיוות של יתר רכיבי הקונסטרוקציה, אלא שלאחר שבחנתי את התמונות הרלבנטיות לעניין הנדון (ת/1; ת/9; ת/11; ת/14; ת/18; ת/26; ת/27), אין בידי לקבל את הטענה. מעיון בתמונות ניתן להבחין בבירור שבסיס העמוד הנ"ל, בנקודת החיבור של הקירות הדרומי והמערבי, ניזוק באופן ניכר, והעמוד נטה לצד במידה מסוימת, אלא שלא מצאתי בחומר הראיות שהונח בפניי, שנוצרו עיוותים ביתר רכיבי הקונסטרוקציה התומכת בגג.

התובע נאחז בסיכומיו בעדותו של המומחה שלפיה "הפגיעה היא במערכת הקונסטרוקטיבית של המבנה. כיום הוא מבנה לא יציב באופן חד-משמעי. יש אקסצנטריות גדולה ועד שלא יתוקן, המבנה מסוכן, כאשר אופן התיקון הוא כמו שפרטתי" (ע' 14, ש' 1-3), וזאת כתימוכין לטענתו שלפיה אין די בהחלפת עמוד אחד של הקונסטרוקציה, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.

המומחה סייג את עדותו הנ"ל בכך שניתן לשקם את הקונסטרוקציה על פי ההנחיות שניתנו לעניין זה בחוות דעתו, "... אופן התיקון הוא כמו שפירטתי", ומכאן שעדותו לא חרגה מהאמור בחוות דעתו ולא הוסיפה עליה בסוגיה זו. מעבר לכך, הדעת נותנת שהמומחה כיוון בעדותו, בין היתר, לשיקום היציבות של הקונסטרוקציה באמצעות החלפת העמוד התומך, ובבנייה מחודשת של הקיר המערבי המהווה יסוד ותמיכה לעמוד הנ"ל.

מהמקובץ לעיל, לא מצאתי לנכון לסטות ממצאי המומחה לגבי העלות הנדרשת לצורך תיקון הקונסטרוקציה.

טיח חיצוני

1. התובע טען שיש מקום לתיקוני טיח (שחור) ושפריץ (טיח צבעוני) בכל הקירות החיצוניים של הבית, ולא רק בקיר המערבי של המרפסת, מכיוון שהרכב פגע בבית בעוצמה רבה, והוכרז כ"אובדן מוחלט", וכתוצאה מעוצמת הפגיעה ניזוקו חלקים גדולים של טיח. עוד נטען שהתובע לא התכוון לשפץ את הבית וגם אם יש מקום להנחה שחלק מהטיח היה רופף, הרי שהתאונה זירזה את הליכי הבליה שלו.

התובע טען שיש מקום להעמיד את הפיצוי בעניין הנדון על פי הערכת המומחה מטעמו, ולעניין זה אשוב ואציין, ולו למען הסדר הטוב, שחוות דעתו אינה בגדר חומר הראיות שבפניי.

הנתבעים לא העלו בסיכומיהם טענות קונקרטיות לגבי העניין הנדון, וציינו באופן כללי שאין מקום לסטות מהממצאים שציין המומחה בחוות דעתו.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבפניי מצאתי לנכון לאמץ את ממצאי המומחה בעניין עלות תיקון הטיח.

המומחה ציין בסעיף 02.1.020 בחוות דעתו, שענייננו "ביצוע טיח אוטם מסביב פנים וחוץ כולל מריחה של הידרוטיל לאטימה פנים וחוץ", שיש להידרש ל"ביצוע טיח פנים וטיח חוץ כדוגמת הקיים" בעלות של 1,800 ₪. בסעיף 02.1.160 שענייננו "ביצוע השלכה חיצונית גסה על שתי החזיתות שנפגעו כולל קומת שכנים לצורך ביצוע חזיתות אחידות...", ציין המומחה "ביצוע שכבת טיח חיצונית מותזת כדוגמת הקיים", בעלות של 2,000 ₪. עלות תיקון הטיח הכוללת לפי הערכת המומחה עומדת על סך של 3,800 ₪.

התובע העיד שהמומחה התייחס בחוות דעתו לגבי עלות תיקון הטיח עבור הקיר המערבי בלבד, והפנה לעדותו בעמוד 8 לפרוטוקול, אלא שעיון בנוסח המלא של עדותו מעלה שהמומחה התייחס לכל החלק המבונה של המרפסת בקירות המערבי והצפוני. "לדירה הנדונה יש שתי חזיתות בגדול, יש צד מערב וצד דרום. בצד הצפוני לא נגעתי בו. יש מרפסת והיא בולטת והיא המרפסת שנפגע. למרפסת יש שלוש חזיתות צפון מערב ודרום, לדירה כולה יש צפון ומערב. הרצועה שמעניינת אותי מבחינת טיח זה רצועת הטיח שנמצאת בחלק של הקיר הבנוי" (ע' 8, ש' 6-9; הדגשות לא במקור- מ.ה.).

הוצגו בפניי תמונה של נשירת טיח בחלק של הקיר הצפוני בבית המקורי (ת/22), ונשירת טיח נוספת מתחת לאחד מחלונות הבית (נ/1).

סבורני שהתובע לא הניח בפניי תשתית ראייתית הולמת לגבי קיומו של קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין נשירות הטיח האמורות.

מעיון בתמונה ת/22 עולה שהטיח נשר בקיר הצפוני של הבית המקורי בחלק הסמוך לפאה הצפונית של המרפסת, בעוד שבהמשך הקיר לכיוון המרפסת לא ניתן להבחין בנשירה של טיח.

המומחה העיד כי הטיח התקלף כתוצאה מרטיבות באזורים שונים של הבית. "... הטיח עצמו למשל מתקלף כתוצאה מרטיבות באזורים שונים של הדירה ובאזורים שונים של הבית ובמיוחד בחזית הצפונית" (ע' 8, ש' 24-25).

מעדותו של המומחה, ומעיון בתמונות שהוצגו בפניי, עולה שקיימים גוונים שונים לחיפוי החיצוני של הבית, וניכר שלא נערכו עבודות לשיפוץ הטיח וצביעתו במשך זמן רב, ואף לא נטען אחרת בעניין זה.

מהמקובץ לעיל, לא מצאתי לנכון לקבל את טענת התובע לגבי תיקון הטיח וצביעתו במבנה המקורי, וסבורני שיש לקבל את המלצת המומחה לגבי ביצוע עבודות טיח וצביעה בקירות המרפסת בלבד.

ליווי הנדסי ופיקוח על העבודות

התובע טען שלפי הערכת המומחה עבודות השיפוצים יארכו כ- 14 יום, ולטעמו יש להניח במידה סבירה שאף יותר מכך, ויש מקום לפיקוח הנדסי, שעלותו הצפויה הינה 12,000 ₪.

המומחה לא מצא לנכון לקבוע בחוות דעתו שיש צורך בפיקוח הנדסי, על העלות הכרוכה בכך, ולטעמו "העבודה הנדונה איננה מחייבת מפרט טכני מעבר למפרט הקיים" (סעיף 02.1.230).

הצורך בפיקוח של מהנדס על ביצוע העבודות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. לא כל בנייה מחייבת פיקוח הנדסי, ועל בית המשפט לשקול את אופי העבודות הנדרשות, מורכבותן, משך הזמן הצפוי לביצוען, האם נדרש היתר לצורך ביצוען לפי דיני התכנון והבנייה, והאם די בכך שיבוצעו על ידי בעלי מקצוע מיומנים בתחום הבנייה, או שמא יש מקום לליווי ופיקוח הנדסי (ראו למשל- ת"א (מחוזי חיפה) 297/96 אוחנה אברהם נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ. 20.06.2004; לגבי הפרקטיקה הנוהגת בעניין פיקוח הנדסי לביצוע תיקונים בשל אי התאמה במכר דירות, ראו- ע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' משה זאב ועוד 28 אחרים. 18.11.2009. פסקה 12).

לטעמי יש מקום בענייננו לליווי ופיקוח הנדסי בשים לב לכך שהמדובר בהריסת קירות ובנייתם מחדש, תוך הידרשות לתקנים ולהיתרים הנוגעים לבנייה, ותמיכת חיצונית של הקונסטרוקציה לצורך החלפת עמוד התמיכה שניזוק.

עם זאת, בשים לב להיקף העבודות, שאינן נרחבות, ראיתי לנכון להעמיד את שכרו של המפקח- המהנדס על סכום כולל בסך של 5,000 ₪.

עגמת נפש וביטול זמן

1. התובע טען שיש לפצותו בסכום כולל של 30,000 ₪ בגין עגמת הנפש, אי הנוחות, והנזק הנפשי שנגרם לו, בשים לב לתקופה הארוכה שהנכס עומד במצבו הנוכחי, תוך שהוא פרוץ לפגעי מזג האוויר, וחשוף בפני הציבור, הצורך בנקיטת הליך משפטי, וביצוע התיקונים.

הנתבעים פרטו בסיכומיהם, בין היתר, מובאות מפסיקת בתי המשפט שנקטו גישה שמרנית בפסיקת פיצויים בגין עגמת נפש, וכן את עמדת הפסיקה לגבי הגשת תביעות בסכומים מופרזים, ולשיטתם התובע הגיש את תביעתו על סכום מופרז, כעולה מהפער בין סכום התביעה לבין הערכת המומחה.

לטעמי, יש מקום ליתן את המשקל המתאים לעגמת הנפש שנגרמה לתובע, לביטול זמנו, ולטרחה שנגרמה לו, בשים לב לנסיבות העניין, ולפסוק לו פיצוי ראוי בגין כך.

המקור לפיצוי בגין עגמת נפש מצוי בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 הקובע כי אם "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה ובשיעור שיראה לו בנסיבות העניין".

הנזק לביתו של התובע נגרם בשל פגיעת רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 במרפסת המקורה, ולא נטען, או הוכח, שיש מקום לייחס לתובע אשם תורם לעצם קרות האירוע. התאונה אירעה ביום 27.12.2012, לפני כשלוש וחצי שנים, כאשר התובע הגיש את כתב התביעה ביום 11.6.2013, כחצי שנה לאחר קרות האירוע, ולאחר שהמגעים בין הצדדים לצורך מתן פיצוי לתובע לא צלחו, כך לפחות לשיטתו של התובע, ולא ניתן לומר שהשתהה יתר על המידה בנקיטת ההליך המשפטי. גם אם אניח שהתביעה הוגשה על סכום מופרז, בשים לב לממצאי המומחה, ולתוצאה שהתקבלה בסופו של יום, עדיין יש ליתן את המשקל הראוי לכך שהאירוע "התגלגל" על ראשו של התובע שלא בשל אשמו, ושהמדובר בנזק שנגרם לבית מגוריו של התובע, על כל ההשלכות הרגשיות שיש לכך, ואי הנוחות הכרוכה בכך בחיי היום- יום.

בנסיבות העניין, אין ספק שנגרמו לתובע, בעטיו של אירוע התאונה, עגמת נפש של ממש, טורח, וביטול זמן לא מבוטל, בשל המגעים עם הנתבעים, נקיטת ההליך המשפטי, והצורך להידרש לתיקון הנזקים.

בנסיבות העניין נראה לי שיש מקום להעמיד את הפיצוי בגין הנזק עגמת הנפש וביטול זמנו של התובע, כמפורט לעיל, על סכום כולל של 8,000 ₪.

פיצוי בערכי שיפוי

1. הנתבעים טענו בסיכומיהם שיש מקום להעמיד את הפיצויים לתובע על פי ערכי שיפוי ולא על פי ערכי כינון, ובשים לעדותו של המומחה בעניין זה יש מקום להפחית מהסכומים שקבע המומחה בחוות דעתו בשיעור של 15%, לכל הפחות.

לא מצאתי שהתובע התייחס בסיכומיו לסוגיה זו.

ראוי לציין שהנתבעת 2 הינה בגדר המבטחת של הנתבע 1, שפגע עם רכבו במבנה, והדעת נותנת שקיימת פוליסת ביטוח שמכוחה התייצבה להליך המשפטי, ויכול שהיה מקום להציגה על מנת לבחון את תנאיה, כלפי צד שלישי, כדוגמת התובע, אלא שהצדדים לא מצאו לנכון להציגה לעיוני במסגרת חומר הראיות.

הנתבעים טענו בסעיף 37 לכתב ההגנה כי התובע הינו בגדר צד שלישי, ולכן בניגוד לנזקי המבוטח, אינו זכאי לפיצוי בערכי כינון אלא בערכי שיפוי שיחזיר אותו למצבו הקודם.

התובע זכאי לפיצויים לצורך תיקון הנזקים שנגרמו למבנה בעטיה של התאונה, על פי העיקרון של "החזרת המצב לקדמותו", והכוונה בדרך כלל לתשלום בערכי שיפוי, תוך התחשבות בערכי הבלאי של הרכוש שניזוק, כלומר פיצוי של "ישן תמורת ישן", בעוד שהעמדת הפיצוי על פי ערכי כינון נעשה תוך התעלמות מערכי הבלאי, על פי העיקרון של "חדש תמורת ישן" (ע"א 10199/09 אפרים אוריון נ' המגן חברה לביטוח בע"מ. 1.4.2012. פסקה 21).

המומחה העיד בחקירתו הנגדית כי הסכומים שנקב בחוות דעתו הינם בערכי כינון ולא בערכי שיפוי. "ש. תרשה לי כי חוות דעתך מדברת בתיקונים של כינון? ת. חד משמעית כן" (ע' 23, ש' 6-7). עוד העיד שאם היה נדרש במסגרת כתב המינוי להידרש לעלויות בערכי כינון, השינוי בעלויות היה בשיעור של 15%-20%. "ש. אם היית צריך לתת דין וחשבון לעניין כינון ושיפוי? ת. הייתי מוציא החלטה שבין 15 ל- 20 אחוז" (ע' 23, ש' 29-30). עוד העיד שקיים בלאי ניכר למבנה (ע' 24, ש' 13-14).

לאור האמור לעיל יש מקום להפחית את הפיצוי הכולל שנקבע לצורך תיקון הנזקים (למעט רכיבי הפיצוי בגין פיקוח הנדסי ועגמת נפש) בשיעור של 15%.

מצבו ההנדסי של המבנה

1. הנתבעים טענו בסיכומיהם שיש מקום לבצע הפחתה נוספת בשיעור של 15% לפחות מהעלויות שנקב המומחה בחוות דעתו, מכיוון שהמרפסת נבנתה כתוספת למבנה המקורי באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת שלא על פי תקני הבנייה המחייבים במועד הרלבנטי, וככל שהייתה נבנית על פי התקנים המחייבים מידת הנזק הייתה פחותה, וכפועל יוצא מכך גם העלויות שהיו נדרשות לצורך ביצוע התיקונים.

התובע טען בסיכומיו שאין מקום להפחתה הנטענת מכיוון שהמרפסת נבנתה על פי היתר כדין, ולתכנית צורף חישוב סטטי לגבי עמידתו של המבנה בעומסים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא מצאתי לנכון לקבל את הטענה הנדונה.

במסגרת חקירתו הנגדית לבא כוח הנתבעים, העיד המומחה שעמוד התמיכה של הקונסטרוקציה, שנמצא שיש להחליפו, הינו עמוד פלדה של 2 צול, בעוד שעל פי דרישות התקן היה מקום להתקין עמוד של 4 צול עם עובי מתאים (ע' 20, ש' 14-15). עוד העיד שבקיר המערבי לא נבנו עמודים ניצבים בין הקורה העליונה לקורה התחתונה, והדבר אינו מתיישב עם התקנים הנוהגים (ע' 20, ש' 23-28). כאשר נשאל לגבי עוצמת הנזק למבנה ככל שהיו מותקנים בקיר המערבי עמודי תמיכה בין הקורות, השיב "אני לא יכול לומר מה הייתה עצמת הנזק ואין ספק שהנזק היה מופחת" (ע' 23, ש' 31-32, ע' 24, ש' 1-3).

ב"כ הנתבעים זימן לעדות נציג ממחלקת ההנדסה של עיריית באר שבע, מנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה, שהביא את תיק הנכס.

מחקירתו של נציג העירייה עולה כי המרפסת נבנתה מבלי שהוגשה בקשה למתן היתר כדין, וזו הוגשה לאחר נקיטת הליכים משפטיים (ע' 27, ש' 9-10). עם זאת, לאחר הגשת הבקשה העירייה נתנה היתר כדין לבניית המרפסת (ע' 28, ש' 12-13). על פי התקן יש לבנות עמודי תמיכה בין הקורות העליונה והתחתונה (ע' 29, ש' 7-8). העד זיהה את עמודי הפלדה בקיר המערבי כעמודי תמיכה בין שתי הקורות. "אלה עמודים שאמורים להיות בין שתי החגורות. לזה התכוונת" (ע' 29, ש'11-12). לצורך מתן היתר בנייה יש להגיש חישוב סטטי, והכוונה ל"... חישוב של מהנדס עושה לצורך הבטחה שהמבנה יעמוד בעומסים", וללא הצגתו לא היה ניתן היתר בנייה (ע' 29, ש' 21-27). העירייה אינה בודקת את החישוב הסטטי שערך המהנדס (ע' 29, ש' 30-31).

סבורני שהנתבעים לא הציגו בפניי תשתית ראייתית מספקת לצורך הוכחת הטענה בדבר גרימת נזקים מופחתים ככל שהמרפסת הייתה נבנית לפי התקנים, או לגבי שיעור ההפחתה הנטען.

לא הוצגה, ולא התבקשה הצגתה, מטעם הנתבעים, של חוות דעת מומחה לגבי מידת החוזק של המרפסת, או לגבי עוצמת הפגיעה והיקף הנזקים ככל שהמרפסת הייתה נבנית לפי התקנים.

המומחה נדרש לעניין זה לראשונה בעדותו בחקירתו הנגדית, והעיד שאין באפשרותו להעריך את עצמת הנזק אם הבנייה הייתה נעשית לפי התקנים, אם כי העריך באופן כללי שהיה נגרם פחות נזק, אלא שלא היה באפשרותו לספק נתונים ברורים בעניין זה.

בניית המרפסת שלא בהתאם לתקנים אינו מחוור די הצורך, ולא ברור כמה עמודים ניצבים היה צריך להתקין בקיר המערבי, ומהו משקלם לעניין זה של שני עמודי התמיכה (עמודי 2 צול מפלדה), שהמפקח מטעם מחלקת ההנדסה ראה כעמודים ניצבים המחברים בין הקורות.

יש ליתן את המשקל המתאים לעדותו של מנהל מחלקת הפיקוח בעירייה שלפיה היתר הבנייה למרפסת ניתן לאחר שהוגש, בין היתר, חישוב סטטי של עמידת המבנה בעומסים, שנערך על ידי מהנדס, והגשתו הייתה תנאי למתן ההיתר.

יש להביא בחשבון שעצמת הפגיעה במרפסת והיקף הנזקים שנגרמו מותנה לא רק בטיב הבנייה, אלא בעוצמת ההתנגשות של הרכב במבנה. הרכב (ג'יפ "טריוס" מתוצרת דייהטסו), התנגש בעוצמה רבה במבנה, כפי שניתן להבחין בתמונות, ולפי הטענה אף הוכרז כ"אבדן כללי" כתוצאה מההתנגשות, ולא ניתן לשלול את האפשרות שעוצמת ההתנגשות הייתה גורמת לנזקים דומים גם אם המרפסת הייתה נבנית לפי התקנים.

זאת ועוד, סבורני שבנסיבות העניין, ומטעמים של עשיית צדק, יש לנקוט זהירות ראויה בהפחתת הפיצוי מטעמים הנוגעים לטיב הבנייה, בשים לב לכך שהנזק אירע בעטיו של אירוע תאונתי, והאירוע "התגלגל" על ראשו של התובע ללא אשם תורם מצדו.

הפיצוי- סיכום ביניים

1. מהמקובץ לעיל עולה שיש מקום לפצות את התובע במלוא עלות תיקון הליקויים שנקב המומחה בחוות דעתו בסך של 33,984 ₪, בצירוף התוספות כדלקמן- 2,000 ₪ לתיקון הקיר הצפוני. 700 ש"ח לחיפוי מוזאיקה בקיר הצפוני. 3,400 ₪ לתיקון מסגרות וחלונות בקיר הצפוני. 800 ₪ לטיפול על פי הדין של לוח האסבסט (בידוד והטמנה). 3,750 ₪ בגין ריצוף המרפסת. סכום הפיצוי הכולל עומד על סך של 44,634 ₪. מהסכום הכולל יש להפחית 15% (6,695₪) על מנת להעמיד את עלויות התיקון בערכי שיפוי, והתוצאה המתקבלת הינה בסך של 37,939 ₪.

לסכום הנ"ל יש להוסיף את עלות הפיקוח ההנדסי בסך של 5,000 ₪, ופיצוי בגין עגמת נפש בסך של 8,000 ₪.

סה"כ- 50,939 ₪.

הוצאות משפט

1. הנתבעים הפנו בסיכומיהם למובאות מפסיקת בתי המשפט שבמסגרתה נקבע שיש להתריע מפני הגשת תביעות בסכום מוגזם ומופרך, ומקום שנמצא שהתביעה הוגשה על סכום מוגזם, והופרכו הטענות לגבי חלק ניכר מהליקויים הנטענים, הדבר השליך על פיסקת ההוצאות ושכר טרחת עורכי הדין ואף לשלילתם.

במקרה הנדון קיים פער של ממש בין סכום התביעה שהוגשה על סך של 188,016 ₪, לבין התוצאה שהתקבלה בסופו של יום, ומטעם זה ראיתי לנכון להעמיד את חיוב הנתבעים בתשלום החזר האגרה ועלות חוות דעת המומחה מטעם התובע, על מחצית מעלות ההוצאה בעניינים אלה.

לעניין הקטנת חיוב הנתבעים בעלות חוות דעתו של מומחה התובע, יש להביא בכלל חשבון את הסתמכותו החוזרת ונשנית של התובע על ממצאי המומחה מטעמו, למרות שחוות דעתו אינה בגדר חומר הראיות שבפניי, והדבר עולה, לטעמי, לכדי התנהלות לא נאותה במישור הדיוני והמהותי.

עם זאת, לא מצאתי לנכון לזקוף לחובתו של התובע את הפער שבין סכום התביעה לבין התוצאה שהתקבלה, לגבי הוצאות נוספות, או לגבי שכרו של בא כוחו, מהטעמים הבאים- למבנה נגרמו נזקים של ממש, המצריכים, בין היתר, פירוק קירות ובנייתם מחדש. קיימים ליקויים לא מעטים שעליהם הצביעו התובע והמומחה מטעמו, והמומחה ראה לנכון להתייחס אליהם וליתן הערכה לגבי עלות תיקונם. בפסק הדין נקבעו פיצויים נוספים בעניינים שונים, וזאת מעבר להערכת המומחה במינוי בית המשפט. יש ליתן את הדעת גם לכך שסכום הפיצוי שנפסק, למרות ריחוקו מסכום התביעה, הינו בגדר סכום לא מבוטל כשלעצמו.

התוצאה

1. התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה.
2. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים שלהלן-

סך של 50,939 ₪, פיצויים בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה ועד לתשלום בפועל.

החזר מחצית אגרת בית המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

שכר טרחתו של בא כוח התובע בסכום כולל של 6,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

סך של 2,500 ₪, חלקו של התובע בשכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

סך של 1,500 ₪ בגין שכר עדותו של המומחה בבית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

מחצית מעלות חוות דעתו של המומחה מטעם התובע, בסכום של 1,170 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

1. ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים.
2. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ו, 09 יוני 2016, בהעדר הצדדים.