1. מונחת בפניי בקשה מטעם המבקש (התובע) להתיר הגשת חוות דעת של סוקר אזבסט מטעמו, וכן להתיר את הצגתה של שאלת הבהרה על יסוד חוות דעת זו למומחה במינוי בית המשפט.

לבקשה זו קדמה בקשה מטעם המשיבים להורות על פסילת שאלת הבהרה (מס' 6) שהוצגה מטעמו של המבקש למומחה במינוי בית המשפט, ולהורות למומחה להתעלם מחוות הדעת של סוקר אזבסט שצורפה לשאלות ההבהרה.

1. עסקינן בכתב תביעה כספית בגין נזקים שאירעו לביתו של המבקש בשל פגיעת רכב, שבו נהג המשיב 1, בבית מגוריו של המבקש.
2. לכתב התביעה צורף מפרט לתיקון נזקים וכתב כמויות מטעם המהנדס דניאל טולדנו, שמאוחר יותר הוגש כחוות דעת מומחה מטעם המבקש.
3. המשיבים הגישו לתיק חוות דעת מומחים של השמאי שי גינדי, ושל המהנדס יקי נחמן.
4. לאור הפערים הניכרים בממצאי המומחים לגבי היקף הנזקים ועלות התיקונים, מצאתי לנכון לקבוע, בהחלטתי מיום 20.8.2014, שקיים צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט, והצדדים התבקשו להודיע האם ניתן למנות מומחה מוסכם מטעמם.
5. הצדדים הודיעו על הסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
6. בהחלטתי מיום 21.9.2014 מיניתי את המהנדס צבי רון כמומחה מטעם בית המשפט לצורך מתן חוות דעתו בעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים (להלן: "המומחה"), והצדדים הונחו להציג למומחה, בין היתר, את חוות דעת המומחים מטעמם.
7. ביום 31.12.2014 הוגשה חוות דעתו של המומחה לתיק.
8. הצדדים הפנו למומחה שאלות הבהרה.
9. ביום 21.1.2015 הגישו המשיבים בקשה לפסילת שאלת הבהרה שהופנתה למומחה מטעם המבקש, ונטען כי שאלה 6 אינה בגדר שאלת הבהרה, אלא בגדר ניסיון לבצע מקצה שיפורים באמצעות חוות דעת חדשה, שהוצאה לאחר מתן חוות דעתו של המומחה. כן נטען כי אין מקום להציג את חוות הדעת למומחה בטרם הוגשה בקשה לבית המשפט לצורך הגשתה, ובטרם בית המשפט נעתר לכך. עוד נטען שהמבקש איחר בהגשת חוות דעת נוספת מטעמו, על פי תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ואין מקום להגישה לאחר מתן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

שאלת ההבהרה שהופנתה למומחה הינה כדלקמן- "6. לאור האמור בחוות דעתך, הזמין מר אלי מזרחי ביום 06.01.2015 סוקר אסבסט מוסמך לבדיקת גג האסבסט במבנה נשוא חוות הדעת. האם בנסיבות אלה, אין מקום לשנות את דעתך בעניין החלפת הגג? מצ"ב חוות הדעת של הסוקר מד דרור אורליצקי".

1. בבקשה הנדונה, שהוגשה מטעמו של המבקש ביום 28.1.2015, נטען, בעיקרי הדברים, שהוגשו למומחה שאלות הבהרה מטעם המבקש, ובכלל זה לגבי פירוק גג האזבסט, והוצגה לעיונו חוות דעת של סוקר אזבסט. עניין פירוק גג האזבסט משליך על יתר רכיבי חוות דעת המומחה, ויש מקום להתיר את הגשת חוות הדעת מכיוון שמדובר בעניין מורכב שאף המחוקק מצא לנכון ליתן עליו את הדעת ולחוקק חוק להסדרתו. בנסיבות העניין ולאור מועד הדיון שנקבע לדיון הוכחות, יש מקום להיעתר לבקשה.
2. המשיבים טענו בתגובה מטעמם, שאין מקום להתיר את הגשתה של חוות הדעת הנוספת מהטעם שהמועד להגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים חלף זה מכבר, מה גם שהגשתה תגרום להגשת חוות דעת מומחה נגדית מטעמם, והעמדת חוות הדעת לבחינתו של המומחה מטעם בית המשפט, ולא מן הנמנע שהצד שכנגד יבקש להגיש חוות דעת נוספת מטעמו, כדי לקעקע את ממצאי המומחה. מכל מקום, אין להתיר הגשת חוות דעת נוספת לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כדי לנסות ולקעקע את ממצאיו.
3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה להתיר את צירופה של חוות הדעת מטעמו של סוקר האזבסט.
4. דבר החקיקה הרלבנטי לענייננו הינה תקנה 130.(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984-

"מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:

(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;

(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה".

1. הלכה הפסוקה היא שבמקום שמונה מומחה על ידי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, אין מקום להגשת חוות דעת של מומחים מטעמם לגבי אותם העניינים שאליהם התייחס המומחה בחוות דעתו.

"משהגישו הצדדים את חוות הדעת מטעמם, ומשהוגשה חוות דעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אין הצדדים רשאים להוסיף ולהגיש חוות דעת נוספת מטעמם כדי לסתור את חוות דעתו של מומחה בית המשפט. סדר הדברים הוא, שמומחה בית המשפט מתייחס לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ולא להיפך כפי שעולה מתקנה 132, שאם לא כן, אין לדבר סוף".

בר"ע (מחוזי חיפה) 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' יוסי קריאף. 5.12.2006. פסקה 14. כב' השופט יצחק עמית.

"לא זו אף זו- המבקשים אינם מתמודדים בבקשתם (וגם לא בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי) עם הוראת תקנה 130(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). על-פי התקנה האמורה, כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, לא יוגשו חוות דעת מטעם בעלי הדין בנושא שנדון על-ידי המומחה האמור. ד"ר שלף אמנם מומחה בתחום רפואי השונה מתחום מומחיותה של פרופ' שלו, אך חוות דעתו נועדה להתמודד עם מסקנותיה של המומחית מטעם בית המשפט ושתי חוות הדעת מתייחסות לאותה הסוגיה, גם אם מנקודות מבט שונות".

רע"א (עליון) 1077/12 פלוני נ' מדינת ישראל. 26.6.2012. פסקה 8. כב' השופט צבי זילברטל.

1. בענייננו, דו"ח הסוקר (שלא נערך כחוות דעת מומחה על פי הדין) מתייחס למצבו של גג האזבסט, לצורך להחליף את כל לוחות האזבסט, כך לפי הטענה, ולהטמנתם.

מטעם המבקש הוגשה חוות דעת מומחה, של המהנדס דניאל טולדנו, ובמסגרתה צוין שיש מקום לפרק את גג האזבסט ולפנותו לאתר הטמנה לאזבסט מאושר לפי החוק, כאשר העלות לעניין זה הוערכה בסך של 4,300 ₪, וכן צוין שיש להחליף את הקונסטרוקציה ולחפות בגג חדש, בעלות כספית נוספת.

המומחים מטעם המשיבים התייחסו לממצאיו של המהנדס טולדנו, וציינו בחוות דעתם שנפגע רק לוח אזבסט אחד, ולכן אין הצדקה להחליף את כל הגג, לרבות הקונסטרוקציה שכלל לא נפגעה.

המומחה במינוי בית המשפט קבע שיש פגיעה בלוח אזבסט, ושניתן לבצע תיקון מקומי, שעלותו הוערכה על ידו בסך של 1,000 ₪.

יוצא אפוא שמומחי הצדדים התייחסו לעניין הפגיעה בגג האזבסט, ולעניין הצורך בתיקון, ולעלות התיקון, חוות דעתם עמדו בפני המומחה, שאף ביקר במקום והתרשם באופן בלתי אמצעי מהנזקים הנטענים (ע' 4 לחוות דעתו), ואין מקום להתיר הגשתה של חוות דעת נוספת, או את הגשתו של דו"ח הסוקר, באותו עניין.

1. מעבר לכך, לא ניתן טעם מדוע דו"ח הסוקר לא הוגש טרם מינוי המומחה והגשת חוות דעתו, ונראה כי הבקשה לצרפו מטרתה לערוך מקצה שיפורים מטעמו של המבקש, באמצעות הגשת חוות דעת נוספת, לאחר הגשת ממצאי המומחה.
2. המבקש טען בבקשתו, בין היתר, שקיימת מורכבות לגבי גג האזבסט, וגם המחוקק מצא לנכון להסדיר עניין זה באמצעות חוק, ויש בכך כדי להשליך על התיקון בכללותו, אלא שלא מצאתי כי טענות אלה מצאו מקומן באופן ברור ומפורש בכתב התביעה. ככל שהמבקש כיוון לכך שבאמתחתו טענות חדשות שיש מקום להתייחס ולדון בהן, הרי שאין מקום לאפשר זאת באמצעות הגשת חוות דעת נוספת, שכן טענות הצדדים תוחמו במסגרת חזיתות המריבה כפי שאלה עולות מכתבי הטענות, ותיקונן של אלה הוסדר באופן שנקבע בדין.
3. לאור האמור לעיל המומחה יתעלם משאלת ההבהרה הנ"ל, ומדו"ח הסוקר שצורף על ידי המבקש, וישיב ליתר השאלות שהופנו אליו.
4. המבקש יישא בשכר טרחתו של ב"כ המשיבים, בגין בירור העניין הנדון, בסכום כולל של 1,180 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.
5. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ניתן להגיש בתוך 30 יום.
6. המזכירות תודיע לצדדים ולמומחה במינוי בית המשפט, המהנדס צבי רון.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ה, 01 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.