<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד אדם סרי

הנאשם- נוכח

הסנגור – עו"ד כ. עודה

פרוטוקול

הסנגור:

מגיש עדותו של אפרים קוטובסקי מיום 5.6.13, מתקבל ומסומן נ/8, וכן מיום 10.6.13, התקבלה וסומנה נ/9, מגיש עדותו של אלי בן אבו מיום 5.6.13 ומיום 9.6.13, מתקבלים ומסומנים נ/10,נ/11, עדותו של שמחון הרוש מיום 5.6.16, וכן מיום 9.6.16 התקבלו וסומנו נ/12, נ/13, עדותו של יעקב קרידו מיום 5.6.13 ומיום 9.6.13 התקבלו וסומנו נ/14,נ/15, עדותו של דוד בזוב מיום 5.6.13 ומיום 9.6.13 התקבלו וסומנו נ/16,נ/17.

ב"כ המאשימה:

אני מסכים להגשת המסמכים הנ"ל. אני מבקש לשאול את הנאשם מספר שאלות בקשר לסרטון שהוא מתכוון להגיש.

הנאשם משיב לשאלות ב"כ המאשימה לאחר שהוזהר כדין:

ש. אתה מציג לי את הסרטון מהנייד שלי, צלמת את זה כי רצית שיראו את האמת מה שקרה?

ת. אני צלמתי את זה כיוון שהיו במקום הרבה אנשים ולקוחות שלא יתקבל רושם רע עליהם.

ש. אחרי זה התכוונת להשתמש בסרט בתור ראיה?

ת. לא.

ש. הסרטון עוזר לך?

ת. בשבילי כן שאני יראה מה היה שם.

ש. לכן היה חשוב לך להגיד למשטרה שיש סרטון?

ת. אני רק צלמתי ולא ידעתי מה הולך להיות.

ש. האם אמרת לשוטרים שיש לך סרטון?

ת. כן.

ש. אמרת להם את זה תוך כדי החקירה?

ת. כן.

ש. אם אני אומר לך שיש לך שתי חקירות ובאף אחת מהן זה לא רשום?

ת. הייתי בן 19 ולחוץ, מצבי לא היה טוב.

ש. באיזה שלב היה הסרטון?

ת. כמעט באמצע האירוע.

ש. אתה צלמת את הסרטון ואחרי זה עצרו אותך?

ת. כן.

ש. כשהודיעו לך שאתה מעוכב זה היה אחרי או לפני?

הסנגור:

אף אחד לא הודיע לו שהוא מעוכב.

<#3#>

החלטה

אני דוחה את ההתנגדות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"ו, 07/07/2016 במעמד הנוכחים.

הנאשם ממשיך להשיב:

ת. לא אמרו לי בכלל שאני מעוכב.

ש. אחרי כן אתה העדת פה ואז גם אמרת לשופט שידע שמה שהשוטרים אומרים זה לא נכון ושיראה סרטון אבל בפרוטוקול אין התייחסות לסרטון?

ת. אנחנו הצגנו את הסרטון.

ב"כ המאשימה מסכם:

מתבקשת הרשעת הנאשם בכל המיוחס לו. גדר המחלוקת רחב, תשובה לאישום למעשה לא ניתנה והנאשם שמר על זכות השתיקה. המצב הזה מצד אחד הטיל על המאשימה את הנטל להוכיח את כל העובדות ומצד שני משהביאה המאשימה למכביר להוכחות עובדות אלו, המחדל מלהשיב לכתב האישום מחזק אותה. מגרסתו של הנאשם במשטרה ובמשפט עולה כי לב הטענה שאל מול האישום לפיו הוא תקף את השוטרים ופצע אותם בין היתר תוך שימוש במזמרה עומד על הטענה כי נעצר שלא כדין והותקף ע"י השוטרים. ביחס לחוקיות העיקול , חוקיות העיקול זו עובדת רקע לכתב האישום אנחנו מבקשים לקבוע שהעיקול היה חוקי, הקביעה הזו נותנת את המסגרת לאירוע זאת לא העובדה העיקרית בתיק. ההגנה תבקש למקד את הדיון בסוגיית החוקיות או אי חוקיות, המאשימה מתכוונת שהעבירות מתקיימות במנותק מהסוגייה הזו. למה העיקול חוקי, החוקיות הזו הוכחה ע"י ת/15 עד ת/17 ועדויות המעקלים אלי ועקב בעיקר ת/16, ת/16 זו תעודה שעומדת בכל התנאים של תעודה ציבורית ומיכוון שמדובר בתעודה של רשויות המס ורשומה של מעשה כאמור, וזאת כהגדרת סעיף 29 לפקודת הראיות. ת/16 גם עומדת בתנאי הפסיקה ומפנה בעניין זה לע"פ 347/88 דמניוק וע"פ 135/50 פרידמן, מבקשים להגיש ע"פ 416/75 נוריאני שם נקבע ספציפית ביחס לצו עיקול כי מדובר בתעודה ציבורית שקבילה לאמיתות התוכן. כמו כן אבקש להגיש את התצלומים הרלבנטים מתוך ספרו של קדמי. למצער רק ככל שהטענה הזו תדחה ע"י ביהמ"ש לכל היותר מדובר בתעודת ציבור, כיוון שמדובר בתעודה והיא קבילה לעניין התוכן (סעיף 23 לפקודת הראיות) רק אם מדובר בתעודת עובד ציבור לצד שכנגד יש סמכות לזמן את עורך המסמך וזה לא נעשה. ביחס לטענה של חברי שהגובים בשטח ממלאים את התעודה בכתב יד, חברי מכוון לת/15, הטענה של חברי הייתה נכונה אילו לא היה לנו את המקור. מכיוון שיש לנו את המקור העובדה שהגובים בשטח למעשה עשו העתק בכתב ידם של ת/16. הטענה של המאשימה שזה לא גורע מהחוקיות של ת/16. אין שום דרישה כי כתב ההרשאה המקורי יוצג בשטח במעמד העיקול. אין מחלוקת שהחוב למעשה שולם לפני האירוע. הדבר הזה אומר שכתב הרשאה התייתר הוא לא אומר שמדובר בכתב הרשאה לא חוקי, החוקרים אמרו בעדות שהם התקשרו ובדקו ואמרו להם שהחוב עדיין קיים. מה שקרה פה היו פערי מידע בין הגורמים בשטח לבין העובדה שהתשלום בוצע, זה המקור של הפיצוץ, זה גם המניע של הנאשם ובני משפחתו להתנגד, זה לא גורע מהסמכות של המעקלים לבצע צו עיקול שהיה בידם, זה לא גורע מחוקיות הפעולה, והנקודה המרכזית שהם הגיעו למקום בתום לב במסגרת תפקיד ולא מתוך רצון להיטפל לנאשם ובני משפחתו.

האיומים של הנאשם:

האיומים של הנאשם זה גם עבירה עצמאית וגם העילה לעיכוב. בגלל זה חוקיות של המעצר וההתנגדות של הנאשם מהווים תקיפה במנותק לשאלת חוקיות העיקול, כי בכל מקרה הנאשם איים איומי מוות על המעקלים מי שיגע ברכב לא יצא מפה חי ואני מפנה לעניין זה לעדותו של דוד בעמוד 7 ועדותו של סרגיי בעמוד 15,18 ובנ/1 ולעדותו של יעקב בעמוד 65 לפרוטוקול. הנאשם עצמו הודה במשתמע באיומים בחקירתו הראשונה ת/1 שורה 20. לכן הלב של המחלוקת בתיק הוא אפילו לא בהיבט הפיזי אלא המילולי. ככל שמקבלים את גרסת ששת עדי התביעה וצריך לקבל, התוכן היה איומים מצד הנאשם, בהמשך הודעה על עיכוב מצד השוטרים ולאחר מכן התחילה התקיפה וגם הייתה הודעה על מעצר תוך כדי התקיפה, לכן הנתק בין שני הצדדים. חלק מהאנשים שהסתכלו מהצד ושמענו אותם בפרשת ההגנה האירוע יכול להתפרש כאלימות מצד השוטרים, אין מחלוקת שהשוטרים השתמשו בכוח כדי לבצע את המעצר. השימוש בכוח היה בסמכות והתנגדות הנאשם גלשה לתקיפת השוטרים ולכן הוא גם אחראי לחבלות שלהם.

הודע לנאשם כדין על העיכוב מספר פעמים מפנה בעניין זה לעדות סרגיי עמודים 15,18, דוח המעצר של סרגיי ת/13, עדות אפרים בעמוד 36 ועדות שמחון בעמוד 25 לכן גם שמחון וגם אפריים הודיעו לנאשם שהוא מעוכב עמוד 29. חשוב לציין שאחרי העיכוב הנאשם המשיך לאיים וזאת כעולה מעדות סרגיי בעמוד 18 לפרוטוקול. כך שבכל מקרה הייתה עילת מעצר.

התקיפה והמעצר:

התקיפה הייתה ביוזמת הנאשם לאחר שהיה בסטטוס מעוכב. אני מפנה בעניין זה לעדויות אפרים ושמחון בעמודים 35ו -37 לפרוטוקול. הטענה של ההגנה היא שהפעלת הכוח התחילה מהשוטרים. אנחנו מבקשים לתת אמון לעדויות השוטרים בעניין זה השוטרים מעידים באופן נטול משוא פנים, ללא אינטרס והם מעידים על אירוע שביצעו במסגרת תפקיד. ההבדל העיקרי בין לבין עדויות הנאשם ועדי ההגנה, שמכוון שכך העדות שלהם נטולה כל האמוציות מסביב. הנאשם ובני משפחתו במהלך האירוע היה להם דבר אחד בראש, עכשיו הרכב הזה לא יוצא מפה. אנחנו לא טוענים שמדובר באנשים שקרנים במהותם, אנו טוענים שבלהט האירוע ובצורה מגמתית הם לא ישימו לב לפרטים החשובים, כמו לאיומים, ההודעה על העיכוב הם מפרשים את האירוע לטובתם הם רואים את האירוע בצורה חד צדדית, העדויות של השוטרים יותר מהימנות. גם אם יקבע בניגוד לעמדתנו מחמת הספק כי גודל התקיפה היה ניסיון להטיל כוח על הנאשם כדי להזיזו מהרכב ולקחת את המפתחות, לא מדובר בהפעלה של כוח שמצדיקה את התקיפה שהגיעה לאחר מכן אפילו לא קרוב. מעשה הנאשם לא חוסים תחת הגנה עצמית, לכל היותר יש אמירות שניסו לתפוס אותו, הנאשם בתגובה תפס את שערות ראשו של אפרים הוריד אותו למטה ותלש לו שערות, ביהמ"ש הבחין בחבלות בתמונות הסימון בידו של אפרים נשאר גם במהלך הדיון, הוא העיד והפנה לסימן בידו ואני מפנה לעניין זה לעמוד 35 בפרוטוקול שהסביר שזה סימן מהמזמרה. היות והנאשם היה בסטטוס של מעוכב הרי שזה לגיטימי היה מצידם של השוטרים להפעיל אותו לדרוש ממנו לזוז ממקום למקום ולדרוש ממנו לא להפריע. הפעולה של הורדת אפרים מהשערות תוארה ע"י כל ששת העדים. זה גם הופיע בעדויות עדי התביעה שהוגשו מטעם ההגנה היום.

בשלב זה הודע לנאשם כדין שהוא עצור וזאת גם ע"י השוטר שמחון וגם ע"י השוטר אפרים עדותם בעמוד 23 ו-36 לפרוטוקול.

בשלב הזה היה מאבק פיזי בין השוטרים לנאשם, השוטרים נחתכו תוך כדי המאבק וחלק מהם הבחינו ישירות כיצד הנאשם פוצע אותם תוך כדי התנגדות באמצעות המזמרה, ואני מפנה לעניין זה לעדות סרגיי עמודים 16 ו-21 וכן לנ/1 שורות 18-20, גם יעקב ראה באופן ישיר עמוד 65 לפרוטוקול, עדות שמחון בעמוד 23,24,27 ועדות אפרים שמעיד על עצמו עמודים 35,36. שני עדי תביעה נוספים למרות שלא ראו את האקט של הפגיעה עצמה ראו את מעשה התקיפה בכללותה ומיד לאחר מכן ראו שהנאשם תופס במזמרה, אני מתכוון לדוד בזוב ובן אבו. שמחון גם הדגים כיצד נפצע מהמזמרה ושלל כי נפצע בכל דרך אחרת מפנה לעדותו עמוד 27 ו-29 כאשר במהלך חקירתו הנגדית בגלל לא הוטח בו שהוא נפצע מהגדר. אפרים שלל שהוא נפצע מהגדר והסביר שהמעצר בכלל לא בוצע בסמוך לגדר, עמ' 38. הנקודה החשובה שעדותו מתיישבת עם הסרטונים של האירוע רואים שכל המאבק מתרחש מהצד השני של הרכב, לא יכול להיות שהשוטרים נפצעו מהגדר. יש אמירות קורבן אלימות מיד אחרי האירוע, השוטר שמחון תוך כדי האירוע צעק נדקרתי מפנה לעדות סרגיי לענין זה עמוד 15 ולאחר מכן אמר לאפרים שהנאשם חתך אותו במזמרה. גם עד ההגנה דיב שמע את האמירות של שמחון בעניין זה תוך כדי האירוע. התיעוד הרפואי והחזותי של החבלות מאמת ותפיסת המזמרה עצמה ברשות המשיב, מפנה לת/4 עד ת/7 ו- ת/11. גם אפרים צעק מכאבים תוך כדי האירוע עצמו מפנה לעדות שמחון בעמוד 24 וגם לעדותו של סרגיי. ביחס לסרטוני מצלמות האבטחה, הם תומכים יותר בגרסת השוטרים מאשר גרסת הנאשם מכוון שרואים בסרטונים שהשוטרים לא מרביצים לנאשם כפי שהוא טען בחקירתו, כלומר אין דרך ליישב את הסרטונים עם עדותו של הנאשם. יש דרך ליישב את הסרטונים עם עדותם של השוטרים, הם הסבירו שהשלב הראשוני של התקיפה התרחש מחוץ למצלמה ולאחר מכן הם שבו ונכנסו לתווך המצלמות, מפנה לעדותו של סרגיי עמודים 20,21, לנ/2 וכן לעדויות שהוגשו היום שנגבו ביום 9.6.13 ו- 10.6.13.

הסרטון לא כולל שם ולכן מדובר בראיה שלא מסייעת להכריע בלב המחלוקת אלא תומכת בעדויות השוטרים. הסרטון שהוגש ע"י ההגנה אינו מעלה ואינו מוריד כי הוא לפני התקיפה, לא ראיתי בו דבר שמתייחס ללב המחלוקת, סרטון קצר וכל מה שיש שם שאומרים לנאשם עוד מעט יגיעו עוד חברה, הם מזהירים אותו שלא יפריע להם.

ביחס לעדות הנאשם המילה הראשונה שלו מיד לאחר האירוע הוא התנצל בפני השוטרים, מפנה לעדות שמחון עמוד 24. זמן קצר לאחר מכן נחקר לראשונה מאשר פרט מהותי והוא האיומים. טענה מאוד כללית שלו כי השוטרים הרביצו לו בבעיטות ואגרופים לא רואים בסרטונים וגם עדי ההגנה לא אמרו את זה אפילו שללו את זה. יש קושי רב לקבל את הגרסה שלו וזה נראה עדות חד צדדית בפועל מכוון שהמעצר היה כדין החוויה שלו כמה שהייתה לא נעימה היה בגדר סמכות. אני מבקש להרשיעו.

לא נמצא דם לא על המזמרה ולא על הגדר. מפנה לנ/6, נ/7, כלומר גרסת ההגנה נ בדקה בחקירה ואין מחדל בחקירה. עובדה היא שהשוטרים דיממו וזאת רואים בתמונות. כך שהעובדה שלאחר מכן לא נמצא דם על הממצאים בזירה, לא גורעת מהמהימנות שלהם וההשערה של ההגנה, לפיה נפצעו מהגדר גם היא נבדקה וזה נותן את הפרספקטיבה על טענת ההגנה שלא נמצא דם במזמרה, אך איכשהו נפצעו השוטרים.

הסניגור מסכם:

במרבית התיקים אשר מגיעים לשלב של סיכומים מצליחה התביעה להביא בפני בית המשפט גרעין קשה של האירוע תוך שהיא מצביעה בפני בית המשפט כי גרסת התביעה קוהרנטית, עקבית ומול זה משתדלת ההגנה ברגיל לנסות ולמצוא פרצות , סדקים . בדרך כלל נסיון זה לא יכול להשתרע על כל מרכיבי התיאור העובדתי של התביעה. נסיון זה אמור בסופו של יום כך בענין ההגנה, דרך הצבעה על כשלים כלשהם, על סתירות פנימיות, על סתירות בין העדויות בהנחה שגרסת ההגנה כוללת מספר עדויות, זאת במטרה שבית המשפט דרך אותן סתירות וכשלים יאמר בסופו של יום לא הוכח בפני מעל לכל ספק סביר.

בתיק זה הדברים שונים.

אני ט וען כפי שאפרט בהמשך כי גרסת התביעה המבוססת לא על עדות אחת, כי עם על 6 הודעות קרסה. אני מדמה את המצב לכך שגרסת התביעה דומה לבית אשר יש לו 6 עמודים, עמוד אחד אקרא לו באזוב, השני, קרידו, השלישי לוינסקי, הרביעי בוטובסקי, החמישי שמחון, והשישי אחרון חביב אלי בן אבו.

כל אחד מאותם עמודי תמיכה או עמודי הקמה אפילו בנוי מחומרי יסוד, חומרי היסוד של כל עמוד / עד, הם הודעתו במשטרה אין כאן מזכרים ודוחות, עדותו בבית המשפט בחקירה ראשית ועדותו בחקירה נגדית.

בדיקת חומרי היסוד של כל אחד מאותם עמודים מביאה למסקנה כי הוא קורס בכוחות עצמו, קריסתם של ששת העמודים מביאה למסקנה כי גרסת התביעה קרסה, וכשעסקינן בדיני נטלים אני סבור שהנטל אפילו לא עובר להגנה להפריך ובשל כך זה מה שקרוי הזיכוי המוחלט.

לפני שאנתח את הראיות כך אני רוצה לומר – בענין טענת חברי חוקיות העיקול, אני סבור שהטיעון של חברי הוא מאולץ, דומה למצב לפיו אדם שרוצה בכל כוחו לנסות למצוא בשיטת טלאי על גבי טלאי למצוא הצדקה בהתנהגותה שוטרים, לא רק שאין אספקטים פלילים ביחוס ההתנהגות לנאשם, כפי שתוארו הדברים על ידי השוטרים אפילו הצדקה אין.

נתחיל בעיקול, אני משאיר לבית המשפט את השאלה האם ת/16 הינו תעודה ציבורית. בהקשר זה במאמר מוסגר, מפנה לספרו של קדמי עמוד 636 ואילך, לסוף הפרק נותן המלומד דוגמאות לתעודות שתחשבנה במבחנים של תעודות ציבוריות, ודוגמאות למסמכים שלא יכולים להיחשב בתוך כך. המבחן הפשוט הוא 2 דברים, האם מסמך זה ניתן למצאו תמיד ללא שינוי כמו תעודת לידה, כמו תעודת מרשם אוכלוסין, או שמא מדובר במסמך שהוא מסמך ארעי. אני סומך על בית המשפט בענין ההכרעה בנקודה זו, אני סבור כי אינה נדרשת ומדוע שכן אין מחלוקת לשיטתה של המאשימה וכך גם אמר חברי שת/16 אף אחד לא היה מצויד בו, הוא היה כנראה בנצרת או בחיפה, יש מחלוקת ביניהם, אני יוצא מהנחה שאלי בן אבו שהיה ממונה מטעם המעקלים בשטח, לענין זה גרסתו יותר אמינה, נצרת.

לכל הדעות המעקלים לבטח לא השוטרים לא היה להם את ת/16, מה חברי אומר ? ת/16 שלא היה למעקלים בכל זאת מכשיר את פועלם ומקים חזקה שמדובר בעיקול חוקי שכן על פי בדיקתם או לפחות חלק מהם במסוף הם הצליחו לברר מה תוכנו של ת/16 ומלאו את ת/15 בהתאם לת/16.

מה זה? אז אני בהתנגדויות שלי בית המשפט דחה או לא דחה, קבע שענין הקבילות של ת/15, ת/16 יוכרע בהכרעת הדין.

אומר שלא יעלה על הדעת כי מסמך מקיים צו כלשהו אשר אמור לבסס חוקיות פעולה חודרנית כמו מעצר, עיקול וחיפוש לא יהא באמתחתו פיזית של המבצע, המאשימה תסבור שבכל זאת זה חוקי, דומה המצב ששוטר מגיע לביתו של חשוד, בהנחה שיש צו מעצר בעניינו, צו המעצר נשאר במשרדי הימ"ר או במזכירות הפרקליטות אומרת שמעצר זו חוקי. לא תוכל להיות טענה כזו.

כל מה שהיה כאן במקום שיעמדו ויגידו המשפחה שהיה צו לא חוקי, לא היה צו. חברי אישר שלא היה חוב, רואים בסרטון בניגוד לכל מה שאמרו התלהמות, הוזמנו לקפה, למה צריך להעדיף את גרסת השוטרים מעל גרסת המשפחה, חזקה לאדם שלא חייב בעסקו לא יחל בצעקות כי אינו חייב, הם בקשו פרק זמן להוכיח שהם לא חייבים, לא מסכימים ניגשים לבן שאמר שלקח את מפתחות הרכב שם בכיס, זוהי פעולה בנאלית ביותר, לא תקף ולא צעק, שם את המפתחות בכיס עד שתבורר הסוגיה. לכל הדעות לא הוצג ת/15, ת/16 באירוע, הטענה היחידה שיש דו"ח עיקול ברכב בסופו של יום, השאלה אם מילוי הדו"ח הזה שלקחו את הרכב לאחר שעצרו את הבן אדם האם זה תחליף לצו עיקול שצריך להיות במעמד העיקול.

חברי אומר ת/15, ת/16 לא משנה גם אם לא הוצא, כשבאים ואומרים נציגים יש עיקול לא צריכים להציג צו, למרות זאת הפעולה שלהם חוקית.

טענתי על מנת ללמד את בית המשפט כי לקיחת מפתחות מהרכב לא יכולה להיחשב כעבירה פלילית, כי לא הוצא צו עיקול, גם אם היה מוצא, הם היו מציגים את ת/15, זהו כמו צו שלוקח חוקר ממלא בעצמו , אגב חתום מראש על ידי בית המשפט , להבנתי זה פלילי. מה שעשו כאן זה פלילי. אם חוקר יעשה שימוש בצו של בית המ שפט והצו לא עליו, יתקשר מפקד הימ"ר... זה לא פלילי?

הנאשם שם את המזמרה בתוך הכיס, רואים בסרטון ב 3 נקודות זמן, שכל מה שעשה שם את המזמרה הוא היה הכי פסיבי עמד בצד ולא דיבר.

מה שמאיים לא עומד מרחוק, אך כשהתקרב לצלם דרך הנייד שלו, אמר לו לשיטתו של חברי רצו להזהירו המעקל אומר לו אתה עוד תסתבך, השוטר אומר לו אנו נטפל בך. מה זה נטפל בך? מסאג? מה עשה הבן אדם הוא כיבה את המכשיר. למה כי הוא פחדן? אומרים שהוא איים, למה אומרים שהוא איים? ברור שהם רשמו את ההודעות בתחנת מעלות.

לא יכולים היו לבוא ולהצדיק כל פעולה אלא אם מחשידים אותו בעבירה פלילית שתצדיק את מעצרו, כי הם ידעו שהמפתחות בכיס ויש להוציאם.

השוטר אפרים כל הזמן אמר לו תן את המפתחות והנאשם אמר לא אתן. עצרו אותו בתחנת המשטרה לקחו את המפתחות ולקחו את הרכב שהחזירו אותו לאחר שעתיים כי התברר שהכסף כבר שולם דבר שהתברר שעתיים אחרי ביצוע השיחה הקודמת בשטח בה לפי הנטען אמר להם שזה לא שולם.

למה עשו את כל זה? יצאו לשטח 2,500 ₪.

אני מבקש כי בית המשפט ידלג על כל עדות השמועה. איך יתכן שאותו מישהו שהתקשרתם אליו אמר לכם הכסף לא שולם, ואחרי שעתיים הם משחררים, איך? אומר כי באותו יום הובילו אותו לבית המשפט בעכו, כבוד השופט זיאד סלאח, אז השופט ראה שיש קבלה על התשלום, כנראה שכניסתו של שופט לתמונה גדול עליהם, זהו נוהל. יותר מזה לא נתנו לאישה להביא את הקבלה. אגב כשמבצעים עיקול ואין מפתחות מה עושים? מביאים גרר ולא נכנסים בכוח לבית, ללא סמכות.

מגיעים באקראי למספר רכב. אמרו שבדקו את הרכב, מסתבר שהרכב חייב. אין כזה יצור, כשמנסים לשדרג זה בדקו שהרכב על שמה של סוהאא, מסתבר שיש רשיון רכב והוא על שם בעלה ומעולם לא היה על שמה, איך עלה להם בבדיקה שהוא רכב חייב, כאשר החוב הוא של סוהאא.

איך אפשר לקבל גרסת שוטר שהעיד כי הרכב על שם סוהאא בניגוד לרשיון רכב שהוצג.

גרסה זו אי אפשר לקרוא אלא הזויה ושקרית.

אף אחד לא בדק.

הם הגיעו לשם על פי מידע.

תחושת הבטן שזוהי שיטת העבודה. כשאני מעלה תהיות גם לי אין את התשובות. סוהאא לא חייבת ומצפים להרשיע את בנה. זה חרב פיפיות. משפחה שלמה 30 דיונים, מעולם לא היו בחקירה על מנת להדוף טענות.

מפנה לפסק דין בענין אסעד מנסור, בית המשפט קבע כי תיאור התנהגות הנאשם על ידי עדי התביעה אינה יכול להתקיים מבחינת דיני המוטוריקה הרגילים. בית המשפט לא קבע את גרסתו, כי הגרסה קרסה.

אין נקודה שאין בה סתירה. מפנה לסרג'י לוינסקי + שמחון.

אי אפשר לדעת מה הגרסה של השוטר סרגיי. עדותו מיום 5/6 אומר בדקנו את מספר הופיע לנו כרכב מעוקל של רשות המיסים... מי בדקנו? עם מי בדקנו? איזה מסוף יש להם האם יש מסוף דרך מספר רישוי שלי יודעים כמה האישה חייבת? יש דרך להוכיח זאת? אני חושב שאין דרך להוכיח זאת.

מפנה לשורות 7-13 מה עשו הוריו של הנאשם ואומר על הנאשם שאיים להרוג אותם, הוסיף ומספר כי הנאשם תקף את שמחון ואפרים במזמרה (מקריא).

יש פה עדות פוזטיבית על שני מעשי תקיפה במזמרה.

מפנה לעמוד 15 שורות 2-5 "אמרו לנו לעקל את הרכב כי יש חובות על הרכב", מפרט את דברי האיומים על ידי הנאשם כביכול הושמעו, אני מזמין את בית המשפט לעיין בסרטון, יש שם 3 מצלמות רלוונטיות לאירוע, 4, 5, 6 . רואים שהנאשם מגיע אחרון הכי פסיבי ועומד אחרון, איך בדיוק הוא איים?

צפיה בסרטון מלמדת שאף אחד לא אמר לנאשם שהוא מעוכב.

כשניגש שמחון אליו כדי להוציא את המפתחות, איפה הסרטונים משתלבים יותר עם גרסת התביעה מול ההגנה.

הם טוענים שהיכה במזמרה הוא טוען שהם גררו אותו, לא היו אגרופים, אין כאן העצמות יש עדות קוהרנטית של כולם.

חברי אישר שחווית המעצר היתה לא נעימה.

אין שום ראיה פוזטיבית שהיתה תקיפה במזמרה.

אני מזמין את בית המשפט לעבור על כל החומר, כולם חזרו בהם מענין זה.

אני רוצה להפנות את בית המשפט לכל הסתירות – בחקירה ראשית של מר לוינסקי אומר שלא ראה שאפרים הותקף במזמרה, אומר ששמע את שמחון צועק שהוא דקר אותו.

אם היינו נמצאים במצב של אי דקויות, אף אחד לא ראה איך בדיוק היתה התקיפה במזמרה, אפילו שמחון אומר שבזמן שניסה להוציא את זה ממנו, אך המזמרה היתה בכיס. בזמן ההתקוטטות והמשיכה, יש שם גדר, לא אוכל להסביר בדיוק איך קרה, לענין הראש של אפרים כשאדם גוררים אותו, סביר להניח שהוא הגיב בתנועות בידיים ופוצע אחרים.

הפציעה שנמצאת במזמרה , איך יכול להיות שפציעה תהא דווקא בחלקים העליונים של האצבעות? איך? מישהו שרוצה לדקור מישהו במזמרה, מכוון לכאן? איפה הגרסה הזו נתקלת?

המזמרה נבדקה, השטח נבדק, אלא מהי בשום מקום לא רשום לענין בדיקת השטח איך נבדק השטח ואילו חלקים נבדקו בשטח, בעוד שבענין המזמרה היא נבדקה. להבדיל מהשטח המזמרה מוגדרת. מישהו מאנשים המז"פ אמר שבדק את הגדרות?

על פי שמחון אף אחד לא לקח את המזמרה, הוא לקחה ראשון ולא נתן לאף אחד לגעת בה, אם המזמרה היתה גורמת לפציעת שני אנשים, אין שרידי דם עליה. איך יכול להיות? הדבר היחיד שניתן לחתוך זה סכין לייזר. איך יצור כזה שאדם ידקור ולא יהיה שברירי דם.

עו"ד טנוס העיר את עיניי אין חומר ביולוגי, לא דם לא רקמות. זה מעבדה, אין כזה יצור, אם היתה פגיעה בשני אנשים, אין כזה יצור. המסקנה המתבקשת שאם נצטרך לתת הסברים שהם נפצעו או מגדר או מחלק שבור של אדנית. איני חושב שאנו צריכים לעמוד במצב שבגלל שאין לנו הסבר איך היתה הפציעה...

בגרעין הקשה של הסיפור, התביעה מבוססת על מספר עדים, אני מזמין את בית המשפט לפרוטוקול, מה שאמר בראשית ביטל בנגדית.

אני סבור שבסופו של יום לא רק שהמאשימה לא הוכיחה את המיוחס, אני סבור שהוכח כי המיוחס לא קרה.

הסרטון מראה שהתנהלות הוריו של הנאשם והוא עצמו מלמדים שזה הפוך ממה שאמרו השוטרים, זה לא רק ספקות בגרסה, יש הוכחה שאמרו דברים שלא היו.

איך התעלמו מהסרטון דרך המכשיר הנייד? אף אחד לא הזכיר זאת.

בהסכמת חברי אבקש להגיש דו"ח רענון העדים מיום 11/2/14. התקבל ומסומן נ/18.

מפנה לעמוד 19 עדות של סרג'יי. במהלך כל האירוע ראיתי שהמזמרה שלו היתה בכיס ולא ראיתי שהוא תקף.

מפנה לעמוד 20 . איך אפשר לקבוע בדבר קריטי שכזה על סמך עדים שכאלה?

בעמוד 21 "הוא דקר את אפרים".

לגבי העד שמחון עמוד 23 , 24, 25 "אני לא זוכר מה גרם לחבלות בידו של אפרים" על פי שמחון מאז שהגיעו למקום ועד שהתפתח האירוע עם הנאשם לקח בין 8 ל10 דקות אפרים טוען שברגע שירד מהרכב והתקרב אליו ישר תקף אותו, אין שום הסבר להתנהגות שכזאת.

"אתה לא ראית אותו מכה את אפרים במזמרה" השיב בשלילה.

יש כאן אנשים שוטרים שברגע אחד אומרים לבן, אחרי זה אומרים שחור אחרי זה אומרים אדום, איך אפשר להרשיע באמצעות עדויות שקריות?

אבקש כי בית המשפט יצפה בסרטונים.

בסרטונים רואים שהנאשם עובד עם מלגזה באמצעות מזמרה חותך כבלים, רואים שהוא יוצא בניחותא ולא מתפרץ הרבה לפני שהגיע הצוות השני, היה פרק זמן ממושך שרואים שהוא פסיבי.

בשעה 9:17.38 מכניס את המזמרה מוציא את הפלאפון.

בשעה 9:18.6 מתחיל לצלם.

בשעה 9:18.26 התקרב לרכב ומסריט.

בשעה 9:19.40 הנאשם עומד ליד אמו רחוק מלוינסקי, כאשר על פי גרסת לוינסקי ושמחון , כשהגיע שמחון ראה שהם מתעמתים ביניהם, הסרטון מראה שהוא עמד הרחק משם.

אני מגיש בהסכמת התובע, את הדיסק המתאר את הסרטון שצילם הנאשם. התקבל ומסומן נ/19.

לבסוף אני רוצה לומר כי מדובר על משפחה אם יש משפחה שקוראים לו מלך הארץ, מזה 3 שנים עוברת טלטלה על דבר שאין לה לא יד ולא רגל בו.

מספיק עוולות נגרמו למשפחה זו, מעולם לא הגישו דו"ח מע"מ באיחור, מגיעים איך שהגיעו אליהם במקום להתנצל בפניהם, מוצאים עצמם מזה 3 שנים להילחם על חפות בנם.

אבקש לעשות צדק ולזכות את הנאשם.

לא ניתן למצוא הסבר פוזטיבי לפציעות של השוטרים, אינה יכולה להיות תחליף לכל החוסרים שהיו, השוטרים כאן שקרו במצח נחושה.

<#5#>

החלטה

אני קובע למתן הכרעת דין ליום 9/10/16, שעה 10:00.

<#6#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"ו, 07/07/2016 במעמד הנוכחים.

ר. בן שושן + ד. רוטפלד