לפני בקשה לצרף את שר הפנים / משרד הפנים כצד בערעור.

הבקשה נדחית. להלן נימוקי:

ההתדיינות בבית משפט קמא נסובה סביב הסכם מיום 1/1/07 בין המבקשת לבין המשיבה באשר להסכם להשכרה של מקרקעין לטווח ארוך. בהסכם מופיע סעיף המאפשר הארכתו למשך חמש שנים נוספות. המשיבה סרבה להאריך את ההסכם, בין היתר על פי הוראת משרד הפנים, שההסכם לא אושר כדין על ידי שר הפנים.

בעניין זה פסק בית משפט קמא, כי ההסכם לא נחתם, כדרישת סעיף 190א לצו המועצות המקומיות התשי"א-1950 על ידי שר הפנים, ולפיכך הוא בטל. אין מחלוקת כי ההסכם לא נחתם על ידי שר הפנים, וכי היו פניות אל משרד הפנים על מנת לאשר את ההסכם, שנדחו.

למעשה מבקשת המבקשת עתה, על ידי צירוף משרד הפנים שינתן פסק דין בערעור המחייב את משרד הפנים לאשרר את ההסכם.

הליך זה הוא הליך מינהלי שהוא בסמכותו של בית המשפט המינהלי.

לפיכך, אין לצרף את משרד הפנים להליך שלפנינו שהוא הליך של ערעור בעניינים אזרחיים.

זאת ועוד, אם הייתי נעתרת לבקשה, היתה נפתחת כאן חזית חדשה, שלא נדונה על ידי בית משפט קמא בשאלה אם היה שר הפנים חייב בנסיבות לחתום על ההסכם לצורך אישרורו. אף מנימוק זה יש לדחות את הבקשה.

מאחר שלא נתבקשה תגובת המשיבה להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.