בפניי בקשתה של הנתבעת לדחות את התובענה ולחייב את התובעים בהוצאות משפט.

לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה וזאת מהנימוקים שלהלן.

1. התובענה בתיק זה הוגשה ביום 04.07.2013. כתב ההגנה הוגש ביום 01.05.2014 וזאת לאחר שפסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 23.01.2014 בוטל בהסכמה.

2. בין הנתבעת לבין התובע 1 ומבטחתו התנהל הליך מקביל בבית המשפט השלום בפ"ת במסגרת תיק 7624-05-13 (להלן: "ההליך המקביל").

3. ב"כ הנתבעת בתיק שבפניי הינו ב"כ התובעת בהליך המקביל ואילו ביחס לתובע 1 אין זהות בין עורכי הדין בשני ההליכים.

4. ביום 27.08.2014 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להתלות את ההליך שבפניי "וזאת למניעת הכבדה מיותרת על הצדדים ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט".

5. ביום 02.11.2014 הגיש ב"כ הנתבעת את פסק הדין שניתן בהליך המקביל ובמסגרתו נקבע כי "גירסתו של נהג התובעת לקרות התאונה סבירה יותר מגירסתם של הנתבעים" וביקש להורות על דחיית התובענה וחיוב התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

6. התובעים אינם מתנגדים לדחיית התובענה אולם התנגדו לחיובם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת מהנימוקים שפורטו בתגובתם מיום 24.11.2014.

7. התובעים טענו בתגובתם כי "אין לנתבעים את הזכות לקבל הוצאות משפט כפולות, ובמיוחד שלא עדכנה את התובעים בעניין קיום ההליך בבית משפט השלום בפתח תקווה".

טענה זו דינה להידחות.

התובע 1 הגיש, באמצעות מבטחתו, כתב הגנה בהליך המקביל כבר ביום 02.10.2013 והיה עליו ליידע את באי כוחו בתיק שבפניי בקיומו של הליך מקביל.

8. מנגד, ביודעה על קיומם של שני הליכים מקבילים יכלה הנתבעת, וכך היה מצופה ממנה לפנות לב"כ התובעים ולבקש את הסכמתו להתליית ההליך בפניי עוד קודם להגשת כתב ההגנה.

לא הובאה בפניי ראיה כי כך נעשה.

לו הייתה פונה הנתבעת לב"כ התובעים והלה היה מסרב לבקשה ועומד על כך כי הנתבעת תגיש כתב הגנה בהליך שבפניי זכאית הייתה הנתבעת להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

9. בבקשה המוסכמת שהגישו הצדדים בהליך שבפניי ביום 27.08.2014, לאחר שהנתבעת כבר הגישה כתב הגנה, ביקשו הצדדים את התליית ההליך שבפניי "וזאת למניעת הכבדה מיותרת על הצדדים".

10. הצדדים לא התייחסו לעניין הוצאות המשפט בהליך שבפניי ופרשנות סבירה של בקשתם המוסכמת היא כזו ולפיה הוסכם ביניהם כי ההכרעה במחלוקות תיעשה במסגרת ההליך המקביל, על כל ההשלכות הנובעות מכך, לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

11. בהליך המקביל התקבלה, כאמור, תביעתה של הנתבעת והנתבעים שם (התובע 1 כאן ומבטחתו) חויבו בהוצאות משפט בסך של 1,736 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 9,712 ₪.

12. בהתחשב בכך כי הצדדים שניהם יכלו לחסוך את הגשת כתב ההגנה שהגישה הנתבעת בהליך שבפניי ובהתחשב בהסכמתם מיום 27.08.2014 ובפרשנות הסבירה שיש ליתן להסכמה זו ובהתחשב בשכר הטרחה שנפסק בהליך המקביל ובעובדה כי ב"כ הנתבעת כאן הינו ב"כ התובעת בהליך המקביל סבורני כי אין לחייב את התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בנוסף על זה שבו חויב התובע 1 בהליך המקביל.

13. מנגד, לנוכח העובדה כי התובע 1 ידע על ההליך המקביל עוד קודם שביקש ליתן פסק דין בהיעדר הגנה בתיק זה סבורני כי מכוח חובת תום הלב הדיוני היה על התובעים להימנע מהגשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה שעה שהם יודעים כי מתנהל הליך מקביל.

חובת הצדק מחייבת, לטעמי, את ביטול ההוצאות שנפסקו לחובת הנתבעת בגין ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה כאמור בהחלטתי מיום 23.04.2014 וכך אני מורה.

ככל שהנתבעת כבר שילמה את הסכום היא זכאית להשבה של סכום זה מהתובעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית התובענה.

אין צו להוצאות.

החיוב בהוצאות כאמור בהחלטתי מיום 23.04.2014 מבוטל.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ה, 05 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.