בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' סיגלית גץ אופיר), מיום 27/6/13, בתיק מס' 02-988924-13-6 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטה מיום 29.5.2013 במסגרתה הוגדל צו התשלומים החודשי לסך של 300 ₪.

כמתואר בבקשה שבפני, לאור אי עמידת המבקשת בצו התשלומים בתיק האיחוד, הגיש ביום 10.3.13 אחד הזוכים בתיק פרטני, בקשה לפיזור התיק. בהחלטתה מיום 25.4.13 הורתה הרשמת הנכבדה למבקשת להשלים פיגוריה בתיק האיחוד עד ליום 25.4.13. לאחר שהתברר למבקשת כי הוטלו עיקולים על חשבון הבנק שלה היא פנתה אל לשכת ההוצאה לפועל והתברר לה כי תיק האיחוד פוזר. לפיכך ביום 23.5.13 הגישה המבקשת בקשה להחייאת תיק האיחוד. בהחלטתה מיום 26.5.13 קבעה הרשמת הנכבדה כי תיק האיחוד יפתח כנגד תשלום הפיגורים בסך של 600 ₪. לטענת המבקשת לאחר מאמצים רבים היא גייסה מאחותה סך של 600 ₪ והשלימה את הפיגורים בתיק, בהתאם להחלטת הרשמת.

בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 29.5.13 נקבע כי צו התשלומים החודשי בתיק האיחוד יוגדל לסך של 300 ₪. בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: ההחלטה מיום 23.5.13 התבססה על הצהרת המבקשת לפיה היא אינה עובדת ומתקיימת ממזונות בסך של 3,085 ₪. עיון בבקשת המבקשת להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים בתיק האיחוד, מלמד כי המבקשת הצהירה בעבר על הכנסה בסך של 4,800 ₪. המבקשת הגישה בתיק האיחוד בקשה להקטנת צו התשלומים מסך של 250 ₪ לסך של 150 ₪, וטענה כי הקטנת צו התשלומים הינה בשל יוקר המחיה. לאחר מכן טענה כי אינה יכולה לעבוד בשל בעיות בריאותיות. הרשמת הנכבדה קבעה כי טענה זו נדחתה עד ידה ביום 18.4.11. כן נקבע, כי חרף העובדה שצו התשלומים היה נמוך, צברה החייבת פיגורים בסך של 600₪ נכון לחודש 3/13. למרות שחוב הפיגורים נוצר חרף צו התשלומים הנמוך, חודש תיק האיחוד לאחר שהמבקשת על הכנסות כוללות בסך של 4,800 ₪ וטענה כי אינה עובדת בשל מחלת בנה. כעת מתברר מדף החשבון של המבקשת כי הכנסותיה עומדות על סך של 5,890 ₪ וכוללות 1,210 ₪ קצבת ילדים , 3,210 ₪ מזונות מהמל"ל, 1,470 ₪ ממשרד הבינוי השיכון. לאור זאת קבעה הרשמת הנכבדה כי הצהרת המבקשת בבקשתה לאיחוד תיקיה מחדש לא הייתה הצהרת אמת וכי מלכתחילה לא היה מקום לחידוש תיק האיחוד של המבקשת, בהעדר שינוי נסיבות המצדיק זאת. לאור העובדה כי הכנסתה של המבקשת גבוהה מהמוצהר הורתה כאמור הרשמת הנכבדה על שינוי צו התשלומים לסך של 300 ₪ החל מחודש 6/13 ואילך.

ביום 27.6.13 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 29.5.13.

בקשה זו נדחתה על יד הרשמת הנכבדה בהחלטתה מיום 27.6.13, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני. הרשמת הנכבדה קבעה כי לא מצאה כל חידוש בבקשת המבקשת המצדיק את שינוי ההחלטה מיום 29.5.13. כן נקבע כי העובדה לפיה תמיכת משרד הבינוי והשיכון בשכ"ד הנה כנגד תשלום שכר דירה אינה מעלה ואינה מורידה מאחר שבעוד שהמבקשת הצהירה על הוצאה זו בגדר הוצאותיה, "שכחה" היא לציין כי קיימת הכנסה מקבילה. כן נקבע כי חובותיה של המבקשת עולים על סך של 1,000,000 ₪. נקבע כי תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל לבצע ולממש פסקי דין שניתנו על יד בתי המשפט בערכאות השונות ביעילות ובמהירות ופריסת החוב לסכומים כה נמוכים אינה מתיישבת עם תכליתם של הליכי ההוצאה לפועל. משמעות צו תשלומים של 150 ₪ הנו הלכה למעשה הנצחת החוב אשר לא ייפרע לעולם ומתן הפטר למבקשת דבר שאינו בסמכות רשם ההוצאה לפועל.

לטענת המבקשת בבקשתה אשר בפני, שגתה הרשמת הנכבדה בהחלטתה שכן זו אינה מעשית ואינה סבירה. לטענתה חיובה בצו חודשי בסך של 300 ₪ בנסיבות בהן לא חל כל שינוי במצבה הכלכלי והוא אף הורע, אינו סביר. לטענתה הכנסותיה מסתכמות בסך של 5,880 ₪ בעוד שהוצאותיה עומדות על סך של 10,918 ₪. המבקשת טוענת כי הצהרותיה בפני הרשמת ניתנו בתום לב. המבקשת מבהירה כי זכאותה להשתתפות בשכר הדירה הנה מחודש 5/11 ואילך וכי מאז קבלת הזכאות לא הגישה כל הצהרה לעניין הכנסותיה ולכן הדבר לא צוין. עוד טוענת המבקשת כי ביום 23.5.13 היא צרפה לבקשתה להחייאת תיק האיחוד, דף חשבון ממנו ניתן ללמוד על זכאותה לגמלה והעדר ציון הדבר בבקשת המבקשת נבע מתום לב בלבד. עוד טוענת המבקשת כי שיעור קצבת הילדים צפוי לרדת משמעותית, עובדה נוספת אשר תרע את מצבה הכלכלי. לטענת המבקשת היא חפצה להסדיר את חובה אך לאור מצבו הרגיש ביותר של בנה בן השש החולה בסרטן ובשל הצורך לטפל בו, אין באפשרותה להשתלב במעגל העבודה. לעניין זה טוענת המבקשת כי רק בשנה האחרונה השתלב בנה בגן הילדים ומאז שהה בגן תקופה קצובה בלבד בשל מצבו הבריאותי. המבקשת טוענת כי אין לה נכסים או רכוש, חסכונות או פקדונות הרשומים על שמה. לטענתה הוצאותיה הנן בבס ך כולל של 10,918 ₪ וכוללות: 3550 ₪- שכירות, 400 ₪ חשמל, 2270 ₪ מים, 280 ₪ גז, 203 ₪ ארנונה, 100 ₪ ועד בית, 4000 ₪ מזון וכלכלה, 400 ₪ הלבשה הנעלה, 375 ₪ נסיעות, 900 ₪ טלפון (חשבון פלאפון עבור שלושה קוים, אינטרנט והסגר תשלומים עבור חוב עבר), 100 ₪ תשלום לבית ספר, 190 ₪ תרופות לבת, 150 ₪ הסדר תשלומים עם עירית קרית ביאליק בגין חוב ארנונה. המבקשת טוענת כי היא מתעתדת להגיש בקשה להכרזתה כפושטת רגל. עוד טוענת המבקשת כי לחובתה חובות נוספים שטרם נפתחו שבגינם תיקי הוצאה לפועל, חוב גז- 11,97 ₪, חוב מיום, 2,475 ₪, חוב לבית הספר 600 ₪, חוב אגרת טלויזיה בסך 356 ₪.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

מעיון בהחלטות הרשמת ובבקשת המבקשת עולה כי למעשה מבוקש לערער על ההחלטה מיום 29.5.13 במסגרתה כאמור הורתה הרשמת הנכבדה על העלאת צו התשלומים בתיק האיחוד לסך של 300 ₪.

בנסיבות אלו היה על המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 29.5.13.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו.

לפיכך המועד להגשת בקשת ערעור ביחס להחלטה מיום 29.5.13 חלף, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."

ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110.

הדברים יפים אף לענייננו. אין לאפשר למבקשת בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשתה ואף מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט.

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה.

באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

בבקשה שבפני אין כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת עובר למתן החלטתה בעניין

המבקשת. במסגרת הבקשה שבפני המבקשת אינה טורחת לתמוך טענותיה באסמכתאות מתאימות. כך למשל לא הוצגו לעיוני אסמכתאות לעניין ההוצאות וההכנסות. איני מקבלת את טענות המבקשת לפיהן הצהרותיה בפני הרשמת ניתנו בתום לב באשר היא סברה כי אין צורך לדווח על זכאותה בהשתתפות בשכר הדירה. היה על המבקשת לפרוש בפני הרשמת את מלוא המסכת העובדתית ולא את רק את הנתונים אשר משרתים את מטרת בקשתה.

כמו כן, לא הוצג בפני כל אישור רפואי או חוות דעת מקצועית אשר יעידו על מניעה מצדה של המבקשת לצאת לעבודה. עם כל ההבנה למצבו של בנה הצעיר, אף המבקשת מודה כי מתחילת שנת לימודים זו אושר לבנה להשתלב במסגרת חינוכית ובנסיבות אלו אין מניעה מצדה של המבקשת לצאת לעבודה ולו במשרה חלקית.

חסד עשתה הרשמת הנכבדה עם המבקשת כאשר איחדה מחדש את תיקיה לאחר שזו לא עמדה בצו החיוב בתשלומים, על אף הוראות חוק ההוצאה לפועל הקובעות כי משפוזר תיק האיחוד לא יאוחד שוב אלא בשינוי נסיבות מהותי ובטעם נקבע בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור כי גובה צו החיוב הנמוך כמוהו כהנצחת חובותיה של המבקשת.

לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.