1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, וכן התנגדות לביצוע שטר עצמה.

2. המדובר בהתנגדות לביצוע שני שטרות בסך של 47,000 ₪, כל אחד.

3. באשר לבקשה להארכת מועד – טוענת המבקשת, כי לא הגישה את ההתנגדות במועד מכיוון שבמשך זמן רב חששה פן יבולע לה על ידי המשיב באם תגיש את ההתנגדות, וזאת על רקע מסכת של איומים מצדו של המשיב כלפיה. לטענת המבקשת, רק לאחר שהמשיב הגיש התראה לפני נקיטת הליכי פשיטת רגל כנגדה, היא התעשתה, התגברה על פחדיה והחליטה להגיש את ההתנגדות.

עוד טוענת המבקשת, כי בתיק דומה שהתנהל בין הצדדים, ביחס לשיקים נוספים, הגישה התנגדות במועד מוקדם יותר מכיוון ששוחחה עם הגב' ירדנה אלפרון ובעקבות שיחה זו הרגישה בטוחה יותר להגיש את ההתנגדות בשלב מוקדם יותר.

לפיכך, מבקשת המבקשת להיעתר לבקשתה להארכת המועד ולדון בהתנגדות לגופה.

4. המשיב, מנגד, טוען כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד, וזאת ממספר טעמים.

ראשית טוען המשיב, כי מדובר באיחור משמעותי בן כ- 7 חודשים.

שנית טוען המשיב, כי המבקשת הגישה התנגדות בתיק דומה ובנסיבות דומות כבר בסוף חודש ינואר 2013, כאשר גם שם ההתנגדות הוגשה באיחור וגם שם הועלו טענות להגשת ההתנגדות באיחור בשל חשש מפני המשיב. מכך למד המשיב, שלא הייתה כל סיבה להגשת ההתנגדות בתיק דנן זמן כה רב לאחר הגשת ההתנגדות בתיק הנוסף. לטענת המשיב, הסבריה של המבקשת ביחס לשוני בין ההתנגדויות בשני התיקים, לא נזכרו בתצהיר התומך בבקשתה להארכת מועד.

עוד מציין המשיב, כי יפוי הכח שצורף להתנגדות הינו מחודש ינואר 2013.

5. לאחר בחינת טענות הצדדים, ולאור ההלכה הפסוקה בעניין זה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 2,000 ₪.

משך האיחור הינו גדול, וכן ההסבר שסיפקה המבקשת לאיחור אינו משכנע, נוכח העובדה שהגישה התנגדות בתיק דומה כבר בחודש ינואר 2013. הסבריה של המבקשת ביחס לשוני בין התיקים לא נזכרו בתצהירה התומך בבקשה להארכת מועד, ועל כן הם אינם מבוססים.

בנסיבות אלו, היה מקום לשקול לדחות את הבקשה להארכת מועד.

ואולם, נוכח המשקל הרב שיש להעניק לזכות הגישה לערכאות, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מהוכחת טענותיה בפני בית המשפט בשל טעמים פרוצדוראליים, סבורני כי יש להיעתר לבקשה בכפוף לתשלום הוצאות כאמור לעיל.

6. אשר על כן, הבקשה להארכת מועד מתקבלת, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ותשלומם יהווה תנאי לקבלת התנגדותה של המבקשת.

7. באשר להתנגדות גופא - מעלה המבקשת מספר טענות.

טענתה הראשונה והעיקרית של המבקשת הינה, למעשה, טענת "פרעתי".

המבקשת מתארת בהתנגדותה ובתצהיר התומך את היכרותה עם המשיב, אשר החלה כאשר פנתה אליו לצורך סיוע בניכיון שיקים לאחר שנקלעה למצוקה כלכלית. לטענת המבקשת, במשך תקופת מה היא העבירה לידי המשיב כמות נכבדה של שיקים על מנת שהמשיב יפעל כשליח מטעמה וינכה שיקים אלו אצל מנכי שיקים שונים, אותם הכיר.

מערכת יחסים זו נמשכה במשך זמן מה, כאשר במקביל המבקשת שילמה למשיב גם דמי תיווך בגין שליחותו.

לטענת המבקשת, בשלב מסוים, כאשר מצוקתה גברה, היא ביקשה מהמשיב לנסות ולאתר משקיע לעסק שלה. המשיב איתר עבור המבקשת את אחד מבעלי משרדי הניכיון עמם עבד, אשר הסכים להשקיע בעסק של המבקשת תמורת שלושים אחוזים מהרווחים. לצורך כך ביקש ממנה המשיב שיקים נוספים לניכוי אצל המשקיע הפוטנציאלי, על מנת שזה יפתח אמון ביכולות של העסק. במסגרת זו נתנה המבקשת למשיב 34 שיקים לניכיון. בגין שיקים אלו קיבלה המבקשת, לטענתה, תמורה נמוכה ביותר, תוך ניכוי של שלושים עד שישים אחוזים כעמלת ניכיון, וזאת בניגוד לנוהג בינה לבין המשיב עד לאותו מועד, אשר לפיו נוכו השיקים בעמלה של כעשרה אחוזים לחודש בלבד.

עקב כך התערערו היחסים בין המבקשת לבין המשיב, והמבקשת ביקשה לבטל את עסקת הניכיון.

בשלב זה החל המשיב, כך לטענת המבקשת, לאיים עליה ולסחוט אותה והתנה את השבת השיקים בגין עסקת הניכיון במסירת 8 שיקים נוספים בסך של 47,000 ₪ כל אחד, וזאת בגין ריבית שדרש. השיקים נשוא ההליך דנן, הינם שניים משיקים אלו.

במקביל, דרש ממנה המשיב שתחתום על מסמך בעניין זה (מש/1), תחת לחץ ואיומים.

בסיכומם של דברים, טוענת המבקשת, כי בסך הכל בגין העסקה הנדונה קיבלה סך של 170,000 ₪ והשיבה סך של כ- 235,000 ₪, וכן שילמה בנוסף למשיב דמי תיווך בסך של 20,800 ₪.

לפיכך, טוענת המבקשת, כי היא שילמה את מלוא סכום הקרן בגין הכספים שקיבלה, בתוספת ריבית מעל ומעבר למקובל ולסביר, ועל כן, היא אינה חייבת דבר למשיב.

8. טענה נוספת שמעלה המבקשת כעילה לקבלת ההתנגדות הינה שהמשיב לא צירף לבקשת הביצוע את המסמכים הנדרשים לפי סעיף 8 לחוק הסדרת חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993.

9. המשיב טוען מנגד, כי הוא נהנה מכל החזקות העומדות לזכותו בפקודת השטרות.

כמו כן טוען המשיב, כי השיקים נשוא הליך זה נמסרו לו לצורך כיסוי חוב של המבקשת כלפיו בגין תשלומים שביצע עבורה למנכי שיקים שונים, לאחר שמספר שיקים שמסרה לניכיון חוללו והוא נאלץ לשלם למנכי השיקים את תמורתם, בהיותו ערב לפירעונם.

עוד טוען המשיב, כי המבקשת אישרה את קבלת מלוא התמורה בגין השיקים נשוא הליך זה, וזאת במסמך מש/1 אשר חתום על ידי המבקשת.

10. בהתאם להלכה, התנגדות לביצוע שטר תתקבל כל אימת שהמבקש מצביע על טענות הגנה לכאורה אשר, אילו תתקבלנה, תהוונה טענות הגנה טובות כנגד התביעה.

בשלב זה, אין בוחנים שיקולים ראייתיים, כגון מהימנות ומשקל, ורק מצב קיצוני של הגנת בדים יוביל לדחיית ההתנגדות.

בהתאם לפסיקה, ניתן להסתפק בשלב זה אף בטענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב.

11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש בידי המבקשת טענות הגנה לכאורה. טענתה של המבקשת לכך שפרעה את מלוא סכום החוב ולכך שהשיקים נשוא ההליך דנן הינם בגין ריבית לא חוקית שכפה עליה המשיב, הינה טענת הגנה לכאורה שיש בה, אילו תתקבל, כדי להוות טענת הגנה טובה כנגד התביעה.

עם זאת, גרסתה של המבקשת, כפי שהועלתה בתצהירה ובעדות בבית המשפט, הייתה גרסה מבולבלת, כאשר לא ברור לאיזה חלק ממערכת היחסים בין הצדדים מתייחסים השיקים נשוא הליך זה.

כמו כן, טענותיה של המבקשת לפיהן, השיקים נשוא ההליך דנן הינן בגין ריבית שנכפתה עליה, אינן עולות בקנה אחד עם זיכרון הדברים עליו היא חתומה - מש/1, ועל כן, טענות אלו הינן בגדר טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.

כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת המבקשת לאי-צרוף מסמכים בהתאם לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שכן, לגרסת המבקשת עצמה, המשיב שימש רק כשליח ולא היה הגורם שביצע את עסקאות הניכיון מולה, ועל כן, אין הוא בגדר מלווה כאמור בחוק זה.

12. שקלול כלל האמור לעיל מובילני למסקנה, כי יש לקבל את התנגדותה של המבקשת, אך עם זאת יש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה משמעותית בקופת בית המשפט.

13. אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות, אך זאת בכפוף להפקדת סך של 45,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, וכן בכפוף לתשלום ההוצאות בגין האיחור בהגשת ההתנגדות בסך של 2,000 ₪, כאמור לעיל.

14. נקבע לתזכורת פנימית ליום 10.1.14.

עד למועד זה יעדכנו הצדדים את בית המשפט בדבר הפקדת הערובה ותשלום ההוצאות, ובהתאם לכך תינתן החלטה ביחס להמשך ההליך.

15. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים בדואר.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.