בעניינו של המשיב 3

1. לפניי בקשה למעצרו של המשיב 3, מר מחמד מראר, עד לתום ההליכים נגדו. כתב האישום שהוגש נגד המשיב (ושני אחרים) מייחס להם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה. למשיב 3 מיוחסת גם עבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין. עיקר כתב האישום מתייחס לאירוע שאירע ביום 4.7.2013. לפי כתב האישום, בשעות הלילה של אותו היום, המתינו הנאשמים ובכלל זה המשיב ברכב מסוג פורד פוקוס ליד ביתו של המתלונן בשכונת רמות. בהגיע המתלונן ברכב מסוג דומה (פורד פוקוס) לביתו, תוך שהוא חונה במקום, ויוצא מהרכב, רוסס המתלונן בגז מדמיע. המתלונן הותקף והופל לקרקע. ניטל מן המתלונן תיק ובו פדיון עסק שבבעלותו שעיקרו כסף מזומן בסך של 80,000-70,000 ₪; ארנק עם כרטיסי אשראי, פנקס שיקים, רשיון נהיגה, תעודת זהות ושיקים שונים של לקוחותיו. כתוצאה ממעשים אלה, נגרמו למתלונן חבלות, שריטות, נפיחות ושטפי דם בידיים וברגליים שהובילו לצליעה בהליכה.

2. לפי כתב האישום, בחלוף שעה לערך או בסמוך לכך, הבחינו שוטרים ברכב פורד הפוקוס ובו המשיב יחד עם הנאשמים האחרים. הם החלו בבריחה ובנסיעה מהירה. לפי כתב האישום, מפורט בהרחבה מרדף שהיה לאחר הנאשמים ובהם המשיב. הנאשמים נסעו במהירות של 120 קמ"ש. הם עברו ברמזור אדום. הם עקפו מימין ומשמאל כלי רכב. הם נסעו על שולי הכביש ונסעו בזיגזג תוך סיכון רכבים אחרים. הם לא נענו לקריאות של שוטרים לעצור. בשלב מסויים, הם עלו על המדרכה; הם עלו על אי תנועה – תוך שהם מסכנים הולכי רגל והמשיכו בנסיעה מהירה. גם נסיון לחסום את הנאשמים בשלב מאוחר יותר של המרדף לא צלח תוך שניידת סיור נאלצת לסטות לנתיב אחר. בסופו של מרדף התנגש הרכב שבו היו הנאשמים ובהם המשיב בצד ניידת הסיור. הנאשמים ובהם המשיב איבדו את השליטה על הרכב. הם עלו על המדרכה ופגעו באבן גדולה שנמצאת במקום. רכבם התרומם ונפל לאחר מכן על צדו של רכב משטרתי. הנאשמים ובהם המשיב ירדו מהרכב במהירות והחלו לברוח כשאחד מהם מחזיק בתיק. אותו אדם שברח עם התיק לא נתפס. כל זאת אירע, לפי כתב האישום, כאשר שני הנאשמים האחרים בו שהו בישראל שלא כדין . ועוד צוין בכתב האישום שכתוצאה ממעשיהם של הנאשמים ובהם המשיב כאמור, נגרמו לאחד השוטרים חבלה ביד, כאבים בגב והקאות. לשוטר אחר נגרמה חבלה בצוואר וחשד קליני לנקע בקרסול. כן נגרם נזק לניידת ולרכב המשטרה. לבד מאירוע השוד וסיכון חיי האדם, הואשם כאמור המשיב 3 בכך שהוא הסיע ברכב הפורד תושבים זרים ששהו בישראל שלא כדין.

3. המחלוקת העיקרית שהתעוררה לפניי הייתה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע למשיב 3 ובכל הנוגע להאשמתו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. לשון אחר, ב"כ המשיב 3 לא חלק לפניי על קיומן לכאורה של ראיות בכל הקשור לאישום שעניינו סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה כמו גם האישום שעניינו הלנה, העסקה והסעה שלא כדין. תמצית גרסתו של ב"כ המשיב בעניין השוד הייתה שהמשיב לא נטל בו כל חלק ולא היה מעורב בכך.

4. לאחר שעיינתי במכלול חומר הראיות שהוצג לעיוני ושמעתי את טענות ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, מסקנתי היא כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב 3 בכל האישומים שבהם הוא מואשם – ובכלל זה באישום שעניינו שוד בנסיבות מחמירות. אציין תחילה, בכל הקשור ברכב הפורד פוקוס, שאכן לא היה חולק על כך שגם למתלונן עצמו היה רכב מסוג זה. אולם לא מצאתי מקום לקבל את טענת ב"כ המשיב 3 – וברמה הלכאורית של שלב זה, שלפיה נעשתה התאמת גרסאות מטעם המתלונן ובני משפחתו, בעניין הימצאות רכב פורד פוקוס אחר במקום רכב הפורד פוקוס של המתלונן עצמו. בעניין זה קיימות בחומר הראיות אמירות שונות – הן של המתלונן עצמו והן של הגב' יהודית ברבס בעניין הימצאות רכב פורד פוקוס אחר שדומה אמנם לרכבו של המתלונן אך שהיו בו אחרים. על כך יש להוסיף שגם הדיווח שנמסר למשטרה (סומן מת/4) היה על בריחת שודדים ברכב מסוג פורד פוקוס. ונזכיר שבסופו של יום המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה בעניין המרדף שאירע תוך שהוא הודה בחקירתו מיום 5.7.2013 שורות 3-1 שהוא הסיע תושבי שטחים וכן שהוא "נהג בפראות במהלך מרדף משטרתי". לא היה חולק על כך שהמשיב 3 נסע ברכב מסוג זה.

5. עוד יש להוסיף, כמסד משמעותי בקיומן של ראיות לכאורה בעניין האישום שעניינו השוד בנסיבות מחמירות, את תרגילי החקירה שנערכו למשיב 3. תרגילי חקירה אלה, שעיקרם שיחות בין הנאשמים לבין עצמם מצביעים בבירור על מעורבות לכאורה של המשיב 3 במעשה השוד עצמו ולא רק בנסיעה הפרועה. כך, בתמלול תרגיל החקירה מיום 5.7.2013 מאשר המשיב 3 כי דיבר עם החוקרים על כל ה"ארבעה". עוד אומר המשיב 3, ש"עוד יתברר הכל בגלל השיקים, במוקדם או מאוחר השוד תפור עליך, תפור, אין מנוס הרי הם יודעים שיש שוד בעניין". עוד אומר משיב 3 ש"הם מתים לדעת מיהו הרביעי שהוא מוחמד בן דודה שלך. מוחמד בן דודה שלך לקח את הכסף וברח... מה שאני יודע שבתיק יש 85,000 ₪...". בתרגיל חקירה נוסף, מיום 5.7.2013 (סומן מ"ה בחומר החקירה) מתועדת שיחה בין שניים מן הנאשמים ובהם המשיב 3. בין היתר מתועדים שם משפטים כגון: "אל תגיד להם שעשינו את השוד...", "דיברנו שנספר רק על המרדף ולא על השוד" וכן התבטאויות הקשורות לתיק ולכסף שהיה בו.

6. אם לא די באמור לעיל, ונראה שדי בכך לצורך קיומן של ראיות לכאורה, יש להוסיף את סוגיית בדלי הסיגריות. אין חולק שהמתלונן מסר למשטרה בדלי סיגריות שלפי טענתו נמצאו בזירת האירוע עצמה. אין גם חולק לפניי שאחד מבדלי סיגריות אלה לפחות נושא DNA המתאים למשיב 3. ב"כ המשיב 3 ריכז בעניין זה טענות הקשורות להיעדר הוכחה של שרשרת המסירה של הראיות החפציות הללו. נטען שלא שוטר הוא זה שמצא את בדלי הסיגריות במקום. נטען שכלל לא ברור שהם נמצאו בזירה ושאין מקום לסמוך על המתלונן בעניין זה. ועוד נטען, שהיו גם בדלי סיגריות נוספים שלא נבדקו. אלא שבשלב זה של בחינת ראיות לכאורה, מצאתי שיש בעניין זה של בדלי הסיגריות כדי להוסיף למסכת הראייתית הלכאורית נגד המשיב 3. כך הדבר, שכן מתמלילי תרגילי החקירה השונים שהוצגו לעיוני, עולה שסוגיית הסיגריות ובדלי הסיגריות הטרידה במהלך החקירה את המשיב עד כדי אמירות המסבכות אותו לכאורה גם בשל עניין זה של מקום הימצאות בדלי הסיגריות. כך, בתמליל החקירה מיום 8.7.2013. אומר המשיב לנאשם אחר, שמה שעלול לסבך אותם הם הסיגריות ובאופן ספציפי אומר אחד הנאשמים האחרים למשיב (עמ' 9 שעה 48:25): "למה מה זרקנו שם? כמה זרקנו שם? יש אחת שאתה זרקת שם ליד רכב חונה, יכול להיות שזה עדיין שם?". ובהמשך (עמ' 13 שעה 59:25) אומר הנאשם האחר למשיב 3 שבצילומים מזירת האירוע רואים ערימה של סיגריות על הרצפה ומצולמים "כמה מאיתנו" זורקים סיגריות על הרצפה. בתשובה לכך המשיב לא הכחיש את העישון בסביבת הרכב. ויוסף, שגם מתרגילי החקירה וגם מהודעות המשיב עצמו בחקירתו, עולה שהוא אכן מעשן סיגריות.

7. נוסיף ונציין, שבחקירתו הראשונית המשיב הכחיש כל מעורבות בעבירה. רק בהודעה מאוחרת יותר ולאחר שנפגש עם בא כוחו, הוא הודה באופן חלקי באישומים המיוחסים לו. ועוד יצוין שאין למעשה חולק על ההיכרות בין המשיב לבין הנאשמים האחרים.

8. לבסוף, קיימים לפי הטיעון שלפניי צילומים שונים של אירוע השוד שבהם לפי הנטען לא ניתן לזהות את המשיב 3. אולם אין בנתון זה כדי להחליש את קיום הראיות לכאורה בעניינו של משיב זה. גם העובדה שאינה שנויה בשלב זה במחלוקת בכל הקשור לאופן שבו הגיעו התקליטורים ובהם צילומי האירוע לידי המתלונן – הם הונחו לפתח דירתו כאשר לפי הטענה מדובר בצילומים ממצלמות של שכן – אין בה כדי לשנות מתמונת הראיות לכאורה המפורטת לעיל. ובכל הקשור לטענות ב"כ המשיב 3 לעניין קיום מחדלי חקירה בכך שלא נעשה איכון של מכשירי טלפונים סלולאריים ולא הוצא איכון נקודתי כדי לקשור את הנאשמים כולם לזירה – הרי שלא מצאתי בטענה זו בשלב זה של מעצר כדי להקהות את תמונת הראיות לכאורה העולה מן האמור לעיל ביחס לאישומים כולם.

9. העולה מן המקובץ הוא אפוא שקיימות ראיות לכאורה נגד המשיב 3 ביחס לאישומים כולם. בכל הקשור לעילת המעצר, הרי שמתקיימת בנסיבות המקרה עילת המעצר שעניינה מסוכנות המשיב 3 ובהתאם לסעיף 21(א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. זאת בשל נסיבות הביצוע לכאורה של השוד תוך גרימת החבלות למתלונן, והן בשל הנהיגה הפרועה. קיימת אף חזקת מסוכנות בנסיבות המקרה בשל השימוש בגז מדמיע.

10. לבסוף, בכל הקשור לעניין החלופה, הרי שמגמת הפסיקה בעבירות מסוג זה ככלל – ובוודאי בצבר האמור - היא מעצר עד לתום ההליכים. קיימת גם לכאורה מסוכנות ברמה גבוהה נוכח הנסיבות שפורטו לעיל וכן עניין המרדף תוך הימלטות מן המשטרה על כל המשתמע מכך. עם זאת, מדובר בנאשם צעיר יחסית (יליד 1989) נעדר עבר פלילי, ובאירוע עברייני אחד. במצב דברים זה, וקודם לקבלת החלטה סופית בעניין מעצרו של המשיב, יש לשקול כמצוות המחוקק אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר. לא בלי היסוס אני מורה אפוא לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 3. התסקיר יוגש עד ליום 12.8.2013. המשך הדיון יקבע לפני השופט התורן ביום 13.8.2013 בשעה 11:00 וכפוף ליומנו. המשיב יובא באמצעות שב"ס. יוזמן מתורגמן לשפה הערבית. עד להחלטה אחרת יוותר המשיב 3 במעצר.

חומר החקירה מושב לב"כ המשיב במעמד שימוע ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, 30 יולי 2013, במעמד המשיב 3, סניגורו, ב"כ המבקשת ומתורגמן בית המשפט לערבית.