ב"כ המבקשת: פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

ב"כ משיב 3: עו"ד רחמים דיין

החלטה בעניינו של משיב 3

1. מונחת לפניי בקשת המבקשת לעצור את משיב 3 (להלן: "המשיב") עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
2. ביום 17.7.13 הוגש נגד המשיבים כתב אישום, שבמסגרתו הואשמו המשיבים בעבירות הבאות: שוד בנסיבות מחמירות; סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה; כניסה לישראל שלא כדין (משיבים 1 ו-2 בלבד); והלנה, העסקה והסעה שלא כדין (ביחס למשיב בלבד).
3. על פי כתב האישום, עובר ליום 4.7.13 קשרו המשיבים קשר לשדוד את המתלונן, עובד בחנות לממכר דגים, בשובו מיום עבודה עם פדיון יום העבודה לביתו שבשכונת רמות בירושלים. ביום 4.7.13 בשעה 22.30 או בסמוך לכך המתינו המשיבים ואחֵר שזהותו אינה ידועה למבקשת בתוך רכב בסמוך למקום מגוריו של המתלונן. כעבור מספר שעות, ביום 5.7.13 סביב השעה 01.19, הגיע המתלונן למקום והחנה את רכבו. המתלונן יצא מהרכב והלך לכיוון הכניסה לביתו, כשהוא מחזיק בתיק ובו פדיון העסק – כסף מזומן בסך של כ- 70,000 ₪ - 80,000 ₪, וכן ארנק שבתוכו כרטיסי אשראי, פנקס צ'קים ועוד. כעבור מספר רגעים, בטרם הספיק המתלונן להגיע אל הכניסה לבית, התקרב משיב 1 אל עבר המתלונן ושאל אותו אם הוא מכיר מישהו. בטרם הספיק המתלונן להשיב ריסס משיב 1 את פניו של המתלונן בגז מדמיע. בד בבד תקפו משיבים 1 ו-2 וכן האחֵר את המתלונן, הפילו אותו לקרקע ונטלו את התיק. משיבים 1 ו-2 חזרו במהירות אל הרכב, בו נהג המשיב, והחלו בבריחה לכיוון בית חנינא. כתוצאה ממעשה התקיפה נגרמו למתלונן חבלות בידיים וברגליים. על פי כתב האישום, בהמשך הדברים התנהל מרדף משטרתי אחר הרכב בו נמלטו המשיבים והאחֵר, תוך שהמשיבים נוהגים באופן פרוע שסיכן את הנהגים האחרים בכביש ואת הולכי הרגל שנקרו בדרכם, עד שבשלב מסויים איבדו המשיבים את השליטה על הרכב לאחר שפגעו בניידת משטרה. בשלב זה, החלו המשיבים והאחֵר להימלט מהמקום רגלית. לאחר מספר דקות נלכדו המשיבים על ידי המשטרה. האחֵר, ועימו התיק, הצליח להימלט.
4. ביום 17.7.13 הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. בדיון שהתקיים ביום 28.7.13 (בפני כב' השופט י' מרזל) הסכימו ב"כ משיבים 1 ו-2 לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובהעדר חלופת מעצר, הסכימו למעצרם של משיבים אלה עד לתום ההליכים נגדם. החלטה בעניינו של המשיב ניתנה ביום 30.7.13. בהחלטה זו, שניתנה על ידי כב' השופט מרזל, נקבע, שישנן ראיות לכאורה ביחס לכל האישומים בהם מואשם המשיב. עוד נקבע, כי קיימת גם עילת מעצר בעניינו של המשיב. בהתייחס לחלופת מעצר צוין בהחלטה, כי הגם שמגמת הפסיקה בעבירות מסוג זה היא למעצר עד תום ההליכים, בפרט לנוכח נסיבות ביצוע העבירות כפי שמתואר בכתב האישום, הרי שלאור גילו הצעיר יחסית של המשיב (יליד 1989) והעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, יש מקום לשקול את האפשרות להסתפק בחלופת מעצר. בנסיבות אלה, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב, בטרם תינתן החלטה סופית. המשך הדיון הועבר לטיפולי, כנהוג בעת פגרת הקיץ.
5. שירות המבחן הגיש שני תסקירים. תסקיר מיום 29.8.13 ותסקיר משלים מיום 2.9.13. דיון במעמד הצדדים התקיים לפניי ביום 8.9.13. מהתסקיר הראשון עולה, כי עד לפני כ-3 שנים גרה משפחתו של המשיב בכפר בידו שבשטחי הרשות הפלסטינית, וכי בחודשים האחרונים המשיב לא עבד והִרבה לשהות בכפר זה. שירות המבחן העריך את רמת הסיכון למעורבות חוזרת של המשיב בהתנהגות אלימה, כנמוכה-בינונית, וציין, כי באם תימצא חלופה עם פיקוח סמכותי ודומיננטי ניתן יהיה לשקול את שחרורו של המשיב. מהתסקיר המשלים שהוגש לאחר ששירות המבחן בדק את אפשרות הפיקוח על המשיב, עולה, כי הפיקוח שהוצע הוא במחנה הפליטים שואפט, באמצעות בני משפחתו של המשיב. התרשמות שירות המבחן היא, כי רק לאבי המשפחה ישנה יכולת ממשית להשפיע על המשיב ולהציב לו גבולות. ואולם, לנוכח העובדה שהאב עובד בשעות היום, לא ראה שירות המבחן להמליץ על שחרורו של המשיב ללא מפקח מתאים נוסף, אשר, כאמור, לא נמצא. בתסקיר המשלים צוין עוד, כי מבירור שנערך עם גורמי האיזוק האלקטרוני עלה, שלא ניתן להתקין פיקוח מסוג זה במזרח ירושלים.
6. בדיון שהתקיים לפניי ביקש ב"כ המשיב לאפשר את שחרורו של המשיב בפיקוחו של אביו ושל בני משפחה נוספים המתגוררים בבית. מנגד, המבקשת שבה על עמדתה לפיה יש להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. המבקשת מדגישה את חומרת המעשים ואת העובדה שגם שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו של המשיב, וזאת בהעדר חלופה ראויה ומתאימה.
7. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ושקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. כפי שכבר נקבע, קיימות ראיות לכאורה וכן קיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב, כמפורט בהחלטתו של כב' השופט מרזל מיום 30.7.13. כפי שציין כב' השופט מרזל בהחלטתו הנ"ל, ההחלטה לבקש את תסקיר שירות המבחן לצורך בחינת חלופת מעצר ניתנה לא בלי היסוס, וזאת לנוכח חומרת העבירות, נסיבות ביצוען ומגמת הפסיקה במקרים מעין אלה. מתסקירי שירות המבחן עולה, כי לא הוצעה למעשה חלופה ראויה ומספקת בעניינו של המשיב. הגורם היחיד שהוא בעל סמכות כלפי המשיב, כך נראה, הינו אביו. ואולם, מאחר שהאב עובד במשך מרבית שעות היום, אין זה מספק. לכך יש להוסיף את העובדה, שלא ניתן להתקין במקום שהוצע (מחנה הפליטים שואפט) איזוק אלקטרוני, ואת העובדה העולה מהתסקיר, כי בחודשים האחרונים הרבה המשיב לשהות בכפר בידו, הנמצא בשטחי הרשות הפלסטינית, בו גדל. יש בכך כדי להגביר את הסיכון להימלטות המשיב מהליכי המשפט.
8. סוף דבר. הבקשה מתקבלת. אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, במעמד הנוכחים.